סיפור האהבה של יפן והאורז

עבור היפנים האורז הוא יותר מאוכל או תוספת לארוחה, מדובר במזון אשר מהווה חלק מהותי מהחיים ומעורר אצל היפנים את "בלוטות הרגש".
המילה היפנית לאורז היא- gohan ופירושה גם 'אורז' וגם 'אוכל' ו"ארוחה", לדוגמא ארוחת בוקר נקראת אסא גוהאן, וארוחת ערב יורו גוהאן…
בשל חשיבותו הרבה של האורז שימשו שקי האורז כתחליף למטבעות כסף. משכורות היו משולמות באמצעות שקי אורז והעשירים היו בודקים כמה הם אמידים לפי כמויות שקי האורז שהיו ברשותם.
עבור היפנים האורז הוא "המלך" של הארוחה, זאת אינה מנה נלווית אלא המרכז של כל ארוחה.
היפנים אוכלים אורז לפחות פעמיים ביום וישנם רבים המעדיפים ונהנים לאכול אותו 3 פעמים ביום. מגוון המנות שמכינים מהאורז הוא רחב- תבשילים, עוגיות, קינוחים, ממתקים, משקאות אלכוהוליים אבל הכי טעים ואהוב אצל היפנים– קערת אורז לבן, נקי, לא מתובל.

זני האורז היפני מתחלקים לשני סוגים:

mochi-mai- אורז עמילני המשמש להכנת קמחים וקינוחים דביקים (כמו דנגו ומו׳צי)
uruchi mai- אורז עגול אך לא עמילני כמו אורז לריזוטו, ממנו מכינים אורז מאודה וסושי.

האורז הוא היבול החשוב ביותר של יפן וכ-85% מהחוות החקלאיות הן לצורך גידול אורז.
למרות שיפן רחוקה מלהיות עצמאית בייצור מזון, הרוב המכריע של האורז הנצרך ביפן הוא המקומי.
היפנים מעדיפים אך ורק אורז מקומי ואינם מוכנים לאכול אורז שהגיע ממדינה אחרת.
מבחינתם אין הבדל בין אורז תאילנדי, פרסי, בסמטי או כל סוג אחר, כל סוגי האורז זהים פרט לאורז היפני שהוא הטוב והטעים מכולם.
ואכן האורז היפני קצר יותר מאורז רגיל ובזמן הבישול הוא הופך להיות דביק, מה שמקל את האכילה שלו באמצעות הצ'ופסטיקס.
למרות מחירו היקר של האורז, היפנים תמיד יעדיפו אותו על פני סוגים אחרים.
אריזות האורז הן מוצר המזון היחיד ביפן הנמכר באריזות ענק של 2 קילו ומעלה.
אורז יפני5

לאורז יש גם חלק מרכזי בנופים של יפן, בנסיעה קצרה מחוץ לעיר כבר יתגלו שדות האורז הירוקים הנפרסים באמצעות טרסות.
בעבר גידול האורז היה מתבצע בשיטות מסורתיות וכיום קימות שיטות מודרניות ומשוכללות לגידולו. אך אפשר למצוא פסטיבלים רבים המציגים את שיטות הגידול המסורתיות ונותנות למבקרים לקחת חלק בנטיעה וקציר של אורז.
אורז יפני7
הטכנולוגיה לא הגיעה רק לחקלאות אלא גם למטבח והיום היפנים מכינים אורז באמצעות "מכונת אורז" חשמלית קלה לתפעול העושה עבורם את העבודה ובכל מטבח ביתי ניתן למצוא את "מכונת האורז".
אורז יפני6
נימוסי שולחן ואורז:
עשה- את קערת האורז יש להרים ביד ולאכול ישירות ממנה לאורך כל הארוחה.
עשה- הנימוס מחייב לסיים את כל קערת האורז ולא להשאיר אפילו גרגר אחד.
אל תעשה- לא לשפוך רוטב סויה ישירות על האורז
אל תעשה- אין לנעוץ את מקלות האכילה בקערית האורז, פעולה זו עושים אך ורק בהלוויות.
אורז יפני

עשרה כללי זהב לאכילה עם צ'ופסטיקס

היפנים מתייחסים למקלות האכילה שלהם ברצינות ויש חוקים נוקשים אשר יש להישמע להם בעת האכילה איתם.
אמנם היפנים סלחניים כלפי המערביים אשר אינם מכירים את כל החוקים לאכילה נכונה אך יש כמה כללים בסיסים אשר יש להישמע להם בעת האכילה עם הצ'ופסטיקס.%d7%9e%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%943

  1. יש להקפיד ולהשתדל לאחוז את הצ'ופסטיקס בצורה נכונה, לא לכולם קל לאכול עם המקלות ויש כאלה שנדרש להם זמן מה ללמוד איך לאכול באמצעותם אך מומלץ להתאמן ולצפות במי שאוחז נכון וללמוד לאכול עם המקלות בצורה הנכונה. אכילה נכונה או לפחות לנסות לאכול נכון עם המקלות הוא מעשה שמאוד יוערך מצד היפנים.
  2. ביפן נהוג להזמין מספר מנות ולחלוק אותן עם יושבי השולחן כאשר לכל סועד יש צלחת אישית אליה הוא מעביר את האוכל. אסור לאכול עם המקלות ישר מתוך צלחת חלוקה אלא לקחת אוכל לצלחת האישית בלבד.
  3. במסעדות יפניות רבות אפשר למצוא כלי קטן אישי לכל סועד עליו ניתן להניח את המקלות אכילה. יש להשתמש במתקן כזה ולהניח עליו את מקלות האכילה כאשר לא משתמשים בהן. במידה ומדובר בצ'ופסטיקס חד פעמיים לא יונח מתקן עבור הסועדים (במקרה כזה אפשר להניח את המקלות על נייר העטיפה בהן היו מקלות האכילה)%d7%9e%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%942
  4. במידה והמנות הגיעו ואתה מתלבט מאיזה מנה לאכול אסור "לעבור" על המנות עם מקלות האכילה. יש להשתמש בהן אך ורק בשביל לקחת מהאוכל.
  5. אסור "לחפור" באוכל עם המקלות. יש לקחת אוכל מהחלק העליון ולא לנבור בתחתית הצלחת.
  6. אסור ללקק את המקלות אכילה.
  7. אחד האיסורים החמורים ביותר הוא שאין להעביר אוכל אחד לשני באמצעות מקלות האכילה, פעולה זו מזכירה את אחד המנהגים מטקס הלוויה ביפן.
    ניתן להעביר אוכל באמצעות המקלות ולהניח על הצלחת של הסועד אליו אתה מעביר אוכל. לעיתים במסעדות יניחו גם מקלות אכילה במרכז השולחן אשר מיועדים להעברת אוכל ולא לשימוש אישי.
  8. מקלות האכילה הן לא צעצוע…אין להצביע עם המקלות, לשחק, לנסות לשבור אותם או סתם לשפשף את המקלות אחד בשני. כל מעשה כזה נחשב לזלזול ונראה כי מי שעושה זאת חושב שמקלות האכילה זולים.
  9. כאשר מניחים את מקלות האכילה אין להניח אותם בהצלבה אחד על השני אלה להניח אותם בצורה מקבילה זה לזה.
  10. כאשר אוכלים מרק אין לערבב את המרק עם המקלות, כאשר עושים זאת זה מתפרש כי מי שעשה זאת מנסה לנקות את המקלות וזה לא מעשה מקובל.

מקלות האכילה אמנם נועדו לאכילה אך עבור היפנים הם לא "סתם" שני מקלות אכילה אלא סמלים המושרשים עמוק בתרבות היפנית.
לאכול היטב באמצעות מקלות האכילה הוא אתגר גדול אפילו ליפנים ומה שהכי חשוב הוא שניסית לאכול איתם כראוי וגם על המאמץ הזה יעריכו היפנים את האורחים שלהם.
%d7%9e%d7%a7%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%941
 

איך לאכול ביפן מבלי לעשות בושות

ביפן, יש לא מעט כללי נימוס והתנהגות, בחרנו להציג כמה מנימוסי השולחן העיקריים:

שיטת ה"שרינג" – כולם אוכלים וחולקים ממנות גדולות המונחות במרכז השולחן – מאוד פופולרית ביפן. כל אחד יכול לקחת לעצמו מנת אוכל בעזרת הקצוות העליונים של מקלות האכילה שלו – אלו שלא נוגעות באוכל שבצלחת האישית. במידה ויש מקלות הגשה גדולים יש להשתמש בהם ולא במקלות האישיים.אכילה ביפן3

לקנח את האף בציבור זה מעשה אסור בתכלית האיסור, ליד השולחן זה מעשה הנחשב לגסות רוח.

מקלות אכילה:
את מקלות האכילה אוחזים ביד ימין ואת קערת המרק או האורז מחזיקים מתחת לסנטר כדי למנוע לכלוך.

בסיום האכילה אין להשאיר את המקלות בצלחת. יש להניחם בכלי המיועד לכך.

אין להצליב את מקלות האכילה או ללקק אותם, אלה הרגלים מגונים שמצביעים על זלזול.

אין לתקוע אנכית את מקלות האכילה באורז. לעולם! ואין להעביר אוכל אחד מהשני בעזרת המקלות; רוצים לתת זה לזה טעימה? יש לקחת מנה בעזרת המקלות ולהניח על צלחתו של הטועם. העברת אוכל ממקלות למקלות היא חלק ממנהגי אבלות ביפן.

וכמובן- אין לשחק "דו קרב" עם מקלות האכילה.אכילה ביפן2

אורז:
חיסול האוכל עד גרגר האורז האחרון נחשב למאוד מנומס. וזה אגב ענין של גיאוגרפיה, בסין השכנה   מקובל להשאיר מעט אוכל על מנת שהמארחים לא יחשבו חלילה שלא היה מספיק.
אל תזליפו סויה על האורז.

אם מסיימים לאכול ולא רוצים תוספת אורז – יש לסיים את כל האורז שבצלחת. אם רוצים תוספת – משאירים מעט אורז בצלחת.

לפני הארוחה אומרים איטאדאקימאס: אני מקבל בהכרת תודה.

כשמסיימים לאכול אומרים: גוצ'יסוסאמאדאשיטה : תודה על הארוחה.

וכלל נימוס אחרון ובהחלט מאוד מאוד חביב- אכילת אטריות תהיה מלווה ברעשי אכילה.
ככל שאתה מרעיש יותר בעת אכילת אטריות או מרק, כך אתה אוהב יותר את מאכלי השף.
בתיאבון!

אכילה ביפן4