פסטיבלים בעונת הסתיו ביפן

בכל רחבי יפן מתקיימים פסטיבלים שונים ומגוונים. עבור היפנים השתתפות בפסטיבלים המתקיימים בכל רחבי יפן לאורך כל השנה היא חלק מהותי מהזהות שלהם. הפסטיבלים נערכים לכבוד אל של מקדש, ולעיתים מציינים אירוע היסטורי או עונתי, כאשר אלי השינטו יורדים לארץ בכדי לבקר במקדשים, בכפרים ובבתים. מאות פסטיבלים ברחבי יפן חוגגים את בוא הסתיו ומוסיפים אופי חגיגי לסצנת הפסטיבלים היפנית. היפנים מעריצים את עונת הסתיו ואת השלכת המתחילה בצפון ומתקדמת דרומה, ובספרות ובשירה ניתן למצוא ביטויים רבים להערצה זו. בתקופה זו של השנה הם אוהבים לצאת אל חיק הטבע, להתענג על ארוחה טובה ולקנח בערמונים ואפרסמונים, מסמליו המובהקים של הסתיו היפני.

הנה מבחר משלל פסטיבלי הסתיו היפני:

פסטיבל הסתיו של נגאסקי (Nagasaki Kunchi Festival)-

הפסטיבל מתקיים בעיר נגאסקי כבר למעלה מ-400 שנים, והוא משלב בתוכו היבטים מהתרבות הסינית ומהתרבות ההולנדית, שתיהן בעלות תפקיד מרכזי בהיסטוריה של העיר. הוא החל את דרכו בסוף המאה ה-16 בכדי להוקיר תודה על יבולי הסתיו, וכשמקדש סוּוַאה (Suwa Shrine) הוקם ב-1642 הפסטיבל החל להתרכז סביבו. כיום מתקיים הפסטיבל מדי שנה בין ה-7 ל-9 באוקטובר סביב המקדש, והוא נחשב לפסטיבל פופולארי וצבעוני, מוקד משיכה לתיירות פנים וחוץ כאחד. גולת הכותרת של הפסטיבל היא `ריקוד הונו` (Hono Odori). מדי שנה, עיר נבחרת אחרת ממחוז נגאסקי האחראית על ביצוע הריקוד והצגתו במתחמים שונים. הערים האחראיות על ההופעות עושות זו בתורנות כל שבע שנים, כך שהריקוד משלב אלמנטים המשתנים משנה. הריקודים נעים בין קצב רגוע ושקט למקצב פראי וסוחף, כאשר ההופעות מתקיימות בתחילה בארבע שדרות ראשיות, ובהמשך הן מוצגות במקומות נוספים בעיר. מעבר לביצוע הריקוד המסורתי אחראית אותה עיר גם על הכנתן ועיצובן המרהיב של מרכבות בצורת סירות מיוחדות. הנוטלים חלק בדחיפתן זוכים לקריאות עידוד נלהבות מקהל הצופים, עד להגעתם המיוחלת לנקודת המפגש.

פסטיבל מרימו בהוקאידו (Marimo Matsuri)-

הפסטיבל מתקיים בתחילת אוקטובר ונמשך שלושה ימים, כאשר במהלכו נישאת תפילת הודיה לטבע על היבול הטוב. אירועים המציינים שימור של אצה מיוחדת הנקראת `מָרִימוֹ` עומדים במרכז הפסטיבל. האצה גדלה במעמקי אגם אקאנו שבהוקאידו, ובתהליך הנמשך כמאה שנים נוצר מקבץ ירקרק בצורה של כדור בקוטר של כ- 10 ס"מ. האצות באגם אקאנו הן הגדולות ביותר בעולם, וקוטרן עשוי להגיע אף ל-30 ס"מ. כיום הן נחשבות כאוצר טבע ייחודי. על פי האמונה המקומית, מי שיגדל ויטפח באהבה ובסובלנות את האצות הללו יזכה במזל, אהבה ואושר בתמורה. הפסטיבל עצמו החל כאירוע קטן ב-1950 והתפתח במהלך השנים לאירוע בעל חשיבות רבה בהוקאידו, שם מתייחסים אליו כ"אלוף הפסטיבלים של מזרח הוקאידו". ביום הראשון של הפסטיבל נערכת הרצאה אודות האצות ולאחר מכן נערך טיול לימודי בבית הגידול שלהן. ביום השני מתקיים מצעד ריקודים וכן נערך טקס מיוחד המוקדש לשימורן. עם קבלת האצות תפילת הודיה על היבול הטוב נשלחת לאלים. הפסטיבל מסתיים בטקס החזרת האצות למעמקי האגם, כאשר הן נישאות בסירת קאנו ובה אחד מבכירי בני האיינו המתגוררים בהוקאידו. בערב מתקיימים תהלוכת פנסים ומופע זיקוקי דינור. 

פסטיבל הסתיו של טקיאמה (Takayama Matsuri)-

פסטיבל טקיאמה, שעל פי המשוער החל במאה ה-16, נחשב לאחד משלושת הפסטיבלים היפים והפופולאריים ביותר ביפן. הפסטיבל מתקיים פעמיים בשנה: באביב (14-15 באפריל) ובסתיו (ב-9-10 באוקטובר). פסטיבל הסתיו הוא הפסטיבל השנתי של מקדש האצ`ימן (Hachiman Shrine) הנמצא בחלק הצפוני של האזור העתיק של העיר. במהלכו נישאת תפילתם של איכרי הסביבה אל האלים המקומיים שיעתירו עליהם יבול רב. מרכבות מהודרות הנקראות יָאטַאי (Yatai) משתתפות בתהלוכה. הן נחשבות לנכס תרבותי יקר ערך, והקישוטים המעטרים אותן, בין אם אלו פיתוחי עץ או עיטורי מתכת, נחשבים בעצמם ליצירות אמנות. במהלך השנה המרכבות מאופסנות במחסנים מיוחדים הפזורים ברחבי האזור העתיק של טקיאמה. למטרת בניית כל אחת מן המרכבות התאגדו יחד מספר משקי בית, כאשר כל אחד תרם כפי יכולתו עבור הבנייה. כך הפכה המרכבה לרכוש הכלל. בהדרגה נוצרה תחרות איזו מרכבה תהיה המרשימה ביותר, וכך הפכו המרכבות למפוארות במיוחד. התהלוכה עצמה נחשבת גם היא ליצירה, כאשר היא מדומה לסיפור מצויר במגילה הנפרשת לעיני הצופים הנלהבים. מחזה מרהיב הוא מופע של מריונטות הנעות על גגות המרכבות באופן מעורר התפעלות, הודות למיומנות ידיהם של מפעיליהן. בשעת בין ערביים המרכבות נעצרות בשורה אחת, וברגע שהחושך יורד נדלקים כמאה פנסים מיוחדים על כל אחת מהן. הקישוטים המעטרים את המרכבות נראים מהפנטים עוד יותר על רקע תפאורת הלילה.

פסטיבל הלחימה בהימג`י (Nada no Kenka Matsuri)-

הפסטיבל מתקיים ב-14-15 באוקטובר במקדש מָצוּבָּרַה האצ`ימן בהימג`י (Matsubara Hachiman Shrine). במהלך הפסטיבל מונחים מקדשים ניידים הנקראים `מִיקוֹשִי` על גבי מרכבות מיוחדות הנישאות על ידי גברים הלבושים בבד לבן שעוטף את איזור החלציים. המיקושי משמשים להובלת האלים, והפסטיבלים מהווים עבור אלי השינטו הזדמנות מיוחדת להתוודע למקום ולאנשים. המיקושי מתנגשים זה בזה באקראיות, כאשר על פי האמונה הרווחת ככל שההתנגשות עזה יותר, האלים מרוצים יותר. ברגע שאחד המקדשים מונף מעל השני התחרות מוכרעת. בפסטיבל משתתפים שבעה כפרים, כשלכל אחד מהם מרכבה משלו. הכפר המנצח יזכה במתנת האלים: היבול הטוב ביותר. בשיא הפסטיבל מתקיים מאבק בין שלושה מיקושי, כאשר על נושאי המיקושי נמנים גברים בני 35 ומעלה העונדים סרטים על המצח בצבע לבן, גברים בני 26-35 העונדים סרטים צהובים ונערים העונדים סרטים אדומים ואוחזים מקלות במבוק. תהלוכת המרכבות המלווה בתיפוף ובשירה מבשרת על אווירה עליזה וחגיגית ובשעות בין הערביים מוארת כל מרכבה באור מיוחד היוצר מראה מרשים.

פסטיבל הסתיו בניקו (Shuki Taisai Grand Autumn Festival)-

הפסטיבל מתקיים ב-16-17 באוקטובר, כאשר ביום השני נערכת "התהלוכה של אלף הלוחמים הסמוראים" בה משתתפים גברים הלבושים כסמוראים. התהלוכה מאפשרת הצצה מרתקת ליפן של המאה ה-17 והיא כמעין שחזור של מסע הלוויה של השוגון הראשון של שושלת טוקוגוואה, איאסו טוקוגוואה (1542-1616), שביקש להיקבר בניקו. התהלוכה מתקיימת כבר למעלה מ-350 שנים, וחלק מהתלבושות הן תלבושות מקוריות שרק עברו שינויים ותיקונים. ביום הראשון של הפסטיבל מתקיימת תחרות המשלבת כישורי רכיבה עם אמנות הקליעה בחץ וקשת היפנית הנקראת קיוּדוֹ (Kyudo). אמנות זו שהייתה פופולארית במיוחד בקרב הסמוראים מסוף תקופת היאן (794-1192) ועד תקופת קמקורה (1192-1333). הקשת אמור לירות את החץ אל עבר שלוש מטרות, אחת אחרי השנייה, בעודו דוהר על סוס.

פסטיבל התקופות (Jidai Matsuri) בקיוטו-

הפסטיבל מתקיים מדי שנה ב-22 באוקטובר במקדש היאן שבקיוטו והוא נחשב לאחד משלושת הפסטיבלים הגדולים של העיר. המקדש נבנה בשנת 1895 ואף הפסטיבל נחגג לראשונה באותה שנה. כחלק מהניסיון לפייס את תושבי קיוטו בעקבות העברת תואר `בירת יפן` מקיוטו לטוקיו ב-1868. שיא הפסטיבל בתהלוכה היסטורית בה משתתפים כאלפיים מתושבי העיר הלבושים בתלבושות המייצגות תקופות שונות מתוך 1100 שנותיה של קיוטו כבירה הקיסרית של יפן. בתחילת התהלוכה מוצגות דמויות מתקופת הרסטורציה של מייג`י, ובהדרגה מופיעות דמויות מתקופות נוספות המוצגות בסדר כרונולוגי יורד, עד תקופת היאן. במהלך התהלוכה נישא מיקושי המכיל לפי האמונה את רוחותיהם של הקיסר קאמו, הקיסר הראשון שהתגורר בקיוטו, והקיסר קומיי, הקיסר האחרון שהתגורר בקיוטו. הרוחות, שבדרך כלל שוכנות בתוך המקדש, יוצאות לטייל ברחבי העיר כשהן ספונות בתוך המיקושי. התהלוכה יוצאת בצהרי היום מהארמון הקיסרי בקיוטו וגומעת מרחק של כ-4.6 ק"מ עד הגעתה ליעד- מקדש היאן. עקב ריבוי הצועדים המעבר מנקודה אחת לשנייה אורך זמן רב, מה שמאפשר לצופים לבחון היטב את התלבושות התקופתיות ואת טכניקות מלאכת היד המסורתיות של קיוטו. האווירה המיוחדת השורה ברחובות קיוטו על בתיה העתיקים מעניקה לצופים תחושה כאילו הם יצאו למסע בזמן, אל ימי העבר הרחוקים.

פסטיבל האש של קוראמה (Kurama no hi Matsuri)-

הפסטיבל מתקיים ב-22 באוקטובר בסביבת מקדש יוקי (Yuki-jinga Shrine) שבקוראמה, עיירת אונסנים קטנה מצפון לקיוטו. בשנת 940 פקדה את הבירה העתיקה היאן, קיוטו של ימינו, רעידת אדמה עזה. מתוך רצון להגן על העיר החליט הקיסר להעביר את מקדש יוקי בו שוכנת האלוהות המגנה על חצר הקיסר לקוראמה, כיוון שעל פי האמונה מהצפון עשויים להגיע שדים ורוחות רעות. הפסטיבל משחזר למעשה את סצנת קבלת האלים בקוראמה בסוף תקופת היאן, כאשר התושבים מדליקים משואות הנישאות בגובה 3 מטרים לאורך נתיב הצעידה ולפני הבתים כדי להאיר לאלים את הדרך. למעלה מ-250 משתתפים, ביניהם ילדים, מחזיקים לפידים, שרים וצועדים במשך כל הלילה, מכריזים בקול רם על הגעת הפסטיבל, עד שהם נאספים ליד שער המקדש. מצעד הלפידים עצמו מדומה למצעד שליווה בעבר את התהלוכה הקיסרית. בערב נישאת תפילה מיוחדת, ולאחר מכן מיקושי נישאים על כתפי הצעירים עד הגעתם למקדש.

פסטיבל הסתיו של קראצו (Karatsu Kunchi Festival)-

הפסטיבל שהחל לפני כ-400 שנים מתקיים בין ה-2-4 לנובמבר בעיר קראצו שבמחוז סאגה. הוא נחשב לאחד מהפסטיבלים המרכזיים של האי קיושו. כוכבות הפסטיבל הן 14 מרכבות מיוחדות הנקראות הִיִקִיָאמַה (Hikiyama), כאשר אורך הגדולה מביניהן הוא 6.8 מטרים ומשקלה 3 טון. המרכבות הענקיות הללו נחשבות ליצירות אמנות: הן מצופות זהב וכסף, מעוצבות בצורת אריות, דרקונים מעופפים, דולפינים, קסדות של סמוראים ודגים. המרכבה העתיקה ביותר נבנתה ב-1819. גולת הכותרת של הפסטיבל ביום השני: סחיבתן של 14 המרכבות המפוארות בחולות חוף נישינוהאמה הנו מחזה מרהיב. הפסטיבל, בעל אווירה מיוחדת בשילוב הצועדים עם המרכבות, הצעקות, החלילים והתופים, קנה לו מעריצים מושבעים ביפן ומחוצה לה.

פסטיבל בצ`יה (Onomichi Betcha Festival)-

הפסטיבל, שככל הנראה החל בתקופת אדו, מתקיים מדי שנה באונומיצ`י שבמחוז הירושימה במשך שלושה ימים, מ-1 בנובמבר עד ה-3 בנובמבר. במרכזו תהלוכה ובה מיקושי הנישאים ברחבי העיר כחלק מתפילה משותפת למען בריאותם של התושבים. שלושה צועדים בולטים במיוחד כאשר את פניהם מסתירות מסכות של שדים הנקראים `סובה` `בטה` ו`שוקי` והם נחשבים לכוכבי הפסטיבל. על שום מה השמות הללו? ככל הנראה האדם הראשון ששיחק את תפקיד השד `סובה` היה בעל מסעדת סובה. `בטה` ביפנית משמעותו `מכסה הכל, מסתיר`, בדיוק כמו המסכה שזכתה לכינוי הזה, ו`שוקי` על שם האדם הראשון שחבש את המסכה בתקופת אדו ונקרא שוקיצ`י. בזמן נשיאת המיקושי ברחובות העיר השדים טופחים על ראשי הסובבים בעזרת מוטות מיוחדים ומטאטאי במבוק, ואף נועצים אותם בצדי גופם. על פי המקובל, מדובר בטקס טיהור ומי שזוכה לו מידי השדים הוא מבורך.

חג שיצ`י גו סאן (shichi-Go-San)-

החג שמצוין ב-15 בנובמבר ובו נישאת תפילה למען בריאותם, אושרם וגדילתם של הילדים נחגג במקדשים שונים ברחבי יפן. בעברית המלה `שיצ`י` משמעותה `שבע`, `גו` משמעותה `חמש` ו`סאן` משמעותה `שלוש`. על פי הנומרולוגיה המזרח אסיאתית מספרים אי זוגיים נחשבים לברי מזל, ומעבר לכך, גילאים אלו מציינים שלבים חשובים בהתפתחותו של הילד. בכל רחבי יפן בנים בני שלוש וחמש ובנות בנות שלוש ושבע מבקרים במקדשי שינטו בליווי בני משפחותיהם הנרגשים לקבלת ברכת הכהן לבריאות והצלחה. הבנות לובשות קימונו והבנים עוטים ג`קטים מיוחדים הנקראים הָאוֹרִי (Haori) ומכנסיים שנקראים הָקַאמָה(Hakama), אך בשנים האחרונות יותר ויותר ילדים לובשים לבוש מערבי. ככל הנראה החג נחגג לראשונה בתקופת היאן (794-1185) בקרב בני האצולה, ובימי הביניים גם משפחות סמוראים החלו לחגוג את גדילת בניהם ובריאותם הטובה. בתקופת אדו (1603-1868) התפשט המנהג גם ליתר המעמדות ומשפחות רבות החלו לפקוד את המקדשים כדי לזכות בברכה מצד כהני השינטו. מנהגי החג המוכרים כיום השתרשו בתקופת מייג`י (1868-1912). מדוע נבחר דווקא התאריך 15 בנובמבר? כיוון שהוא נחשב ליום בר המזל ביותר בשנה, יום מבשר טובות על פי לוח השנה המסורתי היפני. משפחות רבות מבקרות במקדשים בסוף השבוע שלפני ה-15 בנובמבר או בסוף השבוע שאחריו ולא בתאריך עצמו כיוון שאין מדובר בחג לאומי. כחלק ממנהגי החג קונים ההורים לילדיהם סוכרייה בצורת מקל שנארזת בשקיק בד מיוחד המעוטר בעגורים ובצבים המסמלים בריאות ואריכות ימים. כך מביעים ההורים את רחשי ליבם, שילדיהם יזכו לחיים ארוכים וטובים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

עונת הסתיו ביפן

עוד מעט תתחיל באופן רשמי עונת הסתיו ביפן. היפנים מצפים לעונת הסתיו לאחר חודשים ארוכים של קיץ חם, לח וגשום המלווה בסופות טייפון.

ביפן, כמו אצלנו, ארבע עונות עיקריות:
אביב- עונת האביב ביפן מתקיימת בין חודשים מרץ-מאי, אז העצים מלבלבים והפריחה בשיאה, כאשר הפריחה הידועה ביותר היא כמובן פריחת הדובדבן. במהלך העונה תוכלו ליהנות מימים נעימים וערבים קרירים, ולעיתים גם מגשמים מקומיים.
קיץ- עונת הקיץ ביפן מתקיימת בין חודשים יוני-אוגוסט, אז הטמפרטורות מטפסות אל על ומגיעות עד לכ-40 מעלות בחלק ניכר מהאזורים. אם רוצים למצוא מקום להתקרר בו בעונה זו, צריך לטפס אל ההרים או לבקר באי הוקאידו הממוקם בצפון המדינה, שבניגוד לשאר האזורים במדינה, גם נהנה ממיעוט משקעים בעונה זו.
סתיו – עונת הסתיו ביפן מתקיימת בין חודשים ספטמבר-נובמבר ומתאפיינת במזג אוויר לא צפוי, כאשר ספטמבר ידוע לשמצה בשל הטייפונים הפוקדים את המדינה בחודש זה. באוקטובר הלחות נמוכה יותר מאשר בקיץ, אך עדיין מזג האוויר חמים ומזמין, והעצים עוטים צבעי שלכת מקסימים.
חורף – עונת החורף ביפן מתקיימת בין חודשים דצמבר-פברואר ומאופיינת בשלגים רבים המכסים את האלפים היפניים, האיים הצפוניים וחלק ניכר מהחופים. ביתר שטחי המדינה יש שלג מועט, והטמפרטורות הממוצעות נעות סביב 5 מעלות צלזיוס.

עונת הסתיו ביפן המכונה ביפנית קוֹיוֹ (Kōyō) או מוֹמיג'י-גארי (momiji-gari) ופירושה "עלים אדומים".
מראה הגוונים בשלכת אדום-כתום-צהוב מדהים ביופיו לא פחות מפריחת הדובדבן.
הסתיו מתחיל בצפון הגבוה ומתקדם בהדרגה דרומה, מהוקאידו האי הצפוני לכיוון המחוזות ההרריים של מרכז יפן והאי הדרומי, עד שיפן כולה נשטפת בצבעים עזים של כתום, צהוב ואדום. גווני השלכת החזקים של עץ האדר היפני – המומיג'י (Momiji), מושכים את יפנים רבים לאתרי טבע ולגנים מפורסמים ביופיים.
הסתיו הוא מושא נחשק בספרות ובשירה.

היפנים מעריצים את השלכת שלהם, השונה מזו של אירופה ושל צפון אמריקה, שם יערות שלמים של עצים מסוגים דומים בוערים בצבעים אחידים. ביערות המכסים בצפיפות את הריה של יפן צומחים בכפיפה אחת עצי מחט ירוקי עד שצובעים את המחזה ברקע ירוק, ועצים נשירים מסוגים שונים, שעליהם הרחבים משתוללים ויוצרים מישמש אקלקטי של צבעי שלכת: אורנים, אשוחים, קני במבוק בגובה של בית, אפרסמון, אדר (maple) שעליו נצבעים בבורדו, סוגי ארז וארזיות שעליהם הופכים לכתומים, הזהוב של הבוקיצה, והוורוד-צהוב הפיוטי של הקצורה (katsura), ששמו נגזר מעליו המדיפים ריח בושם, הוא מגיע לגובה של עד שלושים מטרים ואהוב מאוד ביפן.

אבל הסתיו ביפן הוא לא רק שלכת , הוא ידוע כעונה של "תיאבון בריא", של יבולי שדה, פירות ודגי ים. האפרסמון, שנקרא ביפנית Kaki, הוא מתאבן סתיו מקובל, המוגש גם כקינוח. מתאבן נוסף, המוגש בדרך כלל לצד הבירה או יין הסאקה, הוא Ginnan – אגוזי עץ הגינקגו. בסתיו אוכלים הרבה Satsuma-imo, תפוחי אדמה שקליפתם סגולה ותוכם צהבהב, המוגשים מאודים, כטמפורה וגם כקינוח. בעונה הזו של השנה ניצודים בחופי יפן מיליוני דגי Sunma, שפירוש שמם המילולי הוא "דג חרב סתווי", אבל בצורתם ובגודלם הם מזכירים דגי מקרל. צולים אותם בגריל ומגישים עם רוטב סויה ועם מחית של צנון מקומי. וכן בעונת הסתיו שעתם היפה של הערמונים, Kuri, המוגשים כמעט בכל צורה, כמתאבן, בתבשילי אורז וכקינוח.

וכמו כל עונה ביפן, זכה גם הסתיו לכמה וכמה פסטיבלים, שהעיקריים בהם:
פסטיבל הסתיו בטאקיאמה (Takayama Matsuri) (9-10/10) – תהלוכה של מרכבות אלים המברכות את התושבים לשנה פורייה ומוצלחת. נחשב לאחד הפסטיבלים היפים והמרשימים ביפן.
פסטיבל הסתיו בניקו (Nikko Toshogu Shuki Taisai) (17/10) – תהלוכה צבעונית שבראשה “שלושה מקדשים נישאים” אשר שמורים במשך כל השנה במקדש.
פסטיבל JIDAI בקיוטו (22/10) – אחד הפסטיבלים המפורסמים, תהלוכה מרהיבה ושמחה בה צועדים תושבי העיר לבושים בתלבושות מסורתיות מתקופות שונות בהיסטוריה של קיוטו.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

עונת התיאבון הבריא

ביפן ישנה חשיבות רבה לארבעת עונות השנה, כאשר לכל עונה מאפיינים ברורים.
גם המטבח היפני שם דגש על חומרי גלם עונתיים מכוון שהיפנים מאמינים כי כאשר אוכלים מרכיבים בעונתם, הם טעימים יותר ובעלי יתרונות תזונתיים גבוהים יותר.
ביפן, הסתיו ידוע בתור העונה הטובה ביותר עבור אכילה דשנה וישנן כמה אמרות מוכרות ביפנית המתארות את תקופת הסתיו כמו:
"aki no mikaku",  שפירושו טעמים של הסתיו  ו- "食欲 の 秋" shokuyoku no aki שפירושו תיאבון הסתיו או העונה של התיאבון הבריא.
היפנים מאמינים כי בסתיו התיאבון מתגבר בשל שפע המאכלים הטעימים שיש בתקופה זו ובגלל שיש לאכול היטב לקראת החורף המתקרב.


בסתיו אפשר למצוא שפע של פירות וירקות הייחודים לעונה זו ומבחר דגים המאפיינים את הסתיו מהם מכינים מאכלים הנקשרים לעונת הסתיו.

1. פטריית מטסוטקה ( Matsutake 松茸)- זן של פטריות נדירות. המטסוטקה הן הגרסה היפנית לפטריות הכמהין ולכן גם מחירן בהתאם.
הפטריות גדלות ליד השורשים של עץ האורן בתקופת הסתיו בלבד.


את הפטרייה נהוג להוסיף למרק עשיר אשר הריח שלו הוא אחד הריחות המאפיינים את הסתיו ביפן.
המרק מתבשל  בתוך קומקום קטן והמרק נמזג לתוך כוס קטנה.
פרט לפטריית המטסוטקה נהוג להוסיף למרק ירקות וחתיכות עוף או שרימפס ולעיתים מטפטפים מעט מיץ של יוזו או פרי הדר אחר.
הפטרייה המיוחדת מעניקה טעמים עשירים ומעושנים למרק וביפן נהוג לכנות את המנה "המלך של מאכלי הסתיו".


2. אפרסמונים- הפרי האהוב ביותר ביפן.
ישנם שני סוגים של אפרסמונים: אחד מתוק אותו ניתן לאכול טרי והוא משמש גם כמרכיב להכנת קינוחים שונים, והשני חמוץ, המשמש בדרך כלל לייצור אפרסמונים מיובשים.
אחד המראות הנפוצים בסתיו ביפן אלו עצי האפרסמון מלאים בפירות הכתומים בעיקר באזורים הכפרים.
פעילות משפחתית אהובה בתקופת הסתיו היא קטיף אפרסמונים מהעצים.


3. דג  (Sanma  (Pacific saury,秋刀魚
אחת המנות האהובות והמזוהות ביותר עם הסתיו.
דג הסנאמה הוא דג ארוך בצבע כסף אשר צורתו כסכין ארוכה, בעל טעם עשיר במיוחד בתקופת הסתיו אז הדג מלא בשומן.
הדרך המומלצת ביותר לאכול את הדג הסנאמה כשהוא עשויי בגריל עם מלח, מעט מיץ לימון טרי, מעוטר בצנון ( (daikon ) מגורר בליווי של קערת אורז לבן ומרק מיסו.
אוכל סתיו6
4.ערמונים-
בדומה למדינות רבות אחרות גם ביפן הערמונים נמכרים קלויים אך היפנים בנוסף גם משתמשים בערמונים במאכלים עונתיים וגם בקינוחים רבים.
בסתיו נהוג לבשל את הערמונים עם אורז או עם בטטות.
קופסאות  kuri-kinton המלאות בממתקי ערמונים מסוכרים הן מתנה פופולרית להעניק בעונת הסתיו.


5.בטטות- מראה נפוץ בסתיו הוא של דוכני רחוב המוכרים בטטות אפויות הנמכרות בתוך שקית הנקראות Yakiimo.
פרט לבטטה אפויה נהוג להכין בסתיו מאכלים רבים מהבטטות- מטוגנות, מבושלות, מחית בטטות  ועוד…וגם להוסיף אותן לקינוחים כמו בטטות מסוכרות, עוגת בטטות מתוקות ועוד.

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

רוחות של סתיו מנשבות ביפן

היום  מתחילה באופן רשמי עונת הסתיו.
ביפן מציינים את יום תחילת הסתיו כיום חג הנקרא "יום השוויון"
ביום זה  חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.
שיוויון4

יום השוויון הסתווי הוכרז כיום חג רשמי ביפן בשנת 1947 אך עוד שנים רבות קודם לכן חגגו את יום תחילת הסתיו.
בשלושת הימים הקודמים ליום  השוויוני ובשלושת הימים שלאחריו נוהגים היפנים לפקוד את קברי יקיריהם.
לפי האמונה הבודהיסטית בשבעת ימים אלו רוחות המתים נמצאות במצב הנקרא "HIGH" – נשמת המתים נמצאת בצדו השני של נהר החיים,  הנהר הוא למעשה העולם בו אנו חיים ואילו "הצד השני" זה האזור בו נמצאות הנשמות של המתים, מצב זה מקושר גם עם חילוף עונות השנה, ולכן בחג זה, מלבד תחילתו של הסתיו , מכבדים את זכרם של הקרובים שאינם איתנו עוד.


מצב  של "HIGH" מתקיים פעמים בשנה, ביום הראשון של הסתיו וביום הראשון של האביב.
היפנים מגיעים להגיע לבתי הקברות לקברי יקיריהם ומנקים ומסדרים את חלקת הקבר, מניחים פרחים ומקלות קטורת.
(זאת בניגוד לחג ה"אובון" בו היפנים מאמינים שרוחות המתים שבות לבקר בבתי הקרובים החיים)
לאחר ביקור בבית הקברות נהוג לנסוע ביחד לפעילות משפחתית בחיק הטבע או לנסוע לבקר קרובי משפחה.

גם עונת הקציר מתחילה באותה תקופה ונהוג בתפילות גם להודות על שפע היבול.


אחד המאכלים אשר נהוג להכין ולאכול ביום זה הוא הבוטאמוצ'י – אורז דביק עם רוטב מתוק.
מכיוון שיום זה קשור לדת הבודהיזם במקדשים רבים ברחבי יפן יש אירועים שונים אותם מארגנים הנזירים כמו הרצאות על ההיסטוריה של החג, הכנת בוטאמוצ'י עם ילדים ועוד.
שיוויון
הפעילויות הן בחינם אך נהוג להשאיר תרומה או אוכל לנזירים.
שיוויון5

צבעי אדום וכתום שולטים ביפן- הסתיו הגיע

ביפן, מזג האוויר הוא ממש לא סתם נושא שיחה לאחר שכבר אין יותר על מה לדבר…מדובר בנושא שיחה חשוב שהיפנים מתייחסים אליו במלוא הרצינות.
ארבעת עונות השנה ביפן מאוד שונות אחת מהשניה ולכל עונה צבע ואופי ייחודי וברור.
עונת הסתיו ביפן המכונה ביפנית קוֹיוֹ (Kōyō) או מוֹמיג'י-גארי (momiji-gari) ופירושה "עלים אדומים". מראה הגוונים בשלכת אדום-כתום-צהוב מדהים ביופיו לא פחות מפריחת הדובדבן.
היפנים מעריצים את השלכת שלהם, והסתיו הוא מושא נחשק בספרות ובשירה.
הצפייה בצבעי השלכת נחשבת פעילות אהובה על היפנים מזה מאות שנים.
הקוֹיוֹ מתקדם בהדרגה בכיוון דרום, מהוקאידו האי הצפוני ועד למחוזות ההרריים של מרכז יפן והאי הדרומי.


העצים הידועים שצבעיהם מתחלפים בסתיו לגווני צהוב-כתום-אדום עז, הם המוֹמיג'י (momiji; עץ האדר המייפל היפני),שהוא המלך הבלתי מעורער של עונת השלכת, ואת האיצ'וֹ (icho; גינקו), הפורץ בגווני צהוב מרהיבים.
איך יודעים לאן הכי טוב להגיע בשביל לצפות בשלכת? כמו בעונת הסאקורה (פריחת הדובדבן) היפנים מתחזקים אתר אינטרנט המתעדכן במצב השלכת באופן יומי.
לפני שמחליטים לאן לנסוע בודקים באתר לאיזה אזור הכי מומלץ להגיע כאשר כל אתר צפייה מדורג ומסומן לפי הצבע השולט (אדום, צהוב או חום) ובליווי תמונות.


היפנים המייחסים חשיבות רבה למאכלים עונתיים, מתייחסים לסתיו לעונה בה התיאבון מפותח במיוחד והגוף צריך לאכול טוב לקראת החורף.
הסתיו היפני מתאפיין גם במאכלים נפלאים, ובראשם פירות העונה: ענבים, אגסים ואפרסמונים.
הערמונים בסתיו שולטים בשוק היפני, בדוכני הרחוב ובשלל קינוחים שונים ומגוונים המוגשים במסעדות.
בוא הסתיו ביפן מסמן גם את חגיגות קציר יבול האורז ובהם נוהגים להתפלל לשנת קציר טובה ופורייה.


ביפן כל עונת השנה זוכה לפסטיבל ייחודי-לעונת הסתיו יש שלושה פסטיבלים עיקריים:
פסטיבל הסתיו בטאקיאמה (Takayama Matsuri) מתקיים ב-9-10 באוקטובר ובו מתקיימת תהלוכה של מרכבות אלים המברכות את התושבים לשנה פורייה ומוצלחת. נחשב לאחד הפסטיבלים היפים והמרשימים ביפן.


פסטיבל הסתיו בניקו (Nikko Toshogu Shuki Taisai) מתקיים ב-17.10 ובו מתקיימת תהלוכה צבעונית אשר בראשה "שלושה מקדשים נישאים" אשר שמורים במשך כל השנה במקדש.
פסטיבל JIDAI בקיוטו- אחד הפסטיבלים המפורסמים, מתקיים ב-22.10 עם תהלוכה מרהיבה ושמחה בה צועדים תושבי העיר לבושים בתלבושות מסורתיות מתקופות שונות בהיסטוריה של קיוטו.
סתיו5

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת