Nishiki Market

שוק נישיקי Nishiki Market הוא שוק האוכל המסורתי הגדול ביותר בקיוטו ומכיל מעל 100 חנויות ומסעדות. השוק נמצא במרכז קיוטו, במדרחוב צר, מקורה, נקי ומצוחצח בהתאם לתרבות היפנית. המקום שוקק חיים וניתן למצוא בו כל מה שקשור לאוכל. ניתן למצוא בשוק את כל המרכיבים העיקרים של המטבח המסורתי של קיוטו, שהוא מפורסם בזכותם ומכונה "המטבח של קיוטו" – Kyoto's Kitchen.

אורכו של השוק כקילומטר והחנות הראשונה בו נפתחה בשנת 1310. כמה מהחנויות מופעלות ע"י אותה המשפחה במשך דורות ויש בו עשרות דוכנים של מאכלים מקומיים. למרות שיש בו מלא מסעדות, חנויות אוכל וחנויות מזכרות – עדיין יש מלא חנויות מסורתיות שנותנות הצצה ל"איך היה השוק המסורתי".

השוק מתמחה בדגים ופירות ים, אבל יש בו המון דוכנים של אוכל רחוב ושל פרודוקטים יפניים מיוחדים. את הדברים הכי הזויים ומוזרים תמצאו שם – ירקות משומרים ומומלחים, יצורים שונים מן הים וממתקים יפניים מסוגים שונים.  בשוק ניתן למצוא ממתקים יפניים (Wagashi), חמוצים יפניים (Tsukemono), מאכלי ים מיובשים, טופו טרי, תה יפני, דגים טריים וסושי. חנויות מסוימות מוכרות אוכל כמו שיפודי יקיטורי או סשימי וניתן גם למצוא מסעדות שאפשר לשבת בהן.

הצבעים, הקולות, הטעמים והריחות מתערבבים לחוויה אמיתית של שוק יפני. אך המקום איבד קצת מהאותנטיות שלו בעקבות התיירים ויש בו גם הרבה חנויות מזכרות ודברים תיירותיים יותר. המוכרים מדברים אנגלית, השילוט עם הסברים באנגלית ויש שלטים גדולים שמזכירים שצריך לאכול בדוכן עצמו ואסור לאכול ברחוב. גם אם קונים משהו בטייק-אווי צריך לעמוד לצד הדוכן ולסיים לאכול לפני שניתן להמשיך הלאה לדוכן הבא.

קצת מהאוכל שניתן לטעום בשוק: שרימפס בטמפורה ותמנון על מקל, טקויאקי שזה כדורי בצק ממולאים חתיכות תמנון, קרקר מדג בס, קרקר מאורז מותפח, ממתק מוצ'י ממולא מחית שעועית וגלידת מאצ'ה ירוקה. ויש גם מגוון של מזונות לטבעונים: ערמונים שנקלים בשיטת לחץ מיוחדת ששומרת על הלחות, מגוון פירות יבשים, מתוקים יפנים מסורתיים ה- וואגאשי (wagashi) שהייחוד שלהם הוא הבחירה במרכיבים עונתיים המשולבים יחד עם אורז מוצ'י ושעועית מתוקה, קרקרים של אזומה עם כל מיני תוספות: זרעי דלעת, שעועית ירוקה, פול ועוד, משחת מיסו ועוד.

עוד על אוכל טבעוני בשוק נישיקי וביפן אפשר לקרוא בבלוג המקסים הזה-

שעות פעילות השוק-
9 בבוקר עד 17:00, משתנה לפעמים בחלק מהדוכנים הבודדים.
חנויות בודדות נסגרות בימי רביעי

אתר האינטרנט של השוק- http://www.kyoto-nishiki.or.jp/

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

Fushimi Inari Shrine

מקדש פושימי אינארי Fushimi Inari Shrine  הנמצא בקיוטו הוא המפורסם ביותר מבין אלפי מקדשי השינטו לאל אינארי (אל האורז והסאקה). המקדש שוכן בבסיסו של הר הנקרא גם הוא אינארי, בגובה של 233 מטרים מעל פני הים, והוא כולל מסלולים במעלה ההר להרבה מקדשים קטנים יותר, אשר משתרעים על פני 4 ק"מ.

ביפן יש כ- 40,000 מקדשי אינארי, וזה החשוב שבהם. החקלאים היפנים האמינו כבר מתקופות קדומות שהשועל הוא שליח ודובר של אל קציר האורז (לאורז  יש משמעות עמוקה בתרבות היפנית –  הסאקה – הוא יין המופק מהאורז ונחשב גם  כ"משקה האלים"), לכן פסלי שועל פזורים ברחבת המקדש. זהו מקדש עם שורשים עתיקים מקורות עתיקים, עוד טרם הפיכת קיוטו לבירה בשנת 794.

אחת התופעות הייחודיות של מקדש זה היא דרך הגישה אליו והחיבור בין המקדשים. יותר מ- 10,000 שערים אדומים הנקראים טוריאי, שהם שערים מסורתיים יפניים הנמצאים בכניסה למקדשי שינטו ולעיתים גם במקדשים בודהיסטים, עומדים צפופים אחד אחרי השני, מובילים מהמקדש לתוך היער של ההר הקדוש אינארי. הכניסה לשבילי ההליכה נמצאת בחלקו האחורי של המקדש והשערים חוצים את ההר באורך של יותר מ- 4 ק"מ ויוצרים מעין "מנהרות מעבר" בין אזור הכניסה למבני המקדשים במעלה ובמורד ההר.

אינארי נתפס כפטרון של עסקים, כשסוחרים ויצרנים סגדו אותו באופן מסורתי. כל שערי הטוריאי, לאורך המסלולים, הינם תרומות של יחידים וחברות, המבקשים "ברכה" בעסקים, ביטוי ל- "קציר" המודרני. ושמו של כל תורם ומועד התרומה חקוקים על גבי כל שער.

גם מבני המקדש עצמם שווים ביקור. בכניסה למקדש עומד "שער רומון" (Romon Gate), שנתרם בשנת 1589 על ידי המנהיג טויוטומי הידיושי (Toyotomi Hideyoshi). מאחוריו ניצב בניינו הראשי של המקדש (Honden) ומבנים נוספים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

אין כמו קיוטו בלילות

קיוטו, בירתה העתיקה והרוחנית של יפן בה נמצאים כ-2400 מקדשים, נחשבת לאחת הערים החשובות ביפן ואף שימשה עד שנת 1868 כבירתה של יפן.
קיוטו מייצגת את התרבות והמסורת של יפן ותיירים המגיעים אליה נהנים לחוות בה טקסי תה מסורתיים, להתנסות בלבישת קימונו, ללון בבתי הארחה יפנים ולהיחשף לתרבות היפנית המרתקת.
התדמית של קיוטו היא כעיר בה עיקר הפעילות התיירותית מתרכזת בשעות היום ולא בחיי לילה.
אמנם קיוטו אינה מציעה את חיי הלילה העשירים של טוקיו אך גם בקיוטו ניתן למצוא מגוון רחב של חיי לילה מעניינים.


בזכות אוכלוסיית הסטודנטים הרבה שיש בעיר מי שרוצה לבלות בלילה יכול לצאת לפאבים ומועדונים הפועלים עד השעות הקטנות של הלילה.
מי שרוצה בילוי לילי מעט רגוע יותר יכול לבקר ברובע גיון- רובע הגיישות המפורסם בקיוטו.
ברובע זה קיים שפע של מסעדות, בתי תה מסורתיים, פאבים ,חדרי קריוקי ותיירים רבים מרחבי העולם ומיפן המגיעים להסתובב בסמטאות הרובע ולקוות שאולי יתמזל מזלם ויראו גיישה אמיתית ברחוב.


בשעות הערב הרובע כולו מואר בפנסי נייר המאירים על הנהר העובר סמוך לרובע.


סמטת פונטוצ'ו- אחד מהרובעים העתיקים בקיוטו ואף נחשב לאחד היפים ביותר בעיר.
מומלץ לבקר בפונטוצ'ו בשעות הערב בהן הרובע מואר בפנסי נייר והופך את רובע הפונטוצ'ו לרובע ייחודי ומקסים.


ברובע ישנן מסעדות מסורתיות, ברים וגם מסעדות יוקרה המשקיפות על הנהר ואף דורשות כי מבקרי המסעדה יגיעו אליה בלבוש רשמי.
מי שרוצה לספוג מסורת וקדושה בשעות הלילה מוזמן לבקר במקדש יאסקה, אחד המקדשים המפורסמים ביפן אשר המואר בשעות הערב.
יאסקה מקדש

המקום לחובבי המאנגה בקיוטו

חובבי המנגה (אומנות הקומיקס היפנית) מרחבי העולם המגיעים לטיול ביפן לא יחמיצו ביקור במוזיאון הבינלאומי לאומנות המנגה הנמצא בקיוטו.
המוזיאון, שנפתח בשנת 2006, נמצא במבנה שבעברו שימש כבית ספר ואפשר למצוא בו אוסף מרשים של מגזינים, חוברות וספרים מעולם המאנגה.


במוזיאון יש למעלה מ 300,000 חוברות מאנגה (רובם ביפנית אך יש גם חומרים באנגלית, ספרדית, קוראנית ועוד) הנמצאים על מדפים לאורך הקירות ומגיעים עד התקרה, המבקרים רשאים לעיין ולקרוא אותם בצורה חופשית.


המוזיאון מחולק ל 3 קומות כאשר כל חלק מוקדש לז'אנר אחר במאנגה.
על הרצפה מונחים שטיחים וכריות עבור אלו הרוצים לשכב ולקרוא חוברת מאנגה להנאתם ובכל חלק במוזיאון ישנם ספסלים עבור אלו הרוצים לעצור ולקרוא חוברת מאנגה.
בימים יפים אפשר גם לשבת על הדשא בחוץ ולקרוא חוברות מאנגה בשמש.


המוזיאון מציג את התפתחות המאנגה לאורך השנים, כיצד התפשטה המאנגה ברחבי העולם, הסברים כיצד לאייר בסגנון מאנגה ועוד.
ילדים קטנים יותר יכולים לבלות בספריית הילדים בה ימצאו חוברות עבור ילדים ללא מלל אלא רק באמצעות תמונות.


כמו כל מוזיאון גם כאן יש חנות מזכרות שהיא חלומו של כל חובב מאנגה המוכרת מהדורות מוגבלות ונדירות של חוברות מאנגה.
אחת האטרקציות האהובות במוזיאון היא איור של פורטרט על ידי אמן מנגה הנמצא במוזיאון, אפשר לבחור סגנון אנימה מועדף עבור הציור.


תערוכה מעניינת הנמצאת במוזיאון מדגימה תבליט גבס של כף היד של 100 אמני המאנגה הגדולים ביותר אוחזת בעט וליד התבליט יש איור של כל אמן שצייר בעת ביקורו במוזיאון.


המוזיאון מארח הרצאות, תערוכות ואירועים שונים הקשורים לעולם המאנגה בסופי שבוע מתקיימות סדנאות המלמדות כיצד לאייר מאנגה, הסדנאות מתקיימות ביפנית בלבד ויש להן ביקוש גדול.
מדי פעם מארח המוזיאון מסיבת תחפושות גדולה בה המשתתפים מתחפשים לדמויות מאנגה.
מאנגה

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

פסטיבל שלושת הסירות בקיוטו

פסטיבל שלושת הסירות- Mifune Matsuri, מתקיים במקדש קטן ליד קיוטו ביום ראשון השלישי בחודש מאי, בשעות הצהריים.
כל אירועי הפסטיבל מתקיימים ליד גדות הנהר ה Oi- כאשר שיא הפסטיבל הוא שחזור אירוע היסטורי של מסיבות שייט לצפייה בירח מתוך האמונה שכך אפשר לראות את הירח בדרך הטובה ביותר, בהשתתפות הקיסר של יפן ופמלייתו שנערכה לפני כ 1000 שנה בתקופת הייאן (התקופה נקראת על שמה של עיר הבירה של יפן בתקופה זו הייאן-קיו).
החל משנת 1928 נערך הפסטיבל בחסות מקדש קורומאזאקי הידוע גם בזכות הפטרון של אל אמנויות הבמה ולכן מי שרוצה להיכנס לעולם הבידור ולהצליח באומניות הבמה מגיע למקדש זה לשאת תפילה ולקבל ברכה להצלחה.

משמעות שם הפסטיבל "שלוש סירות", אמור לרמוז ל"שלוש האמנויות "המתוארות במהלך הפסטיבל: שירה יפנית (וואקה), שירה סינית (קאנשי) ומופעי מחול וריקוד מוסיקלי (sōgaku).
פסטיבל שלושת הסירות מושך אליו את מיטב האנשים המוכרים בקיוטו וזאת בשל קשריו של מקדש קורומאזאקי עם "סלבריטאים" מקומיים ועם קהילת הגיישות.


הפסטיבל מתחיל בשעת הצהריים בטקס תפילה במקדש ולאחר מכן מתקיימת תהלוכה בה לובשים הצועדים קימונו מסורתי, צבעוני מאוד ובעל 12 שכבות כפי שלבשו בתקופת הייאן.
התהלוכה צועדת עד לנהר ושם ממתינות כעשרים סירות מסורתיות כאשר בחרטום של כל סירה יש פסל מרשים של דרקון או ראש של ציפור.


לכל סירה תפקיד שלה: סירה לנשיאת המקושי (מקדש נייד), סירה בה מנגנים, סירה בה מקריאים קטעי שירה וכו.
לפסטיבל זה מגיעים כ-10,000 צופים ואחת הסיבות העיקריות היא ההזדמנות המצוינת לראות גיישות.
ברגע שהסירות שטות על המים והמופעים מתחילים זהו מחזה מרתק לראות את הריקודים המסורתיים והמוסיקה המבוצעת לא על הבמה אלא על סירות מסורתיות.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

פסטיבל התקופות ג'ידאי מאצורי – חוגגים את ההיסטוריה בקיוטו

בכל שנה בתאריך -22 באוקטובר מתקיים בקיוטו הג'ידאי מאצורי, "פסטיבל התקופות", בו חוגגים את עברה המפואר של העיר.
הפסטיבל הוא אחד משלושת הפסטיבלים הגדולים והמפורסמים המתקיימים בקיוטו לצד  פסטיבל Gion ביולי ופסטיבל Aoi הנערך בחודש מאי.
במהלך הפסטיבל עוברת תהלוכה ארוכה של כ-2,000 תושבי קיוטו הלבושים בסוגי לבוש מסורתיים על-פי תקופות שונות בהיסטוריה של יפן, ובתחפושות של דמויות היסטוריות חשובות.

הפסטיבל הראשון התחיל בשנת 1895 במטרה להעלות את המורל הירוד של תושבי העיר לאחר שבשנת  1868 טוקיו הפכה לבירת יפן וכבודם של תושבי העיר קיוטו נרמס לאחר שהתואר נגזל מהעיר קיוטו.
המצעד הוא למעשה שיחזור היסטורי של העיר קיוטו בתקופות שונות ומפוארות והוא מנציח את הקמתה של קיוטו כבירה ב -794 על ידי הקיסר קאמו.

הפסטיבל יוצא מהארמון הקיסרי של קיוטו ומסתיים לאחר ארבע/חמש שעות  במקדש הייאן.
הצועדים בתהלוכה לבושים בתלבושות מפוארות, וכל האביזרים נבחרים בקפידה ובדיוק רב בכל פרט בפרט. האביזרים והתלבושות מוערכים בסכום שלכ-20 מיליון דולר והדמויות מייצגות את כל מעמדות ותחומי החיים: איכרים, לוחמים, פרשים, נסיכים, סמוראים ונסיכות.

 

חובבי ההיסטוריה של יפן ייהנו במיוחד מפסטיבל זה וירגישו שחזרו אחורה בזמן ולוקחים חלק מעברה המפואר של קיוטו.
גידאי2

  • כל התמונות מרחבי הרשת

פסטיבל גיון – חודש שלם של חגיגות

פסטיבל גיון המתקיים בקיוטו נחשב לאחד הפסטיבלים הגדולים והארוכים ביפן והוא נמשך לאורך כל חודש יולי.
למרות שהפסטיבל נקרא על שמו של רובע גיון המפורסם בטוקיו חלקו העיקרי של הפסטיבל מתקיים באזורים אחרים בעיר.
שיאו של הפסטיבל בתהלוכה ענקית (Yamaboko Parade (山鉾巡行 המתקיימת ב-17-24.7
כשלושה ימים לפני התהלוכה הגדולה מרכז קיוטו סגור לתנועת כלי רכב והרחובות מתמלאים במבקרים הבאים לפסטיבל.

גיון2
בתהלוכה אפשר לראות כשלושים קרונות ענקים המקושטים בסגנון מסורתי עם אלמנטים שונים מהתרבות היפנית כמו היסטוריה יפנית, שער כניסה למקדש- טורי, בובות ענק של דמויות מוכרות ועוד…
לכל קרון המקושט בעושר רב יש משמעות סמלית לפסטיבל.


חלק מהקרונות כה כגולים וכבדים ונדרשים מעל 35 איש לשאתם אותם בתהלוכה.
כמספר ימים לפני התהלוכה מוצגים הקרונות בפני הקהל הרחב וניתן לצפות ולהתפעל מיופיים מקרוב.
כמו בכל פסטיבל יפני אפשר למצוא המון דוכני אוכל רחוב המציעים מגוון גדול של מאכלים שונים ומשונים ודוכני מזכרות.


מקורו של פסטיבל גיון הוא בשנת 869 כאשר בעיר שררה מגיפה גדולה שתקפה את תושביה וכן צרות נוספות שפקדו את העיר כמו שריפות ענק ושיטפונות עזים, בשביל לרומם ולפייס את האלים הוחלט על טקס טיהור מתוך תקווה שהצרות ייעלמו מעיר.
לאחר שטקס הטיהור עזר והמגיפה הקשה נעלמה, החלו להשתמש במנהג הטיהור בכל פעם שצרה פקדה את העיר, וכך נוצרה המסורת שהפכה לפסטיבל.


בתקופת הפסטיבל אפשר למצוא בתים פרטים שפותחים את בתיהם לקהל ומאפשרים הצצה נדירה לצפות בבית יפני מסורתי.
עוד מראה יחסית נדיר אותו אפשר לראות המהלך הפסטיבל אלו הן הגיישות שלרוב קשה לפגוש ברחובות העיר.
בימיי הפסטיבל אפשרי לפגוש בגיישות הנהנות מאירועי הפסטיבל ואפילו לצלמן.

גיון13

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

ריקוד האביב של הגיישות

ה-  Miyako Odori הוא מופע ייחודי המתקיים בקיוטו בו מופיעות  גיישות  ההופעות מתקיימות בעונת האביב בלבד בין התאריכים 1.4-30.4.
בין השנים  794-1868 היתה קיוטו עיר הבירה של יפן ולאחר תקופה קצרה של מלחמת אזרחים הפכה טוקיו בשנת 1869 לעיר הבירה של יפן.
כמובן שתושבי קיוטו לא היו מרוצים מהשינוי לרעה במעמדם ועד היום אפשר למצוא תושבים ותיקים של העיר הטוענים בתוקף שעיר הבירה האמתית של יפן היא קיוטו ומסרבים להכיר בטוקיו כבירתם.


במטרה לשפר ולרומם את מצב הרוח הירוד של תושבי קיוטו לאחר השינוי של ערי הבירה, ייצרו הגיישות של קיוטו בשנת 1872 אירוע שנתי ובו מופע הנקרא  Miyako Odori ופירושו – ריקוד עיר הבירה.
מכיוון שזהו המופע הראשון בו מופיעות גיישות בציבור  תיירים רבים מגיעים לצפות בו שכן זו הזדמנות נדירה לצפות בגיישות מופיעות.
ריקוד הגיישות נחשב למופע מאוד מצליח ולמעשה נותן מעט תקווה לתושבי קיוטו שעד היום מקווים שקיוטו תחזור להיות בירתה של יפן.
לפני תחילת המופע יש אפשרות להגיע גם לטקס תה קצר הנערך בחדר תה הסמוך לאולם המופעים.


טקס תה הינו קצר ביותר ומסביר על טקסי התה המסורתיים ומציג בקיצור את כללי הטקס.
במהלך המופע מופיעות גיישות רבות בהן גם מאייקו שהן גיישות מתלמדות המגיעות מרובע גיון הידוע בגיישות הרבות הנמצאות בו (ואותן קשה מאוד למצוא ולראות ביום-יום).
המופע   מוקדש ל"סאקורה"- פריחת הדובדבן הנמצאת בעיצומה בחודש אפריל.
במופע מוצגים קטעי ריקוד, שירה, נגינה ומשחק וכל חלק מהמופע מציג חלק מאפיין מיפן.
כל גיישה או מאייקו המשתתפת במופע לובשת קימונו משובח המעוצב בהתאם לתפקידה של הגיישה בהופעה.
גישה שאיננה רוקדת או שרה מלווה את המופע בפריטה על כלי פריטה יפני בשם "שאמיסן".
בסוף המופע עולות כל הגיישות המשתתפות במופע לקטע סיום משותף.

ריקוד2

שביל הפילוסופים בקיוטו

שביל הפילוסופים בקיוטו היא דרך פסטורלית ומקסימה המרוצפת אבן ומתפתלת בין מקדשים רבים לאורך כ-2 ק"מ. לאורכה של הדרך צומחים עצי דובדבן ומייפל רבים ותעלת מים המלווה את הצועדים בה לאורך השדרה.
את שמה קיבלה הדרך מהפילוסוף היפני קיטארו נישידה (1870 – 1945), שהיה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת קיוטו, ועשה לו הרגל – בכול בוקר נהג להתהלך בדרך זו תוך כדיי הרהורים ומחשבות.
%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a1%d7%95%d7%a3-1

מנהגו של הפילוסוף אומץ ע"י יפנים ותיירים רבים אשר מגיעים לדרך זו ומתהלכים בה בנחת וברוגע תוך כדיי הרהורים ומחשבות פילוסופים.
לאורך הדרך הרגועה אפשר למצוא בתי קפה קטנים ,בתים כפריים, גלריות, חנויות בוטיק ובאוויר ישנו ניחוח של עוגיות ג'ינג'ר מקומיות שזה עתה נאפו.

סופה של הדרך במתחם המקדשים נאנזן-ג'י.
בגלל עצי הדובדבן הרבים הנמצאים לאורכה של השדרה התקופה היפה ביותר להגיע לשדרה ולהרהר על משמעות החיים היא תקופת פריחת הדובדבן שמעניקה לשדרה עוד צבעים ויופי.
שביל הפילוסופים היא גם  הנקודה המומלצת והפופולרית ביותר בקיוטו לצפות בפריחת הדובדבן.
%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a1%d7%95%d7%a3