דוריאקי- ממתק יפני

הוא אולי אחד הממתקים היפניים הכי מוכרים ופופולאריים. הדוריאקי מעיין סנדוויץ' העשוי באופן מסורתי משתי לביבות עגולות קטנות דומות לפנקייק, מחוברות יחד על ידי משחת שעועית אדומה (אזוקי) הנקראת האנקו. לרוב לא מכינים דוריאקי בבית אלא קונים אותו בחנויות המתמחות, אבל גם הגרסה הביתית טעימה ולא מסובכת.

פירוש המילה  דורה  ביפנית הוא "גונג", ושם המתוק היה מגיע מצורתו העגולה וצבעו הזהוב. יאקי משמעותו אפוי, בעוד שדורָ (או דורא) ביפנית הוא "גונג" – שמם של פעמוני הגונג הגדולים שאפשר למצוא בכל מקדש בודהיסטי ביפן.

יש גרסאות שונות ליצירת הדוריאקי, גרסה אחת מספרת שהנזיר הלוחם סאיטו נו מוסשיבו בנקיי (1155-1189) הותיר יום אחד את הגונג שלו מאחור עם חקלאי שאיתו הסתתר. לאחר עזיבתו, האיכר טיגן עוגה על הכלי וכך המציא את הדוריאקי. גרסה אחרת אומרת שהחקלאי ואשתו הגישו לבנקיי עוגה מסוג זה, שהפכה אז פופולרית.

במתכון המקורי וכמו הרבה ממתקים יפניים מסורתיים, דוריאקי ממולאים במשחת אזוקי מתוקה (שעועית אדומה יפנית). עם זאת, לעיתים קרובות קיימת גרסה מרשימה יותר עם קצפת, הנקראת  נאמה דוריאקי. פירושו המילה נאמה הוא "טרי" בהתייחס לקרם הטרי בו משתמשים. מכיוון שקל מאוד לשנות את מילוי הדוריאקי, וריאציות אחרות אפשריות הן: ערמונים, קרם בטטה, קרם מאצ'ה. אפשר אפילו להכניס גלידה פנימה או להוסיף כל מיני מרכיבים מעל. בקיצור, יש משהו לכל אחד!

יש שחושבים שהמתכון של הדוריאקי נלקח מעוגה פורטוגזית, "קסטלה" (ביפנית kasutera), שיובאה על ידי מיסיונרים במאה השש עשרה. לקאסוטרה מאפיינים של עוגת ספוג ואילו הפנקייק נראה כמו לביבה עבה, ולכן זה לא אותו מרקם, ולא אותו טעם. דוריאקי רכים יותר מפנקייק קלאסי, והמילה פאנקקי מתאימה לסוג אחר לגמרי של פנקייק ביפן.

הדוריאקי מוערך על ידי כל היפנים, צעירים ומבוגרים, לכן טבעי למצוא אותם בכל מקום בתרבות הפופולרית היפנית. הם מכניסים אותו כמעט לכל קינוח, חטיף ומאפה. יש ליפנים קיטקט בטעם הזה, גלידה ואפילו קולה.

דמות המנגה והאנימה היפנית דורימון, שהוא רובוט חתול כחול, אוהבת דוראיקי המתואר כמאכל האהוב עליו ביותר. הוא נקלע באופן קבוע לכל מיני צרות בגלל האובססיה שלו לעוגה העגולה. מאז שנת 2000 חברת Bunmeido מוכרת גרסה מוגבלת של דוריאקי בשם דורימון דוריאקי בכל שנה בסביבות מרץ וספטמבר.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חומרי הגלם המיוחדים של יפן

אחד האתגרים בבישול אוכל יפני (שלא נעשה ביפן) הוא ליקוט המצרכים מתאימים להכנת הארוחה.
המטבח היפני הוא אחד המטבחים עם חומרי הגלם הייחודים ביותר שקשה מאוד למצוא מחוץ ליפן. מי שחשקה נפשו לבשל לעצמו אוכל יפני אמיתי נאלץ לחפש זמן רב רכיבים מיוחדים לצורך הכנת הארוחה היפנית המושלמת.
הייחודיות של המטבח היפני הוא שימוש ברכיבים שבמטבחים אחרים לא משתמשים בהם. הסיבה לכך היא שיפן נמצאת על אי ורוב השטח שלה הוא הררי ואיננו מתאים לגידולים חקלאיים. לכן, היפנים עושים שימוש בחומרים שונים שמדינות אחרות התעלמו מהם, כמו למשל אצות שמהוות חלק עיקרי במטבח זה.


כיום ניתן למצוא רכיבים שונים ומיוחדים בסופרים המתמחים במטבח היפני אך עדיין ישנם חומרי גלם רבים אשר לא פשוט למצוא.
מהם (חלק קטן) חומרי הגלם שבלעדיהם ארוחה יפנית לא תהיה מושלמת?
מירין– ליקר אורז בעל טעם מתקתק, מעט דומה לסאקה אך אחוזי האלכוהול בו נמוכים.
הוא בעל טעם ייחודי וקשה למצוא לו תחליף.
משתמשים בו למנות יפניות רבות ומכיוון שטעמו חזק מומלץ להשתמש בכמות קטנה.


אורז יפני– בעל טעם ייחודי ומרקם מעט דביק המתאים להכנת סושי.
ישנם שני סוגים עיקריים של אורז:
Uruchimai- הוא אורז יפני רגיל, מעט דביק המשמש עבור סושי ומנות אורז יפניות שונות.

Mochigome- אורז דביק מאוד המשמש למוצ'י ולדנגו.
חומרי גלם2

אנקו– ממרח העשוי משעועית אזקו.
טעמו מתוק ועדין והוא משמש כ"ממרח שוקולד" עבור ילדי יפן.
באנקו משתמשים בקינוחים, כמילוי במאפים ואפילו בגלידות והוא ממרח אהוב מאוד על היפנים.


דייקון– צנון יפני ענק, צבעו לבן וטעמו עדין.
ניתן לראות אותו תלוי לייבוש בכל רחבי יפן.
הדייקון משמש כבסיס למאכלי ירקות שונים וניתן לאכול אותו חי, מוחמץ מבושל ואפילו לעשות ממנו צ'יפס.

פנקו– פירורי לחם יפנים, גדולים יותר ואווריריים יותר מאלו המקובלים במערב.
ביפן משתמשים בו למגוון של מאכלים מטוגנים.
פנקו

סאקורה– פריחת הדובדבן היפה היא סמל לדברים רבים עבור היפנים והם סוגדים ליופי שלה.
הפריחה מהווה השראה ליצירות אומנות רבות וגם לאוכל. בתקופת האביב, היא תקופת הפריחה, קינוחים מסורתיים זוכים לקישוט בדמות פרח הדובדבן.
טעם הפרחים הוא עדין מאוד ויש לו ניחוח נעים, אך יש לאכול אותם במתינות כיוון שאכילת כמות גדולה של הסאקורה עלולה להיות רעילה.

מיטאקי– פטריות יפניות גדולות אשר משקלן יכול להגיע עד 20 ק"ג.
טעמן מר אך הן נחשבות כבעלות יכולות ריפוי ובעלות יכולת של חיזוק מערכת החיסון והחיוניות של הגוף.
משתמשים בהן במאכלי טמפורה, מרקים וסלטים שונים.
אכילתה כפטרייה מיובשת נחשבת לטובה ביותר כי אז נשמרות תכונותיה הרפואיות.
מיטאקי
אומבושי- שזיף יפני שלם, כבוש במיץ של עצמו, טעמו חמוץ מלוח ומשתמשים בו במאכלים יפנים מסורתיים וגם כקישוט בקופסת בנטו או בקינוחים.

אומבושי