קימונו- לא רק בפורים

תיירים רבים המגיעים ליפן נוהגים לשכור קימונו כחלק מחוויה יפנית מסורתית.
לבישת קימונו דורשת מיומנות רבה, למידה של כל פרט קטן בתהליך הלבישה, ריכוז ודיוק שכן אף אחד לא רוצה להיתפס הולך עם קימונו שנקשר ונלבש בצורה לא נכונה.
תשומת לב רבה מוקדשת לטקס הלבישה של הקימונו שבעבר היה חלוק נוח ופשוט ללבישה ועם השנים הפך מבגד יומיומי לבית לבגד מפואר ואחד הסמלים העיקריים לשימור המסורת היפנית.
את הקימונו לובשות הנשים לטקסים חשובים כמו חתונה, חגים או פסטיבלים ונהוג להעביר אותו בירושה לדור הבא.


עקב העלות הגבוהה של הקימונו מעדיפות נשות יפן לשכור קימונו. אחד השירותים הנלווים להשכרת קימונו זו מלבישה שעושה את עבודת הקשירה המורכבת.


תיירים המגיעים ליפן ורוצים להתנסות בחוויה יכולים לשכור קימונו. מי שרוצה להימנע מהעלות הגבוהה של שכירת קושרת יכול למצוא באינטרנט סרטונים רבים המלמדים צעד אחר צעד איך ללבוש ולקשור את הקימונו לבד… במקרה כזה יש לקחת בחשבון כי רוב הסיכויים שתהיה לפחות טעות אחת וייתכן ויסתכלו על לובש הקימונו במבט "עקום" כשיצא לרחוב.


אז מה הן הטעויות העיקריות בלבישת קימונו?

  1. עיטוף ימין מעל שמאל- קימונו תמיד עטוף כאשר צד שמאל מעל צד ימין.
    המקרה היחיד בו הקימונו נעטף הפוך הוא בעת הכנת אדם מת לקבורה- רק אז עוטפים אותו בקימונו בעיטוף הפוך.
  2. גרביי טבי צבעוניים- חלק מלבוש הקימונו כולל גם גרביי טבי וסנדלי זורי או גטה.
    גרביי הטבי חייבים להיות בצבע לבן בלבד!
  3. חגורת אובי קשורה מקדימה- האובי היא חגורת משי עבה הנקשרת מסביב לקימונו ודרושה מיומנות רבה לקשור את החגורה כמו שצריך.
    אחת הטעויות הגדולות שעלולות לקרות בקשירת אובי היא קשירתו מקדימה ומבחינת היפנים זו טעות חמורה.
  4. לבישת קימונו לא מתאים- ישנם סוגים רבים של קימונו ואדם זר שאינו מכיר ונחשף פעם ראשונה למגוון הקימונו עלול להסתנוור מהעושר של הצבעים, דוגמאות ועיטורים ולבחור לעצמו קימונו שאינו מתאים לגיל, למעמד ולאופי האירוע.
    נשים נשואות לא ילבשו קימונו צבעוני מדי אלא סולידי ועדין, בחורות צעירות ורווקות יכולות להוסיף לקימונו גם צעיף פרווה לבן או שחור.

    גם לחגורת האובי יש קישוטים המתלבשים על הקשר הנקראים "Musubi", ויש להתאים את הקישוט לסוג האירוע- קישוט מהודר יתאים לחתונה או אירוע מפואר ויוקרתי ואילו לטקס תה יש לבחור בקישוט עדין וצנוע.
    ללבוש קימונו15
  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת
מודעות פרסומת

מסורת יפנית גם בגרביים

ליפנים מסורות רבות בתחומים שונים, כך גם בתחום ההנעלה.

גרבי הטאבי הם גרביים יפניות מסורתיים המגיעים עד הקרסול ויש להם הפרדה בין הבוהן לשאר האצבעות, הגרביים אינן גמישים כמו גרבים רגילים ובעלי צורה מוגדרת של הרגל.
את הטאבי נוהגים לגרוב גם גברים וגם נשים והם חלק מהתלבושת היפנית המסורתית.
ישנם גרבי טאבי בצבעים שונים:


גרבי טאבי לבנים  אותם גורבים לאירועים מסורתיים כמו טקס תה, טאבים צבעוניים אותם גורבים באירועים לא רשמיים וטאבים בצבעי כחול או  ושחור אותם נוהגים הגברים לגרוב.
נהוג לגרוב אותם עם שני סוגי נעלים יפניות מסורתיות:
טאבי4נעלי גטה-נעלי עץ עבות עם שני עקבים  שטוחים הנמצאים בכל סוליית נעל ,בשל גובהן של הנעלים, נהוג ללכת איתן בשלג וכך למנוע מבד הקימונו או היוקאטה  לגעת בשלג או בבוץ ולהתלכלך.
מי שאינו רגיל ללכת עם נעלי הגטה יזדקק לתרגול עד שיוכל ללכת איתם בנוחות וללא חשש מנפילות.
למרות המראה המוצק והחזק של נעלי הגטה הן נוטות להישבר בקלות וניתן למצוא בשכונות ישנות מתקן נעלי גטה מסורתי אשר יודע לטפל ולתקן בנעלים אלו.
טאבי8 סנדלי זורי – נעלים נוחות להליכה העשויות מבד, קש, עור ועוד אפשריות רבות.
את סנדלי הזורי נהוג לנעול לטקסים רשמיים כמו חתונות וטקס תה יחד עם קימונו.
ניתן למצוא מגוון רחב של נעלי זורי, מנעלים פשוטות הנמכרות במחיר זול ועד נעלי זורי יקרות העשויות מחומרים איכותיים ויקרים.
את כפכפי ההוואיינס המוכרות יצרו בהשראת סנדלי הזורי היפניות.


פועלים, חקלאים, גננים, ועובדים אחרים נוהגים לנעול ג'יקה-טאבי, מגפיים מחומר קשה ועם סוליות גומי ,וכמו לגרבי טאבי הבוהן מופרדת משאר האצבעות ברגל.
נעליים אלו נחשבות לנעלים נוחות זולות ובעלות מראה יפני מסורתי.
טאבי9