חשיבותו של סוג הדם ביפן

עבור היפנים לא תהיה זו הפתעה אם במהלך שיחת חולין תעלה השאלה "מה סוג הדם שלך?"
מכיוון שעבורם שאלה זו היא מקובלת לחלוטין ולא רואים בה חדירה לפרטיות או שאלה אישית מדי.
ביפן, קיימת אמונה כי סוג הדם של האדם הוא בעל יכולת לחזות את אישיותו, את המזג שלו ואת התאמתו לאנשים אחרים.
אמונה זו השתרשה כה חזק אצל היפנים שהם מאמינים שכאשר אדם נוהג בדרך מסוימת  אין זה מפתיע שכן סוג הדם שלו מתאים לאותה התנהגות.
השאלה "מה סוג הדם שלך" עולה בשיחות עם אנשים חדשים בשביל לדעת איזה סוג אדם נמצא מולם וזה מעט מזכיר את השאלה "מה המזל שלך?"

מהיכן האמונה בתיאוריית סוג הדם הגיעה ליפן?

בשנת 1927 פרסם  Takeji Furukawa , פרופסור בבית הספר לנשים בטוקיו, את מחקרו "חקר הטמפרמנט באמצעות סוג הדם" בכתב העת המדעי "מחקר פסיכולוגי".
הוא העניק תכונות אופי לכל קבוצת דם לדוגמא:
סוג O – רגוע, וסבלני
סוג A – סבלנים, רגישים וזהירים
סוג B – רגיש, חברותי, אכפתי.
הקלד AB – שילוב של סוגA  וסוג B
לא עבר זמן רב עד שסטריאוטיפים אלו התקבעו במוחם של היפנים והחלו לקטלג אנשים לפי סוג הדם שלהם.
עם השנים התיאוריה דעכה אך  בשנות ה -70, עיתונאי, שהושפע על ידי Takeji Furukawa, פרסם ספר על היחסים בין סוגי הדם והאישיות,  ספר זה הפך לרב מכר והתיאוריה שוב הפכה לפופולארית. בשנות השמונים, נושא זה היה החם ביותר בתקשורת בעיקר בתוכניות אירוח ובמגזינים.

התיאוריה השפיע רבות על החברה היפנית וסוג הדם השפיע על חייהם של אנשים בדרכים בלתי צפויות. לדוגמה, בכמה מקומות עבודה החלו ליצור מחלקות המתוכננות סביב סוגי הדם של כוח העבודה שלהם, בראיונות עבודה נבדקו המועמדים לפי סוג הדם ואף נפסלו אם סוג הדם לא התאים לפרופיל המשרה. שידוכים התבצעו לפי סוג הדם ומאמני ספורט דיווחו כי הם בונים קבוצות לפי סוג הדם של הספורטאים.

התיאוריה של סוג הדם גרמה לבעיה חברתית גדולה והחלה תופעה של גזענות ואפליה כלפי סוג דם מסוים הנחשב פחות טוב.
אנשים עם סוג דם פחות נחשב הפכו למוקצים בחברה, התקשו להתקבל למקומות עבודה, להינשא ולקיים קשרים חברתיים.
כיום סוג הדם כבר לא המפתח עבור דברים משמעותיים כמו מקום עבודה או קבלה לאוניברסיטה אך עדיין אפשר למצוא ביפן המלצות למאכלים, בגדים, שימוש במלחי אמבטיה ועוד לפי סוג הדם האישי של כל אחד.