סאנג'ה- הפסטיבל הפרוע של טוקיו

החל ממחר (17.5.19) ובמשך שלושה ימים, יתקיים בטוקיו פסטיבל סאנג'ה- Sanja Matsuri השנתי הנערך במקדש אסאקוסה ברובע העתיק של טוקיו.
פסטיבל סאנג'ה הוא אחד משלושת פסטיבלי שינטו הגדולים בטוקיו והוא נחשב לאחד הפרועים.
במשך שלושת ימי הפסטיבל מגיעים כשני מיליון מבקרים (תושבים ותיירים).


הפסטיבל מתקיים כבר למעלה מאלף שנה ומרכז האירועים במקדש אסאקוסה- מקדש אלת הרחמים.
בימיי הפסטיבל הופכת השדרה הארוכה המובילה למקדש למדרחוב ובו מקימים דוכני מזון ומזכרות.
הרחובות מתמלאים בצלילי מנגינה של חלילים, תופים יפנים ותפילות וככל שצלילי המוזיקה חזקים יותר כך יזכו המשתתפים בפסטיבל במזל טוב יותר.
האירוע המרכזי של הפסטיבל הוא תהלוכה של מיקושי (מקדשים ניידים) הנישאים ע"י המשתתפים כאשר כל מיקושי מלווה בתזמורת ניידת של חלילים ותופים.


התהלוכה מתקבלת לקולות העידוד והתשואות של הצופים הלבושים בתלבושות מרהיבות מתקופת אדו.


ביום השני מגיע השיא של התהלוכה כאשר 100 מקדשי מיקושי מגיעים אל המקדש.
משקלו של מיקושי אחד יכול להגיע לטון ועלותו כ- 400,000 דולר.
למרות המשקל הכבד אפשר לראות את החבורות של נושאי המיקושי מקפיצים אותו ומטלטלים אותו בפרעות כאילו היה קל כנוצה.
התושבים מתחלפים בנשיאת המיקושי ואף נלחמים ביניהם על הזכות לשאת אותו.
במהלך הפסטיבל מתקיים מופע מעניין ויוצא דופן מכיוון שהוא מתבצע ע"י גיישות אשר נדיר לראות ולפגוש בטוקיו.
סאנגה1
מופע הגיישות מתקיים ביום שבת אחה"צ ולכרטיסים למופע זה יש ביקוש גדול.
האווירה בפסטיבל סאנג'ה מלאת חיים ושמחה באופן מיוחד ולא ברור אם זה בגלל המוזיקה והשירה או בגלל כמויות הסאקה הגדולות הנמזגות בפסטיבל זה.

סאנגה* התמונות בבלוג מרחבי הרשת

פסטיבל קאנטו באקיטה- להבריח את השדים

הקיץ ביפן חם מאוד ואפילו לוהט….תיירים יעדיפו לא להגיע לבקר ביפן בתקופה כזו חמה ולבקר בעונות המעבר הנעימות יותר.
אך ליפן יש גם קסם מיוחד דווקא בקיץ ואחד הדברים המאפיינים את העונה החמה ביפן אלו הפסטיבלים של הקיץ.
בכל שנה, בין אמצע יולי לאמצע אוגוסט, חוגגים היפנים בפסטיבלי קיץ מיוחדים לעונה זו.
החגיגות בקיץ קשורות לדת השינטו, שהיא דת האלים הקדומה, והפסטיבלים נחגגים סביב נושאים הקשורים למחזוריות ולטבע.
תושביה הקדומים של יפן  נהגו להתפלל בקיץ לשנה פורייה והקדישו זמן רב לפיוס האלים.
בתקופת הקיץ ישנם מספר חגים הקשורים לפולחן האבות ולפיוס נשמות המתים אך בניגוד לנושאים הקודרים מעט דווקא הפסטיבלים שמחים מאוד ומלווים במוזיקה ,שירה עליזה ודוכני אוכל בשפע והאווירה היא חגיגית ושמחה.


בימים אלו ממש חוגגים תושבי העיר אקיטה הנמצאת בצפון האי הונאשו (האי המרכזי ביפן)  את פסטיבל קאנטו- פסטיבל הקציר אשר נועד להבריח את השדים מיבול הדגנים השונים  ממש לפני תחילת קציר הסתיו.
במהלך הפסטיבל מתחרים המשתתפים בהחזקה ואיזון של מוטות במבוק ענקיים השוקלים כ-60 ק"ג על כפות הידיים, הראש, הגב התחתון או הכתפיים. על כל מוט תלויים 48 פנסי נייר מוארים המסמלים חבילות אורז. המראה מרהיב וקצת מסוכן, משום שהמוטות נוטים ליפול דווקא על קהל הצופים…


התהלוכה הצוהלת עוברת ברחובות העיר כשברקע מתנגנת מוזיקה מסורתית, בליווי חלילים ותופים.


הצועדים מציגים טכניקות מרשימות של שיווי משקל ומופעי להטוטנות ואף מתחרים ביניהם על  טכניקות שונות ומשונות של ייצוב המוטות.
המוני המשתתפים מעודדים בשירה ובקריאות שמחה את הצועדים.


את פסטיבל קאנטו חוגגים כבר שנים רבות, הערכה היא שהחל משנות 1754, אך במהלך השנים עבר הפסטיבל גלגולים רבים.
לאחר תקופה בו הפסטיבל נחל כישלון ורגע לפני שהוחלט לבטלו לצמיתות הגיע בשנת 1908  הקיסר טאישו לצפות בפסטיבל מה שכמובן גרם להמונים להשתתף בפסטיבל ומאז חזר פסטיבל קאנטו להיות מצליח ומשגשג.

קאנטו12

  •  התמונות בבלוג מתוך רחבי הרשת

Omamori – קמע המזל היפני

בדרך המובילה למקדשים ביפן ניצבים דוכנים רבים המוכרים שקים קטנים וצבעוניים עשויים משי או בד להם מחובר חוט, אפשר לראות את השקים הקטנים תלויים מעל מראה של רכב או קשורים לתיק בית ספר של ילדים קטנים.
השקים הקטנים נקראים Omamori "הגנה" והם חלק מהתרבות של יפן המסורתית המשלבת את שתי הדתות ביפן- שינטו ובודהיזם יחדיו.
בתוך השקיקים ישנה תפילה או ברכה והם משמשים כקמע למזל טוב.

אפשר לרכוש  Omamori ליד מקדשי שינטו ובודהיזם והרכישה שלהם נחשבת כתרומה למקדש.
השקים הקטנים סגורים וזה מזל רע לפתוח אותם בשביל לראות מה יש בפנים.
את ה Omamori שומרים למשך שנה אחת בלבד וכל תחילת שנה מתחדשים ב Omamori חדש.

את קמעות הישנים אסור לזרוק לאשפה ונהוג לשרוף את הקמע הישן בטקס מיוחד במקדש.
למרות שהקמעות הם חלק מהתרבות המסורתית ביפן המודרניזציה הגיעה גם לקמעות ואפשר למצוא מכונות אוטומטיות למכירת Omamori או לרכוש אותם בחנויות מזכרות.
בעבר היו אלו הנשים שהיו מכינות את הקמעות בעבודת יד אך היום ישנם מפעלים המכינים אותם בכמויות מסחריות.
למרות זאת עדיין יש מקדשים המכינים בעצמם את הקמעות בעבודת יד מסורתית וכמובן שגם מחיר הקמע העשוי בעבודת יד בהתאם.


איך לבחור את הקמע הנכון?
ישנם סוגים שונים של קמעות כאשר כל אחד נותן מענה לצורך מסוים, ישנם קמעות האחראים על אושר, קמעות שמבטיחים מציאת זוגיות, קמעות לנהיגה בטוחה, בריאות, שמירה על הילדים וגם קמע ששומר על חיית המחמד.
בין מגוון הקמעות אפשר למצוא כמה  יותר מיוחדים כמו- קמע ששומר על המכשירים הדיגיטליים  וקמע ששומר בפני דובים.


את הקמע נהוג לשמור במקום המתאים- אם הקמע הוא לנסיעה בטוחה אז יש לתלות אותו מעל המראה ברכב, במקרה של אופנוע או אופניים הקמע יהיה תלוי על כלי הרכב עצמו, סטודנטים נוהגים לשים קמע להצלחה בלימודים בקלמר והורים שולחים את הילדים לבית הספר עם קמע לשמירה עליהם כשהוא תלוי על התיק של הילד.
בקרב התיירים ה Omamori נחשב כאחת המתנות הנרכשות ביותר כמזכרת מיפן המשלבת גם ברכה וקמע למזל וגם מזכרת יפה מיפן המסורתית.

omamori4

  • התמונות מרחבי הרשת

הביקור הראשון במקדש שינטו

הביקור הראשון של תינוקות יפנים במקדש שינטו  נקרא Miyamairi, ופירושו- "ביקור ראשון במקדש".
בעת הביקור נערך טקס מעבר המסורתי לתינוקות הקטנים שרק הגיעו לעולם.

Miyamairi מתרחש 30 עד 100 ימים לאחר הלידה, (31 ימים עבור בנים ו -33 ימים לבנות )
משפחתו של התינוק בליווי הסבים והסבתות  מביאים את הילד למקדש שינטו, להביע תודה לאלים על לידת התינוק.
במהלך הטקס מתפלל כומר שינטו לבריאותו ושמחתו של התינוק הקטן.


במהלך התפילה, הכומר מצטט את שמו של התינוק, את שמות ההורים, את כתובת המשפחה ואת יום ההולדת של התינוק. לאחר מכן, ההורים והסבים ניגשים אחד אחד קדים קידה אל מול המזבח, ומניחים tamagushis – צרור ענפים העשוי מעץ סקאקי המעוטר ברצועות של נייר משי, או כותנה.
במהלך הטקס התינוק מוחזק ע"י האמא או הסבתא, התינוק בדרך כלל לבוש בבגדים לבנים חגיגים או קימונו.


הטקס מסתיים עם שתיית יין אורז מכוס עץ אדום, קבלת מתנות וצילום מקצועי משותף של כל המשפחה ביחד ליד המקדש.

מקדשים מפורסמים מבצעים מאות טקסים כאלו בשבוע ולקראת סופ"ש מבצעים את הטקסים מדי שעה כאשר כל טקס אורך כמה דקות בלבד.
הטבלה3

שינטו ובודהיזם ביפן

דת השינטו היא הדת הקדומה ביותר ביפן.
במרכזה של דת השינטו נמצאים ה"קאמים" – האלים אליהם סוגדים אשר כמותם היא עצומה ונהוג לומר שיש כשמונה מיליון אלים, מדובר במספר סמלי אשר מדגיש את כמות האלים הגדולה ולא מספר מדויק.
האלים, דומים לבני האדם, ישנם זכרים ונקבות אשר להם תכונות אופי ורגשות, הם צוחקים, בוכים, נעלבים ואפילו אוהבים אוכל טוב ואלכוהול משובח.
דת נוספת הנפוצה ביפן היא הבודהיזם, דת גדולה הנפוצה בעוד מדינות בעולם, לעומת השינטו אשר שייכת רק ליפנים.מקדש4
ביפן דת השינטו ודת הבודהיזם חיות בצוותא כבר שנים רבות.
יפנים רבים אפילו לא יודעים להבדיל ביניהם ומגדירים עצמם כשייכים לשתי הדתות, משלבים בין השתיים ומקיימים את מנהגי שתי הדתות.
הבודהיזם מכוון לחיים שאחרי המוות לעומת השינטו המייחס חשיבות לחיים עצמם לכן נהוג לומר כי היפני חי את חייו כשינטואיסט אך נקבר כבודהיסט.
ביפן יש מאות אלפי מקדשים,חלקם הם מקדשי בודהיזם וחלקם מקדשי שינטו ומכיוון ששתי הדתות שלובות זו בזו לא קל להבדיל ביניהם ולדעת איזה מקדש שייך לאיזו דת, אך להתבלבל בין מקדש בודהיסטי למקדש שינטו זה כמו להתבלבל בין מסגד לכנסיה.
אז איך אפשר להבדיל ולדעת איזה מקדש שייך לאיזו דת?
מבחינת החזות, במקדש בודהיסטי תמיד יהיה פעמון גדול ואילו בכניסה למקדש השינטו יהיה שער טוריאי- שער כניסה גדול העשוי עץ או אבן ומסמל את ההפרדה בין העולם החיצוני בו חיים האנשים  לבין הכניסה למקדש הקדוש  בו נמצאים האלים. בצדי שער הטוריאי מוצבים פסלי חיות משמר כהגנה על המקדש.מקדש3

האדריכלות של המקדש הבודהיסטי משקף את אורח החיים הבודהיסטי- צנוע, פשוט וטבעי ואילו
מקדש שינטו הוא מפואר וצבעוני הרבה יותר מהמקדש הבודהיסטי.
הבדל נוסף אפשר לראות בלבוש של הנזירים ואנשי הדת: הנזירים הבודהיסטים לבושים בפשטות ובצניעות לעומת אנשי הדת מהשינטו אשר לבושים בצבעים נוצצים ומפוארים הרבה יותר.

 

ליל כל הקדושים היפני- חג האובון

השבוע מציינים ביפן את האובון, הנחגג לפי המסורת הבודהיסטית אשר בה מאמינים כי בתקופה זו של השנה שבות רוחות המתים לבקר את קרוביהם החיים.


הבודהיזם מתקיים ביפן לצד דת השינטו ושתי הדתות משתלבות בהרמוניה בחייהם של היפנים.
דת השינטו היא הדת הקדומה והעיקרית ביפן. היא קשורה בקשר חזק לטבע ועוסקת בחיבור האדם לטבע.
מאז ותמיד העריצו היפנים את הטבע והיו צופים בתופעות הטבע השונות, בעונות המתחלפות וגם בתופעות הטבע ההרסניות והסיקו ששום דבר אינו מקרי ושישנם כוחות רוחניים גדולים המניעים את ההתנהלות של חיינו.
השינטו מייחסת חשיבות רבה לחיים עצמם ולמיצויים לעומת הבודהיזם אשר מקדשת את גלגול החיים הבאים לאחר המוות.
למרות ההבדלים בין שתי הדתות רוב היפנים בוחרים לקיים את שתי הדתות וההשקפות השונות על החיים שאחרי המוות אפילו נתפסות כמשלימות זו את זו.
נהוג לומר כי היפני נולד כשינטואיסט אך מת כבודהיסט.
בגלל הקשר ההדוק בין הטבע לאדם מקיימים היפנים עשרות פסטיבלים גדולים וקטנים לאורך כל עונות השנה המתקיימים ברחבי יפן אשר מקדשים ומהללים את תופעות הטבע השונות ואת יופיו של הטבע.
האובון הוא אחד החגים החשובים עבור היפנים, ולמרות שהוא עוסק בנושא כואב ולא פשוט מדובר דווקא בפסטיבל שמח המחבר בין החיים למתים.


בתחילת החג מדליקים בכניסה לבתים  מנורה קטנה או להבת אש על מנת להאיר את דרכם של הרוחות.
בימי הפסטיבל יש חגיגות ברחובות, ריקודים מסורתיים ואף ארוחות גדולות כאשר כל המשפחה המורחבת מתכנסת לאכול יחד ואף מזמינה את רוחות המתים להצטרף אליה.
המשפחות נוהגות לפקוד ביחד את קברי המתים כאשר לפני כן נהוג לשטוף ולנקות היטב את הקבר ולהסיר ממנו כל כתם קטן באמצעות מברשת מיוחדת המיועדת לכך.


בבית המשפחה אפשר למצוא מזבח קטן ובו מוצעים פירות,אורז, תה ירוק, סאקה וממתקים תוצרת בית אשר צורתן היא של עלי לוטוס.
הריקוד המסורתי הסגנון של חג האובון משתנה מאזור לאזור אך  בדרך כלל הוא מתבסס סביב הקצב של תוף הטאייקו היפני.
הריקודים מתקיימים בפארקים, מקדשים ומקומות ציבוריים  ברחבי יפן וכל אחד מוזמן להצטרף לריקוד.


שבוע חג האובון איננו נחשב לחג לאומי ביפן אך עדיין במקומות עבודה רבים מבצעים הדממה  וכך נוצרת ההזדמנות לצאת לחופשה ולנסוע לבקר את המשפחה.
תקופה זו היא אחת העמוסות בשנה ביפן, הדרכים פקוקות, הרכבות עמוסות ובתי המלון בתפוסה מלאה.
כאשר מגיע הזמן שרוחות המתים יחזרו למקומן נוהגים היפנים להשיט נורות נייר מוארות על פני הים, הנהרות והאגמים המאירות את דרכן של הרוחות חזרה לעולם המתים.
אובון13

* התמונות בבלוג מרחבי הרשת