מסיבות שתיה ביפן בזמן קורונה

החדשות הטובות למבקרים ביפן שאוהבים לשתות: יפן היא גן עדן לשתיינים ותמיד הייתה, כך נראה.
כבר במאה השלישית, היסטוריונים סיניים רשמו בצייתנות את העובדה שתושבי יאמטאי – יפן העתיקה – היו רגילים לשתייה: שתייה מוגזמת, שירה וריקודים, אפילו בהלוויות.
כיום אלכוהול הוא חלק חשוב ומקובל מחיי היומיום היפניים, משתייה חברתית ועסקית ועד טקסים דתיים ומנהגים מסורתיים שבהם הסאקה משחק תפקיד מרכזי. בירה היא ללא ספק מלכת המשקאות היפנים, שפופולארית בכל קנה מידה: גברים ונשים, צעירים וזקנים, ספורטיביים ו"זרוקים" כאחד.
החדשות הרעות הן שהסאקה והמבשלות המקומיות יכולים להשאיר את השותים עם הנגאובר מדהים ובלתי נשכח.

ככל שיותר ויותר עסקים מתחילים להיפתח מחדש בטוקיו וברחבי יפן, אנשים משתדלים להסתגל לאורח החיים החדש כדי לבלום את התפשטות נגיף הקורונה. יפן ידועה במיוחד במפגשים חברתיים סוערים, במיוחד כשמדובר במסיבות שתייה שלאחר העבודה.
בעידן נגיף הקורונה, משתנה הדרך בה יפן חושבת על מסיבות שתייה. ולכן הם עורכים "מסיבת שתיה ניסיונית" הכוללת תכניות ישיבה מרוחקות, מסכות ומגני פנים מפלסטיק. אז איך נראה העתיד למפגשים מסוג זה? הנה הצצה לגבי מה שעשוי להפוך לנורמלי החדש כשיוצאים לברים, מסעדות ואיזקאיה ביפן:
במסיבת ההתרחקות החברתית הניסיונית שנערכה בתחילת החודש, המשתתפים ישבו בצורה אסטרטגית, כך שהם לא עמדו זה מול זה ישירות. כל אחד מהם לבש מגן פנים מפלסטיק שכיסה את כל פניהם. במהלך המסיבה, אנשים נמנעו גם לעשות "הרמת כוסית" שלא יהיה מגע בין הכוסות. וכאשר הם לא חבשו את מגן הפנים, האורחים כיסו את פיהם בממחטה או במסכה תוך כדי שיחה.

כמה ברים ביפן אפילו מחלקים מגן פנים חינם ללקוחות, או שניתן לקנות מגן פנים מפלסטיק שמוכן מראש דרך האינטרנט.

זה אולי לא סוג מסיבות השתייה שהיו מקובלות ביפן לפני הבידוד, אבל – עדיף להיות בטוח מאשר להצטער……

 

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יפן בצל הקורונה – יוני 2020

שיעור התמותה של יפן לנפש כתוצאה מווירוס הקורונה (COVID-19) הוא מהנמוכים בעולם המפותח , נמוך פי 70 מבריטניה ונמוך פי 40 מארצות הברית.
ניתן לחלק את מגיפת נגיף הקורונה ביפן לשני גלים: הראשון מקורו מווהאן בסין עליו התגברו במרץ 2020 ואילו השני מקורו מאירופה ומארצות הברית והוא זה המתפשט כיום ברחבי המדינה.
מדענים רבים שאלו את עצמם מה אפשר שיעור מוות כה נמוך ביפן כתוצאה מנגיף זה:
תגובת ממשלת יפן, זן קל יותר של הנגיף, השפעה חברתית הנגרמת כתוצאה מחסינות קהילתית, הרגלים תרבותיים כמו קידה במקום לחיצת יד, לבישת מסכות פנים, שטיפת ידיים עם ציוד לחיטוי, תכונה גנטית המגינה על היפנים וחסינות יחסית המועברת על ידי חיסון חובה ביפן של שחפת, כל אלו הוצעו כהסברים אפשריים.
מרגע התפרצות המגיפה ביפן בינואר 2020, ממשלת יפן נקטה אמצעים שונים למניעת ההתפרצות והפחתה כמו: הקמת כוח משימה לאומי שיפקח על תגובת הממשלה למגיפה, סגירתם הזמנית של כל בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים היפניים עד תחילת אפריל, דחיית האולימפיאדה לשנת 2021, הכרזת מצב חרום במספר מחוזות ביפן ובהמשך בכל המדינה, שבהם ביקשו מתושבי המדינה להימנע מלצאת החוצה ולעבוד מהבית, בידוד לחוזרים מחו"ל, סגירת גבולות לכניסת זרים ועוד.

על פי החוק היפני, לממשלת יפן אין את הסמכות לאכוף סגר וגורמים רשמיים אינם יכולים להגביל את תנועת האנשים על מנת להכיל את הנגיף. כתוצאה מכך, ציות לבקשות הממשלה להגבלת תנועות מבוסס על "בקשה לשיתוף פעולה ציבורי" להגן על חיי האנשים "ולמזער נזק נוסף לכלכלה".
כוח המשימה הרפואי של ממשלת יפן צופה כי גלים נוספים של COVID-19 יגיעו למדינה לפחות בשלוש השנים הבאות, כאשר כל אחד מהם ידרוש מהציבור היפני לשנות את התנהגותו.
מכיוון שהממשלה אינה יכולה לחוקק אמצעי חובה לאכיפת בקשות הגבלת תנועה, החלה הממשלה להכשיר את אזרחיה לעמוד בהגבלות אלו בהתנדבות במהלך מצב חירום נוכחי ועתידי.

ב- 25 במאי סיימה יפן את מצב החירום בכל יפן וב- 28 במאי אושרה חבילת סיוע כלכלית של 117.1 טריליון ין שמטרתה להעניק הקלה כספית לחברות ואנשים פרטיים שנפגעו כלכלית בשל השפעת הנגיף.
החל מיוני, מה שלא אסור מותר, והשגרה שונה ממקום למקום…
הרשויות היפניות אישרו הקלות על מגבלות השיבה לאחר ביקור מחוץ ליפן, חיי הלילה של טוקיו מתחילים לחזור לעצמם, מקומות שנסגרו לבקשת הממשלה החלו לפתוח את שעריהם, ליגת הבייסבול המקצועית היפנית פתחה את עונת התחרויות ובתי הספר עובדים במסגרת חלקית.
מרבית האטרקציות התיירותיות ביפן נסגרו באפריל ומאי. אולם מאז סוף מאי, חלק גדול מהם נפתח מחדש ורק מעטים נותרו סגורים. רוב האירועים והפסטיבלים בוטלו או נדחו.

@“s“¹•{Œ§‹«‚ð‚Ü‚½‚®ˆÚ“®‚ª‘S–Ê‰ðœ‚³‚ê‚čŏ‰‚̏T––A‚i‚q“Œ‹ž‰w‚Å“Œ–kVŠ²ü‚ɏæ‚荞‚ÞŽq‚Ç‚à‚½‚¿‚Q‚O“úŒß‘O

ביוני מטרופולין טוקיו התחיל עם פתיחה מחודשת של פארקי שעשועים, ברים של קריוקי ומכוני פצ'ינקו והחלו לערוך אירועים ציבוריים עם מקסימום 1,000 איש. ובהמשך נפתחו כל העסקים: מוזיאונים, מסעדות וחנויות לשמחת הקהל.

במהלך חודש יוני הורמו כל המגבלות העסקיות בטוקיו, שהוטלו בעקבות נגיף הקורונה, כולל מקומות סגורים, מקומות צפופים ומקומות בהם מתקיים קשר קרוב בין אנשים, כגון מועדוני לילה ומקומות עם הופעות מוזיקה חיה.

למרות שכל העסקים והמסעדות פתוחים, היפניים נוקטים באמצעי זהירות נוספים בכדי להימנע מהפצת הנגיף. בדיקות חום הן כיום תופעה שכיחה בעת כניסה לחנויות ולמסעדות.
האורחים נדרשים לעטות מסכות פנים וניתן להוריד אותן רק כאשר אוכלים או שותים.
ברים של קריוקי נפתחים מחדש עם כללים מחמירים יותר, כולל קיבולת מוגבלת של אנשים וזמרים לובשי מסכות. אפילו מסיבות השתייה ב- izakaya, מסורת מכובדת ביפן, נערכות עם מגני פנים ושינוי צורת הישיבה.

כל המנהגים הללו הם צעד נוסף בהתאמה לנורמה החדשה, לחיות חיים קבועים יחד עם אמצעי זהירות נדרשים כדי להימנע מהפצת הנגיף או להידבק בו. גם עונת החתונות ביפן חוזרת לפעילות החודש ומתחילים לערוך שוב חתונות ביפן.
מבחינת מצב התיירות הנוכחי ביפן, הגבולות סגורים, אך ללא הגבלות על נסיעות פנים.
קמפיין לאומי לקידום תיירות פנים צפוי להתחיל בתחילת אוגוסט, בעוד שקמפיינים מקומיים שונים כבר יצאו לדרך.
בתוך הערים לא הושפעה התחבורה הציבורית. עם זאת, חברות תעופה וחברות אוטובוסים למרחקים רחוקים קיצצו את שירותיהן במידה ניכרת, ורכבות עונתיות ותיירותיות הושעו, אם כי כעת השירותים מוגדלים שוב.
רכבות בין-פרבריות חזרו לרוב לפעול לפי לוחות הזמנים הרגילים שלהן לאחר צמצום השירותים במאי ובתחילת יוני.

מבחינת העסקים ביפן- שיעור העבודה מרחוק, ה-teleworking, כמעט הוכפל מינואר ועד מרץ בתחומי עבודה כמו הנהלת חשבונות, פקידות, מכירות וקמעונאות, בהם ניתן לקיים עבודה מרחוק. וכך יש אנשים שעובדים מהבית, יש כאלו שעובדים כרגיל, יש כאלו שהולכים למשרד לחצי יום (ומשתמשים ברכבת בשעות בהן יש תפוסת נוסעים נמוכה) ויש כאלו שנוסעים לעבודה רק יום או יומיים בשבוע. כמובן שעבודה מרחוק אינה מתאימה לתחום התעשיה המסורתית.

בשל משבר הקורונה, הריחוק הגיאוגרפי והעסקי- תרבותי עם יפן בולט במיוחד.
מכוון של-AddValue יש סניף מקומי בטוקיו, אותו מנהל סמנכ"ל הפיתוח העסקי, הדובר וכותב יפנית, אנו יכולים לעזור גם בתקופה מאתגרת זו ליצור קשרים חדשים ביפן, לממש את הפוטנציאל העסקי האדיר הגלום ביפן או לחברות הפועלת ביפן לשמור על קשרים קיימים או בתהליך כניסה לשוק היפני וצריכות סיוע מקומי.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

 

למה יש ביפן כל כך מעט מקרי קורונה?

ממעבר מהיר על מאפייני התגובה של מרבית הארצות ניתן לראות כי המוטיב המרכזי בקבלת ההחלטות לגבי ההחמרה של אמצעי המניעה הינו החשש הציבורי באשר להתפשטות הנגיף, ומכיוון שמדובר בנגיף חדש אשר השלכות ההדבקות בו לטווח ארוך אינן ידועות, הרי שהנטייה להעדיף נקיטת אמצעים מחמירים, גם במחיר של פגיעה קשה בכלכלה המקומית, הינה טבעית ומובנת.
אם זאת, מבחינה של המדיניות היפנית הרי שניתן לראות כי הממשלה היפנית נוקטת בגישה שונה לחלוטין. כמו בישראל ומדינות רבות אחרות, נקודת הייחוס לניהול המשבר מבחינת הממשלה היפנית היא שמירה על מערכת הבריאות היפנית במצב מתפקד, כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול יוכלו באמת לקבל אותו.
מכיוון שמערכת הבריאות של יפן 'זוכרת' את התפרצות שפעת החזירים ב-2009, אשר הביאה להצפת בתי החולים, חדרי המיון והמרפאות באזור אוסקה רבתי, וגרמה ל'סתימת' מערכת הבריאות באזור, עוצבה במדינה מדיניות ניהול משברים שונה ממה שאנו רואים במקומות אחרים.

בהודעה מיוחדת של ר"מ יפן מה-25 לפברואר (אחרי שהיה ברור כי שלב המניעה נגמר והמדינה עוברת לשלב ההכלה), נסגרו בי"ס, הציבור היפני הונחה לצמצם חשיפה לקהל הרחב למינימום האפשרי, להקפיד על הגיינה בסיסית, לעבוד מהבית אם אפשר ושאר אמצעי מנע שננקטים בשאר העולם.

ההבדל המרכזי הוא בתגובה למקרים בהם אדם מתלונן על סימני שפעת קלים…
מכיוון שההנחה של מומחי רפואה בעולם כולו הייתה כי מרבית הנדבקים בנגיף יפתחו סימפטומים קלים בלבד (אם בכלל), ובהתחשב בתמותה הנמוכה למרות ההדבקה הנרחבת שהתרחשה ב-'ספינת הקורונה' בשבועות שקדמו להכרזה, הנחתה הממשלה היפנית את הציבור הרחב כי במידה והם סובלים מסימפטומים קלים של שפעת, הינם מתבקשים להיכנס לבידוד עצמי במקום מגוריהם ולהמנע מלהגיע לבתי החולים.
ההיגיון שמאחורי נקיטת המדיניות הנ"ל, שהיא בהחלט חריגה בהשוואה למדיניות בישראל, אירופה וסין, הוא כר"מ:

1. חולה קל במצב שאינו מסכן חיים המגיע/ה לבי"ח או מרפאה ומחכה בתור לרופא עלול/ה להדביק עשרות ומאות אנשים אחרים, רבים מהם זקנים הנמצאים בקבוצת סיכון.
2. אם הסימפטומים מהם סובל/ת החולה נובעים משפעת רגילה (אחרי הכל, בפברואר עונת השפעת ביפן נמצאת בעיצומה) הרי שיש סיכוי לא מבוטל שהוא ידבק בנגיף בעצמו, ויהפוך למרכז הפצה של הנגיף לאחר צאתו מבי"ח (ומכיוון שהוא כרגע אובחן כחולה בשפעת, הוא עלול ליהנות מתחושת בטחון מזויפת, להסתובב ללא חשש ולהפיץ את המחלה עוד יותר).
3. הגעה של חולי קורונה רבים במצב קל תחייב את בתי החולים להקדיש משאבים אדירים למיון, אבחון, בידוד וטיפול באנשים אשר רובם המכריע יכול לקבל טיפול דומה בביתו, וימנע טיפול מחולים שזקוקים לסיוע רפואי באמת (ולא מדובר על חולי קורונה בלבד).

בהתאם לכך, נראה כי מספר הבדיקות המתבצעות ברחבי המדינה הוא נמוך משמעותית ממספרן במדינות אחרות, ועיקרן מתבצעות בחולים שסובלים מסימפטומים קשים או נזקקים לסיוע נשימתי, או כמו שאמר לנו מפיץ של ציוד רפואי לשעת חירום: 'Come on man, you Know they are not testing…'
מדיניות זו מאפשרת למשק היפני להמשיך לתפקד ברמה יחסית גבוהה, מצמצמת את הנזק הכלכלי ומשאירה את בתי החולים במדינה מתפקדים ומוכנים לטפל במקרים דחופים במידת הצורך.

פסטיבל השלג בצל הקורונה

כל שנה בחודש פברואר, כאשר החורף נמצא בעיצומו, מתקיים בעיר ספורו הנמצאת באי הצפוני הוקידו ביפן, פסטיבל שלג ענק המושך אליו יותר משני מיליון מבקרים הבאים לצפות בפסלי קרח ושלג מדהימים אשר פיסלו אומנים מרחבי העולם.
השנה מתקיים הפסטיבל בתאריכים 31 בינו׳ 2020 –11 בפבר׳ 2020 אך נתקל בקשיים המקשים על הפסטיבל להתרומם ולהצליח כבעבר.
התפרצותו של נגיף הקורונה גרם למבקרים רבים (ביניהם קבוצות גדולות מסין) לבקר את הגעתם לפסטיבל וגם תיירות הפנים נפגעת כאשר יפנים רבים החליטו לבטל נסיעות ולהישאר בבית ולהימנע מחשיפה לקורונה.

בנוסף לזה החורף החמים יחסית הפוקד את יפן השנה גורם לכך שאין כמויות שלג גדולות מספיק ומארגני הפסטיבל נאלצו השנה להוביל שלגים באמצעות משאיות גדולות ממקומות רחוקים יותר וזאת בשביל לספק את השלגים ליצירת הפסלים.

בנוסף לפסלי השלג הוצבו השנה גם עמדות רבות לחיטוי ואת הפסטיבל מלוות הודעות ביפנית, אנגלית וסינית המבקשות מהמבקרים ללבוש מסיכות לצורך הגנה.
כמו בכל שנה שיאו של הפסטיבל הוא בתחרות בינלאומית של פיסול בשלג וקרח כאשר המתמודדים יוצרים את הפסלים באמצעות כלי עבודה המתאימים לפיסול בשלג. העבודה על הפסלים נמשכת כמה שעות והתוצאות מרהיבות. כל שנה משתתפות בערך 14 מדינות מרחבי העולם.
בין פסלי הענק אפשר למצוא מבנים מפורסמים כמו הפירמידות, מגדל אייפל, הפיזה, דמויות מעולם האגדות, יצורים מיתולוגים כמו דרקונים, פסלים של אישים מפורסמים ועוד…
פעילויות נוספות שיש במהלך הפסטיבל הם אתרי גלישה בשלג עבור ילדים ומבוגרים, פאב עשויי מקרח, מסלול מבוכים מקרח, תחרויות של סקי וסנובורד ועוד אטרקציות.

במשך כל ימיי הפסטיבל יש בעיר מופעים, דוכני אוכל, מוזיקה ובשעות הערב הפסלים מוארים בתאורה המעניקה להם צבעים ייחודיים ומעניקה לפסלים מראה קסום במיוחד.
החשיבות של הפסטיבל היא כה גדולה עבור תושבי העיר שכאשר בשנת 2009 כמויות השלג היו מעטות יחסית ועתידו של קיום הפסטיבל היה מוטל בספק, הצבא גויס על מנת להביא שלג מחוץ לעיר באזורים מושלגים יותר ולהבטיח את קיומו של הפסטיבל.
תחילתו של הפסטיבל היה בשנת 1950 כאשר קבוצה של כמה תלמידי תיכון פיסלו בשלג כמה דמויות באחד מהפארקים בעיר והחלו במסורת חדשה, עם השנים הצטרפו לבניית הפסלים גם חיילים ששירתו בבסיס לא רחוק מהעיר והם היו אלו שהחלו בבניית פסלים עצומים בגודלם.
עם השנים הפסטיבל קיבל תאוצה והפך לאירוע בינלאומי אשר רק מתפתח עם השנים יחד עם הרעיונות היצירתיים של המתחרים מרחבי העולם שבאים עד לספורו על מנת לבנות את פסל הקרח והשלג המרשים ביותר.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת