פילוסופיה עסקית בנוסח יפני

הפילוסופיה העסקית היפנית הינה נגזרת של התרבות היפנית ומתמקדת באלמנטים השונים מאלו התופסים את מרכז הבמה בישראל ובמערב.
הנחת יסוד בפילוסופיה זו היא  כי מדובר במערכת יחסים ארוכת טווח ולא בעסקה חד-פעמית,
וככל שהקשר נמשך זמן רב יותר, גדלה המחויבות ההדדית לעזור זה לזה ומכאן… כולם צריכים להרוויח.
מה זה אומר שכולם צריכים להרוויח? התפיסה גורסת כי חוזק השרשרת הוא כחוזקה של החוליה החלשה ביותר, ולכן קונסטלציה עסקית שאיננה טובה לכל הצדדים המעורבים, סופה להתפרק. על-פי-רוב, חברות יפניות רציניות לא יעבדו עם מי שבא 'לחפש מכה'.
חשוב להבין כי כמעט בלתי אפשרי לקבל הזדמנות שנייה ביפן. היפנים בודקים את הרקע של השותף/ספק הפוטנציאלי ואם מתגלים פרטים בעייתיים הם יעדיפו שלא 'להכניס ראש בריא למיטה חולה'.
מצד שני, המחויבות ההדדית תבוא לידי ביטוי בתנאים מועדפים, סיוע בקידום עסקיו של הספק, מתן המלצות ועוד.
סגנון העבודה היפני הוא נוקשה, מסודר, מחויב לתבניות חשיבה והתנהגות מוגדרות ומוכרות לשני הצדדים.
זרים הרוצים לעבוד מול יפן נדרשים ללמוד את מאפייני סגנון העבודה היפני ולהתאים את עצמם אליו. במקרים רבים, מידת ההתקדמות של הפרויקט תלויה בקצב הלימוד של החברה הזרה…

מהם הדגשים לפילוסופיה העסקית?

• הרמוניה – החברה היפנית רואה בשמירה על הרמוניה חברתית ערך עליון ולכן היפנים מרגישים מאוימים במצבים של קונפליקט, לחץ והפגנת רגשות ויהיו מוכנים למאמץ רב כדי להימנע מהם או לחפש אחר פתרונות של פשרה.
• עבודת צוות ושיתוף פעולה – קבלת החלטות במשותף, נוהל ה-רין-גי-שו, הזדהות עם המחלקה/חברה של העובד ומחויבות כלפיה, סלידה מאינדיבידואליזם ואגואיזם.
• נאמנות – בין העובד לחברה, בין החברה לעובדים, בין לקוח לספק/ים ולהפך, מחויבות לעמידה ביעדי החברה כולל שעות עבודה מרובות.
• היררכיה – מבנה ארגוני צבאי באופיו.
• קווי היסוד: יעילות, הצטיינות ותוצאה.
• אחריות קולקטיבית – מודל האשמה: רצון להימנע מלהיות זה שאשם ולכן משך תהליכי קבלת ההחלטות ארוך יותר, לאחר קבלת ההחלטה במשותף כולם מחויבים והביצוע מהיר, עמידה בזמנים שהוגדרו ובאיכות הנדרשת.
  כניסה ליפן היא אתגר הדורש סבלנות, אורח רוח וכבוד הדדי.לאט לאט "בצעדי צב" ובזהירות ניתן להגיע אל המטרה.
  יש כאלו ביפן שלקחו את "צעדי הצב" פסיעה אחת קדימה ואימצו להם צב כחיית מחמד איתה הם צועדים לאט לאט ברחובות העיר
  לצפייה בסרטון לחץ:
  https://youtu.be/wvfW9P1SE8o

האם יחסי ישראל-יפן עומדים לפני פריצת דרך בקשרים העסקיים ביניהם?

היחסים הדיפלומטים בין ישראל ליפן החלו ב 15.5.1952 כאשר יפן היתה המדינה הראשונה באסיה שהכירה בישראל.
ואילו ישראל, הייתה המדינה הראשונה מן המזרח התיכון אשר פתחה נציגות דיפלומטית ביפן, עם פתיחת הצירות הישראלית בטוקיו.
בשנת 1955 פתחה יפן צירות בתל אביב וביולי 1963 שודרג דרג היחסים בין המדינות לדרג של שגרירות.
החל מאמצע שנות ה-80 החלו היחסים בין שתי המדינות להתהדק בהדרגה בשל התלות המופחתת בנפט הערבי.
אחד האירועים המשמעותיים בתהליך זה היה ביקורו של שר החוץ דאז יצחק שמיר ביפן בספטמבר 1985.
השוק היפני מתאפיין בתרבות עסקית שונה לחלוטין מהמערבית והאסיאתית, מה שמקשה על פיתוח היחסים העסקיים.   עם זאת, יצואנים שהצליחו לחדור לשוק היפני מספרים על תמורות גבוהות יחסית לשווקים אחרים ועל נאמנות – כל עוד איכות המותג נשמרת.
רוחות חדשות של שינוי מנשבות לאחרונה ובחודש מאי השנה התקדמו יחסי ישראל יפן בצעד משמעותי כאשר  הגיעה לביקור ראשון בארץ המשלחת הבכירה ביותר של המגזר העסקי מיפן, ארגון היו"רים והמנכ"לים של החברות היפניות הגדולות – ארגון קייזי דויוקאי.
במשלחת הקייזי דויוקאי הגיעו כ-20 נציגים מחברות ענק מהמשק היפני. זהו ביקורו הראשון של הארגון מחוץ ליפן, ובשל החשיבות הרבה שהם רואים בקשר עם ישראל, החליטו לבקר בארץ.
המטרה הרשמית של המשלחת, שבראשה עומד יושימיטסו קובאיאשי, יו"ר מיצובישי כמיקלס, היא לבחון כיצד ניתן לפתח חדשנות מתקדמת ברמה עולמית ולקדם שיתופי פעולה עם גופי מחקר, חברות והשקעות.
המכנה המשותף לכל אותן חברות במשלחת להכיר את החדשנות הישראלית יותר לעומק, כדי לסייע להן לאתר תחומי פיתוח חדשים או פתרונות יצירתיים שיוכלו להשתלב ולשדרג מוצרים שלהן. עם התחרות הגוברת מסין ומדרום קוריאה והכלכלה היפנית המדשדשת, חברות יפניות ותיקות רבות מחפשות מקורות הכנסה חדשים שיוציאו אותן מהקיפאון.
מגמות השינוי המתרחשות בעולם התעשייה ובעולם התרבותי ביפן הוביל לכך שאם עד לפני מספר שנים כל הפיתוח הטכנולוגי התבצע בתוך החברה עצמה כיום יש תהליך של חדשנות המוביל לכך שהחברות מאתרות חידושים ממקורות חיצוניים.
במהלך ביקורם בארץ נפגשו חברי המשלחת גם עם נשיא המדינה, מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד הכלכלה, המדען הראשי, נשיא המדינה לשעבר מר שמעון פרס.
בנוסף לביקור חשוב זה ישנן ארבע חברות ענק יפניות הבוחנות בראשונה הקמת מרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) ומרכזי פיתוח וייצור בישראל.
במשרד הכלכלה ובלשכת המסחר ישראל־ יפן משוכנעים כי אנחנו נמצאים על סף פריצת הדרך ביחסי המדינות אשר שבאה לידי ביטוי בסדרת הביקורים ההדדית. אלו הם תוצאה של ביקור ראש ממשלת יפן בישראל בינואר 2015, שבמהלכו המליץ ליפנים "לבוא לעשות עסקים בישראל" וכן בשל עבודה אינטנסיבית של משרדי הממשלה השונים.

למה כדאי להיות חתול ביפן? אי החתולים היפני-אאושימה

באי אאושימה הנמצא בדרום יפן חיים בסה"כ 20 אנשים אבל יחד איתם חיים על האי הקטנטן והנידח 120 חתולים

עד שנת 1945 חיו באי כ-900 בני אדם אך במהלך השנים האוכלוסייה הזדקנה והצעירים נטשו את  האי ובזמן שאוכלוסיית בני האדם הולכת ומתמעטת דווקא אוכלוסיית החתולים צומחת וגדלה.
וכעת על כל אדם שחי באי יש לפחות שישה חתולים.החתולים הגיעו לאי לפני מספר שנים במטרה להתמודד עם מכת עכברים שפקדה את האי ומאז התרבו בקצב מסחרר

החתולים שולטים באי ביד רמה ואף נוצרה סביבם אמונה על פיה האכלת החתולים תביא אושר ומזל טוב.מעמד החתולים באי כל כך גבוה שחל איסור על הכנסת כלבים, האויב המושבע של החתולים, לאי.
מקדש קטן לחתולים נבנה ואף נבנו מספר מבנים בצורת חתול.
חובבי החתולים גילו את המקום ומאז האי מקבל תשומת לב שהתושבים באי אינם מורגלים לה.
באי הקטן אין בתי מלון או חנויות או אטרקציות תיירותיות מיוחדות אך אין זה מפריע למבקרים רבים חובבי חתולים להגיע לאי שהדרך היחידה להגיע אליו זו מעבורת המפליגה רק פעמיים ביום.
התושבים החיים באי חוששים ממבקרים אלו ולא רוצים שהפרסום יפגע בשגרת חייהם ובשקט של המקום בו הם חיים.

אבל כנראה שמי שבאמת שולט שם זה החתולים שהם בעלי הבית האמתיים של האי ולכן זרם המבקרים ממשיך להגיע.

אז איפה כל יום פורים?

 

חג פורים הוא החג הכי שמח שאנחנו חוגגים-גם מבוגרים וגם הילדים
כולם מתחפשים,חוגגים,שותים ונהנים-זהו חג של משלוחי מנות,תחפושות ומסיבות.
חג פורים מזוהה יותר מכל עם תחפושות. מנהג התחפושות לא מוזכר במקורות בצורה מפורשת והוא החל במאה ה-13 כשהוא מתבסס על מספר נושאים ממגילת אסתר:
היפוך גורל:היפוך גורלם של היהודים וההיפוך בין המן למרדכי שהאחד אמור היה להיתלות על עץ והשני מצא את עצמו על העץ בפועל.
החלפת זהויות : אסתר המסתירה את זהותה ומצילה את עם ישראל
השמחה המלווה את פורים באה לידי ביטוי בהרבה תהלוכות, מסכות והרבה הרבה תחפושות. המנהג החל כבר במאה ה-13 בכל רחבי העולם וכיום בישראל ממשיכות מסורות של תהלוכות ונשפי מסכות ותחפושות.
בכל שנה מתקיימות בערים שונות תהלוכות "עדלאידע" (מן המילים עד לא ידע"), תהלוכות תחפושות עירוניות עם הרבה מוסיקה, אוכל וליצנים.

אולי אצלנו פורים מגיע רק פעם אחת בשנה אבל ביפן יש מי שהחליט שלהתחפש אפשר כל יום. ברחובות טוקיו אפשר למצוא את אלו שבחרו לחגוג את פורים כל יום מחדש

להמשך קריאה

http://xnet.ynet.co.il/beauty/articles/0,14557,L-3105918,00.html

הסאקורה-פריחת הדובדבן ביפן

כל שנה, עוקבים היפנים אחר ה"סאקורה זנסן" (桜前線) "תחזית פריחת הדובדבן".  

היפנים גאים מאוד בסאקורה ומצפים בהתרגשות לבואה. בשבועות שלפני הפריחה (פברואר-מרץ) טוקיו הולכת ומתקשטת במוטיביים פרחוניים בגווני ורוד ולבן. אנשים ידברו על הסאקורה המתקרבת בכל שיחת חולין, ינתחו את קצב התקדמות הפריחה מאוקינאווה שבדרום וצפונה ("סאקורה זנסן") וינסו לנחש מתי בדיוק היא תגיע אליהם.

הסאקורה מתחילה בפברואר באי הדרומי קְיוֹשוֹ, שימי החורף שלו אינם קרים דיים לתת לעצים את מנת הקור הדרוש כל כך לפריחה עזה, ממשיכה לאי המרכזי הונשו שאקלימו ממוזג, שם היא מתחילה בדרך כלל בסוף מארס ובדרך כלל מגיעה לקיוטו וטוקיו לקראת סוף חודש מרץ או תחילת חודש אפריל וממשיכה צפונה ואל המקומות הגבוהים. להוֹקאידוֹ שבצפון, היא תגיע רק לקראת חודש מאי.

 

לא כל העצים הם דובדבן. בחגיגה נוטלים חלק גם פרחי השזיף, האפרסק וורדניים אחרים.

 

 

 

הסאקורה היא סמל מוכר של יפן ומסמלת את אופיו היפה אך חמקמק ובר-חלוף של החיים, המופיע תדיר באמנות יפנית.

פסטיבל פריחת עץ הדובדבן הפך לאחד מסמליה של יפן ונערך ברחבי יפן, במקומות בהם ניתן לצפות בפריחתו המדהימה של פרח הדובדבן, הסאקורה. 

פריחתו של הפרח הפך לחגיגה שלמה. מקור השמחה מצוי באריסטוקרטיה של יפן, שנהגה לבלות את עונת פריחת הדובדבן במסיבות מפוארות. הפריחה מסמלת ליפנים, את מחזוריות החיים, את ההתחדשות של הטבע המגיעה עם תום החורף.

היפנים יוצאים בראשית האביב  אל הגנים, גדות הנחלים, שמורות הטבע והפארקים העירוניים, כדי לחוג את הפריחה, האגדה מספרת כי במקורו היה זה פסטיבל של הכרת תודה.

פריחת הדובדבן איננה רק מצב בוטני, אלא קודם כול מצב נפשי. היפנים מניחים בצד את הענייני היומיום ויוצאים אל הטבע, גם אם הוא בגן העירוני הסמוך. הם מותחים יריעות פלסטיק כחולות למרגלות העצים, פותחים צידניות, מבעירים גחלים, אוכלים ושותים סאקֶה (שיכר אורז) ולעתים גם שרים ומנגנים.

 

נשאלת השאלה-מדוע העם היפני מעריץ את פריחת הדובדבן? השקפת העולם לפי דת ה"שינטו" היא שאין זה מובן מאליו שהדבר יתרחש. יש איזה כוח המניע את התפרצות היופי.

החגיגה הגדולה שנערכת היא לבטא את הוקרת היפנים לאותן ישויות ואלים שהעניקו את הפלא הקסום והיפה הזה.

אחרי כל ההתרגשות והציפייה, מאכזב לגלות שפריחת הדובדבן נמשכת זמן קצר מאד, כשבוע בלבד, שאחריו נושרים העלים והעצים נותרים ערומים.

היופי הקצר הזה הוא בעל משמעות סמלית עמוקה, ומהווה תזכורת ליפנים על כך שגם החיים, בדיוק כמו פריחת הסאקורה המרהיבה, הם שבריריים ובני חלוף ועלולים להסתיים בכל רגע

 

פסטיבל האש והמים

החל מ-1.03.16 יפתחו במקדש Todai-Ji (המקדש הגדול) הנמצא בעיר נרה טקסים פולחניים של אש ומים.
לטקסי האש והמים שני שמות Shuni-e או Omizutori משמעות השמות "בא האביב"
יותר מאלף ומאתיים שנה הנזירים של מקדש Nara`s Todaiji Temple ביפן מבצעים טקסים מרתקים אלו כדי לקבל את פני האביב ולהתפלל עבור מזל ושלווה בשנה החדשה. מנהגים בודהיסטיים נשמרים כאן בקפידה, וכולם מבוססים על האלמנטים הבסיסיים של הטבע- מים ואש. ניצוצות וגיצים מועפים אל שמי העיר, בטקס אש מדהים בו נושאים הנזירים לפידים מיוחדים כדי להאיר את כל המקדש באור יקרות. כל זה כהכנה לטקס האומיצורי שמתרחש ב-12 במרץ אחרי חצות. מספרים שהנזיר Jitchu Kasho הוא זה שהחל במסורות הללו אחרי שחזה במו עיניו באלים עושים את הטקסים היפים בשולי העיר, ליד ההרים. הוא החליט שגם לבני האדם מגיע לראות פלאות שכאלה.

הטקס המקדים לטקסי האש והמים מתבצע ע"י קבוצה של 11 נזירים הנקראת-רנגיושו בטקס הם מקיימים תפילת ברכה לשגשוג האומה היפנית ולשלום עולמי.

טקס האש- מתקיים מדי יום ונקרא או-טיימצו O-Taimatsu ובמהלכו עשרה נזירים נושאים לפידים גדולים ומתפללים לאור הלפידים.
בליל ה-12 בחודש, מגיע השיא. 11 נזירים שנבחרו במיוחד, עולים במדרגות המבואה של המקדש, בידיהם לפידים בוערים. ככל שהם מתקרבים למזבח הראשי הם מאיצים יותר ויותר, וכובד הלפידים העצומים כאילו לא מורגש בידיהם. הסיבה למרוץ המטורף היא שהם מנסים להדביק את הזמן האלוהי, שכידוע, הרבה יותר מהיר מזה שלנו. ההתרגשות הכללית מועצמת כי שאר הנזירים מנגנים ומתופפים, וחוזרים בקול רם על מנטרות שונות. בשתיים לפנות בוקר, מגיע שלב המים של הטקס. מתוך הבאר הקדושה – Wakasa, נשאבים מים.

המים הקדושים נשפכים לשני כלים עתיקים שבהם נשמרים מי הטקס משנים עברו. מנהג זה מקורו באגדה על אותו נזיר מפורסם ממש Jitchu Kasho שהזמין את כל האלים לחגיגה במקדש. אל מסוים, שהתעכב ולא הגיע, פיצה על העדרו בכך שגרם לפרץ מי קודש לנבוע בתחום המקדש. מאמינים שזו הבאר הקדושה, ולכן מקומה בחגיגה כה משמעותי.

חברה יפנית מצאה את הדרך הטובה ביותר כדי לשפר את הפרודוקטיביות של העובדים שלה

בחברות רבות ביפן מקובל שעובדים כ־12 שעות ביום בממוצע, ולעתים גם 14 ויותר. למתבונן מהצד נוצר הרושם שהעבודה היא ייעודו של האזרח היפני, ושהוא יעשה כל שיידרש ממנו כדי לרצות את המעביד וכדי לתרום את חלקו להצלחת הקבוצה שאליה הוא שייך. העבודה ביפן היא ערך עליון, כאשר אדם חסר עבודה הוא חסר זהות, ואיננו עוד חלק מהמעגל החברתי.

חברה יפנית בשם  Ferray, שעוסקת בפתרונות אינטרנט,  מצאה דרך יוצאת דופן להגדיל את הפרודוקטיביות. מחודש אוקטובר שעבר, עובדים רשאים להביא את החתולים שלהם לעבודה

להמשך קריאה
http://www.flysinthenet.com/#!חברה-יפנית-מצאה-את-הדרך-הטובה-ביותר-כדי-לשפר-את-הפרודוקטיביות-של-העובדים-שלה/c218b/56c3f59d0cf272fb57b75e8c

 

 

הקשר בין כלכלת יפן וסין

סין היא שותפת הסחר הראשונה של יפן. הרבה חברות יפניות מייצרות ומייצאות לסין, ובאופן כללי הכלכלה הסינית מאוד משפיעה על הכלכלה היפנית.

התיירות הסינית מצילה את הכלכלה היפנית, התיירות הסינית ליפן הדיחה את הדרום קוריאנים והטייוואנים מהמקום הראשון בדירוג התיירות הנכנסת. תיירים סיניים רבים מגיעים ליפן בכלל ולטוקיו בפרט במטרה לערוך קניות רבות.

הוצאות התיירים הסינים ביפן כה גבוהות שהן הביאו ליצירת מונח חדש – "בקוגאי" או "פיצוץ של קניות". מושג זה מתאר את האופן שבו עטות קבוצות של תיירים סינים על החנויות כדי לרכוש כמויות ענק של מוצרים.

תיירים סינים רבים מבססים את העדפותיהם על רשימות אינטרנטיות של הפריטים האידיאליים לרכישה ביפן. קונדומי אוקמוטו ניצבים בראש הרשימה או קרוב מאוד לראש הרשימה. מניית אוקמוטו, יצרנית הקונדומים הגדולה ביפן, פרצה מטווח המחירים שבו נסחרה בבורסת טוקיו במשך יותר מעשר שנים, וזינקה ביותר מ-120%. הסיבה העיקרית לנסיקתה של מניית אוקמוטו היא 2.8 מיליון התיירים הסינים שביקרו מתחילת השנה ביפן ורכשו את קונדומי אוקמוטו.

אמונם של הסינים בקונדומים מתוצרת מולדתם נמוך מאוד, ועקב כך פועלת בסין תעשייה עצומה לזיוף מותגים זרים, שהמפורסם ביותר מביניהם הוא אוקמוטו. התיירים הסינים הגודשים את חנויות הכלבו בטוקיו מציינים כי רכישת קונדומי אוקמוטו 0.03 הידועים (ששמם משקף את עוביים במילימטרים) ביפן היא ערובה לכך שהם מקבלים את הדבר האמיתי (מתוך גלובס פייננשל טיימס, 2-3 ספטמבר 2015 http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001065945#FromSearchPage).

אין זה מפתיע כי התיירים הסינים בוטחים באמינותם של המוצרים היפנים כיוון שהפילוסופיה העסקית היפנית הינה נגזרת של התרבות היפנית ומתמקדת באלמנטים השונים מאלו התופסים את מרכז הבמה בישראל ובמערב.

שני ערכים מובילים את התרבות העסקית היפנית-

נאמנות- 忠誠心 (סוגו)

שותפות- パートナーシップ (פרטונשיפו)

ערכים אלו יוצרים מערכות יחסים עסקיים ארוכי טווח ולא עסקאות חד-פעמיות ולכן, ככל שהקשר נמשך זמן רב יותר, גדלה המחויבות ההדדית לעזור זה לזה.

חדירה לשוק היפני מזמנת פוטנציאל עצום, אולם ההזדמנות לממשה היא כמעט חד פעמית. חברות איכותיות בעלות מוצר ייחודי המתאים לשוק היפני, אינן פועלות באופן עצמאי אלא רק באמצעות מומחים לשוק היפני המבינים את התרבות היפנית ואת הכלכלה היפנית. חברות רבות פועלות לגישור בין יזמים וחברות מישראל לבין השוק היפני, אולם בבחינת ובבחירת המומחים יש לתת את הדעת האם וכיצד יסופק המענה לצרכים הייחודיים של העסק.

ADDVALUE מספקת מטרייה רחבה כבסיס למערכת יחסים עסקית ארוכת טווח המבוססת על נאמנות ושותפות.

חגיגות ראש השנה ביפן

השנה החדשה שלנו הולכת ומתקרבת, הגיע הזמן להסתכל על מנהגי ראש השנה ביפן

(お正月 O-shōgatsu).

כמו מועדים רבים אחרים ביפן המודרנית, אפשר למצוא את המקורות של המנהגים המודרניים בתקופת היאן (794-1185), אך רובם התעצבו לצורה בה אנו מכירים אותם היום בתקופת אדו (1600-1868). את ראש השנה, לא חגגו כמו היום בראשון בינואר, אלא בראשון לחודש הראשון לפי לוח שמשי-ירחי, כפי שעדיין עושים את זה, למשל בסין, אך הרצון (או שמא תחושת הצורך) של יפנים "להצטרף אל העולם המתקדם" בתקופת מייג'י הביא אותם לעבור (ב-1 בינואר 1873) ללוח השנה הגרגוריאני וגם להתאים את רוב המועדים ללוח זה.

מה שנשאר מטקסי ההיטהרות לקראת שנה חדשה הוא המנהג לנקות היטב את הבית ובכך לטהר אותו לכבוד השנה החדשה. בתקופת אדו הניקיון התקיים ב-13 בחודש ה-12 (במיוחד במקדשים, אולי כדי שעובדי המקדש יספיקו לחזור למשפחותיהם לראש השנה), אבל למעשה היום מנקים את הבית בכל זמן בסמוך לראש השנה נראה (שהתאריך גמיש, משהו כמו ניקיון פסח שלנו).

המנהג נקרא 煤払い susuharai  והוא כולל הוצאת רהיטים מהבית וניקיון יסודי, כל אחד מנקה (או לא מנקה) כפי יכולתו. ראש השנה היפני, הינו חג משפחתי במיוחד, וממש כמו אצלנו, הם לא מפסיקים לזלול במשך 3 ימים. המאכלים המסורתיים נעשים לכבוד החג והם מסמלים שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות ואריכות חיים.

 צלחת מאכלי אוסצ'י (צילום: מיומי טאקאגי)

אחד המנהגים היפים של החג הוא שליחת גלויות שנה טובה (年賀状 nengajō) המגיעות ביום הראשון של השנה לנמענים.

איך עושים את זה? כותבים ברכה, מכניסים אותה למעטפה, על המעטפה מציינים שמדובר בגלוית שנה טובה ובדואר כבר ידאגו להביא אותה ביום הראשון של השנה (בתנאי ששלחתם את הברכה לפני שהשנה החדשה החלה). לצורך חלוקת הברכות האלה הדואר מגייס תגבורת של עובדים זמניים כדי שהברכות יגיעו במועדן. הטקסט של ברכות כאלה בדרך כלל כולל את הביטוי akemashite omedetō gozaimasu  (ברכות לתחילת השנה החדשה) והבעת תקווה להמשך יחסים טובים עם הנמען, מתוך הנחת היסוד היפנית היא כי מערכות יחסים הן ארוכת טווח.

זאת כמובן הזדמנות נפלאה לחדש קשרים עם מכרים שלא יצא לכם להיות בקשר איתם במהלך השנה, להביע תקווה להמשך שיתוף פעולה לשותפים העסקיים, להודות ללקוחות על שימוש בשירותי העסק שלכם או להודות לבוס או לפרופסור שלכם על תמיכתו.

למרות המראה המודרני, יפן הינה חברה מסורתית ושבטית באופייה ולכן יפנים רבים עדיין דבקים בשליחת כרטיסי ברכה אמתיים על פני שליחת ברכות וירטואליות.

דוגמא לברכה נלקח מאתר זה

אורחים מיפן

"אורחת מיפן הרחוקה: מדוזה הזוהרת בצבע ירוק וזרחני, שהגיעה מיפן, נצפתה בים התיכון במסגרת סקר שגרתי שערך ד"ר גור מזרחי. מדובר במדוזה שאינה מסוכנת לאדם, אך באוניברסיטת חיפה אומרים כי הבשורות הרעות הן כי הגעתה מבשרת שאורחים הרבה יותר מסוכנים יכולים להגיע גם כן לחופי הארץ." ** מתוך ynet, דיגיטל, פורסם ב-24.6.15.

ביקור של אורחים מיפן לא יהיה "מסוכן" כאשר מתכוננים מראש ומכירים מס' כללים להתנהגות עם היפניים.

החברה היפנית בכלל ועולם העסקים היפני בפרט הינם שמרנים באופיים ובעלי צורת מחשבה שבטית ביסודה. היפנים הם עם גאה, שמאמין  כי יפן הינה מיוחדת ונבדלת משאר ארצות העולם וכי היפנים שונים משאר העמים. כדי לעבוד עם יפנים חשוב לאמץ את מאפייני השיטה היפנית.

מה זה אומר? בניית מערכות יחסים אישיות, התחשבות הדדית, דייקנות, עמידה בזמנים וקיום הבטחות.

עבור היפנים חוזה הוא בסיס למערכת יחסים ארוכת טווח,  יחסי ספק-לקוח מתפתחים לאורך זמן ונמצאים תחת בחינה בכל עת.

פגישה עסקית היא עניין רשמי בין נציגים של שתי חברות (שבטים). בשלבים הראשונים של עבודה משותפת התקשורת תהיה רשמית ולא נינוחה- ליפנים לוקח זמן להיפתח לזרים ולהרגיש בנוח איתם. לדברים הנאמרים בפגשה עסקית יש חשיבות רבה. כאשר רוצים לגשש בנושא מסוים, או להציף בעיות מכל סוג שהוא, מומלץ לבצע זאת בנסיבות לא מחייבות: שיחת מסדרון, הפסקת סיגריה, יציאה משותפת.

סדר הישיבה של היפנים בפגישות נקבע לפי סדר החשיבות של המשתתפים: האנשים החשובים יושבים בראש השולחן (קרוב לדלת/לוח בהתאם לסידור החדר), זה מול זה, השאר מתיישבים בסדר חשיבות יורד לצידם.

ועוד כמה דגשים קטנים: יפנים לא לוחצים ידיים (אם הם כן רוצים ללחוץ ידיים, לא ללחוץ חזק!), הרמוניה זה טוב, ויכוחים זה רע, לא להראות רגשות, להשתמש בסגנון דיבור מנומס ושקט ולא להרים את הקול, לא להכתיב אלא להציע, לכתוב את סיכום הפגישה ולוודא כי בסיומה הכול מוסכם על שני הצדדים ומומלץ להרבות בהתנצלויות.

תמיד טוב להיות מוכנים לאורחים "אחרים" ושונים, אנו ב-ADDVALUE נוכל לסייע ביצירת מערכות יחסים אישיות ועבודה לטווח ארוך בעולם העסקים היפני.