שוק אוטה

רוב האנשים החיים ביפן ומבקרים רבים מחו"ל יודעים ששוק פירות הים הסיטונאי הגדול בעולם ממוקם בטוקיו. אבל כמה יודעים שטוקיו מתהדרת גם בשווקים סיטונאיים אחרים שימושיים באותה מידה למלאי מטבחים של מסעדות ובתים ברחבי המטרופולין?

ישנם, למעשה, אחד עשר שווקים סיטונאיים הפזורים ברחבי טוקיו. בעוד טויוסו (המחליף של צוקיג'י ב-2018) עשוי להיות שוק פירות הים הגדול ביותר, שוק אוטה (אוטה שיג'ו, ביפנית) הוא גם אחד מהשווקים הסיטונאיים הגדולים ביפן ובו המגוון הרחב ביותר של מוצרים: ירקות, פירות, פירות ים ופרחים . השוק פתוח למבקרים בין השעות 05:00-15:00 מדי יום (למעט ימי ראשון וחגים) ומהווה מקום מרתק להתבונן בפעילות הנלוות לחלוקת מזון טרי לאוכלוסייה כה גדולה.

שוק אוטה ממוקם ב-3-2-1 Tokai באוטה-קו, מעט צפונית לשדה התעופה האנדה. הוא נגיש באמצעות מספר אוטובוסים עירוניים או בהליכה של 15-20 דקות מתחנת Tokyo Monorail Ryutsu Center.

השוק הראשי מורכב מארבעה מבנים: שלושה המיועדים להפצה סיטונאית ומשנית של פירות וירקות ואחד המוקדש לפירות ים (המכונה גם "מוצרים ימיים"). בניין הפרחים יושב ממש ממערב לשוק הראשי, בצד השני של הכביש המהיר. ברגע שמגיעים לשוק, הביקור קל. כאשר נכנסים בשער הקדמי בצד הדרומי של השוק, השומר מפנה את המבקרים לבניין המנהלה שנמצא מאחורי תיבת השמירה שלו. בקומה השנייה ישנו גשר מעבר סגור מזכוכית המוביל אל מבני השוק הראשיים. ברגע שנכנסים לבנייני השוק, ישנם סימונים על הרצפה. הקפידו לאסוף חוברת באנגלית בזמן שאתם עוברים בבניין המנהלי.

בשוק הפירות והירקות עוברים מדי יום כ-3.9 טון מזון, המהווים 15.3% מהערך הכספי הלאומי של הסחר במוצרים אלו. גם כשלא מתקיימת מכירה פומבית, הדברים מתנהלים ללא הרף, כאשר מלגזות ומשאיות מעבירות סחורה, בזמן שאנשים מתעסקים בבדיקת איכות או רוכבים על אופניים, להוטים להגיע לאיזו פינה רחוקה של השוק.

מכירת הפירות והירקות מתחילות מהשעה 6:50. פעמון כמו פעמון בית ספר מיושן מצלצל כדי לאותת שמכירה פומבית עומדת להתחיל. ישנה נקודה מרכזית אחת שבה מתקיימות מכירות פומביות רבות, אם מתבוננים מסביב ניתן גם להבחין במכירות פומביות אחרות בחלקים אחרים של השוק.

תופעה מעניינת במיוחד במכירות הפומביות היא האופן שבו ההצעות מתרחשות עם אותות יד. למתחילים, האותות, שנעשות ביד ימין בלבד, הם קוד בלתי מובן. אבל לבעלי המכירות הפומביות, שסוגרים מכירות במהירות מדהימה, ברור שהם הגיוניים לחלוטין.

ליד אתר המכירות הפומביות המרכזי נמצא קטע מכירות פומביות קטן נוסף, מוקף מסועי גלילה, שעליו נמכר פס ייצור מעניין ביותר של מלונים.

במקביל למכרזים הריכוזיים, מתנהלים גם מספר מכרזים קטנים נפרדים ברחבי אזור המרכזי, המלאים בערימות של קופסאות ירקות. באזור זה, הכרוז עומד על מדרגות קטנות, כדי להיות גלוי יותר. האזור מוקף במשאיות בלתי מאוישות, ככל הנראה מוכנות לגרור רכישות מיד עם ביצוען.

בחלק הבא של השוק, נמצאים הפריטים שנמכרו, אשר נארזים ע"י סיטונאים משניים. באזור זה, רוב הקופסאות סגורות.

בעקבות החצים על הרצפה ניתן להגיע לשוק פירות הים. למרות שהמכירות הפומביות מסתיימות הרבה לפני שהמכירות הפומביות של תוצרת טרייה מסתיימות, עדיין יש מעט פעילות לצפייה, כולל פריטים המוכנים למכירה. ביקור לאחר סיום המכירות הפומביות נותן למבקרים הזדמנות לראות כיצד מתבצע הניקוי שהוא "המפתח" לכך שלשווקי הדגים ביפן אין ריח דגים חזק.

קשה להאמין, אבל השוק הזה נמצא רק מעט מאחורי טויוסו מבחינת חשיבותו בשמירה על מלאי של טוקיו במאכלי ים ומוצרים ימיים. בעוד שבדרך כלל רק סיטונאים רשאים לבצע רכישות בשוק, בשבת הרביעית בכל חודש, הציבור הרחב רשאי לקנות כאן גם פירות הים.

היבט מהנה נוסף של השוק הוא קישוטי הגמלון (חלקו העליון של קיר התחום בגג משופע) הענקיים על כל בניין שוק, על מבנה פירות הים ישנו דניס ועל שלושת הבניינים האחרים לפת, במבוק וצרור ענבים. כל אחד מהם מסמל מזל טוב ושגשוג.

שוק אוטה הוקם בשנת 1981 כאיחוד של שווקי תוצרת חקלאית שהיו בעבר בקנדה, עבארה וקאמאטה, כמו גם שוק המוצרים הימיים של אומורי ותשעה שווקי פרחים המופעלים באופן פרטי.

בשוק ישנן גם מסעדות, חנויות, בנק, סניף דואר ואפילו מרפאת שיניים – עיר קטנה של שירותים בתוך השוק.

כדאי להגיע לשוק הפרחים, שבו מכירות פומביות מתחילות מ-7:00 ונמשכות זמן רב יותר משמעותית ממכירות הפומביות של פירות ים או תוצרת טרייה. אין פלא, בהתחשב בכך ש-2.5 מיליון פריטים עוברים בשוק זה מדי יום, המהווים 42.5% מהערך הכספי של סחר פרחים ברחבי הארץ. (וגם המקום כולו מריח די טוב!).

מכירות פומביות כאן שונות לחלוטין מאלה בשווקי התוצרת. הן מתנהלות באמצעות מערכת מחשבים מתוחכמת שהוצגה בשנת 1990. בלעדיה, בוודאי המכרזים יימשכו אפילו יותר זמן. השוק העצום הזה הוא מקום מרתק ללמוד על השלב הסיטונאי של מזון ופרחים העוברים מחווה לשולחן.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

10 כללי זהב לאכילה עם צ'ופסטיקס

למרות מה שאולי חלקכם חושבים מקלות האכילה הראשונים הומצאו בסין. עם הפיכתה של סין לכוח תרבותי דומיננטי באזור, מקלות האכילה נדדו למדינות שכנות. בעבר נהוג היה להכינם בפשטות מזרדים שנתלשו מעצים ולאכול באמצעותם. מקלות אכילה הגיעו לראשונה ליפן בשלב מסוים בסביבות 500 לספירה. המקלות היפנים הקדומים ביותר עוצבו למעשה כמו סט של מלקחיים ושימשו רק לטקסים דתיים.

היפנים מתייחסים למקלות האכילה שלהם ברצינות ויש חוקים נוקשים אשר יש להישמע להם בעת האכילה איתם. אמנם היפנים סלחניים כלפי המערביים אשר אינם מכירים את כל החוקים לאכילה נכונה אך יש כמה כללים בסיסים אשר יש להישמע להם בעת האכילה עם הצ'ופסטיקס.

אז כדי שתוכלו להישאר מנומסים גם בזמן האוכל הנה 10 כללי זהב לאכילה עם צ'ופסטיקס:

1. יש להקפיד ולהשתדל לאחוז את הצ'ופסטיקס בצורה נכונה, לא לכולם קל לאכול עם המקלות ויש כאלה שנדרש להם זמן מה ללמוד איך לאכול באמצעותם אך מומלץ להתאמן ולצפות במי שאוחז נכון וללמוד לאכול עם המקלות בצורה הנכונה. אכילה נכונה או לפחות לנסות לאכול נכון עם המקלות הוא מעשה שמאוד יוערך מצד היפנים.

2. ביפן נהוג להזמין מספר מנות ולחלוק אותן עם יושבי השולחן כאשר לכל סועד יש צלחת אישית אליה הוא מעביר את האוכל. אסור לאכול עם המקלות ישר מתוך צלחת החלוקה אלא לקחת אוכל לצלחת האישית בלבד.

3. במסעדות יפניות רבות אפשר למצוא כלי קטן אישי לכל סועד עליו ניתן להניח את המקלות אכילה. יש להשתמש במתקן כזה ולהניח עליו את מקלות האכילה כאשר לא משתמשים בהן. במידה ומדובר בצ'ופסטיקס חד פעמיים לא יונח מתקן עבור הסועדים (במקרה כזה אפשר להניח את המקלות על נייר העטיפה בהן היו מקלות האכילה).

4. במידה והמנות הגיעו ואתה מתלבט מאיזה מנה לאכול אסור "לעבור" על המנות עם מקלות האכילה. יש להשתמש בהן אך ורק בשביל לקחת מהאוכל.

5. אסור "לחפור" באוכל עם המקלות. יש לקחת אוכל מהחלק העליון ולא לנבור בתחתית הצלחת.

6. אסור ללקק את המקלות אכילה.

7. אחד האיסורים החמורים ביותר הוא שאין להעביר אוכל אחד לשני באמצעות מקלות האכילה, פעולה זו מזכירה את אחד המנהגים מטקס הלוויה ביפן. ניתן להעביר אוכל באמצעות המקלות ולהניח על הצלחת של הסועד אליו אתה מעביר אוכל. לעיתים במסעדות יניחו גם מקלות אכילה במרכז השולחן אשר מיועדים להעברת אוכל ולא לשימוש אישי.

8. מקלות האכילה הן לא צעצוע…אין להצביע עם המקלות, לשחק, לתופף, לנסות לשבור אותם או סתם לשפשף את המקלות אחד בשני. כל מעשה כזה נחשב לזלזול ונראה כי מי שעושה זאת חושב שמקלות האכילה זולים.

9. כאשר מניחים את מקלות האכילה אין להניח אותם בהצלבה אחד על השני אלה להניח אותם בצורה מקבילה זה לזה.

10. כאשר אוכלים מרק אין לערבב את המרק עם המקלות, כאשר עושים זאת זה מתפרש כי מי שעשה זאת מנסה לנקות את המקלות וזה לא מעשה מקובל.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת