לחקור את יפן באמצעות משחקי ילדים

בזמן כשכולם מדברים על Squid Game, הנה כמה משחקים שילדים אוהבים לשחק ביפן. עד עכשיו, רוב האנשים כבר ראו את הסדרת מבית נטפליקס- Squid Game. אולי אפילו חיפשתם סרטי הישרדות נוספים וגיליתם את "Kami-sama no Iu Tori" של Miike Takashi או "As The Gods Will" – סרט עקוב מדם לא פחות שמשתמש במשחקי ילדים.

מדוע משחק ילדים חשוב מספיק כדי לבסס סרט שלם סביבו? זה יכול להיות בגלל שמשחקי ילדים הם דרך מצוינת ללמוד יותר על הגישות והתרבות של מדינה. ולפעמים משחקי ילדים הם די קודרים.

הנזיר הפליץ-

באחת מהסצנות המפורסמות ביותר של הסרט  "As The Gods Will" – התלמידים משחקים במשחק הידוע ביפן בשם "Darumasan ga koronda", או  "The Daruma falls" באנגלית. במשחק הזה, ילד אחד פונה הצידה ואומר, "דארומסאן (בובה בודהיסטית מסורתית) גא קורונדה" ולאחר מכן מסתכל אחורה במהירות על הילדים האחרים – שמתגנבים במהירות כדי להגיע לקו הסיום. אם הילד שהוא "העומד" מסתובב ורואה מישהו זז, הילד שזז בחוץ.

נשמע מוכר? במערב, זה נקרא אור אדום, אור ירוק, בישראל דג מלוח, והמקבילה הקוריאנית שלו היא גם הרגע הבלתי נשכח של Squid Game. אבל, כמובן, בסדרה ובסרט, המוחות מאחורי העניין רוצחים בשמחה את כל מי ש"בחוץ".

למשחק -Darumasan ga koronda יש גם כמה וריאציות אזוריות בקנטו ובקנסאי, העשויות לספר לנו על התרבויות השונות של האזורים. לדוגמה, סטריאוטיפ אזורי של אוסקה הוא שאנשים במחוז זה קצת יותר מחוספסים מבני דודיהם המעודנים יותר בטוקיו. אולי אם כן, זו הסיבה שדארומסאן גה קורונדה נקראת לפעמים bosan ga hewokoita, או "הנזיר הפליץ" באוסקה.

פוף ג'אגלינג-

משחק ה- oteddamam או פוף ג'אגלינג, חושף יותר על התרבות היפנית בכללותה. בעוד שמשחק זה הוא בדרך כלל פעילות סולו במערב, הגרסה היפנית היא חברתית. במשחק זה ביפן הילדים מתחלפים בתורות עם שקיות שעועית ומנסים לעשות טריקים. ככל שהמשחק נמשך זמן רב יותר, הטריקים מתקדמים יותר – בתיאוריה. אלה ילדים, אחרי הכל. המשחק מלווה בדרך כלל בשירה.

לנשים מבוגרות יש לעתים קרובות זיכרונות נעימים מהשעות שבילו עם האימהות והסבתות שלהן בלימוד המשחק הזה. השירים שהם שרים תוך כדי משחק נתקעים להם בראש לכל החיים.

בשל המרכיב החברתי במשחק, התעלות על שחקנים אחרים עם טריקים מסובכים אינה נחשבת לדבר טוב. להיפך, המשחק מקדם שיתוף פעולה – תכונה חשובה לתרבות היפנית. שוב, בתיאוריה. תמיד יש את הילד השוויצר בשכונה.

קגומה קגומה-

משחק שירה פופולרי נוסף הוא Kagome Kagome. שחקן אחד עומד באמצע מעגל בעוד שהשחקנים האחרים רוקדים סביבו. כשהשירה נפסקת, השחקן שבאמצע חייב לנחש מי נמצא ממש מאחוריו. קצת דומה לגולם במעגל אבל אם טוויסט יפני.

הגרסה הנפוצה ביותר של השיר הולכת כך:

קגומה, קגומה. הציפור בכלוב. מתי, אוי מתי היא תצא? בליל עלות השחר החליקו העגור והצב. מי מאחריך עכשיו?

למילים המוזרות של קגומה קגומה יש פרשנויות שונות שגלשו לתחום האגדה האורבנית. חלק מהפרשנויות כוללות הפלות, רוחות רפאים והוצאות להורג. אין זה פלא אם כן שהשיר משמש לעתים קרובות במשחקי אימה וסרטי אימה.

למרות שמשחקי ילדים יכולים להיראות לא יותר מאשר בילוי תמים, לפעמים הם מקושרים למשהו אפל.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

ההצלחה הענקית של משחקי הווידאו ביפן

משחקי הווידאו מזוהים מאוד עם יפן למרות שהם לא הומצאו ביפן הם נחלו הצלחה מסחררת בקרב היפנים.
היפנים אימצו בתשוקה רבה את משחקי הווידאו ואף המציאו את כמה ממשחקי הווידאו המוכרים ביותר בעולם כמו הפאקמן האהוב והמוכר לכולם.
היפנים נחשפו לעולם משחקי הווידאו בשנת 1978 עם המשחק "פולשי החלל" ומאז משחקי הווידאו הפכו ביפן לחלק חשוב ומשמעותי.

בשנות ה-80 יפן שינתה את תמונת המצב של משחקי הווידאו בעולם כאשר נינטנדו היפנית החלה להוציא משחקים מצליחים ואת קונסולת המשחקים הביתיים המיועדים עבור המשפחה – Famicom.
ההצלחה היפנית המשיכה עם חברת סוני שהוציאה את הפלייסטיישן שהפך להצלחה ענקית.
בשיא תקופת תור הזהב של משחקי הווידאו היפנים שלטו על כ-50% מהשוק העולמי בתחום זה עד שנת 2002.

כיום משחקי הווידאו כבר לא ממוקמים בתוך מכונות גדולות במקומות המיועדים להם בלבד אלא כמשחק בתוך הטלפון הנייד האישי של כל אחד ואחד.
תעשיית משחקי הווידאו היפנית השתנתה במהלך השנים האחרונות ממשחקי הבית למשחקים ניידים והתאימה עצמה לקהל היעד ופתחה משחקי וידאו המתואמים למסכים של הטלפונים הניידים.

SHANGHAI, CHINA – JUNE 30: (CHINA OUT) A young boy plays Sony's Playstation 2 video game system at the 2005 Shanghai Animation FairJune 30, 2005 in Shanghai, China. China has a population of 370 million children and young people, making up a huge audience for cartoons and animation. Currently, 90 percent of the market is dominated by foreign producers from Japan and the U.S., with the largest share going to Japan. Most domestic cartoons are criticized for being old-fashioned and lackluster due to little originality in story and characters, dryness of content and persistent educational flavor. (Photo by China Photos/Getty Images)

דמויות יפניות מתוך משחקי וידאו הפכו להיות סמל תרבותי עבור היפנים כמו סופר מריו.
בשנת 2016 בטקס נעילת האולימפיאדה בברזיל הופיע שינזו אבה ראש ממשלת יפן לבוש כסופר מריו, כוכב משחקי הווידאו הפופולריים של חברת נינטנדו היפנית.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת