ריגושים ונפילות: 5 רכבות הרים נהדרות ביפן

עבור חובבי הריגושים, אין כמו הבלאגן שאתם מקבלים מרכיבה על רכבת הרים טובה או ג'טוקוסוטאה ביפנית. למרבה המזל, למי שמחפש את חיזוק האדרנלין שרק חולץ פקקים כפול יכול לתת לכם, יש במדינה טונות של רכיבות מרגשות (ולפעמים מפחידות).

קחו למשל את דולפין הרעם של טוקיו. החיה בגובה 80 מטר, שנמצאת באטרקציות העיר טוקיו כיפת הבירה, מציעה נוף עירוני יפהפה לפני שהיא צוללת דרך מרכז הגלגל הענק הגדול או אפילו דרך חנות הכלבו LaQua.

רוצים לעשות סיור ריגושים? הנה כמה מרכבות ההרים האהובות עלינו ביפן.

The Bandit (טוקיו)

עד כמה שה-Thunder Dolphin מרגשת, רכבת ההרים האהובה על טוקיו היא הבנדיט, שהייתה פעם המהירה בעולם. למרות היותה באמצע העיר, לרכבת ההרים יש משיכה מיוחדת כשהיא מתפתלת ומסתובבת דרך החלקים המיוערים של פארק השעשועים הנוסטלגי של ארץ יומיורי כמו נחש מכני ענק דרך יער.

The Steel Dragon (מי)

אנשים המתגוררים במי ובנאגויה יודעים הכל על אוסף התחתיות המדהים של Nagashima Spa Land. עם זאת, קשה לבחור רק רכבת הרים אחת להמליץ ​​עליה, מכיוון שפארק השעשועים מתהדר בכמה מתקנים יצירתיים להפליא עם שמות שיתאימו.

מרכבת הרים שנקראת על שם סערה, אראשי, ועד ל-Acrobat בעל השם המתאים שתגרום לכם להתעופף כאילו יש לכם חבילת רקטות על הגב, לא חסרים שיאים שיסובבו אותכם לגמרי. אבל רק דרקון הפלדה 2000 יכולה לתבוע את התואר רכבת ההרים הארוכה בעולם.

הנתונים הסטטיסטיים שלה צריכים להספיק כדי לגרום אפילו לרוכב הקשוח ביותר לחשוב פעמיים: אורך 2,479 מטר (מספר 1 בעולם), גובה של 97 מטר (מספר 1 ביפן) וכ-3.5 Gs (בערך כוח G של אסטרונאוט) במעבורת חלל). כיבוש הדרקון הזה ידרוש אומץ של אביר!

Takabisha (ימאנשי)

אין טיול אמיתי של חובבי רכבות הרים ליפן בלי ביקור בפוג'י-Q, שיש בu כמה מרכבות ההרים השטניות ביותר על פני כדור הארץ. עם זאת, האטרקציה הגדולה ביותר של הפארק לפריקים של מהירות היא ללא ספק Dodonpa, שעונה על שאלה שכנראה רק סדיסטים שאלו: מה אם נשתמש באוויר דחוס כדי לגרום לרכבות לנסוע מהר יותר? לרוע המזל, נכון לכתיבת שורות אלו, הרכיבה סגורה כעת, ועתידה עדיין לא ברור, מכיוון שהיא הייתה כה מהירה שהיא הואשמה בשבירת גפיים של מספר רוכבים.

אטרקציית כוכבים נוספת היא רכבת ההרים "הממד הרביעי", Eejanaika, המסתובבת ב-360 מעלות כדי להוסיף רמה נוספת של חוסר התמצאות לאימה של המהירויות הגבוהות שלה, שמגיעות ל-130 קילומטרים לשעה. רכבת ההרים מפרסמת את עצמה כבעלת הכי הרבה סיבובים בעולם. עם זאת, נשאיר את זה לשיקולכם אם זה הופך אותה לאטרקטיבית יותר או פחות.

ההמלצה שלנו לטרור פשוט, תרצו לנסות את הטקאבישה הידועה לשמצה עם העלייה האיטית שלה לירידה תלולה של 121 מעלות שוברות שיא גינס. כאילו זה לא היה מספיק מפחיד, אחרי זה מגיעה סדרה של לולאות שמותירות אותכם מעורבלים לכמה ימים אחרי.

Hurricane (הימג'י)

Himeji Central Park מושך אוהדי רכבות הרים רבים בזכות Diavlo, המבוססת על רכבת ההרים הפופולרית באטמן בפארק השעשועים Six Flags באמריקה.

Diavlo היא דוגמה טובה לרכבת ההרים ההפוכה. היא מחוברת מעל ראשו של הרוכב, ומאפשרת לרוכבים להתעופף מצד לצד מכתפיהם לחוויה שונה מהדגם המסורתי.

למרות שדיאבלו הוא המפורסם יותר מבין השניים, הבחירה שלנו היא Hurricane, בעלת חולץ פקקים כפול מסתובב בראש ולופ-דה-לופ משולש-כפול. למרבה המזל, לאחר רכיבה על שתי הרכבות הללו, ב-Himeji Central Park יש כמה אטרקציות זואולוגיות מרגיעות, מכיוון שתצטרכו משהו כדי להירגע.

Gao of Greenland (קוממוטו)

גאו הוא האונומטופיה של טורף הנוהם ביפנית, והשם מתאים שכן הרכבת הזו תוציא את המפלצת שבכם, או לפחות תפחיד אתכם מאוד. בלי קשר, היא נכנסה לרשימה שלנו כי היא נראת כמו דינוזאור ודינוזאורים זה אדיר. דינוזאור אפילו מניע את גאו. הקפטן הפרהיסטורי לוקח נוסעים על גבו של סטגוזאורוס ושל טירנוזאורוס רקס ענק.

בעוד שיש רכבות הרים מהירות יותר ברשימה, גאו ראויה למקום שלה לאורכה העצומה: 1.66 קילומטרים באורך. אפילו עם מהירות מרבית של 61 קמ"ש, הנסיעה נמשכת כמעט 4 דקות, מה שנותן לכם המון זמן ליהנות מהחוויה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

רכבת הקליע

רכבת הקליע, השינקָנְסֶן (ביפנית 新幹線), היא רשת רכבות מהירות ביפן.
כאשר עלו ההצעות הראשונות לרכבת המהירה ביפן, בשנות השלושים, ניתן להן הכינוי האנגלי Bullet Train (רכבת קליע). שם זה דבק ברכבות השינקנסן בזכות חזיתן העגולה והמחודדת של קרון הניהוג הדומה לצורתו של קליע ובזכות מהירותן (הרכבת מגיעה למהירות של 300 קמ"ש).

• 

• 

הפירוש המילולי של השם "שינקנסן" ביפנית הוא "קו ראשי חדש". בניגוד לקווי הרכבת הישנים ברשת הלאומית של יפן, אשר פעלו על מסילות צרות (1,067 מ"מ), השינקנסן נוסעת על מסילה ברוחב תקני (1,435 מ"מ), והיא עוברת במנהרות ובגשרים כדי לחצות מכשולים, במקום להתפתל סביבם.
העובדה שיפן היא מדינה הררית אינה משפיעה על תוואי הנסיעה של הרכבת. הרכבת אינה מתפתלת סביב הרים ועמקים, אלא חוצה בקו ישר מנהרות וגשרים באזורים הרריים, היישר אל מרכזי הערים. מערכת המסילות לרכבת המהירה חוצה את הונשו (Honshu) וקיושו (Kyushu), שני האיים המרכזיים ביפן. מיליוני יפנים יכולים לעבוד במקומות מרוחקים מביתם בזכותה של השינקנסן שנוסעת במהירות 300-240 קילומטרים בשעה.

• 

• 

לאחר תבוסת יפן במלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, ננטשו תוכניות הרכבת המהירה למספר שנים. אולם באמצע שנות החמישים, עבד קו הרכבת הראשי טוקאידו (המקשר בין טוקיו לקובה), בקיבולת נוסעים מקסימאלית ומשרד הרכבות הממשלתי החליט להחיות את פרויקט השינקנסן. בשנת 1958 ניתן אישור הממשלה לפרויקט והעבודה על המסילה בין טוקיו לאוסקה החלה בשנת 1959. המימון לעבודות בא ברובו מהלוואה שניתנה ליפן מן הבנק העולמי, בסך 80 מיליון דולר. בשנת 1962 נפתחה בעיר אודוורה מסילה לנסיעות מבחן של הציוד הנייד. היום מסילה זו היא חלק מן המסילה הראשית.
בחודש אוקטובר 1964 נפתח לנסיעה הקו הראשון של השינקנסן, יחד עם אולימפיאדת טוקיו. הרכבת הראשונה נסעה במהירות של 210 קמ"ש ומיד נרשמה הצלחה מסחררת, תוך פחות משלוש שנים ציינה חברת הרכבות את הנוסע ה-100 מיליון… מאז נמצאת רשת המסילות המיוחדות לרכבת בהרחבה מתמדת, כמו גם דגמי הרכבות המתחדשים שמהירות נסיעתם עולה ממודל למודל.

• 

• 

בכל שנות פעילותה של הרכבת היה רק מקרה אחד שבה ירדה הרכבת מהפסים וזאת בעת רעידת האדמה שאירעה באוקטובר 2004, כאשר שמונה קרונות נפלו מן המסילה ליד תחנת נגוקה (Nagaoka). אך איש מ-154 נוסעי הרכבת לא נפצע.
על מנת למזער את הסכנה לנוסעים, קיימת מערכת זיהוי מיוחדת העוצרת את הרכבת במהירות ברגע שהיא מאתרת רעידת אדמה. בנוסף, בכל תחנת רכבת ישנם עובדים אשר תפקידם הוא לדאוג כי הנוסעים יעלו בבטחה לרכבת והדלתות תסגרנה במלואן בצורה בטוחה ושחלילה לא יסגרו על אנשים.

• 

• 

על פי חברת הרכבות של מרכז יפן (Central Japan Railway Company), שיעור הדיוק הממוצע של רכבות השינקנסן הוא איחור של 6 שניות מלוח הזמנים. נתון זה, אשר חושב על בסיס 160 אלף נסיעות של השינקנסן, כולל בתוכו עיכובים בגלל תאונות מגורמים טבעיים ואנושיים וכן טעויות בהפעלת הרכבת.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

עשה ואל תעשה ברכבת ביפן

אם יש משהו בו יפן ידועה זו היעילות בה הדברים עובדים ומתבצעים במדינה.
מערכת הרכבות ביפן נחשבת ליעילה, זריזה ומדויקת להפליא אך עדיין תייר המגיע ליפן לא תמיד מבין כיצד להשתמש ברכבת ולא פעם מתרחשות טעויות שונות ומשונות בחוויית השימוש ברכבת.
1. למרות שטוקיו היא עיר חיה ותוססת הרכבות אינן פעילות 24 שעות ביממה.
הרכבות האחרונות יוצאות בשעה אחת לפנות בוקר (ישנם קווים המסתיימים מוקדם יותר) ואז תנועת הרכבות נפסקת עד הבוקר.

לקראת יציאתה של הרכבת האחרונה ישנה מהומה של אנשים הממהרים לתפוס אותה לפני שתעזוב את התחנה.
יפנים רבים שפספסו את הרכבת האחרונה (בעיקר לאחר בילוי לילי שכלל הרבה אלכוהול) מעבירים את שארית הלילה באינטרנט קפה המציע גם חדרון פרטי בו אפשר לישון או במלון קפסולה.
אלו הצריכים להתייצב למחרת בעבודה יאלצו לקחת את הרכבת הראשונה היוצאת מוקדם בבוקר חזרה הביתה על מנת להתקלח ולהגיע מסודרים ומאורגנים לעבודה.

2. בשל כמות השיכורים הגדולה המתניידת ברכבות בשעות הלילה המאוחרות ושעות הבוקר המוקדמות ישנו קרון מיוחד המיועד לנשים בלבד מבלי חשש שיתקלו בהטרדות והצקות.
תיירים לעיתים נוטים לטעות ולא לשים לב שהם עולים על הקרון הנשי למרות שרוב הסיכויים שהסדרן יוריד את אותו גבר מהקרון עוד לפני שהרכבת תצא לדרכה.

3. ביפן לא נהוג לשוחח בטלפון בזמן הנסיעה ברכבת, זה נחשב למעשה גס.
אפשר לגלוש בנייד ולכתוב הודעות אבל לא לשוחח.
4. למרות שיפן נחשבת למדינה בה תושביה מנומסים ושקטים חוויית נסיעה בשעות השיא עלולה לגרום להלם וזעזוע לתיירים.
בשעות השיא המוני אנשים המנסים לחזור הביתה או להגיע לעבודה מנסים לעלות לקרון ולמצוא מקום ברכבת העמוסה.

אמנם היפנים עומדים בתור בסדר מופתי אך בעת העלייה לרכבת נעזרים בדחיפות בשביל להיכנס פנימה.
בנוסף לכך על מנת לדחוס את כל האנשים לקרון, הסדרנים (הלבושים במדים מגוהצים וכפפות לבנות) דוחפים את האנשים פנימה בכוח עד שהקרון נראה כמו קופסת סרדינים צפופה.

רכבת הקליע דוהרת ביפן

השינקנסן – "רכבת הקליע", על שם חרטום הקטרים הראשונים שדמה לקליע וכן על שם מהירות הנסיעה (הרכבת מגיעה למהירות של 300 קמ"ש).
לשינקנסן מערכת מסילות מהירה החוצה את הונשו (Honshu) וקיושו (Kyushu), שני האיים המרכזיים ביפן.
בחודש אוקטובר 1964 נפתח לנסיעה הקו הראשון של השינקנסן, יחד עם אולימפיאדת טוקיו. הרכבת הראשונה נסעה במהירות של 210 קמ"ש ומיד נרשמה הצלחה מסחררת, תוך פחות משלוש שנים ציינה חברת הרכבות את הנוסע ה-100 מיליון…
העובדה שיפן היא מדינה הררית אינה משפיעה על תוואי הנסיעה של הרכבת. הרכבת אינה מתפתלת סביב הרים ועמקים, אלא חוצה בקו ישר מנהרות וגשרים באזורים הרריים, היישר אל מרכזי הערים.

בכל שנות פעילותה של הרכבת היה רק מקרה אחד שבה ירדה הרכבת מהפסים וזאת בעת רעידת האדמה שאירעה באוקטובר 2004, כאשר שמונה קרונות נפלו מן המסילה ליד תחנת נגוקה (Nagaoka).  אך איש מ-154 נוסעי הרכבת לא נפצע.
על מנת למזער את הסכנה לנוסעים, קיימת מערכת זיהוי מיוחדת העוצרת את הרכבת במהירות ברגע שהיא מאתרת רעידת אדמה.
בנוסף, בכל תחנת רכבת ישנם עובדים אשר תפקידם הוא לדאוג כי הנוסעים יעלו בבטחה לרכבת והדלתות תסגרנה במלואן בצורה בטוחה ושחלילה לא יסגרו על אנשים.

אחד הדברים החשובים בנסיעה בשינקנסן הוא שמירה על כללי הנימוס:

1. בתחנת הרכבת עוד בטרם העליה לרכבת יש לעמוד בתור מצורה מסודרת, במידה ויש אדם העומד בתור יש לעמוד מאחוריו ולא "לפתוח" תור נוסף. כמו כן חל איסור חמור לעבור את הקו המסמן את סוף הרציף.

2. ביפן, שיחה בטלפון נחשבת כדבר גס בכל מקום ציבורי ובמיוחד ברכבת.
ברגע שעולים לרכבת יש להעביר את הטלפון למצב "רטט".
במידה ומדובר בשיחה דחופה אפשר לצאת מהקרון ולשוחח בשקט אך ורק במעבר.
3. אין להשאיר פסולת ברכבת. את הפסולת יש למיין ולזרוק לסלי האשפה בהתאם לסוג הפסולת- בקבוקים, נייר וכו…
4. אין להסיט את המושב האישי למצב שכיבה לפני שמוודאים עם האדם שיושב מאחור שזה בסדר. במידה והאדם היושב מאחור עסוק באכילה או בעבודה, נהוג לא להסיט את המושב שחלילה לא נפריע לו.
5. במידה ונוסעים עם מטען או שקיות יש להקפיד לא להניחם במעבר כדי לא יפריע לאנשים האחרים ברכבת.
6. כאשר הרכבת מתקרבת לתחנה ישנה מערכת כריזה המודיעה על כך הכורזת את שם התחנה. יש לשים לב לכך ולהתכונן לירידה מהרכבת על מנת לא להתארגן ברגע האחרון ולהפריע לתנועת הנוסעים שרק עלו לרכבת.

ומה כן מותר לעשות?
ברכבות השינקנסן ,בניגוד לרכבות האחרות, מותר ואף רצוי לאכול.
רוב הנוסעים מצטיידים מראש באוכל ושתייה לדרך ומי שלא דאג לכך יכול לרכוש קופסאות בנטו מעוצבות טעימות מדייל העובר עם עגלת אוכל ושתייה במהלך הנסיעה.

• התמונות מרחבי הרשת