הלם תרבות 101: צפו לבלתי צפוי בטיול שלכם ביפן

טיול ראשון ליפן יכול להיות מלא בכל מיני הפתעות! הנה סקירה למה לצפות כדי למנוע בעיות ולהישאר מכבדים.

כשאתם מבקרים ביפן בפעם הראשונה, אתם צפויים להיתקל בדברים שאתם לא רגילים אליהם, וזה הכל חלק מהכיף! אבל בין אם זה להשתחוות במקום ללחוץ ידיים או לקבל מנה שלא הזמנתם, יש כמה דברים שצריכים להיות מודעים אליהם כדי למנוע אי הבנות ולעזור לטיול שלכם לעבור בצורה חלקה ככל האפשר.

בואו נסתכל על כמה מהדברים שניתן לצפות להם בטיול הראשון שלכם ליפן.

אוכל בחוץ

רוב המסעדות ביפן יקבלו את פניכם בקול "irasshaimase", כלומר "ברוך הבא", שיקבל הד על ידי צוות המקום. זה קורה גם כשאתם עוזבים, עם "arigatou gozaimashita" (תודה שבאת). אתם לא צריכים להגיב.

כשזה מגיע לאוכל, מקור גדול לבלבול למטיילים היא האוטושי של יפן, מנה קטנה שמקבלים לפני ההזמנה, מוגשת בדרך כלל קרה. אין משא ומתן לגביה והיא משמשת כ״מס ישיבה״ ברוב ה-izakaya (פאבים בסגנון יפני), אז פשוט תצטרכו לקבל את זה!

האוטושי היא לרוב משהו כבוש או מבושל, שעלול לכלול טעמים לא מוכרים. ומנות לא מוכרות לא עוצרות שם! במנות בשר, יפן משתמשת בדרך כלל בכמה שיותר מהחיה. לעתים קרובות תתקלו בזה במסעדות יאקיטורי (עוף בגריל) ויאקיניקו (בשר בגריל), שם רוב התפריט הוא רק חלקים שונים של הבשר, כולל דברים כמו לב וכבד.

אם כבר מדברים על בשר, בעוד שארוחות על בסיס צמחי צוברות פופולריות במערב, האפשרויות הצמחוניות והטבעוניות של יפן מוגבלות יחסית. בערים גדולות כמו טוקיו תמיד יש כמה מסעדות צמחוניות, אבל במסעדה יפנית רגילה כנראה לא יהיו אפשרויות או לפחות לא רבות. מרק דגים מתווסף לעתים קרובות למנות, אפילו כאלה שהן בעיקר ירקות.

להסתובב

אחד המכשולים הגדולים ביותר עבור נוסעים בפעם הראשונה היא מערכת הרכבות המסובכת של טוקיו. ישנם 13 קווי רכבת תחתית וקווי קרקע רבים מחוץ לעיר. למרבה המזל, לכל תחנה יש שלטים באנגלית, וגוגל מפות היא די אמינה להתניידות.

ההפתעה הנוספת שאתם עלולים להיתקל בה היא מערכת התורים המסודרת. כאשר ממתינים לרכבת, אנשים יעמדו בתור משני הצדדים היכן שהדלתות נפתחות ולאחר מכן ימתינו שירדו הנוסעים לפני העלייה.

כשמגיעים לשעת העומס, המערכת זהה לחלוטין, אבל אנשים ידחסו את עצמם לרכבות שנראות כאילו הן כבר מלאות. עדיף להימנע מרכבות בשעות העומס של הבוקר ומעט אחרי 17:00.

סוגי לינה

לאחר שתעברו בין ההמונים למלון שלכם, עשויות להיות כמה חוויות חדשות שמחכות לכם בהתאם לסוג הלינה שבה אתם נמצאים. הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:

• מלון בינלאומי: במידה רבה מה שאפשר לצפות במקומות אחרים, לפעמים עם אונסן (אמבטיה משותפת)

• מלון עסקים: בדרך כלל קטן עם שירותים מינימליים

• Airbnb: ייתכן שיהיו פוטונים על הרצפה במקום מיטות. בדרך כלל הם יהיו מוכנים עבורכם, אבל הם עשויים להיות בארון.

• ריוקאן (פונדק יפני מסורתי): מסורתי מאוד. ארוחות הבוקר והערב הן בדרך כלל בזמנים קבועים, ויהיו זמנים מוגדרים להנחת או הסרת הפוטון, לרוב מוקדם בבוקר.

• Minshuku (צימר יפני): מסורתי מאוד. סביר להניח שתאכלו ארוחות עם הבעלים, שיהיו יפניות מסורתיות, וכנראה שתחלקו חדר רחצה. פוטונים מסופקים במקום מיטות.

• מלון אהבה: לא מקום לקחת את המשפחה שלכם! אלה לא מופיעים באתרי הזמנות רגילים ומשלמים בדרך כלל לפי שעה עבור קצת זמן זוגי… אם אתם מבינים למה אנחנו מתכוונים.

שפה ומנהגים

הצוות בחנויות ובמסעדות בערים הגדולות עשוי לדבר קצת אנגלית, וצוות המלון אפילו יותר, אבל אי אפשר לסמוך על זה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא לתכנן מראש ולהשתמש בבלוג השפה של GaijinPot כדי ללמוד כמה יסודות לפני שאתם נוסעים.

מלבד השפה, יש כמובן גם מגוון שלם של מנהגים שונים. זה טוב להיות מודעים להבדלים האלה, אבל הנה כמה שחשוב לשים לב אליהם:

• אנשים בדרך כלל משתחווים במקום ללחוץ ידיים ביפן, אבל עשויים להושיט את ידם כדי ללחוץ אם הם יודעים שאתם מחו"ל. קידה פירושה גם "תודה" ו"סליחה".

• יצירת X עם אצבעות או זרועות פירושה "לא" "אנחנו סגורים" או "אין מושבים", ובדרך כלל משתמשים בה כאשר מישהו מרגיש עצבני לגבי השימוש באנגלית, אז השתמש במחווה זו במקום.

• אל תתנו טיפ על שום דבר ביפן, כולל מסעדות ומוניות. הם יחזירו לכם את הכסף.

כמובן, אתם עלולים להיתקל בטונות של הבדלים תרבותיים אחרים, אבל אלה אמורים לתת לכם בסיס טוב להיות מוכנים ומכבדים במהלך הטיול הראשון שלכם ליפן!

מה הכי הפתיע אתכם בטיול הראשון שלכם ליפן? שתפו את החוויות שלכם בתגובות למטה כדי לעזור לנוסעים אחרים בפעם הראשונה שלהם!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מדריך מתחילים לאונסן ביפן

אחד החלקים הטובים ביותר במסורות החורף של יפן הוא ללכת לאונסן (מעיין חם). טבילה במים חמים מחממת את העצמות הקרות שלנו כמו שום דבר אחר, ומותירה אותנו רגועים ומוכנים לשינה  כשיוצאים מחדרי ההלבשה.

עם זאת, ללכת לאונסן בפעם הראשונה הוא לא דבר קל לכולם. לא רק שאתם צריכים להיות עירומים מול זרים (או גרוע מכך, המשפחה שלכם), אבל המנהגים והחוקים הרבים יכולים להיות מפחידיםבפעם הראשונה.

המשיכו לקרוא כדי ללמוד עוד על מה לצפות בטבילה הראשונה שלכם באונסן.

היסטוריה קצרה של אונסן

יפן הררית להפליא; מתוך ההרים הרבים האלה, 440 הם הרי געש. אז הגיוני שיש כל כך הרבה מעיינות חמים. בהתחשב בכך שהחורפים יכולים להיות קשים במיוחד בחלקים רבים של יפן, המעיינות החמים היו מפלט מבורך מהקור.

הרחצה באונסן חוזרת אלפי שנים אחורה, כאשר כמה מהתיעודים הכתובים המוקדמים ביותר נמצאים ב-Man'yoshu, אוסף של שירים יפניים מסורתיים שנאספו בסביבות שנת 759 לספירה. כמה מהאונסנים העתיקים ביותר הם Dogo Onsen, Nishiyama Onsen Keiunkan ו-Arma Onsen.

רק בשלהי תקופת אדו (1603–1867) החלו אנשים פשוטים לבקר באונסן למטרות פנאי.

נימוסי אונסן

עם היסטוריה כה ארוכה מאחוריה, לא יפתיע אתכם לדעת שלאונסנים יש הרבה מנהגים וכללים, כתובים ולא כתובים.

קעקועים

אחד הכללים הגדולים ביותר שמאתגרים נוסעים מעבר לים הוא הכלל ללא קעקועים. בעוד שאונסנים רבים מתחילים לחדש ולקבל קעקועים, מבחינה היסטורית, קעקועים (הנקראים לפעמים אירזומי עבור קעקועים מסורתיים) קשורים ליאקוזה (המאפיה היפנית).

אם יש לכם קעקועים, תבררו אם הם מאפשרים להיכנס עם קעקועים חשופים או עם כיסוי קעקועים הנקרא שירו.

Tattoo-friendly.jp הוא משאב נהדר למציאת אונסן וסנטו (מרחצאות ציבוריים) המאפשרים קעקועים, אבל אם הקעקוע שלכם לא מורגש בצ'ק-אין, אתם יכולים גם לנסות לשכור חדר עם אונסן פרטי כדי למנוע בעיות.

בלי בגדי ים

אתם לא יכולים להכנס לאונסן בבגד הים שלכם. יוצאים מן הכלל הם מכוני ספא, אך עדיין מצפים מכם להתרחץ כמו שצריך לפני כן.

אם אתם ביישנים, אתם יכולים לנסות להגיע למרחץ ציבורי לפני כל אחד אחר אם אתם מבקרים מוקדם בבוקר. במקומות מסוימים, ניתן גם לשכור אמבטיה פרטית בשם kashikiri onsen (אונסן פרטי).

התרחצו לפני שאתם טובלים

ביפן, נהוג לנקות את עצמינו לפני הכניסה לאמבטיה. כן. אתם תתרחצו לפני שאתם מתרחצים. האונסן מיועד להרגעה, לא לקרצוף. עשו את דרככם לתחנות המקלחת ושטפו לפני טבילת הרגליים במים.

שאלות ותהיות נוספות

לפני היציאה ל-onsen הראשון שלכם, אולי יש לכם כמה חששות אחרים, אז בואו נסתכל במהירות על כמה שאלות אחרות שמטיילים עלולים להיתקל בהן.

האם האונסנים הם ידידותיים לקהילת הלהט״בים?

לרוע המזל, ביקור ב-onsen יכול להוות בעיה עבור חברי קהילת הלהט״ב למרות שיש כמה מאמצים להפוך את הדברים ליותר מסבירי פנים וניטרליים מבחינה מגדרית, שום דבר קונקרטי עדיין לא קרה.

רוב האונסנים מחולקים לגברים ולנשים, ולמרות שבחלקם יש אזור רחצה מעורב, עדיין תצטרכו לעבור תחילה חדר הלבשה מגדרי.

אם אתם מעדיפים להימנע מכך, האפשרות הטובה ביותר היא להשתמש באונסן של קאשיקירי (השכרה) או להזמין חדר עם אונסן פרטי.

האם אני יכול להביא את הילדים שלי?

זה תלוי במידה רבה באונסן. בדרך כלל, לא תורשו להביא תינוקות או פעוטות שאינם מיומנים בסיר, בעיקר בגלל שהאונסן אינו מכיל כלור.

הרצפות גם מחליקות כך שזה יכול להיות מסוכן, והמים יכולים להתחמם מאוד – אז אולי זה לא יהיה נוח.

האם עלי לשתוק?

טיול לאונסן הוא מקום להירגע ולהרפות. אז לרוב יש כללים לגבי רעשים שעלולים להפריע לזה. לדבר ברמה סבירה זה כמעט תמיד בסדר, ואנשים זרים עשויים אפילו לדבר אחד עם השני אבל לא מקובל בדרך כלל להיות רועשים או להשמיע מוזיקה.

לרובם יש חוקים נגד רחצה בזמן שיכרות, אז התרחקו מהבירות לפני ההשריה.

אוצר מילים שימושי

יש הרבה מילים שאתם עלולים להיתקל בהן באונסן שלא הייתם נתקלים בהן במקומות אחרים. הנה כמה שיעזרו לכם:

עברית

אונסן (מעיין חם)

סנטו (מרחצאה ציבורית)

רוטנבורו (אמבטיה חיצונית)

ג׳וסאי סניו (לנשים בלבד) –

דנסאי סניו (לגברים בלבד) –

קוניוקו (אמבטיות מעורבות)

קאשיקירי אונסן (אונסן פרטי) –

אריבה (אזור שטיפה)

אשיו (אמבט רגליים)

טאטו שירו (כיסוי קעקועים)

אנגלית-יפנית

onsen

sento

rotenburo

josei senyo –

densei senyo –

konyoku

kashikiri onsen –

araiba

ashiyu

tatu shiru

יפנית

温おん泉せん

銭せん湯とう

露ろ天てん風ぶ呂ろ

女じょ性せい専せん用よう

男だん性せい専せん用よう

混こん浴よく

貸かし切きり温おん泉せん

洗あらい場ば

足あし湯ゆ

タトゥーシール

והנה כמה שאלות בסיסיות שאולי תזדקקו להן באונסן:

עברית

האם אפשר להיכנס עם קעקועים

אני בהריון, אני יכולה להיכנס לאונסן? –

מתי האונסן נפתח?

מהן שעות העומס באונסן?

אנגלית-יפנית

Tatu wa daijobu desu ka?

Ninshinchu desu. Onsen ni haitte mo daijobu desu ka?

Onsen wa itsu kara hairemasuka?

Onsen no konzatsu jikan wa itsu desu ka?

בקר באונסן

עם כל הידע החדש הזה שעומד לרשותכם, כנראה שאתם כבר מתים ללכת ולנסות! בעוד שכמעט בכל עיר תהיה צורה כלשהי של אונסן או סנטו, מקומות מסוימים ידועים במיוחד בזכות הזדמנויות הרחצה המצוינות שלהם, אז הנה רק כמה:

• Ginzan onsen, Yamagata
• Beppu onsen, Oita
• Shuzenji onsen, Shizuoka
• Kusatsu onsen, Gunma
• Noboribetsu onsen, Hokkaido
• Kurokawa onsen, Kumamoto
• Kinosaki onsen, Hyogo
• Dogo onsen, Ehime
• Oedo onsen monogatari, Tokyo
• Osaka Spa World, Osaka

האם אי פעם הלכתם לאונסן, או שאתם תמיד נצמדים לאמבטיה של החדר שלכם? שתפו את החוויות שלכם בתגובות למטה!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

10 כללי זהב לאכילה עם צ'ופסטיקס

למרות מה שאולי חלקכם חושבים מקלות האכילה הראשונים הומצאו בסין. עם הפיכתה של סין לכוח תרבותי דומיננטי באזור, מקלות האכילה נדדו למדינות שכנות. בעבר נהוג היה להכינם בפשטות מזרדים שנתלשו מעצים ולאכול באמצעותם. מקלות אכילה הגיעו לראשונה ליפן בשלב מסוים בסביבות 500 לספירה. המקלות היפנים הקדומים ביותר עוצבו למעשה כמו סט של מלקחיים ושימשו רק לטקסים דתיים.

היפנים מתייחסים למקלות האכילה שלהם ברצינות ויש חוקים נוקשים אשר יש להישמע להם בעת האכילה איתם. אמנם היפנים סלחניים כלפי המערביים אשר אינם מכירים את כל החוקים לאכילה נכונה אך יש כמה כללים בסיסים אשר יש להישמע להם בעת האכילה עם הצ'ופסטיקס.

אז כדי שתוכלו להישאר מנומסים גם בזמן האוכל הנה 10 כללי זהב לאכילה עם צ'ופסטיקס:

1. יש להקפיד ולהשתדל לאחוז את הצ'ופסטיקס בצורה נכונה, לא לכולם קל לאכול עם המקלות ויש כאלה שנדרש להם זמן מה ללמוד איך לאכול באמצעותם אך מומלץ להתאמן ולצפות במי שאוחז נכון וללמוד לאכול עם המקלות בצורה הנכונה. אכילה נכונה או לפחות לנסות לאכול נכון עם המקלות הוא מעשה שמאוד יוערך מצד היפנים.

2. ביפן נהוג להזמין מספר מנות ולחלוק אותן עם יושבי השולחן כאשר לכל סועד יש צלחת אישית אליה הוא מעביר את האוכל. אסור לאכול עם המקלות ישר מתוך צלחת החלוקה אלא לקחת אוכל לצלחת האישית בלבד.

3. במסעדות יפניות רבות אפשר למצוא כלי קטן אישי לכל סועד עליו ניתן להניח את המקלות אכילה. יש להשתמש במתקן כזה ולהניח עליו את מקלות האכילה כאשר לא משתמשים בהן. במידה ומדובר בצ'ופסטיקס חד פעמיים לא יונח מתקן עבור הסועדים (במקרה כזה אפשר להניח את המקלות על נייר העטיפה בהן היו מקלות האכילה).

4. במידה והמנות הגיעו ואתה מתלבט מאיזה מנה לאכול אסור "לעבור" על המנות עם מקלות האכילה. יש להשתמש בהן אך ורק בשביל לקחת מהאוכל.

5. אסור "לחפור" באוכל עם המקלות. יש לקחת אוכל מהחלק העליון ולא לנבור בתחתית הצלחת.

6. אסור ללקק את המקלות אכילה.

7. אחד האיסורים החמורים ביותר הוא שאין להעביר אוכל אחד לשני באמצעות מקלות האכילה, פעולה זו מזכירה את אחד המנהגים מטקס הלוויה ביפן. ניתן להעביר אוכל באמצעות המקלות ולהניח על הצלחת של הסועד אליו אתה מעביר אוכל. לעיתים במסעדות יניחו גם מקלות אכילה במרכז השולחן אשר מיועדים להעברת אוכל ולא לשימוש אישי.

8. מקלות האכילה הן לא צעצוע…אין להצביע עם המקלות, לשחק, לתופף, לנסות לשבור אותם או סתם לשפשף את המקלות אחד בשני. כל מעשה כזה נחשב לזלזול ונראה כי מי שעושה זאת חושב שמקלות האכילה זולים.

9. כאשר מניחים את מקלות האכילה אין להניח אותם בהצלבה אחד על השני אלה להניח אותם בצורה מקבילה זה לזה.

10. כאשר אוכלים מרק אין לערבב את המרק עם המקלות, כאשר עושים זאת זה מתפרש כי מי שעשה זאת מנסה לנקות את המקלות וזה לא מעשה מקובל.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

טיפים בסיסיים לנימוסים ביפן- כללי ההתנהגות החברתיים

• 

ביפן, כמו בכל מקום אחר בעולם, ישנם כללי התנהגות חברתיים שמומלץ לנהוג לפיהם. מכוון שהיפנים נוטים להיות מעט ביישנים כאשר הם מתעמתים עם אנשים בנוגע להתנהגותם הם אינם נוטים להפגין את רגשותיהם ולכן יתכן שלעולם לא ניתן יהיה לדעת כשהם נפגעים מכוון שהם לא יגידו.

אז הנה חמש טעויות המובילות בכללי הנימוס שיש להימנע מהן ביפן:

אכילה ושתיה ברכבות: באופן כללי, לא נהוג לאכול בזמן הליכה ברחוב או ברכבות נוסעים צפופות. עם זאת, ברכבת השינקנסן ובמטוסים בהם מוגש אוכל, מקובל לאכול ולשתות.

לדבר בקול רם ברכבת: דבר נוסף אשר אינו מקובל ביפן הוא לדבר בקול רם ברכבות ובתחבורה ציבורית. היפנים נוטים להיות פחות קולניים ואקספרסיביים כאשר הם נמצאים בפומבי בהשוואה לחלק מעמיתיהם המערביים. השימוש בטלפון בזמן הנסיעה ברכבת הוא בהחלט לא מנומס ומקובל לראות יפנים יורדים מהרכבת בתחנה הבאה כדי לשוחח בטלפון.

• 

• 

הבעת חיבה בציבור: למרות שזה משתנה עם הדור הצעיר, היפנים נוטים להיות שמרניים בכל הנוגע למגע פיזי או הפגנת חיבה בציבור. חברים בדרך כלל אינם מתנשקים או מתחבקים כשנפגשים, ולחיצת יד אינה כה נפוצה. הדברים נוטים להירגע לאחר שתיית אלכוהול וקריוקי עם חברים ועמיתים לעבודה.

נימוסי אכילה עם מקלות אכילה (chopstick):

• כשאתה לא אוכל הנח את מקלות האכילה על מנשא מקלות האכילה.
• השתמש במקלות האכילה שלך ככל האפשר והימנע משימוש באצבעותיך.
• אל תתעסק ואל תשחק עם מקלות האכילה שלך.
• אין להעביר אוכל ממקלות אכילה שלך למקלות האכילה של משהו אחר (מחווה זו מזכירה טקס בהלוויה בודהיסטית מסורתית, בה מעברים את עצמות הנפטרים בין בני המשפחה עם מקלות אכילה).
• אל תניחו את מקלות האכילה שלכם באורז בצורה אנכית ( מזכיר לאנשים שריפת קטורת עבור הנפטרים).

• 

• 

הפרדת אשפה: ביפן ישנם כללים מאוד מדויקים ומחמירים בנוגע להפרדת האשפה. אי ציות לכללים הללו עלול לגרום להשארת פתקים בדלת הכניסה שלך, או להחזרת האשפה לפתח ביתך. יש למיין כראוי מוצרי פלסטיק, פסולת שניתן או לא ניתן לשרוף, ולהכניס את האשפה לפחי הזבל הנכונים ביום הנכון.

• 

• 

זו כמובן אינה "רשימת הנימוסים המלאה " ביפן, ישנם עוד המון כללי נימוס , כמו למשל להיות דייקן, לא לתרץ לעולם ולא לשפוך את הבירה שלך במסיבה, אך כמו בכל מקום אחר בעולם, מעט מודעות, שכל ישר והגינות הם המפתח לנימוס בסיסי.

• 

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

לקוד קידה כמו יפני אמיתי

ביפן נוהגים לקוד קידה בהזדמנויות שונות, באמצעות הקידה מביע האדם הקד מחווה של הערכה וכבוד כלפי האדם הנמצא מולו.
הדרך הנכונה להשתחוות ביפן היא לכופף את המותניים, לשמור על הגב והצוואר ישר, הרגליים צמודות, העיניים כלפי מטה, ולהצמיד את הידיים יש לאורך הגוף.
ככל שההשתחוות "עמוקה" יותר ככה הבעת ההערכה והכניעה גבוה יותר.
בהשתחוות לא רשמית נהוג לקוד בזווית של 15 מעלות ובהשתחוות רשמית יותר נהוג להשתחוות בזווית של 30 מעלות ואילו הקידה העמוקה ביותר תגיע עד 45 מעלות כאשר האדם הקד מסתכל על כפות רגליו. ככל שהאדם הקד נשאר כפוף יותר זמן, כך הוא מביע יותר כבוד והערכה.
הבעת קידה עמוקה נהוג לבצע מול אנשים בדרגה בכירה, קשישים, בעלי תפקיד רשמי וכו.
את הקידה העמוקה ביותר יש לקוד בעת התנצלות.

ישנם מספר מצבים בהם נהוג לקוד קידה ביפן:

1. ברכת שלום- נהוג לברך בקידה קלילה של 10 מעלות ובמקרה של אמירת שלום לחבר קרוב נוסיף הנהון קל של הראש. מחוה זו גם משמשת בעת פרידה.
במידה ולא מדובר במכר קרוב יש לקוד קידה מלאה.
2. היכרות- כאשר עורכים היכרות (רשמית או אקראית) יש להשתחוות בזווית של 30 מעלות.
במידה וההיכרות נערכת עם אדם חשוב מאוד יש לקוד ב-45 מעלות.
כאשר קדים חשוב לשים לב לא לשמור על קשר עין ולא ללחוץ ידיים ולקוד בו זמנית.
במידה וההיכרות נעשית במקביל עם עוד אנשים יש להקפיד לשמור מרחק בשביל לא להתנגש בראשם של האנשים לצידך.
3.  הבעת כבוד- נהוג להביע כבוד והערכה באמצעות קידה. הבעת הכבוד היא לא תמיד מופנית כלפי בני אדם למשל, בפארק הצבאים בנארה  נהוג לקוד קידה גם כלפי הצבאים הרבים הנמצאים בפארק.

4. תחרויות ספורט- קידה זו מביעה כבוד והערכה ונהוגה לפני תחרויות ספורט כאשר המתמודדים קדים האחד מול השני בזווית של 20 מעלות.
5. ביפן יש חשיבות רבה לשירות ולכן נותני השירות מתייחסים בכבוד המרבי כלפי הלקוחות ונהוג לקוד לעברם בעת כניסה ויציאה לחנות, לאחר קבלת תשלום וכו.
בתחנות רכבת אפשר לראות את עובדי הרכבת קדים לעבר הרכבת לאחר שהיא עוזבת את הרציף כהבעת תודה כלפי הלקוחות הנוסעים.

6. הבעת סליחה והתנצלות- במקרה זה ישנם כמה סוגים של קידות אשר תלויות כמובן ברמת ההתנצלות:
* במידה ומודבר בהבעת סליחה מתונה לדוגמא נתקעת בטעות באדם זר או עיכבת מישהו קלות,    יש להרכין את הראש ב- 10 מעלות ולומר סליחה " sumimasen".
* במידה ומדובר בהבעת התנצלות כלפי טעות שעשית במקום העבודה יש להביע התנצלות כלפי הממונה ,לקוד בזווית של 45 מעלות ולהגיד " sumimasen deshita" – אני מתנצל על מה שעשיתי.
* בעת הבעת התנצלות פומבית על טעות שנעשתה, יש לקוד קידה ארוכה ועמוקה בזווית 45 מעלות ולהגיד " moushiwake gozaimasen deshita" – אני מאוד מתנצל על מה שעשיתי.

* התנצלות עמוקה והבעת חרטה של נותן שירות שעשה טעות רצינית (לדוגמא שפך קפה על לקוח) תתבצע בקידה של 45 מעלות שוב ושוב על מנת להביע עד כמה הוא מצטער על הטעות שעשה תוך חזרה על המילים " moushiwake gozaimasen" – אני מאוד מצטער.

לצפייה בסרטון

* התמונות מרחבי הרשת

איך לאכול ביפן מבלי לעשות בושות

ביפן, יש לא מעט כללי נימוס והתנהגות, בחרנו להציג כמה מנימוסי השולחן העיקריים:

שיטת ה"שרינג" – כולם אוכלים וחולקים ממנות גדולות המונחות במרכז השולחן – מאוד פופולרית ביפן. כל אחד יכול לקחת לעצמו מנת אוכל בעזרת הקצוות העליונים של מקלות האכילה שלו – אלו שלא נוגעות באוכל שבצלחת האישית. במידה ויש מקלות הגשה גדולים יש להשתמש בהם ולא במקלות האישיים.

לקנח את האף בציבור זה מעשה אסור בתכלית האיסור, ליד השולחן זה מעשה הנחשב לגסות רוח.

מקלות אכילה:
את מקלות האכילה אוחזים ביד ימין ואת קערת המרק או האורז מחזיקים מתחת לסנטר כדי למנוע לכלוך.

בסיום האכילה אין להשאיר את המקלות בצלחת. יש להניחם בכלי המיועד לכך.

אין להצליב את מקלות האכילה או ללקק אותם, אלה הרגלים מגונים שמצביעים על זלזול.

אין לתקוע אנכית את מקלות האכילה באורז. לעולם! ואין להעביר אוכל אחד מהשני בעזרת המקלות; רוצים לתת זה לזה טעימה? יש לקחת מנה בעזרת המקלות ולהניח על צלחתו של הטועם. העברת אוכל ממקלות למקלות היא חלק ממנהגי אבלות ביפן.

וכמובן- אין לשחק "דו קרב" עם מקלות האכילה.

אורז:
חיסול האוכל עד גרגר האורז האחרון נחשב למאוד מנומס. וזה אגב ענין של גיאוגרפיה, בסין השכנה   מקובל להשאיר מעט אוכל על מנת שהמארחים לא יחשבו חלילה שלא היה מספיק.
אל תזליפו סויה על האורז.

אם מסיימים לאכול ולא רוצים תוספת אורז – יש לסיים את כל האורז שבצלחת. אם רוצים תוספת – משאירים מעט אורז בצלחת.

לפני הארוחה אומרים איטאדאקימאס: אני מקבל בהכרת תודה.

כשמסיימים לאכול אומרים: גוצ'יסוסאמאדאשיטה : תודה על הארוחה.

וכלל נימוס אחרון ובהחלט מאוד מאוד חביב- אכילת אטריות תהיה מלווה ברעשי אכילה.
ככל שאתה מרעיש יותר בעת אכילת אטריות או מרק, כך אתה אוהב יותר את מאכלי השף.
בתיאבון!