גם בימי הקולנוע בשחור-לבן, היוצרים היפניים היו מובילים בתחום הפיכת הקהל למפוחד, לא נוח ולעיתים פשוט מבולבל. יוצרי קולנוע יפניים התבלטו עד כדי כך שהקולנוע היפני הוא שם נרדף בינלאומי לאימה. מחוץ לאנימציה, האימה הייתה יצוא המדיה המוצלח היחיד שלהם בעולם.
אז כדי לעזור לכם להקל על בחירת הסרט בליל כל הקדושים הזה, ריכזנו את הרשימה הזו של סרטי אימה פנטסטיים משנות ה-60 ועד עכשיו.
Noroi: The Curse (2005)
סרטי אימה מסוג Found Footage (סגנון צילום דוקומנטרי) הייתה תופעה קצרת מועד במערב שהולידה כמה סרטים בלתי נשכחים ורבים נוספים נשכחים, עם זאת, זה עשוי לזעזע אתכם שביפן, כמה יוצרי קולנוע מסורים שומרים על הז'אנר חי ובועט. בראש ובראשונה יצירתו המכוננת של קוג'י שיראישי נורוי (קללה). נורוי הוא סיפור היעלמותו של קובאיאשי מסאפומי, חוקר על-נורמלי שעשה סרט על קללות ושדים לפני שנעלם.
האימה של נורוי נמצאת בזוויות הצילום שלו, שכן הסרט מורכב מצילומים שנועדו לחקות סרט תיעודי חקירתי יפני. בצילומים הרחבים הרבים של הסרט, הצופים ייאלצו לחפש בכל סנטימטר של המסך רמזים, מה שיוביל לרגעים מצמררים של מימוש וגילוי.
עם דמויות מעניינות ונרטיב מתפתל שחוקר פולקלור והיסטוריה תרבותית ייחודיים, נורוי הוא סרט חובה לצפייה בהאלווין הזה.
Occult (2009)
אתם עשויים לחשוב ששני סרטים מאת קוג'י שיראישי ברשימה זו העדפה, וזה נכון. בסרט Found Footage אחר, שיראישי מספר סיפור שונה לחלוטין מנורוי, אוקולט מציג גרסה בדיונית של שיראישי כיוצר קולנוע שיוצר סרט תיעודי על ניצול דקירה המונית שטוען שהוא מדיום לישות אלוהית.
בניגוד לנורוי, שהמיקוד האינטימי יותר היה בהיסטוריה העממית הייחודית של עיירה קטנה, אוקולט שואב השראה רופפת מה-Mythos של HP Lovecraft, שמתורגם לסרט אימה יותר קיומי ומטריד פסיכולוגית. הסרט פחות עוסק בלהפחיד באופן מוחלט ויותר ממוקד בבניית אווירה של אימה ולעורר תחושות עזות של חרדה. Occult הוא הסרט בשבילכם אם אתם מחפשים גישה יותר לא שגרתית וניסיונית לקולנוע אימה.
One Missed Call (2003)
מה העניין עם סרטי אימה ושיחות טלפון? בניגוד לקודמיו, ל-One Missed Call השיחה לא מגיעה מתוך הבית, אלא מהעתיד. השטיק הזה פועל יותר כמכשיר סיפור להסרת דמויות, בעוד שעניין האמיתי של One Missed Call ניתן למצוא בחקירה שהופכת במהירות למוקד הנרטיב.
שיחה אחת שלא נענתה מעסיק את הקהל והופך אותם לחלק מהתעלומה, מתחנן שתיצרו את התיאוריות שלכם לגבי הסיבה שאנשים מתים וכשהתעלומה של שיחות הטלפון נפרשת, אנחנו מבטיחים שהתשובה לא תהיה חשובה. אחרי הכל, כמו בכל חלקי החיים, One Missed Call עוסקת במסע ולא ביעד.
אם אתם מעריצים של סרטים כמו Se7en או סרטי תעודה של True Crime, אז זה יספק את החוקר החובב שבכם.
Kuroneko (1968)
סרט האימה הידוע ביותר של הקולנוען היפני הידוע לשמצה קאנטו שינדו הוא Onibaba (1964). תשומת הלב הזו מרחיקה את הצופים מיצירת המופת הקודרת שלו, קורונקו (חתול שחור), שסתם מתעלמים ממנה. קורונקו, בדומה לאוניבאבה, מתרחש בתקופת המדינות הלוחמות ביפן. ההתחלה היא אכזרית, כשאשתו של חייל וחמותה חיים בבידוד, כאשר קבוצת סמוראים תוקפת אותם באכזריות ושורפת את ביתם עד היסוד איתם בפנים, מה שגורם לשתי הנשים לחזור כרוחות רפאים המחפשות נקמה.
בניגוד לאוניבאבה, קורונקו מבוסס לחלוטין על העל טבעי. אלמנטים של תיאטרון קאבוקי ו-noh, כמו שימוש בזרקורים וערפל בסצנות, משפרים את המוזרות של כל תפאורה. קורונקו מציע נרטיב מורכב המנצל את היחסים בין דמויות חיות ומתות, שבקושי רואים בסרטי רפאים. כתיבתו אף פעם לא מרגישה מטופשת ומספרת סיפור מיוחד במינו שעדיין מחזיק מעמד היום.
אם אתם רוצים פיצוץ מהעבר בליל כל הקדושים הזה, תפספסו אם לא תיתנו לקורונקו הזדמנות.
Cure (1997)
תרופה מאת קיושי קורוסאווה הוא סרט אימה ניאו-נואר. זה אומר שאתם צריכים לצפות לאווירה מתוחה אך מעוצבת להפליא המתרחשת בעיקר בעולם חסר תקווה. הוא מספר את סיפורו של קייצ'י טאקאבה, בלש, החוקר פריחה של רציחות שלכולם יש גבר יחיד במשותף. לאורך הדרך, הסרט בוחן את המיסטיקה ואת האופן שבו החברה מתייחסת למי שמצבם לא טוב נפשית. נושאים אלה שומרים על הנרטיב מבוסס על ריאליזם ומספקים לסרט מציאות ייחודית בין סרטי אימה וניאו-נואר כאחד.
הדמויות מעוררת אהדה, במיוחד בהקשר של תרבות עבודת יתר, מה שהופך את המאבקים שלהן לסימפטיים, שכן היא הופכת את הסבל הבלתי נמנע שלהן למשפיע על קהל אוהד. זה מרשים עוד יותר בהתחשב בכך שהמוסיקה והתאורה יוצרות אווירה של פסימיות מתמשכת. בסך הכל, הסיפור המבריק של קיור ישאיר טעם מר בפה שלכם, אבל זה טעם שלא תצטערו עליו.
אז הנה, חמישה סרטי אימה יפניים שכדאי לראות בליל כל הקדושים הזה והאלה. שניים בסגנון Found Footage, אחד קלאסי שחור-לבן והאחרים הם תעלומות מרגשות.
AddValue 