מאכלים בהשראת פריחת הדובדבן

פריחת הדובדבן, הסאקורה, ביפן איננה רק חגיגה לעיניים אלא גם חגיגה לחיך.
הרבה מאכלים יהיו צבועים בוורוד, כי זהו האביב, וזו עונת פסטיבל הסאקורה ברחבי יפן.
אפשר למצוא גלידת סאקורה, מוצ׳י סאקורה, לאורז יוסיפו תבלין ורוד וגם הבירה המקומית, אסהיי, תקבל גרסה אביבית בפחית ורודה.

כך ביפן, בתקופת הפריחה, בהשראת צבעי הסאקורה, יוצאות מהדורות מיוחדות ומוגבלות של מאכלים וכלי בית בצבעי ורוד, סגול ולבן בדיוק כמו פריחת הדובדבן, אשר אפשר למצוא אותם רק בתקופת הפריחה, החל מאמצע פברואר ועד אמצע אפריל/ תחילת מאי.
בין כלי הבית בעלי מוטיב פרחי הדובדבן הנמכרים ביותר בתקופה זו אפשר למצוא כוסות, ספלים ובקבוקים בצבעי הפריחה המעוטרים בפרחי עץ הדובדבן.
חברות הבירה מייצרות משקאות בהשראת הסאקורה הנמכרות בפחיות בירה ורודות ופרחוניות.
הסאקה המסורתי יוצא במהדורה מיוחדת כאשר בכל בקבוק פרח דובדבן שלם הנשמר באופן מושלם בתוך בקבוק הסאקה.
גם חברת קוקה-קולה, פפסי וחברת התה ליפטון מייצרות משקאות מיוחדים ובסטארבאקס אפשר למצוא משקאות קרים וחמים מיוחדים כמו תה סאקורה קר, לאטה סאקורה ותות, מוקה סאקורה ועוד…
עוד משקאות סאקורה מעניינים אפשר למצוא בחלק גדול מבתי קפה ביפן עם חידושים מעניינים למשקאות השגרתיים וכולם בהשראת הפריחה.

ומה עם אוכל?
גם כאן קיים מגוון גדול, החל מחטיפים ורודים כמו צ'יפס, קרקרים, חטיפי שרימפס, קיט קאט, חטיף השוקולד האהוב ביפן, בטעם פריחת הדובדבן עם סאקה או שעועית מתוקה. ועד מאכלים מסורתיים שונים כמו ה-אינאריסושי- כיסון טופו שלכבוד הסאקורה ממולא באורז ממותק עם דובדבן מיובש ואטריות אודון הנצבעות בוורוד או סגול.


המאכלים היפנים המסורתיים מקבלים עיצוב וטעם מיוחד על ידי הוספת העלים הנושרים מהעץ הדובדבן בסיום פריחתו. העלים הטריים אינם בעלי טעם מיוחד אך כאשר מייבשים אותם או כובשים וממליחים אותם הריח והטעם של הפרח הופך למרוכז ומעניקים טעם וארומה מיוחדת לאוכל. את העלים המיובשים אפשר לכתוש לאבקה אותה מוסיפים לקינוחים מסורתיים כמו המוצ'י, עוגייה יפנית מסורתית העשויה אורז דביק.
בתקופת הפריחה נהוג להכין את המוצ'י סאקורה, העוגיה המסורתית, בצבע ורוד, ובעזרת שעועית מתוקה להצמיד לה עלה סאקורה מיובש ומומלח העוטף את העוגיה ומעניק לה טעם מלוח המנוגד למתיקות של העוגייה.

עוד קינוחים מסורתיים מיוחדים לסאקורה:
Hanami dango- שלוש כופתאות אורז המוגשות כשיפוד, כל כופתא בצבע שונה, לבן (חסר טעם) ורוד (דובדבן) וירוק (מאצ'ה). קינוח זה נהוג לאכול בעת ההנאבי- צפייה משותפת בפריחה, בפארק עם משפחה וחברים.
Sakura manju- ממתק מאודה ובו ממרח שעועית מתוקה עטופה בבצק, מוגש בצבע ורוד או עם חתיכת דובדבן מלוח מעל הממתק.
Sakura Taiyaki – הטייאקי היא עוגייה יפנית בצורת דג הממולא בממרח שעועית מתוקה הנמכרת בדוכני רחוב. לכבוד הסאקורה, הדג נצבע בוורוד וממולא עם ערמונים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

הסאקורה ביפן- לא רק פריחה

פריחת הדובדבן, הסאקורה, ביפן איננה רק חגיגה לעיניים אלא גם חגיגה לחיך.
בתקופת הפריחה, בהשראת צבעי הסאקורה, יוצאות מהדורות מיוחדות ומוגבלות של מאכלים וכלי בית בצבעי ורוד, סגול ולבן בדיוק כמו פריחת הדובדבן, אשר אפשר למצוא אותם רק בתקופת הפריחה, החל מאמצע פברואר ועד אמצע אפריל/ תחילת מאי.
בין כלי הבית בעלי מוטיב פרחי הדובדבן הנמכרים ביותר בתקופה זו אפשר למצוא כוסות, ספלים ובקבוקים בצבעי הפריחה המעוטרים בפרחי עץ הדובדבן.
חברות הבירה מייצרות משקאות בהשראת הסאקורה הנמכרות בפחיות בירה ורודות ופרחוניות.
הסאקה המסורתי יוצא במהדורה מיוחדת כאשר בכל בקבוק פרח דובדבן שלם הנשמר באופן מושלם בתוך בקבוק הסאקה.


גם חברת קוקה-קולה, פפסי וחברת התה ליפטון מייצרות משקאות מיוחדים ובסטארבאקס אפשר למצוא משקאות קרים וחמים מיוחדים כמו תה סאקורה קר, לאטה סאקורה ותות, מוקה סאקורה ועוד…
עוד משקאות סאקורה מעניינים אפשר למצוא בחלק גדול מבתי קפה ביפן עם חידושים מעניינים למשקאות השגרתיים וכולם בהשראת הפריחה.


ומה עם אוכל?
גם כאן קיים מגוון גדול, החל מחטיפים ורודים כמו צ'יפס, קרקרים, חטיפי שרימפס, קיט קאט, חטיף השוקולד האהוב ביפן, בטעם פריחת הדובדבן עם סאקה או שעועית מתוקה ועד מאכלים מסורתיים שונים כמו ה-אינאריסושי- כיסון טופו שלכבוד הסאקורה ממולא באורז ממותק עם דובדבן מיובש ואטריות אודון הנצבעות בוורוד או סגול.


המאכלים היפנים המסורתיים מקבלים עיצוב וטעם מיוחד על ידי הוספת העלים הנושרים מהעץ הדובדבן בסיום פריחתו.
העלים הטריים אינם בעלי טעם מיוחד אך כאשר מייבשים אותם או כובשים וממליחים אותם הריח והטעם של הפרח הופך למרוכז ומעניקים טעם וארומה מיוחדת לאוכל.
את העלים המיובשים אפשר לכתוש לאבקה אותה מוסיפים לקינוחים מסורתיים כמו המוצ'י, עוגייה יפנית מסורתית העשויה אורז דביק.

בתקופת הפריחה נהוג להכין את המוצ'י סאקורה, העוגיה המסורתית, בצבע ורוד, ובעזרת שעועית מתוקה להצמיד לה עלה סאקורה מיובש ומומלח העוטף את העוגיה ומעניק לה טעם מלוח המנוגד למתיקות של העוגיה.
עוד קינוחים מסורתיים מיוחדים לסאקורה:
Hanami dango- שלוש כופתאות אורז המוגשות כשיפוד, כל כופתא בצבע שונה, לבן (חסר טעם) ורוד (דובדבן) וירוק (מאצ'ה). קינוח זה נהוג לאכול בעת ההנאבי- צפייה משותפת בפריחה, בפארק עם משפחה וחברים.
Sakura manju- ממתק מאודה ובו ממרח שעועית מתוקה עטופה בבצק, מוגש בצבע ורוד או עם חתיכת דובדבן מלוח מעל הממתק.
Sakura Taiyaki – הטייאקי היא עוגייה יפנית בצורת דג הממולא בממרח שעועית מתוקה הנמכרת בדוכני רחוב. לכבוד הסאקורה, הדג נצבע בוורוד וממולא עם ערמונים.

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

סאקורה- הפריחה המבשרת על בוא האביב

פריחת הדובדבן מרגשת כל יפני והיא מהווה אחד מסמליה הבולטים של יפן.
אין זו הגזמה לומר כי היפנים אוהבים מאוד את פריחת הדובדבן הידועה בשם- סאקורה.
מדוע הצפייה המשותפת בפריחה הפכה להיות אחד הבילויים המועדפים על היפנים?
הכל התחיל במנהג עתיק שמקורו (כמו דברים רבים בתרבות היפנית) בסין.
במאה ה-8, השפעות התרבות הסינית, היו מרובות ולסינים היה מנהג דומה של צפייה בפריחה.
על אף שהמנהג ביפן החל בקרב בני האצולה עד מהרה התפשט המנהג אל הסמוראים וגם אל יתר בני העם.
עד המאה ה-8 החגיגות סבבו סביב פריחת השזיף ולקראת סוף המאה ה-8, חגיגות פריחת הדובדבן תפסו את מקומם.


אחת הסיבות לכך היא שפריחת השזיף חלה בפברואר ומזג האוויר ביפן קר מאוד ופחות מתאים לחגיגות מחוץ לבית.
פריחת הדובדבן מתרחשת בחודש אפריל כשמזג האוויר אביבי ויפה ואז נעים לקיים פסטיבלים וחגיגות מחוץ לבית.
למרות שמדובר במנהג עתיק יומין עד היום מתייחסים היפנים לסאקורה בכבוד ונוהגים לצאת ולצפות בפריחה בקבוצות גדולות עם בני המשפחה או עם עמיתים לעבודה.

ביפן יש למעלה ממיליון עצי דובדבן המפוזרים בפארקים, מקדשים, בתי ספר ועוד.
פריחת הדובדבן מסמלת בתרבות היפנית את בוא האביב וגם באופן כללי זמן של התחלה חדשה. שנת הלימודים היפנית מתחילה באפריל וזו גם תקופה של קביעת מטרות בעסקים ובחיים בכלל.
במובן הפילוסופי יותר הפריחה הקצרה של הדובדבן מסמל את החיים, היופי המרהיב של הפריחה שנמוג בזמן קצר כל כך הוא כמו היופי של החיים הנגמרים כל כך מהר.
המועד המדויק של פריחת הדובדבן ביפן משתנה מאזור לאזור והוא תלוי במזג האוויר.

הפריחה מתחילה בדרך כלל בסוף ינואר באוקינאווה שבדרום וממשיכה דרך טוקיו וקיוטו לקראת אמצע מארס ומסתיימת באי הצפוני הוקאידו באפריל.
היפנים עוקבים באדיקות אחרי מהדורות החדשות שמדווחות כל הזמן על התקדמות הפריחה, ויוצאים בהמוניהם לצפות בה.
היציאה המשותפת לפארקים לצפות בפריחה נקראת "הנאמי" שפירושה "צפייה בפרחים",
הנמשכת תקופה קצרה של שבועיים-שלושה בה היפנים יוצאים בהמוניהם לפארקים נהנים ומתפעלים מהסאקורה המרשימה.
אנשים רבים נאספים יחד סביב עצי הדובדבן בעת לבלובם וחוגגים, לפעמים עד הלילה.
החל משעות הבוקר המוקדמות מגיעים הנציגים מכל משפחה ותופסים את המקום הטוב ביותר בפארק לצפייה בפריחה המרהיבה.
כל נציג פורש מחצלת פלסטיק כחולה וממתין ליתר בני המשפחה והחברים שיגיעו.
היפנים  מתייחסים אל המחצלת הכחולה  בכבוד רב ובדיוק כמו בבית יפני, אין לעלות על המחצלת עם נעלים אלא יחפים בלבד.
גם מקומות העבודה נוהגים לצאת יחד לצפות בפריחה, נהוג לשלוח את אחד או שנים מהעובדים הזוטרים לצאת השכם בבוקר לפארק ולתפוס מקום.


אין זה מראה נדיר לראות בפארקים אנשים לבושים בחליפה יושבים על מחצלת כחולה במשך שעות רבות, כיום שיש מחשב נייד ואפשר לעבוד מכל מקום "אנשי החליפות" נוהגים לפתוח את המחשב ולעבוד בזמן שהם שומרים על המקום היקר בפארק.
זמן ההמתנה יכול להיות אפילו 12 שעות, העובדים הזוטרים שמחים להתנדב למשימת השמירה וכך להנות גם מהפסקה  מהעבודה מהמשרד הסגור וגם וליהנות מהאוויר הנעים בפארק.
נהוג להגיע לפארק ולערוך פיקניק הכולל סאקה (יין אורז) וממתקים יפנים בצבעים ורודים בהשראת צבעי הסאקורה.
במהלך הפסטיבל אפשר למצוא מופעי מוזיקה ,טקסי תה מסורתיים או לראות אנשים מטיילים בנחת ונהנים מהמראות הקסומים של הפריחה.
אפשר להנות מפסטיבל ההאנמי  לא רק ביפן אלא בעוד יותר מ-20 מדינות ברחבי העולם ובעיקר היכן שיש קהילה יפנית גדולה כמו הוואי, ברזיל ואפילו הלסינקי בפינלנד.
פריחה

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

ריקוד האביב של הגיישות

ה-  Miyako Odori הוא מופע ייחודי המתקיים בקיוטו בו מופיעות  גיישות  ההופעות מתקיימות בעונת האביב בלבד בין התאריכים 1.4-30.4.
בין השנים  794-1868 היתה קיוטו עיר הבירה של יפן ולאחר תקופה קצרה של מלחמת אזרחים הפכה טוקיו בשנת 1869 לעיר הבירה של יפן.
כמובן שתושבי קיוטו לא היו מרוצים מהשינוי לרעה במעמדם ועד היום אפשר למצוא תושבים ותיקים של העיר הטוענים בתוקף שעיר הבירה האמתית של יפן היא קיוטו ומסרבים להכיר בטוקיו כבירתם.


במטרה לשפר ולרומם את מצב הרוח הירוד של תושבי קיוטו לאחר השינוי של ערי הבירה, ייצרו הגיישות של קיוטו בשנת 1872 אירוע שנתי ובו מופע הנקרא  Miyako Odori ופירושו – ריקוד עיר הבירה.
מכיוון שזהו המופע הראשון בו מופיעות גיישות בציבור  תיירים רבים מגיעים לצפות בו שכן זו הזדמנות נדירה לצפות בגיישות מופיעות.
ריקוד הגיישות נחשב למופע מאוד מצליח ולמעשה נותן מעט תקווה לתושבי קיוטו שעד היום מקווים שקיוטו תחזור להיות בירתה של יפן.
לפני תחילת המופע יש אפשרות להגיע גם לטקס תה קצר הנערך בחדר תה הסמוך לאולם המופעים.


טקס תה הינו קצר ביותר ומסביר על טקסי התה המסורתיים ומציג בקיצור את כללי הטקס.
במהלך המופע מופיעות גיישות רבות בהן גם מאייקו שהן גיישות מתלמדות המגיעות מרובע גיון הידוע בגיישות הרבות הנמצאות בו (ואותן קשה מאוד למצוא ולראות ביום-יום).
המופע   מוקדש ל"סאקורה"- פריחת הדובדבן הנמצאת בעיצומה בחודש אפריל.
במופע מוצגים קטעי ריקוד, שירה, נגינה ומשחק וכל חלק מהמופע מציג חלק מאפיין מיפן.
כל גיישה או מאייקו המשתתפת במופע לובשת קימונו משובח המעוצב בהתאם לתפקידה של הגיישה בהופעה.
גישה שאיננה רוקדת או שרה מלווה את המופע בפריטה על כלי פריטה יפני בשם "שאמיסן".
בסוף המופע עולות כל הגיישות המשתתפות במופע לקטע סיום משותף.

ריקוד2