Fuji Rock Festival- הוודסטוק היפני

אחד הדברים המזוהים עם הקיץ הם פסטיבלי הרוק אותם אפשר למצוא בעיקר באירופה אבל גם יפן מתגאה בפסטיבל רוק שמושך אליו משתתפים רבים מרחבי הגלובוס.
פסטיבל הרוק- "פוג'י רוק- Fuji Rock Festival" מתקיים החל משנת 1997 ובמשך שלושה ימים נערכים בפסטיבל מופעי רוק של מיטב המוזיקאים המקומיים ואמנים בינלאומיים.

הפסטיבל הראשון התקיים למרגלות הר הפוג'י, אך לרוע מזלם של המשתתפים הכה את האזור  טייפון קשה ובגלל תכנון לקוי וחוסר הכנה מתאימה לרוחות עזות וגשמים חזקים, משתתפים רבים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי ורק בנס האירוע הקשה לא הסתיים במוות.
אחד האירועים הזכורים ביותר מאותו פסטיבל היתה ההופעה של הרד הוט צ'ילי פפרז שהמשיכו להופיע על הבמה למרות הרוחות והגשם.
מאז אותה הופעה נחשבת הלהקה לאגדתית בקרב ותיקי משתתפי הפסטיבל.
לאחר הסופה הקשה הוחלט לבטל את היום השני של הפסטיבל (שהיה יום שמש מקסים…)
בשנה השניה החליטו לקיים את הפסטיבל באזור חוף הים לא רחוק מטוקיו,אך הפעם החום הקשה והבלתי נסבל גרם להחלטה  להעביר את הפסטיבל פעם נוספת, הפעם עבר הפסטיבל לאתר הסקי נאאבה במחוז ניאיגטה כאשר בקיץ מזג האוויר בו נעים וקריר ומאז כל שנה פסטיבל הרוק מתקיים שם בהצלחה.

אמנם אתר הסקי אינו קרוב להר פוג'י אך  המארגנים שומרים על שמו המקורי של הפסטיבל ומאז הכישלון בארגון הפסטיבל הראשון מקפידים המארגנים על ארגון מושלם של הפסטיבל.
הפסטיבל ידוע באווירה ההיפית שלו והוא נחשב ל"וודסטוק" היפני ולכן גם הלבוש וההופעה של המשתתפים בהתאם.

הפסטיבל המשתתפים מוצאים מקומות לינה במעט המלונות באזור או באתרי קרוואנים וקמפינג ועל המשתתפים להגיע מוכנים למזג אוויר גשום מאוד או קייצי ונעים…

 

הפסטיבל ידוע בשמירה קפדנית על  הניקיון ומיחזור הפסולת ובהשוואה לפסטבלי רוק אחרים בעולם רמת הפשיעה בו נמוכה משמעותית.
כמות המשתתפים בפסטיבל הרוק פוג'י מגיע ל-100,000 איש אשר נהנים מחמש במות שעליהן מתקיימות הופעות רוק.
המופעים המרכזים והחשובים ביותר מתקיימים בבמה המרכזית בה יכולים לצפות כ-50,000 איש.
הפסטיבל מתקיים  בשמורת טבע יפיפייה  ודרכי הגישה להופעות עוברות דרך שבילים החוצים יערות גדולים וחלק מהדרך אפילו חוצים נהרות באמצעות שייט על גונדלות.

 

השנה,2019, יתקיים הפסטיבל בתאריכים 26-28 ביולי ויופיעו בו ,לצד אמנים יפנים, גם אמנים בינלאומיים כמו סיה, קיור, The chemical brothers ויקירת הפסטיבל: הרד הוט צ'ילי פפרז והפעם בלי סופת טייפון.

פסטיבל גיון – חודש שלם של חגיגות

פסטיבל גיון המתקיים בקיוטו נחשב לאחד הפסטיבלים הגדולים והארוכים ביפן והוא נמשך לאורך כל חודש יולי.
למרות שהפסטיבל נקרא על שמו של רובע גיון המפורסם בטוקיו חלקו העיקרי של הפסטיבל מתקיים באזורים אחרים בעיר.
שיאו של הפסטיבל בתהלוכה ענקית (Yamaboko Parade (山鉾巡行 המתקיימת ב-17-24.7
כשלושה ימים לפני התהלוכה הגדולה מרכז קיוטו סגור לתנועת כלי רכב והרחובות מתמלאים במבקרים הבאים לפסטיבל.

בתהלוכה אפשר לראות כשלושים קרונות ענקים המקושטים בסגנון מסורתי עם אלמנטים שונים מהתרבות היפנית כמו היסטוריה יפנית, שער כניסה למקדש- טורי, בובות ענק של דמויות מוכרות ועוד…
לכל קרון המקושט בעושר רב יש משמעות סמלית לפסטיבל.

חלק מהקרונות כה כגולים וכבדים ונדרשים מעל 35 איש לשאתם אותם בתהלוכה.
כמספר ימים לפני התהלוכה מוצגים הקרונות בפני הקהל הרחב וניתן לצפות ולהתפעל מיופיים מקרוב.
כמו בכל פסטיבל יפני אפשר למצוא המון דוכני אוכל רחוב המציעים מגוון גדול של מאכלים שונים ומשונים ודוכני מזכרות.

מקורו של פסטיבל גיון הוא בשנת 869 כאשר בעיר שררה מגיפה גדולה שתקפה את תושביה וכן צרות נוספות שפקדו את העיר כמו שריפות ענק ושיטפונות עזים, בשביל לרומם ולפייס את האלים הוחלט על טקס טיהור מתוך תקווה שהצרות ייעלמו מעיר.
לאחר שטקס הטיהור עזר והמגיפה הקשה נעלמה, החלו להשתמש במנהג הטיהור בכל פעם שצרה פקדה את העיר, וכך נוצרה המסורת שהפכה לפסטיבל.

בתקופת הפסטיבל אפשר למצוא בתים פרטים שפותחים את בתיהם לקהל ומאפשרים הצצה נדירה לצפות בבית יפני מסורתי.
עוד מראה יחסית נדיר אותו אפשר לראות המהלך הפסטיבל אלו הן הגיישות שלרוב קשה לפגוש ברחובות העיר.
בימיי הפסטיבל אפשרי לפגוש בגיישות הנהנות מאירועי הפסטיבל ואפילו לצלמן.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת

העונה הלוהטת מגיעה ליפן

יפן מזוהה עם דברים רבים, סושי, קימונו, סמוראים ועוד, אבל קיץ ויפן הן לא ממש צמד מילים הנאמרות בנשימה אחת.
הקיץ לא פוסח על יפן…ההפך הוא הנכון. בחלק גדול מיפן הקיץ חם ולח מאוד, ואפילו לוהט…
חודשי הקיץ, יוני עד אוגוסט הם חודשים חמים, לחים ודביקים המלווים במונסונים המורידים גשמים בתדירות יומית המתחילים בסוף יוני ומסתיימים באמצע יולי.
החל מאוגוסט, מגיעים ליפן גם הטייפונים, אשר מגיעים ליפן בלוויית גשם כבד ורוחות חזקות, עונת הטייפונים מסתיימת בד"כ לקראת ספטמבר.

למרות מזג האוויר הלא נוח, מתקיימת ביפן חגיגת קיץ גדולה. בתקופה זו ניתן למצוא עשרות פסטיבלים חגיגיים וצבעוניים, מופעי זיקוקים מרהיבים, מאכלי קיץ ייחודיים רק לעונה החמה, שפע של חופי רחצה והופעות מוזיקה רבות.
רוב התיירים בוחרים להגיע ליפן באביב ובסתיו ומעטים בוחרים להגיע ליפן בעונה כל כך חמה
יחד עם זאת יפן מציעה פעילויות ייחודיות לקיץ אשר אינן מתקיימות בשאר עונות השנה:

 עונת הטיפוס על הר הפוג'י – מתחילה ביולי, כאשר תאריך הפתיחה משתנה משנה לשנה בהתאם למזג האוויר. יש מי שבוחר לטפס על הר הפוג'י גם מחוץ לתאריכים הרשמיים אך אין זה מומלץ עקב מזג האוויר הבלתי צפוי. יש לקחת בחשבון כי בתקופה זו של השנה השבילים ומקומות האירוח על ההר עלולים להיות עמוסים במבקרים.

"בריחה לצפון"- כאשר מזג האוויר הופך להיות חם ומעיק מדיי אפשר "לברוח" לצפון יפן.
האי הצפוני ביותר של יפן- הוקיאדו מציע מזג אוויר מושלם לטיולים בשמורות טבע יפיפיות שאי אפשר להגיע אליהן בחודשים הקרים של השנה. הפריחה בעונה זו בצפון יפן מדהימה ויש שדות שלמים של פרחים בצבעי ורוד, כתום, צהוב וסגול. העיר הצפונית- סאפורו חוגגת החל מיולי ועד סוף אוגוסט בפסטיבל קיץ גדול ובו הרבה ריקודים, בירות ומופעי זיקוקים.

פסטיבלים- עונת הקיץ ביפן היא גם עונת הפסטיבלים. עם בוא הקיץ מתקיימים עשרות פסטיבלים ברחבי המדינה וקשה להיות ביפן מבלי למצוא את עצמך חוגג בפסטיבל כלשהו.
חלק מהפסטיבלים קשורים לדת השינטו והחוגגים מקדשים את הטבע ומתפללים בעונה זו לשנה טובה ופורייה, חלק מהפסטיבלים מוקדשים לאירועים היסטוריים ומנהגים קדומים.
הפסטיבלים העיקריים בעונה זו הם הטנבאטה- יום האוהבים היפני , והבון

זיקוקי דינור- לקראת סוף חודש יולי מסתנוורים שמי יפן ממופעי זיקוקי דינור.
מופעי הזיקוקים מתקיימים ברחבי יפן אך הבולט והיפה מכולם הוא הפסטיבל המתקיים בטוקיו על גדות נהר הסומידה הנערך ביום השבת האחרון של חודש יולי.

גני הבירה- החל מסוף מאי ועד תחילת ספטמבר נפתחים ביפן גני הבירה ומושכים אליהם קהל רב של אנשים.
גני הבירה מושכים אליהם עובדים אחרי יום עבודה מעייף, צעירים הבאים לבלות, סטודנטים ואפילו משפחות. כל אלו מחפשים מפלט מהחום הכבד ונהנים מערב של שתיה זולה ואוכל טעים.
גני הבירה נמצאים בד"כ על גגות בתי כלבו או גג של מלון גדול וכן בפארקים גדולים.
הגנים  ממוקמים בשטחים גדולים ומעניקים אפשרות לבילוי קיצי בליווי בירה קרה.
מאכלים קיציים- כל עונה היא עונה טובה לאכילה ביפן, ולכל עונה ההתמחויות שלה. אחד המאכלים האהובים על היפנים בקיץ הוא אטריות קרות. מדובר בארוחה מרעננת של אטריות קרות עם מלפפון קצוץ, בשר חזיר, עגבנייה וביצה קשה מרוסקת. כאשר היפנים רוצים לאתגר את עצמם באכילת אטריות הם מחפשים nagashi-sōmen (אטריות צפות)… מדובר במאכל (או שיטת אכילה…) שאפשר למצוא בפסטיבלים. האטריות נזרקות לתוך צינור במבוק ארוך בו זורמים מים וכדי לאכול אותן צריך לתפוס את האטריות הזורמות בצינור עם צ'ופסטיקס בלבד…מי שתופס הכי הרבה אטריות אוכל יותר…

עוד מאכלי קיץ הם יקיטורי (שיפודי עוף), אוקונומיאקי (פנקייקים קטנים) וכמובן…גלידות קרות וטעימות .

 בילוי בחוף הים- איך אפשר לדבר על קיץ בלי להזכיר את הבילוי האולטימטיבי ליום חם…חוף הים.
אמנם כשחושבים על יפן בד"כ פחות חושבים על חופים לבנים ומי טורקיז צלולים, אך במדינה בה יש כמעט 30,000 ק"מ של קו חוף אפשר בהחלט למצוא חופים טובים לבלות בהם.
יפן היא ארץ אי ארוכה ודקה המוקפת בצד אחד באוקיינוס השקט ובים יפן וים סין המזרחי מהצד השני.
בחופים ניתן למצוא מתקנים בסיסיים כגון שירותים, ומקלחות ובהתאם לאופי היפני הם תמיד יהיו נקיים להפליא.

עונת הרחצה נפתחת באופן רשמי למשך 6 שבועות (התאריכים משתנים מאזור לאזור בהתאם לאקלים) במקביל לחופשת הקיץ בבתי הספר וגני הילדים.
בתקופה זו חופי הרחצה מלאים במשפחות (בעיקר בחופים באזור טוקיו) ומתקיימות פעילויות רבות כמו שיעורי גלישה, שנורקלינג, ומסיבות חוף.
בגלל עומס האנשים הגדול נרשמת צפיפות רבה במגרשי החניה הסמוכים לחופים ומחירי החניונים עולים בהתאם.
חוף הים ביפן הוא אחד המקומות הבודדים שאפשר להיתקל ביפנים עם קעקועים.
החברה ביפן משייכת את הקעקועים לעבריינות ופשע ואדם מקועקע אינו מורשה להיכנס לבריכות ציבוריות או אונסן (מרחצאות יפניות) ולכן רק בחוף הים יכולים המקועקעים לרחוץ.

יש לי גלידה יפנית הכי טובה…

היפנים אוהבים גלידה…ואיך אפשר שלא לאהוב?

הקיץ ביפן חם מאוד ואין כמו גלידה קרה ומתוקה לצנן את הגוף ביום קיץ לוהט.
באופן מפתיע הגלידה התחילה ביפן כמאכל מערבי לגמרי ועם השנים החלו להתווסף לטעמי הגלידה הרגילים והמוכרים טעמים יפנים.

בתחילת דרכה הגלידה נחשבה כמותרות ומחירה היה יקר ורק מעטים יכלו להרשות לעצמם להתפנק בגביע גלידה,עם הזמן מחירה של הגלידה ירד והיא הפכה לקינוח זמין לכל אחד.

ביפן אפשר למצוא סוגים שונים ומשונים של גלידות והטעמים הקלאסיים והאהובים ביותר ביפן הם: גלידת מאצ'ה (אבקת תה ירוק) , כדורי גלידה עטופים במוצ'י (עוגיה העשויה מקמח אורז) בשלל טעמים, גלידת סורבה בטעם יוזו (פרי הדר יפני), גלידה שחורה העשויה מדיו של דיונון וגלידת טופו.

אחת התוספות האהובות על היפנים לשים מעל הגלידה ממש כמו ציפוי שוקולד היא מחית שעועית אדומה.
אחד הקינוחים הקרירים האהובים ביותר על היפנים הוא סוג של ברד מגולח בשם קאקיגורי אותו מכינים באמצעות מכונה מיוחדת המגלחת את הקרח עד שהוא הופך לקרח רך ואוורירי ממש כמו פתיתי שלג הנמסים בעדינות על הלשון.

את הקינוח הקאקיגורי אפשר למצוא בעונת הקיץ בחופי הים, דוכני מזון בפסטיבלים (ויש הרבה פסטיבלים בקיץ), בבתי קפה וגם בבתים הפרטים של היפנים שכה אוהבים את הברד המגולח עד שהחלו לקנות מכונות ביתיות לשימוש עצמי.

על הברד המגולח נהוג להוסיף חלב מרוכז וסירופ סוכר ומעליו לשים עוד שלל תוספות כמו פירות, שעועית אזוקי מתוקה, אבקת סויה ואפילו כדורי גלידה "רגילה".

הקאקיגורי נחשב ביפן כסמל לקיץ, בעבר כאשר התחילה עונת הקאקיגורי והחלו למכור אותו היה נהוג לתלות בפתח החנות כרזה צבעונית שהודיעה על תחילת עונת הקאקגורי. עד היום אפשר לראות כרזות כאלו בחנויות שמוכרות את הברד.
כיום ניתן למצוא את הקאקגורי במהלך עונת הקיץ כמעט בכל מקום ברחבי יפן והוא נחשב למרענן הרשמי של הקיץ היפני.

ליל כל הקדושים היפני- חג האובון

השבוע מציינים ביפן את האובון, הנחגג לפי המסורת הבודהיסטית אשר בה מאמינים כי בתקופה זו של השנה שבות רוחות המתים לבקר את קרוביהם החיים.

הבודהיזם מתקיים ביפן לצד דת השינטו ושתי הדתות משתלבות בהרמוניה בחייהם של היפנים.
דת השינטו היא הדת הקדומה והעיקרית ביפן. היא קשורה בקשר חזק לטבע ועוסקת בחיבור האדם לטבע.
מאז ותמיד העריצו היפנים את הטבע והיו צופים בתופעות הטבע השונות, בעונות המתחלפות וגם בתופעות הטבע ההרסניות והסיקו ששום דבר אינו מקרי ושישנם כוחות רוחניים גדולים המניעים את ההתנהלות של חיינו.
השינטו מייחסת חשיבות רבה לחיים עצמם ולמיצויים לעומת הבודהיזם אשר מקדשת את גלגול החיים הבאים לאחר המוות.
למרות ההבדלים בין שתי הדתות רוב היפנים בוחרים לקיים את שתי הדתות וההשקפות השונות על החיים שאחרי המוות אפילו נתפסות כמשלימות זו את זו.
נהוג לומר כי היפני נולד כשינטואיסט אך מת כבודהיסט.
בגלל הקשר ההדוק בין הטבע לאדם מקיימים היפנים עשרות פסטיבלים גדולים וקטנים לאורך כל עונות השנה המתקיימים ברחבי יפן אשר מקדשים ומהללים את תופעות הטבע השונות ואת יופיו של הטבע.
האובון הוא אחד החגים החשובים עבור היפנים, ולמרות שהוא עוסק בנושא כואב ולא פשוט מדובר דווקא בפסטיבל שמח המחבר בין החיים למתים.

בתחילת החג מדליקים בכניסה לבתים  מנורה קטנה או להבת אש על מנת להאיר את דרכם של הרוחות.
בימי הפסטיבל יש חגיגות ברחובות, ריקודים מסורתיים ואף ארוחות גדולות כאשר כל המשפחה המורחבת מתכנסת לאכול יחד ואף מזמינה את רוחות המתים להצטרף אליה.
המשפחות נוהגות לפקוד ביחד את קברי המתים כאשר לפני כן נהוג לשטוף ולנקות היטב את הקבר ולהסיר ממנו כל כתם קטן באמצעות מברשת מיוחדת המיועדת לכך.

בבית המשפחה אפשר למצוא מזבח קטן ובו מוצעים פירות,אורז, תה ירוק, סאקה וממתקים תוצרת בית אשר צורתן היא של עלי לוטוס.
הריקוד המסורתי הסגנון של חג האובון משתנה מאזור לאזור אך  בדרך כלל הוא מתבסס סביב הקצב של תוף הטאייקו היפני.
הריקודים מתקיימים בפארקים, מקדשים ומקומות ציבוריים  ברחבי יפן וכל אחד מוזמן להצטרף לריקוד.

שבוע חג האובון איננו נחשב לחג לאומי ביפן אך עדיין במקומות עבודה רבים מבצעים הדממה  וכך נוצרת ההזדמנות לצאת לחופשה ולנסוע לבקר את המשפחה.
תקופה זו היא אחת העמוסות בשנה ביפן, הדרכים פקוקות, הרכבות עמוסות ובתי המלון בתפוסה מלאה.
כאשר מגיע הזמן שרוחות המתים יחזרו למקומן נוהגים היפנים להשיט נורות נייר מוארות על פני הים, הנהרות והאגמים המאירות את דרכן של הרוחות חזרה לעולם המתים.

* התמונות בבלוג מרחבי הרשת

טנבאטה-החג של האוהבים והכוכבים

בכל ה-7/7 חל ביפן הטנבאטה -七夕  חג האוהבים היפני הידוע גם בשם פסטיבל הכוכבים.
ביום זה מאמינים היפנים כי יש הזדמנות לסיפורי אהבה גדולים ובלתי אפשריים להתממש.
וכל משאלה שתבקשו, תתקבל ותתגשם.
הפסטיבל נחגג ברחבי יפן ביום השביעי של החודש השביעי אך ישנם אזורים מסוימים הבוחרים לחגוג בחודש אוגוסט.
הטנאבטה הוא אחד הספטיבלים המסורתיים ביפן והמסורת הפופולרית ביותר  היא כתיבת משאלות על גבי רצועת נייר, המכונה טאנזקו (Tanzaku).
את המשאלות תולים על ענפי במבוק, המסמלים אריכות ימים והתחדשות המקושטים בצבעוניות רבה ביום החג.

ברחבי יפן נערכות חגיגות הטנבאטה ובהן נהוג לשאת את ענפי הבמבוק ולצעוד ברחובות העיר בתהלוכות צבעוניות ועם צאת החג, שולחים היפנים את הטאנזקו על פני המים או שורפים אותם, לסגולה להגשמת המשאלות.
חגיגות גדולות נערכות גם בקהילות יפניות מחוץ ליפן כמו בסאו פאולו שבברזיל בה מתקיים פסטיבל טנבאטה גדול ומפואר ולוס אנג'לס בארה"ב.
מי שתהה מה פירוש האימוג'ים:   עכשיו ידע כי אלו הסמלים של הטנבאטה- עץ במבוק מקושט.
מקור החג באגדה קדומה שסופרה במשך מאות שנים בסין, והתערבבה כפי הנראה עם אמונות
מקומיות של אזורים שונים במזרח אסיה. לסיפור הטנבאטה פנים רבות וגרסאות שונות באזורי יפן השונים, אך מוסכם בין כולם שזהו חג הכוכבים וחג האוהבים היפנים.

אחד הסיפורים הוא סיפור עתיק של שני כוכבים, הממוקמים משני עברו של שביל החלב: הכוכב אוֹרִיהִימֶה (הכוכב וגה) והכוכב הִיקוֹבּוֹשִי (הכוכב אלטאיר).
הנסיכה אוֹרִיהִימֶה חיה בשמים על גדות שביל החלב, הקרוי גם `הנהר השמיימי`. אביה היה טֶנקוֹ
מלך השמיים – היקום עצמו. הנסיכה אוֹרִיהִימֶה ארגה בגדים ואריגים יפהפיים שאביה אהב והיה
מאושר מהם. אך הנסיכה אוֹרִיהִימֶה לא היתה מאושרת, היא עסקה מבוקר עד ערב  באריגה ולא מצאה לעצמה בן זוג לחיים. אביה הבין לליבה והפגיש אותה עם הִיקוֹבּוֹשִי רועה הבקר, אשר חי ורעה את עדריו מעברו השני של נהר השמיימי.
השניים נפגשו ומיד התאהבו זה בזו, נישאו וחיו באושר. אך אבוי!! האהבה השכיחה מליבם את
חובותיהם. במשך הזמן הזניחו השניים את עיסוקיהם האחרים. אריגים יפהפיים לא נארגו, ומצידו
האחר של שביל החלב, הפרות של  הִיקוֹבּוֹשִי התפזרו לכל עבר. הדבר עורר את כעסו של האב שגזר עליהם עונש קשה – הפרידם ואסר עליהם להיפגש.
הנסיכה אוֹרִיהִימֶה בכתה מאוד, עד שנכמרו רחמיו של האב.  הוא החליט לאפשר לזוג האוהבים
להיפגש מדי שנה ביום השביעי של החודש השביעי, אך רק בתנאי שאוֹרִיהִימֶה תארוג כראוי ובחריצות.

משהגיע היום המיוחל, גילו הִיקוֹבּוֹשִי ואוֹרִיהִימֶה שהם לא יכולים להיפגש שכן לא היה גשר מעל הנהר השמיימי. צערם היה גדול, אך לעזרתם נחלצה להקה גדולה של עקעקים (עורבי נחלים). העקעקים עפו מעל לנהר העצום ויצרו בעזרת הכנפיים שלהם גשר, שבעזרתו יכלו האוהבים להיפגש. אך כאשר יורד גשם, האוהבים לא יכולים לחצות את הנהר השמיימי והם נאלצים להמתין לפגישה נוספת רק בשנה הבאה בתקווה ליום לא גשום.  ולכן כל שנה, לקראת ה- 7 ביולי עוקבים ילדי יפן בדריכות אחר תחזית מזג האוויר. הקיץ ביפן כידוע מאוד גשום ומעונן, האם יכסו עננים השנה את הנהר השמימי?  האם הגשר בין גדות הנהר יתאפשר השנה?

חג טנבאטה שמח, מי ייתן וכל משאלותיכם יתגשמו.

• כל התמונות בבלוג מרחבי הרשת