נימוסי אונסן: דברים שכדאי לדעת לפני שטובלים במרחצאות היפניות

"לעשות אמבטיה" זוהי פעולה הנראית פשוטה מאוד. משהו בסגנון "להפעיל את הברז, למלא ולהיכנס" ,כך רוב המערביים מאומנים "לעשות אמבטיה" פחות או יותר . עם זאת, ביפן מסורת הרחצה היא מסורת עתיקה שהתרוממה ל"מעשה אמנות", חוויה טרנספורמטיבית ורוחנית, שבשל אופייה הקהילתי חיברה קהילות בחברה היפנית המסורתית.

ישנם שני סוגים של אמבטיות יפניות, המובחנות בעיקר על ידי המים המשמשים למילוי האמבטיה:

סנטו, הוא בית מרחץ מקומי המשתמש במי ברז מחוממים. סנטוסים היו קיימים ברוב הפרברים היפנים, מכיוון שבבתים רבים לא היו אמבטיות. כיום, סנטו פחות נפוץ אך עדיין פופולרי בקרב דורות המבוגרים. לעומת זאת, onsen הם בתי מרחץ שבו משתמשים במי מעיינות חמים גיאותרמיים, הנוצרים על ידי הפעילות הוולקנית הנרחבת ביפן, ורוויים במה שנחשב למינרלים מועילים. בעוד שההגדרות של onsen משתנות מעט, החל ממרחצאות קטנות בניהול משפחתי ועד למרחבים מפוארים של אמבטיות מרובות עם טמפרטורות משתנות ומאפיינים מינרליים שונים , תהליך וכללי הנימוס הבסיסיים זהים בדרך כלל.

בין אם ביקרת ב- onsen בעבר והיית קצת מבולבל, או אם זאת הפעם הראשונה, הנה שלב אחר שלב כדי להפוך את חווית ה onsen לבהירה. אחרי הכל, זה לא כיף למצוא את עצמך מסתובב בעירום בלי שום מושג מה לעשות.

תורידו את הכל!

לאחר הסרת הנעליים בכניסה, אפשר ללכת יחפים בחדר ההלבשה, או להשתמש בנעלי בית המסופקות על ידי המקום. הרוב הגדול של ה-  onsen כיום מופרדים לאזורי גברים ונשים. רובם גם מחליפים את המרחב הגברי והנשי מעת לעת, לכן היו זהירים בעת הכניסה מכיוון שהצד הקודם שהייתם בו בעבר עלול להיות שמור כעת למין השני.

וכן, הרחצה בעירום. לבישת בגד ים אינה אופציה, ולמעשה, העירום הנדרש לרחצת onsen הוא המפתח לחוויה. בחגיגה העדינה של האידיאלים השוויוניים של יפן, אנו נזכרים שברגע שאנו מפשיטים את עצמנו מכל האלמנטים החיצוניים, כולנו שווים. אין צורך לומר אם כן, כי אין מה להתלבט לגבי רחצה בערום בחברה היפנית – זה כמו אכילה יומיומית של מיסו ואורז.

בהחלט כולם משתמשים ב onsen- ביפן – החל מבני נוער ועד סבתות, כולם מוזמנים. את הבגדים מורידים באזור ההלבשה ומאחסנים בלוקרים יחד עם חפצים בעלי ערך. רוב ה onsen- מספקים מגבת שטיפה מלבנית קטנה וגם סבון ושמפו. עם זאת, יש להשאיר את מגבת הגוף הגדולה בלוקר, היא מיועדת לייבוש בלבד ואסור להכניסה לאזור האמבטיה.

היו מוכנים אם יש לכם קעקועים

ראוי להזכיר שקעקועים צריך לכסות ב- Onsen ועדיין אסור להיכנס למרחצאות רבות עם קעקועים בשל הקשר שלהם לכנופיות היאקוזה היפניות. מומלץ להסתיר את הקעקועים בסרט. במידה והקעקועים גדולים ולא ניתן להסתירם, ייתכן שלא תהיה אפשרות להשתמש ב- onsen. כללים הם כללים, למרות שראש ממשלת יפן לשעבר אבה, דחק ב onsen- לאפשר לזרים עם קעקועים להיכנס למרחצאות.

שטיפה מוקדמת היא בלתי ניתנת למשא ומתן

מעבר לאזור הלוקרים, הדבר הראשון שאפשר להבחין בו הוא שורה של מקלחות, שכל אחת מצוידת בראש מקלחת ידני, ברז, שרפרף ודלי שבהן נשטפים. יחד עם דרישת העירום, שטיפה מוקדמת היא גם בלתי ניתנת למשא ומתן. הדלי יכול לשמש כדי להטות מים מעל הראש לשטיפה מוגברת. ניתן לאסוף את השער, אך מומלץ שאם השיער בא במגע עם המים באמבטיה, לשטוף אותו קודם עם שמפו.

משרים את הכל פנימה

לאחר השטיפה המוקדמת, הגיע הזמן לחלק הטוב – כניסה לאמבטיות מפתות ומהבילות. בוחרים אמבטיה ונכנסים פנימה, חשוב לוודא שמגבת השטיפה הקטנה לא תיכנס למים. ניתן להניח את המגבת על הראש או להשאיר אותה ליד האמבטיה. המגבת יכולה לשמש גם כדי לספק צניעות תוך כדי הליכה בין האמבטיות כדי לכסות את עצמך מעט, אבל זה לא חיוני, ורוב האנשים הולכים בחופשיות בין אמבטיות.

לעיתים, ניתן להיתקל גם במים בצבע מוזר, אולי חום מעונן או צהוב. זאת בשל המינרלים השונים הקיימים באמבטיות, וחלק מהאזורים אף מפורסמים בהרכבי מים ספציפיים. בסיום, לפני החזרה לחדר ההלבשה, יש להתייבש קלות במגבת השטיפה כדי לא לטפטף מים על הרצפה. לאחר הכניסה לאזור ההלבשה,יש להתנגב במגבת הגדולה ולהתייבש לגמרי לפני שלובשים בגדים, חלוק או יוקאטה.

להתרענן ולהירטב

טמפרטורות ה- onsen יכולות לנוע בין קור לא ייאמן, עד 40-44 מעלות צלזיוס, מה שהופך את ההידרציה לגורם חשוב שיש לקחת בחשבון כאשר שורים באמבטיות. חשוב  ללגום מים באופן קבוע לאורך כל הטבילה באמבטיות.לפינוק נוסף אפשר גם להכין תה צונן כדי לסייע בניקוי הגוף.

עיסוי להורדת המתחים

ההערכה היא כי יתרונותיה של רחצה קבועה ב- onsen רבים, כולל הקלה על מפרקים כואבים, מחלות עור והתקשות של העורקים. אבל התחושה המיידית היא תמיד חמימות קיצונית המקרינה לעצמות, מרככת את השרירים ומחדשת את זרימת הדם. כדאי לנצל השפעות אלו לעיסוי עדין עם מברשת זיפים מרופדת מעץ המספקת טיפול מרגיע לקרקפת והצוואר או עיסוי עם מעסה קטן מעץ על כל השרירים הכואבים זוהי הדרך המפנקת לסיים יום של רחצה ב-onsen.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

7 דברים שלא ידעתם על השינקנסן

מה שלא ידעתם על אופן התחבורה האהוב ביפן ואחת הדרכים המהנות ביותר לטייל במדינה- אינטרנט אלחוטי חינם, ארוחות בנטו יפות ונוף מרהיב מהחלונות – השינקנסן של יפן אין שניה לה בכל הנוגע לטיולים בנוחות ובמהירות. רכבות אלה מהירות מאוד ויכולות לקחת אתכם לכל מקום, מקיוטו, לשעבר הבירה היפנית ועד הירושימה (360 ק"מ) או מטוקיו למדרונות הסקי של יאמאגאטה (348 ק"מ) וכל זאת לפני שתספיקו לסיים סרט אחד מסדרת "שר הטבעות".

לרכבות המהירות של יפן יש מוניטין ברחבי העולם כאחת הדרכים המהירות והיעילות ביותר להתניידות- אבל מה עוד יש לדעת על השינקנסן? להלן שבע עובדות מהנות על צורת הטיול הטובה ביותר בעולם.

1. השינקנסן הראשונה בעולם הושקה במקביל לאולימפיאדת טוקיו 1964:

רכבות השינקנסן נחשבות לאחד משיאי הטכנולוגיה היפנית המודרנית, אך הן קיימות כבר למעלה מחצי מאה. רכבת השינקסן הראשונה בעולם שוגרה בקו טוקאידו שינקנסן המחבר בין טוקיו לאוסקה ב -1 באוקטובר 1964 – ימים ספורים לפני האולימפיאדה הראשונה בטוקיו.

2. הרכבת יכולה לנסוע עד 320 קמ"ש:

רכבות השינקסן הפועלות כיום יכולות להגיע למהירות מרבית של 320 קמ"ש, אך יש גם רכבת מטען ששברה את שיא גינס למהירות מקסימלית גבוהה אף יותר. היות ושינקנסן כה חיונית לחיזוק הכלכלה הלאומית, הפיכתן למהירות עוד יותר היא תרומה מרכזית לקידום הערים הגדולות ביפן.

בשנת 2015, קבוצת מסילות הרכבת של יפן (JR) שברה את שיא המהירות העולמי ברכבת לאחר שרכבת ה- "מגאלב" מסדרת L0 שהחברה פיתחה ובדקה במהלך השנים האחרונות הגיעה למהירות של 603 קמ"ש. JR מתכננת להתקדם עם ה- "מאגלב" על ידי שילובה בתחבורה יומיומית לעתיד.

3. אמצעי התחבורה הבטוח ביותר:

נסיעות אוויריות נחשבות באופן נרחב לאמצעי התחבורה הבטוחים ביותר בשל מספר התאונות הנמוך בהשוואה לרכבות או מכוניות – אך רכבות השינקסן אינן דומות לקטרים ​​של פעם. ב -57 השנים שחלפו מאז השקת הרכבת הראשונה בעולם, ביפן היו אפס מקרי מוות הנגרמים עקב ירידה או התנגשות של שינקנסן.

4. כל כך דייקנית שזמן העיכוב הממוצע הוא פחות מדקה:

כולם יודעים שחברות הרכבות ביפן מתגאות בדייקנות, אז מובן  שכשהשינקנסן יוצאת מהרציף 24 שניות מוקדם מהמתוכנן זה יעלה לכותרות לאומיות. אבל אפילו במקרים הנדירים שבהם הן אינן מופיעות בזמן, לא סביר שתבחינו בעיכוב. על פי הדוח השנתי לשנת 2020 שפרסמה רכבת יפן, זמן העיכוב הממוצע של הטוקאידו שינקנסן בשנת 2019 היה 12 שניות בלבד.

5. מאפיינים בטוחים לרעידות אדמה:

אחת הסיבות הגדולות לעיכוב או השעיה זמנית היא רעידת אדמה שמדי פעם עלולה לשבש את מקורות הכוח שמזינים את הרכבות. הודות לסוללת ליתיום-יון חדשה שפותחה בשנת 2019, הרכבות מסוגלות כעת לפעול על מקור כוח עצמאי שיאפשר לרכבת לנוע לאט ובהתמדה לעבר מנהרה בטוחה.

6. הידידותית ביותר לסביבה:

דואגים לטביעת הרגל הפחמנית שלכם? למרות שרכבות אלה אולי עדיין לא נוסעות במהירות כמו מטוסים, הן צורכות רק 12.5 אחוזים מהאנרגיה שדורשים ממטוסים ומייצרות כ -92 אחוזים פחות פליטת פחמן לכל מושב, כשחברת JR מחפשת לשפר עוד יותר את האחוזים הללו.

לפרספקטיבה: דגם N700S בו משתמשת JR Central בשנת 2020 יכול לנסוע במהירות של 285 ק"מ לשעה לעומת 270 ק"מ לשעה בדגם 1992. עם זאת, מודל 2020 צורך רק 72 אחוזים מהאנרגיה שדגם 1992 נדרש להפעלה.

7. יפן עדיין קובעת את אמות המידה לרכבות מהירות למרות התחרות מרחבי העולם:

כאשר השינקנסן הראשונה של יפן נסעה מטוקיו לאוסקה בשנת 1964 במהירות של 204 קמ"ש, זו הייתה הרכבת המהירה ביותר בעולם. כעת צצו רכבות מהירות במקומות שונים בעולם, שרתמו טכנולוגיה מהירה לדחוף ל"עתיד מהיר יותר".

בסין, רכבות מהירות יכולות לפעול במהירות המרבית של 350 קמ"ש. בינתיים בארצות הברית, אילון מאסק מחפש לפתח מערכת להובלת משא שתאפשר לנסוע במהירות של 1,127 ק"מ לשעה. ובכל זאת, יפן לא מתכננת לתת לאף אחד אחר לקחת את הזרקור לאופן התחבורה הטוב ביותר. עם כוונות להעלות את המהירות המרבית של רכבות המהירות ברחבי יפן, כמו גם להשלים את המגלב עד שנת 2045, חברות רכבת אחרות יצטרכו לעבוד שעות נוספות כדי להגיע לשיאים היפניים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

12 טיולי יום לחופשת סוף שבוע מטוקיו

נכון שבטוקיו באמת יש הכל, מהמסעדות הטובות בעולם ועד קניות אינסופיות ואפילו יער שופע בתחומי העיר. קל מדי לבלות חופשה שלמה בלב טוקיו. עם זאת, ליפן יש הרבה יותר מה להציע מאשר רק עיר הבירה שלה.צאו משיבויה ואואנו ליום וסעו דרומה למעיינות החמים של קנאגאווה, צפונה לטוצ'יג'י למקדשים מסורתיים, או ליאמאנאשי לתצפית מושלמת על גלגל הר פוג'י. טוקיו אולי כבשה את ליבכם, אך טיולי יום אלה יבססו את אהבתכם ליפן באופן מלא.

1. קמאקורה, מחוז קנאגאווה-

עיירת החוף הקטנה הזו מכונה לעתים קרובות קיוטו של מזרח יפן בשל שלל המקדשים ומונומנטים היסטוריים שבה. זו הייתה הבירה הפוליטית של המדינה בתקופת השוגון של קמאקורה (1185–1333) ויש בה הרבה מה לעשות ולראות. בראש הרשימה צריך להיות ביקור בבודהה הגדול של קמאקורה (קמקורה דאיבוצו). פסל הארד העצום של הבודהה השמימי השני בגובהו ביפן ועומד על 13.35 מטרים. הבודהה, שנוצר במקור בשנת 1252, משגיח בשלווה על מבקריו מאז 1495.

מומלץ גם לבקר ב Tsurugaoka Hachimangu, מקדש השינטו הגדול ביותר בקמקאורה. ניתן להגיע אליו באמצעות גישה ארוכה ורחבה המובילה מחוף הים של קמאקורה דרך מרכז העיר, עם מספר שערים טוריים לאורך הדרך. השטח כולל את האולם המרכזי, מוזיאון ומקדשים משניים רבים, כמו גם בריכות וגנים יפים. תוכלו למצוא תצוגת חץ וקשת על סוסים במהלך פסטיבל Reitai-sai באמצע ספטמבר שמתרחש לאורך הדרך הראשית.

2. קאוואגו, מחוז סאיטאמה-

קאוואגו, הידועה גם בשם קדו או אדו הקטנה, היא עיר טירה מתקופת אדו (1603-1867) ששמרה על אווירה מיושנת דרך רחובות ומבנים מסורתיים שנשמרו היטב. רחוב קוראזוקורי הוא ביקור חובה מכיוון שרבים מהמבנים והמחסנים הישנים הוסבו לחנויות ומסעדות מוזרות. תדעו שהגעתם לאזור כשתראו את מגדל הפעמונים Toki no Kane – גובהו 16 מטרים שאי אפשר לפספס. הפעמון מצלצל ארבע פעמים ביום בשעה 6:00, 12:00, 15:00 ו- 18:00.

במרחק הליכה קצר מהרחוב הראשי של העיירה נמצא מקדש קאוואגו היקאווה, המארח פסטיבלים רבים לאורך כל השנה. בקיץ, מה שמכונה "מקדש האהבה" מארח פסטיבל פעמוני רוח בו אפשר לטייל מתחת למנהרה של פעמוני פורין. ובאביב, הנהר שמאחורי ההיכל מוקף בפריחת דובדבן ואפשר אפילו לצאת לשייט מתחת לפרחים.

3. ניקו, מחוז טוצ'יגי-

עם הרים, מסלולי הליכה, קופים ומקדשים בליבה, ניקו היא יפן המסורתית הטהורה. טיול יום פופולרי הן לתושבי טוקיו והן לתיירים בינלאומיים. ניקו ידועה בעיקר בזכות מקדש טושוגו הגדול ועיטוריו העשירים של עץ וזהב מגולף, הכולל שלושה קופים חכמים מפורסמים המייצגים את העיקרון "אל תדברו רע, אל תשמעו רוע, אל תראו שום רוע".

בעוד שטושוגו הוא ללא ספק גולת הכותרת של הטיול, ניקו ידועה גם במסלולי טיול מיוערים, הציוריים במיוחד בעלווה של סתיו. יש גם את גשר שינקיו, ומפל קיריפורי בגובה 75 מטר הצונח במורד הר.

4. האקונה, מחוז קנאגאווה-

הר האקונה שוכן כ -90 דקות ברכבת מטוקיו, מה שהופך את הטיול לטיול יום פופולרי. לאקונה יש היסטוריה ארוכה ומפוארת כעיירת מעיינות חמים, ושמה אפילו מופיע בדירוג מתקופת אדו (1603-1868) מהמעיינות החמים הטובים ביותר ביפן. אבל האקונה היא הרבה יותר מסתם רחצה. יש בה הכל, החל ממוזיאוני אמנות נהדרים ועד הר געש פעיל- כמו גם תצפית מרהיבה על הר פוג'י בימים בהירים.

5. שדות קורקו, קיסראזו, מחוז צ'יבה-

קיימות, אמנות, אדמה חקלאית ידידותית לסביבה והגבעות המתגלגלות של האינאקה (הכפר)- שדות קורקו באמת מכילים הכל. ממוקמות בקיסאראזו, מחוז צ'יבה,  שדות קורקו הן ארץ פלאים בת קיימא של 74 דונם במטרה לחבר מחדש את אנשי עיר הבירה העמוסים לטבע על ידי היכרותם עם חקלאות, טבע פתוח ואפילו אנרגיה ידידותית לסביבה בצורה של פאנלים סולאריים ומערכות טיהור מים טבעיות. המסעדה המקומית- Kurkku Fields Dining, מגישה ירקות ועשבי תיבול הגדלים בגן הירק, ביצים וגבינות טריות מחוות החלב, ופיצות בטאבון, כולן עשויות מרכיבים טבעיים ומקומיים.

אפשר לבקר במגוון של גלריות אמנות, המתפארות באמנות של אניש קאפור, פבריס הייברט, קמיל הנרות ויאיוי קוסאמה – כולל אחד מחדרי האוסף המפורסמים שלה.

6. אגם קוואגוצ'יקו, מחוז יאמאנאשי-

אחד מחמשת אגמי הפוג'י, אגם קוואגוצ'יקו הוא המקום בו נראה הנוף הטוב ביותר של הר פוג'י. מלא מעיינות חמים, ריוקאן (פונדקים יפניים) ואטרקציות תיירותיות כגון פארק השעשועים פוג'י-קיו היילנד, יש כל כך הרבה מה לעשות סביב האגם שאפשר לתכנן טיול למשך כל סוף השבוע.

הזמן הטוב ביותר לצפייה בפוג'י-סאן הוא באפריל כאשר פריחת הדובדבן פורחת, בנובמבר כאשר עלי מייפל משנים את צבעם, או בחורף כשהאוויר היבש מספק נוף מושלם ללא עננים, של הר פוג'י המושלג. נקודת הצילום הטובה ביותר היא לאורך החוף הצפון מזרחי של אגם קוואגוצ'יקו, ליד יער המוזיקה קוואגוצ'יקו.

7. קארוזאווה, מחוז נגאנו-

שוכנת למרגלות הר אסאמה, הר הגעש הפעיל ביותר בהונשו, עיר הנופש היוקרתית Karuizawa. רבים משוכני טוקיו העשירים מחזיקים כאן בתים שניים. התחילו את יומכם ב- Karuizawa Ginza בחלק הישן של העיר, עם החנויות המסורתיות, בתי הקפה, המסעדות והדוכנים המוכרים ריבות ודבש מתוצרת מקומית. קונים רציניים המחפשים הנחות רציניות צריכים לפנות אל כיכר הקניות Karuizawa Prince ליד תחנת הרכבת. במתחם הקניות הזה יש למעלה מ -200 חנויות הממוקמות באזור רחב ידיים ומעוצב להפליא.

אפשר ליהנות בבית המרחץ טומבו-נו-יו באוויר הפתוח המשרה שלווה על הרוחצים. סיימו את היום במרפסת Harunire והזמינו לעצמכם חצי ליטר מרענן של בירה יונה יונה המקומית.

8. יוקוהמה, מחוז קנאגאווה-

אם אתם רוצים לצאת מטוקיו אבל לא רוצים לבלות יותר מדי זמן ברכבת, יוקוהמה היא הבחירה המושלמת. במחוז קאנגאווה השכנה לטוקיו, יוקוהמה ידועה בנופים שלה, בחוף הים ובאוכל סיני טעים במוטומאצ'י-צ'וקאגאי, הידועה גם בשם צ'יינה טאון. אפשר להתפנק במסעדות אכול כפי יכולתך, או לשוטט בעיירה ותלטעום אוכל רחוב.

מומלץ ללכת בפארק יאמאשיטה הסמוך עם נוף קליל של נמל יוקוהמה, או לעשות קניות ב- "Yokohama Red Brick Warehouse". לסיום היום, תפסו את השקיעה בראש גלגל הענק Cosmo Clock 21, שהיה פעם הגלגל הענק הגבוה ביותר בעולם בגובה 107.5 מטרים.

9. סאיאמה הילס, מחוז סאיטאמה-

ידוע בעיקר בזכות היותו השראתו של הייאו מיאזאקי לסרט 'השכן שלי טוטורו'.

סאימה הילס, הנקרא גם Totoro no Mori, הוא נשימת אוויר צח ממש מחוץ לטוקיו הגדולה. כאן אפשר לשוטט בין 3,500 דונם של יער עם למעלה מ -1,200 מיני צמחים ובעלי חיים ו -19 מסלולי הליכה. מומלץ לעצור ליד מרכז המבקרים בית קורוסוקה כדי לאסוף מפות וללמוד על שמורת הטבע והשפעתה על סטודיו ג'יבלי וטוטורו.

בזמן שאתם באזור, עצרו גם באגם סאיאמה הסמוך. האגם נעים בכל עונה, אך במיוחד בחורף, כאשר ניתן להבחין בקלות בהר פוג'י המושלג באופק.

10. קטסונומה, מחוז יאמאנאשי-

למרות שידועה יותר בזכות הסאקה מאשר היין, יפן למעשה מייצרת יינות מדהימים באמצעות ענבים מקומיים מאז 1800. בקטסונומה, במחוז יאמאנאשי, נמצאים 31 יקבים, המהווים כ -30 אחוזים מכל היין היפני. רבים מציעים מפגשי טעימות ושיעורים בייצור יין וכן סיורים.

ב- Budo no Oka (גבעת הענבים) תוכלו ליהנות מנופים מרהיבים של הכרמים שמסביב והאלפים הדרומיים היפניים ממערב. מלבד טעימות יין, יש עוד הרבה מה ליהנות באתר, כולל מסעדת ברביקיו נהדרת ומעיין חם באוויר הפתוח.

11. צ'יבה סיטי, מחוז צ'יבה-

אוהבים אמנות? עצורו במוזיאון העיר צ'יבה לאמנות כדי לראות ציורי אוקיו-אי וציורי דיו יפניים מסורתיים. צריכים לבדר את הילדים? בפארק הזואולוגי של צ'יבה מגוון רחב של בעלי חיים, כולל פנדות אדומות, ג'ירפות ופינגווינים. חובבי היסטוריה? מוזיאון העם העממי של צ'יבה שוכן בהעתק של טירת אינונהאנה והוא מוקדש להיסטוריה של העיר צ'יבה.

12. הר ג'ינבה, טוקיו ומחוז קנאגאווה-

אלטרנטיבה נטולת קהל להר טקאו היא הר ג'ינבה, הממוקם על גבול מערב טוקיו וקנאגאווה. הטיול לפסגה מתאים יותר למטיילים המחפשים מסלול מתקדם: בגובה 857 מ ', הר ג'ינבה גבוה יותר ויש לו מגוון מסלולים טוב יותר מהמסלולים הצפויים יותר, שלא לומר קצרים יותר של הר טקאו.

*התמונות בבלוג מחבי הרשת

10 מקומות מהממים ביפן שלא נראים כמו יפן

יפן מלאה בטבע מדהים, פארקים לאומיים מרהיבים ואתרי מורשת עולמית, כך שלא יחסרו יעדים מדהימים להוסיף לרשימת הטיולים שלכם. למרבה המזל, יפן היא לא רק מקדשי השינטו וגני הזן, תוכלו לבקר במקומות שנראים כמו אטרקציות מפורסמות מקמבודיה, מצרים, יוון, מקסיקו ועוד – כל זאת מבלי לעזוב את יפן.

אתר הנופש ריומה (Marukame, Kagawa)

נראה כמו: אנגקור וואט, קמבודיה

אתר הנופש Reoma במחוז קאגאווה הוא פארק השעשועים הגדול ביותר באזור שיקוקו, המתגאה ב -22 אטרקציות ידידותיות למשפחות. אך מלבד גלגלי ענק ורכבות הרים, יש בו גם אזור שנקרא Oriental Trip, הכולל העתקים נאמנים של בניינים מפורסמים ונקודות ציון מרחבי דרום מזרח אסיה.

היכנסו באמצעות המדרגות הנעות באורך 96 מטר ועיברו דרך מסגד הרבייה כדי להגיע ליצירה המחודשת של המקדש הבודהיסטי המפורסם מהמאה ה -12, אנגקור וואט, המשתקף במי הבריכה המקיפה אותו. תוכלו למצוא גם גרסה של "Prasat Hin Arun", מקדש בודהיסטי עתיק מבנגקוק, המואר באורות בצבעי הקשת במהלך הערב. חוץ מזה, תוכלו להציץ בבהוטן עם העתק בנוי מרשים של מנזר "טאשיצ'ו דזונג" שנראה בדיוק כמו הדבר האמיתי. בנוסף, שדה הפרחים המרהיב של Oriental Trip משתרע על פני 50,000 מ"ר והוא מלא דליות, ורדים ופריחות עונתיות רבות אחרות לאורך כל השנה.

מוזיאון היקארו (טאקאיאמה, גיפו)

נראה כמו: אל טאג'ין, מקסיקו

מוזיאון זה מלא באמנות יפה וחפצים היסטוריים כולל גם אתר מורשת עולמית משוכפל ממזו-אמריקה. תוכלו לראות העתק של הפירמידה של אל טאג'ין בחצר הגג, אך המבנה מרשים עוד יותר מלמטה – כאשר נכנסים למוזיאון ומביטים למעלה, הפירמידה פועלת כחלון צוהר ענק עם 365 חלונות. הבניין כולו עשוי אבן גיר המיובאת מצרפת ומעוצב בעיצוב מורכב של המאיה, בהשראת ארמון המושל באוקסמל.

גלריית האמנות מציגה תצוגות מתחלפות, אך תערוכות הקבע כוללות תערובת אקלקטית של הדפסי עץ יפניות מסורתיות, אוסף של 13,000 מאובנים, חפצי אמנות היסטוריים ממצרים וממקסיקו, בתוספת קליגרפיה מאת יוקי טשימה.

מרפסות האורז בהמנורה (Higashimatsuura-gun, Saga)

נראה כמו: שדות האורז המדורגים באובוד, שבבאלי שבאינדונזיה

שדות האורז המדורגים של המנורה במחוז קיושו מתהדרים בנופים מרהיבים של ים גנקאי. יש כאן למעלה מ -280 שדות בכל הגדלים, בעיקר גידול האורז הפופולרי של קשיהיקארי ביפן. השדות המדורגים היורדים לאוקיינוס ​​שווים ביקור בפני עצמם, אך הם גם אזכור למרפסות האורז המפורסמות של באלי.

הנופים המדהימים והסביבה השקטה הופכים את המקום לפופולרי לזוגות. המנורה יפה במיוחד מאמצע אפריל עד מאי כאשר השדות מתמלאים במים, משקפים את השקיעה ורוחצים את הטרסות בכתום וצהוב. משרד החקלאות, היערות והדיג אף הכריז על המנורה כאחד ממאה שדות האורז המדורגים הטובים ביפן.

בריטיש הילס (Iwase, פוקושימה)

נראה כמו: אנגליה, בריטניה

במרחק של כשעתיים וחצי ממרכז טוקיו, תוכלו למצוא את המקום הזה שנראה כמו כפר אנגלי מיושן. בריטיש הילס נבנתה במקור בשנת 1994 על ידי הבעלים של אוניברסיטת קנדה ללימודים בינלאומיים ומכון קנדה לשפות זרות, כדרך לסטודנטים לנסוע לאנגליה מבלי לעזוב את המדינה.

תוכלו להזמין שהייה בתוך בתי הארחה העשויים מעץ, לבקר בפאב אנגלי מסורתי וכמובן לשתות תה אחר הצהריים. יחידת האירוח שלכם מעוטרת בריהוט עתיק, שטיחים מקושטים ואפילו אמבטיות ישנות עם רגליים, כך שתרגישו כאריסטוקרטים אמיתיים. הנושא הוא שילוב של טיודור וויקטוריאני- שימו לב לכמה נגיעות מימי הביניים, במיוחד בבניין צריפים דמוי טירה. בנוסף יש גם חנות מזכרות המציעה מגוון ממתקים וחטיפים בריטיים מיובאים, מגרשי טניס ואפילו גן אנגלי מסורתי.

וילה סנטוריני (טוסה, קוצ'י)

נראה כמו: סנטוריני, יוון

לתפוס טיסה ליוון אולי בלתי אפשרית כרגע, אבל ניתן לשכפל את החוויה בשהייה בוילה סנטוריני. מלון נופש זה על חוף שיקוקו נראה ממש כמו אוסף של הבתים הלבנים לאורך חופי סנטוריני ביוון. מזג האוויר כאן ידוע כמזג יותר חמים משאר יפן והוא יכול להתחמם אפילו כמו איי יוון במהלך הקיץ. והכי חשוב, אפשר לטבול בחופים הסמוכים או בבריכת הגג כדי להתקרר.

מוזיאון האבן של האקוסקיקאן (נקאטסוקווה, גיפו)

נראה כמו: גיזה, מצרים

אפשר לבקר בפירמידה הגדולה של גיזה מבלי לעזוב את יפן ב- Hakusekikan שבמחוז גיפו. כמו דברים רבים ביפן, גרסה זו הותאמה לסביבה המקומית. הפירמידה היחידה היא בעשירית בגודלה של המקורית והיא עשויה ערימות גרניט שנכרות בקרבת מקום ומשקלן כ -5,500 טון.

החשוב מכל, אפשר להתחבר להרפתקנים שבתוככם וללכת בתוך הפירמידה, לעבור במבוך תת קרקעי עם קירות צבועים בהירוגליפים ואמנות מצרית. כדי להשלים את המבוך, יהיה עליכם לצוד ארבעה בולים שונים, אותם תוכלו להחליף במתנה בלעדית בסוף המסלול. אל תשכחו לבקר בחלל התערוכה כדי ללמוד על אבני חן שנאספו מכל חלקי העולם – ניתן אפילו לרכוש אחת ולקחת הביתה בחנות המתנות.

בית טן בוש (סאסבו, נגסאקי)

נראה כמו: אמסטרדם, הולנד

למרבה הפלא, פארק השעשועים הגדול ביותר ביפן הוא לא טוקיו דיסנילנד או פוג'י- Q היילנד, זוהי האטרקציה בהשראת אמסטרדם בנגסאקי. הבניינים בבית האוס טן בוש בנויים עם ארכיטקטורה ייחודית בסגנון אירופאי ויש תעלה שנמשכת באמצע הפארק. אפשר אפילו למצוא גרסה משלו של הקוקנהוף, גן הצבעונים המפורסם באמסטרדם, עם טחנת רוח מאחור.

רצוי גם לבקר במוזיאון החרסינה, שעשוי להיראות בדיוק כמו זה שבארמון שרלוטנבורג בגרמניה, כמו גם במוזיאון ג'יאמן, שייקח אתכם למסע דרך ונציה עם מוצגי הזכוכית היפים שלה.

גן מונה מרמוטן (קיטאגאווה, קוצ'י)

נראה כמו: קרן מונה, צרפת

חובבי האמנות יתענגו על הבריכה הזו שנראית בדיוק כמו ציורי שושן המים המפורסמים של האימפרסיוניסט הצרפתי, קלוד מונה. הגן השופע הזה בכפר קיטאגאווה הוא העתק של בית האמן בג'ברני ויעביר אתכם לאזור הכפרי של צרפת ליום אחד.מרמוטן מתגאה בשלושה גנים מרכזיים: גן הפרחים הצבעוני המשתנה עונתית, גן המים הכולל בריכה גדולה עם חבצלות מים ממש כמו הציור האיקוני ביותר שלו, וגן בורדיגהרה, בהשראת ציוריו של מונה של נופים אקזוטיים יותר ממסעו לים התיכון עם רנואר.

כדאי לקחת הפסקה במסעדה, המגישה יושוקו (אוכל מערבי בסגנון יפני), בעודכם משקיפים על גן הפרחים מהמרפסת שלה.

ארמון אקאסקה (טוקיו)

נראה כמו: ארמון ורסאי, צרפת

היופי הניאו-בארוקי הזה שנבנה בשנת 1909 נבנה בתחילה כמעונו של נסיך הכתר היפני. לאחר ששוחזר בשנת 1974, הוא הפך לאחד המקומות העיקריים לאירוח נכבדים זרים בטוקיו. הארמון עבר גם שיפוצים גדולים בשנת 2009, והוא יועד לאוצר לאומי בשל הארכיטקטורה היפה שלו.

הבניין הראשי מפואר מבפנים כמו מבחוץ, מעוטר בעמודי שיש, שטיח אדום, נברשות, תקרות מקושטות וריהוט קלאסי. האגף בסגנון יפני, יושינטיי, כולל גן זן במבוק , חדרי טאטאמי, בריכת קוי ואוסף בונסאי.

פארק יער הילדים על שם טוב ג'נסון אקבונו (האנו, סאיטמה)

נראה כמו: אגדה פינית

רק 90 דקות נסיעה ברכבת מטוקיו, פארק זה נראה כמו משהו מתוך אגדה פינית. זהו מקום מושלם למשפחות והכי טוב, זה בחינם לביקור. פארק יער הילדים טוב ג'נסון אקבונו נבנה לאחר החלפת מכתבים עם טוב ג'נסון עצמה – יוצרת המומינים – והוא מלא בבניינים וארכיטקטורה ייחודיים שנראים כאילו יצאו ממש מתוך ספר.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מאה המערות של יושימי

למרות שהן נקראות מאה המערות של יושימי, למעשה יש 219 מהן בעיר הקטנה הזו בסאיטאמה. בפולקלור חשבו שהם ביתם של גזע של אנשים קטנים, אך כעת אנו יודעים שהם למעשה קברים עתיקים מלפני יותר מאלף שנה.

המערות של יושימי נחפרו לראשונה בשנת 1887 על ידי Tsuboi Shōgorō, פרופסור באוניברסיטה הקיסרית של טוקיו ואחד מחלוצי הארכיאולוגיה והאנתרופולוגיה היפנית. צובוי מצא באתר שברי כלי חרס, יחד עם טבעות מגאטמה, זהב וכסף, חרבות ומראות ברונזה, והניח כי החורים היו במקור דירות מערה לגזע של אנשים קטנים יותר מהיפנים המודרניים, אולי הקורו-פוק-גורו, אנשי אגדת אייננו, ולאחר מכן הוסבו לקברים על ידי עמי יאמאטו הפולשים.

עם זאת, התיאוריה שלו עוררה תיגר לאחר מחקר נוסף בשנות העשרים, במיוחד על ידי Mitsutarō Shirai וארכיאולוגים אחרים, שטענו כי מבנה המערות והחפצים שנמצאו עולים בקנה אחד עם קברים אחרים מאוחרים של תקופת הקופון במאה השביעית לספירה, וכי אין הוכחות מהותיות המצביעות על כך שהקורו-פוק-גורו היו יותר מסיפור עם. בנוסף, ממצאים דומים נמצאו ברמת קאזיוואזאקי הסמוכה, המכילה מספר תלוליות קבורה של קופון מהמאה ה -7 והריסות ישובים בני זמננו. כאשכול הקברים הגדול ביותר ביפן הוא סומן כאנדרטה היסטורית לאומית ב- 7 במרץ 1923.

למרות המעמד המוגן, כעשירית מהאתר נהרסה בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, אז הוגדלו כמה מהמערות על מנת ליצור מפעל מנועי מטוסים תת-קרקעיים לחברת כלי טיס נאקג'ימה על ידי כ- 3000 – 3,500 מגויסים ומתנדבים. המלחמה הסתיימה לפני שהמפעל נכנס לפעולה.

את המערות ניתן לחקור עם פנס ביד אך חשוב להביא מעיל – המערות יכולות להגיע ל -15 מעלות צלסיוס גם בקיץ!

אפריל הוא זמן מצוין לביקור, פריחת הדובדבן פורחת עם המערות כתפאורה ונוצרת תמונה כמעט עטורת פרסים. אם מגיעים מינואר למאי, ניתן לצאת לעקיפה קצרה בדרך הביתה ולבקר באחת מחוות התות הרבות ביושימי, ולקטוף תותים טריים. ניתן גם לעבור במקדש Iwamuro Kannon הסמוך, שנבנה במקור בשנת 1670. זוהי דוגמה נדירה של gake-zukuri-מקדש שנבנה בצד צוק.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

האקודאטה – Hakodate

האקודאטה היא העיר השלישית בגודלה באי הצפוני הוקאידו וממוקמת בקצהו הדרומי של האי.
היא אחת מהיעדים התיירותיים הפופולריים ביותר בהוקאידו, וידועה בעיקר בזכות הנופים המרהיבים שלה, פירות הים הטריים, מבנים היסטוריים, מעיינות חמים ופסטיבלים שונים המתקיימים בעיקר בתקופת הקיץ.

כאחת מערי הנמל היפניות הראשונות שנפתחו לסחר בינלאומי אחרי עידן הבידוד במדינה, חוותה האקודאטה השפעה בולטת מהמדינות שמעבר לים, רובע המגורים לשעבר של האוכלוסייה הזרה והמבצר בסגנון מערבי הם בין האטרקציות התיירותיות העיקריות שלה.
לאחר פתיחת הנמל סוחרים רבים מרוסיה, סין ומדינות המערב עברו לעיר והתיישבו בשכונת מוטומאצ'י שפרחה ושגשגה בעקבות המתיישבים הזרים.
כיום השכונה הפכה ליעד תיירותי בזכות המבנים המערבים שנותרו בה כאשר המפורסמים ביותר הם הכנסייה הרוסית האורתודוכסית, הקונסוליה הבריטית העתיקה ואולם הזיכרון הסיני.

לעיר היסטוריה ארוכה שהתחילה בהקמתה בשנת 1445 על ידי קגנוקאמי מסמיצ'י קוֹנוֹ שהקים אחוזה בכפר הדייגים של בני האיינו ששכנו שם לפני. אחר מותו, סולקו בנו ומשפחתו מן היישוב לכיוון אזור קמדה הסמוך במהלך מרד של בני האיינו בשנת 1512. לאורך השנים שלאחר מכן נמשכו הסכסוכים בין בני האיינו לסוחרים יפנים חמושים אשר רצו להשיג שליטה על הסחר באזור. סכסוכים אלה הגיעו לשיא במרד של בני האיינו בין השנים 1669 ל- 1672 אשר דוכא.

בתקופת הואאי שהייתה בראשית המאה ה-18, שגשגה העיר במיוחד. נבנו בה מקדשים רבים ועברו עליה מספר גדול של תושבים חדשים. ב1779 קיבלה העיר דחיפה מסחרית נוספת כאשר נטלה שוגונות טוקוגאווה שליטה מלאה על העיר, והדבר עורר פיתוח מהיר באזור. בשנת 1854 נסקר הנמל של העיר על ידי צי אמריקני בן חמש ספינות במסגרת הסכם קנגאווה שעליו חתמה יפן עם הקומודור מת'יו פרי (ולא, אנחנו לא מדברים על צ'נדלר מהסדרה חברים). ב1858 נפתח הנמל חלקית על תנאי לספינות זרות, ושנה לאחר מכן נפתח הנמל באופן מלא.

נקודת תצפית יפה על כל העיר מציע הר האקודאטה המתנוסס לגובה  334 מטרים.
הנוף מההר, בעיקר בלילות בהירים, הוא מרהיב ונכלל בין שלושת נופי הלילה הטובים ביותר ביפן. אל פסגת ההר אפשר להגיע עם רכב, אוטובוס או רכבל.בנקודת התצפית ישנן גם מסעדות וחנויות מזכרות. התצפית מראש ההר מומלצת בכל ימות השנה, גם בעונת החורף אז העיר מושלגת והנוף מראש העיר מציג את העיר עטופה כולה בלבן.

האקודאטה מוכרת גם בזכות שוק הבוקר שלה המתקיים מדיי יום החל מהשעה חמש בבוקר ועד שעות הצהריים, בשוק ישנם דוכנים רבים המציעים מגוון עשיר של פירות ים טריים ודוכנים של פירות וירקות. מי שפחות מעוניין לקנות ולבשל יכול ליהנות מהאוכל המקומי ולשבת באחת ממסעדות הדגים ופירות הים הנמצאות בשוק. המנה המזוהה ביותר עם העיר נקראת  "קערת אורז פירות ים" קערת אורז חמה ועליה פירות ים טריים ומומלץ לאכול אותה בשוק הבוקר.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

בתי חוף בטוקיו לקיץ 2021

לאלו המבקרים או גרים בטוקיו ישנו המזל והזכות לגישה לחופים רבים ממש מחוץ לעיר, ואין דרך טובה יותר לבלות סוף שבוע בקיץ מאשר להתחמם בשמש. וביפן, הדרך הטובה ביותר להגיע לחוף בסטייל היא ב umi no ie (בית חוף). מקומות בילוי זמניים אלו הם חלק מעונת הקיץ, ומספקים את כל הדברים הדרושים בכדי ליהנות מיום על החוף.

ניתן לקבל ארוחות וקוקטיילים טעימים, כמו גם לשכור כסאות נוח ושמשיות כדי לשדרג את החוויה. חלק מבתי החוף ממצוידים אפילו ב- WiFi ומספקים מקום עבודה משותף לכל מי שמעדיף לעבוד ליד המים.

הנה חמישה בתי חוף שבהם ניתן "לרבוץ" וליהנות מחוץ לטוקיו:

Casa Corona

בעוד ששמו נשמע די מצער לאור הנסיבות הנוכחיות, קאזה קורונה מציע טרקלין נעים בחוף מוריטו קוסט בהייאמה. אזור הבר פתוח לכל, אך יש בו גם מרחב עבודה משותף ייעודי המצויד בכל המצרכים החיוניים כמו: wifi, שקעי חשמל וקפה ותה למילוי חוזר. כמובן שהתפריט כאן כולל מגוון של קוקטיילים מבוססי בירה קורונה, וארוחות ים יפניות עיקריות כמו יאקיסובה של פירות ים, אורז טאקו ונאצ'וס.

Seaside Living Zushi

בית חוף מרגיע זה בזושי כולל בר מדליק המגיש קוקטיילים מרעננים לאורך כל היום. התפריט של Seaside Living מופק על ידי Cafe and Dining Sakae, אשר מתגאה בשימוש בתוצרת מקומית שנאספה מזושי והאזורים הסובבים אותה.

הכריך הקובני עם עוף מעושן וגבינה הוא הפריט הפופולרי ביותר, אבל המנות בהשראת הוואי כמו לוקו מוקו וקערת אבוקדו הן מנות שאסור לפספס. ניתן גם להזמין ערכת ברביקיו , שמגיעה עם בשר בקר, חזיר ועוף, בתוספת סלט והרבה ירקות לבישול על הגריל.

Akiya Beach Club

יום טיול מושלם במקום יוקרתי זה עם יין מבעבע, שמגיעה עם מגוון מאכלי אצבעות, או "ארוחת מדורה" הכוללת ארוחות תנור הולנדיות, מרשמלו ותפוחים שתוכלו לצלות על האש תוך מבט על האוקיינוס.

מועדון החוף Akiya שופץ לאחרונה וגגו מציע נוף נהדר של הר פוג'י בימים בהירים. התפריט כולל פיצה וכריכים בתוספת ארוחות יפניות נוספות כמו קערת אורז שיראסו (whitebait) וקארי קאצו .

Happy Go Lucky

Happy Go Lucky קיים כבר 14 שנה והוא עדיין אחד מבתי החוף הפופולאריים ביותר בקרב המקומיים. כל אחד יכול ללכת אל הבר וחלל האוכל וליהנות ממגוון פיצות ותוספות כמו סלט עגבניות ושיראסו (whitebait), אטריות סיניות עם מקרל מטוגן ושרימפס שום .

לאלו המחפשים פעילות ניתן גם להצטרף לטיולים או ליוגה על חוף הים ולעוד מגוון פעילויות.

Green Flash

רוצים לקחת את חווית החוף שלכם לשלב הבא? בית החוף הגרין פלאש מצויד במגוון מוצרים של CBD Store Harvest, שיעזרו לכם להירגע בזמן שאתם רוחצים בשמש. את ה- CBD ניתן להוסיף לכל אחד מהמאכלים והמשקאות המוגשים במקום. המקלחות הפרטיות מצוידות גם הן בשמפו CBD ובפריטים לטיפוח העור שתוכלו לנסות בזמן שאתם כאן.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג המתים היפני- אובון

היום הוא היום האחרון של חג האובון, חג המתים היפני. האובון הוא אחד המועדים החשובים בלוח השנה היפני. זהו החג להתכנסות משפחתית במובן הרחב ביותר של המילה. כי אל הכינוס המשפחתי הזה מוזמנות גם הנשמות של בני המשפחה שהלכו לעולמן.

היפנים מאמינים כי בימי האובון רוחות אבותיהם באות לבקר בבתי המשפחה. כיוון שכך, זהו חג שבו יפנים רבים שבים הביתה לביקור, גם אם הם גרים במרחק, המשפחה מתכנסת יחד ונערכת להגעה של נשמות אבותיהם. לפני כניסת הלוח הנוצרי לחיים ביפן היה נחגג החג ביום ה-15 של החודש השביעי בלוח השנה הירחי. השנה הוא נחגג בין ה13 ל16 באוגוסט.

בתקופת האובון מוארים המקדשים בלילה במאות פנסים ויוצרים אווירה קסומה. כל המקדשים ופתחי הבתים מדליקים פנסים מיוחדים, כדי שרוחות המתים יוכלו למצוא את דרכן הביתה. במקדשים רבים נערכים טקסים הכוללים שירה, נגינה בכלים מסורתיים וכמובן ריקוד. בשעות הערב הטמפרטורה יורדת, וזו השעה הנעימה להסתובב בחוץ. דוכנים עם אוכל וצעצועים ומשחקים לילדים מוקמים בכניסות למקדשים שבהם נערכים אירועים, וזהו בילוי משפחתי נפוץ.

בבתי הקברות נוהגים לנקות את המצבות, לעטר אותן בפרחים ולהגיש מנחות לאלים במקדשים. מנחות מזון מונחות ליד מזבחים בודהיסטים, והקטורת המיוחדת ממלאת את הרחובות בניחוח ייחודי. בחג זה נהוג לעלות לקברי המתים, לבקר במקדש הבודהיסטי ולאכול ארוחות משותפות (כשרוחות המתים מוזמנות גם הן לארוחה). בערבים רוקדים את ריקוד ה- Obon Odori  וקוראים לנשמות להגיע.

ביום האחרון הרוחות נשלחות בחזרה על גבי סירות קטנות שעליהן פנסים – אותן שולחים היפנים על גבי נחלים, פלגים או בים על מנת לכוון את הרוחות בחזרה לעולמן. בכל שכונה ורובע מתקיימים ריקודים מסורתיים בפארקים ובגינות.

מבחינת שוק העבודה היפני, ולמרות שלא מדובר בחופשה רשמית, חג האובון נחשב לחופשת הקיץ ביפן. מכיוון שעובדים רבים נוהגים לחזור לאזור מוצאם למשך ימי האובון, הרי שחברות רבות אינן פעילות בתקופה זו ואף מוציאות את העובדים לחופשה. במקרים רבים, גם אם חלק מהעובדים מעוניינים להמשיך ולעבוד, הרי שהמשרדים עצמם סגורים והם נאלצים לנפוש.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

נופים יפניים אייקונים בטוקיו הגדולה

לבירת יפן באמת יש הכל, כך שלא תצטרכו לעזוב את טוקיו כדי לקבל הצצה לסצנות האיקוניות ביותר במדינה. תשכחו מקיוטו – תוכלו למצוא מנהרות שער טוריות אדומות ויערות במבוק ממש כאן במטרופולין. אפילו ארכיטקטורה יפה בסגנון מערבי נמצאת במרחק נסיעה קצרה ברכבת בעיר השכנה יוקוהמה, ועיר תעלות משומרת בקפידה מתקופת אדו (1603-1868) ממתינה במחוז צ'יבה הסמוך. החשוב מכל, כל המקומות ברשימה זו רחוקים מהנקודות החמות העמוסות ביותר של טוקיו, אז צפו לזמן בילוי עם הרבה מקום לעצמכם.

המנהרות של שערי טורייה אדומים

Fushimi Inari Taisha של קיוטו הוא לא המקדש היחיד עם מנהרות ציוריות של שערי טוריי אדומים. מקדש היגאשי פושימי אינארי ממערב לטוקיו מדהים באותה מידה. מקדש היגאשי פושימי אינארי, שנוסד בשנת 1929, מקבל את פני המבקרים עם שער טורייה אדום מסיבי עם חיזוק מפנסים אדומים וירוקים גדולים לצדדיו. גרם מדרגות המורכב מפסלי שועל משני הצדדים מוביל את הדרך אל המקדש הראשי. פסלונים אלה מייצגים את שליחי האל אינארי, מה שהופך אותם לסמל משמעותי של מקדשי אינרי סביב יפן.

בשהותכם תכולו גם לחקור את היער שמאחורי המקדש הראשי. אמנם השערים כאן אינם מסודרים בקפידה כמו אלה בקיוטו, אך עדיין תוכלו להתרשם מהמסלולים הקצרים הרבים המחוברים זה לזה באופן חלקי, היוצרים אווירה מיסטית דמוית מבוך. השבילים השונים מובילים לכמה מקדשים קטנים יותר, רובם נשמרים על ידי פסלי שועלים נוספים.

יער במבוק

יער הבמבוק של פארק צ'יקורין בהיגאשי קורומה במערב טוקיו מתגאה בכ -2,000 עצים, עם נחלים קטנים של מי מעיינות טבעיים הזורמים דרך הפארק. עלי הבמבוק הירוקים והשופעים יפים במיוחד באפריל ובמאי. תוכלו למצוא גם מגוון גדול של פרחים וציפורים שונות. בחודשי הקיץ, תוכלו אפילו לזהות כמה גחליליות. אין חנויות נוחות בקרבת מקום, לכן מומלץ להביא ארוחת צהריים של בנטו או כמה חטיפים להנאתכם בזמן עצירה בתחנות המנוחה של הפארק.

טירה יפנית

זה לא ממש מלכותי כמו טירת הימג'י במערב יפן, אבל טירת אודווארה במחוז קנגאווה השכנה של טוקיו מתהדרת במראה דומה עם חזית לבנה ויפה. הטירה נבנתה במקור באמצע המאה ה -15 אך נבנתה מחדש מספר פעמים מאז. לאחר פירוקה בשנת 1870, הגרסה הנוכחית נעשתה מפרוסמנט בשנת 1960, בהתבסס על דגמים ואיורים מתקופת אדו (1603-1868).

הטירה היא כיום מוזיאון, המתעד את ההיסטוריה של המבנה ומציג שריון וחרבות קטאנה מסורתיות. מומלץ לתיירים להוריד את אפליקציית המוזיאון החינמית, המסבירה את כל התערוכות באנגלית, יפנית וסינית. ממגדל הטירה נשקף נוף פנורמי של האזור שמסביב, כולל רכסי ההרים ומפרץ סגמי. שטחי הטירה ציוריים במיוחד באביב, כאשר פריחת השזיף והדובדבן במלואה.

תוכלו למצוא במקום גם מוזיאון נינג'ה, עם מסלולי מכשולים. אם אתם אוהדי סמוראים, ,תוכלו לבקר במוזיאון המוקדש ללוחמי יפן לשעבר.

אדריכלות מערבית היסטורית

שכונת קיטאנו של קובי ידועה בזכות האדריכלות היפה ובסגנון המערבי שלה, אך היא לא הייתה העיר היחידה שסוחרים מערביים נהרו אליה כאשר יפן נפתחה במאה ה -19. אזור יאמאטה של ​​יוקוהמה, המכונה באנגלית לעתים קרובות The Bluff, היה בעבר ביתם של סוחרים ודיפלומטים זרים רבים לאחר שנמל העיר נפתח לסחר חוץ. למרות שרבים מבתי המגורים בסגנון מערבי כאן נהרסו במהלך רעידת האדמה הגדולה של קנטו בשנת 1923, הנותרים, שנבנו בעיקר בשנות השלושים, הפכו למוזיאונים ובתי קפה.

בתים מפוארים כמו בריק הול, בית מגורים בסגנון ספרדי של הסוחר הבריטי BR בריק, ומעונו לשעבר של סוחר אוסטרלי, חופשיים לביקור. אפשר להתרשם גם מאחוזה בסגנון ספרדי שנבנתה בשנת 1926 ומשקיפה על גן ורדים. בבית הקפה שבאתר תוכלו ליהנות מתה בטעם ורדים, עוגות וגם ארוחות מלאות.

שער טוריי אדום אדיר

מקדש איצוקושימה באי מיאג'ימה במחוז הירושימה הוא לא האתר הקדוש היחיד בו נמצא שער טורייה אדום ענק העומד במים. 'שער השלום' האדום האיקוני של מקדש האקונה של מחוז קנגאווה, שקוע בחלקו באגם אשי, מה שהופך אותו למקום צילום אהוב עבור אלו המבקרים בעיירה האקונה.

מהמקדש המרכזי המיסטי המוקף ביער יורד שביל אבן המגיע עד לחופי האגם. 'שער השלום' הוקם בשנת 1952 כדי להנציח את המלכתו הרשמית של הקיסר אמריטוס אקיהיטו כנסיך הכתר, וכן לציון כינון מחדש של יחסי שלום בין יפן למעצמות בעלות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה.

נוף עירוני מסורתי היסטורי

קוראשיקי במחוז אוקייאמה הוא דוגמה מושלמת לעיר תעלות יפנית, מלאה במחסנים היסטוריים ובנייני מורשת משומרים להפליא. לטוקיו הגדולה יש אלטרנטיבה קטנה יותר, הממוקמת 90 דקות בלבד מתחנת טוקיו, במחוז צ'יבה הסמוך.

העיירה סאווארה הייתה בעבר מרכז תחבורה ימי חשוב לאספקת אורז לאדו (טוקיו הנוכחית) מהמאה ה -17 עד המאה ה -19. בתי העץ המסורתיים, חנויות הסוחרים והמחסנים לאורך נהר האונוגאווה בעיירה השתמרו ושוחזרו בקפידה, וכיום מעניקים הצצה נוסטלגית לעבר.

ניתן לטייל באחת מסירות העץ השטוחות שיוצאות מגשר ג'ה-ג'ה, או לחקור את בית מגוריו לשעבר של אינו טאדאטאקה, קרטוגרף שהפיק את המפה המודרנית הראשונה של יפן. כאן אפשר ללמוד על עבודותיו וטכניקותיו, עם תיאורים מפורטים באנגלית.

גשר אבן יפני קלאסי

Meganebashi, הידוע גם בשם גשר המשקפיים, הוא אטרקציה פופולרית בעיר נגסאקי. לגשר האבן שתי קשתות המשתקפות על פני המים ויוצרות תמונה של זוג משקפיים ומכאן שמו. לגרסת טוקיו, תצטרכו לבקר ברחבה הגדולה מול הארמון הקיסרי של טוקיו. שם אפשר להבחין בשני גשרים המופיעים כאחד במבט מהצד. ביום בהיר, גשר קשת האבן, הנקרא רשמית Seimon Ishibashi, יוצר סצנה מדהימה עם השתקפות בצורת משקפיים, אורות נחושת מיושנים ויפהפיים וטירת פושימי יאגורה נשמרת ברקע. החשוב מכל, עדיין ניתן לראות את הגשר גם כאשר שטח הארמון הקיסרי סגור.

גשר הפלדה של ניובאשי מאחורי ה- Seimon Ishibashi שווה גם הצצה – אנשים משתמשים לפעמים בשם Nijubashi בכדי להתייחס לשני הגשרים. המבקרים אינם מורשים ללכת על הגשרים אלא במהלך חגיגות מיוחדות, לכן זוהי עצירת נוף וצילום.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

וואקאיאמה: ארץ האלים

רק כמה שעות דרומית לעיר הגדול אוסקה, יש מקום בו מסלולים עתיקים מובילים למקדשים נסתרים ויערות מיסטיים.

מחוז וואקאיאמה, הממוקם על חצי האי קיי המרוחק, בחוף הדרומי של קנסאי, המהווה חלק גדול מהאתרים הקדושים של מורשת עולמית של אונסק"ו ומדרכי העלייה לרגל הנקראים קומאנו קודו. כל שבילי העלייה לרגל של קומאנו קודו מובילים לשלושת המקדשים הגדולים של קומאנו בהרי דרום וואקאיאמה.

הר קויה

אחד האתרים הקדושים והקלים ביותר להגיע אליהם במחוז. טיפוס על פסגת ההר הערפילי מרגיש כמו להיכנס לעולם אחר. בין אוסף המקדשים העתיקים השוכנים לאורך המדרונות המיוערים, רבים מציעים מקומות לינה בהם תוכלו לחוות את החיים כנזיר, להשתתף בתפילות שחרית ולאכול ארוחות בודהיסטיות טבעוניות כשעוברים בדרך לעבר הארה. בהר קויה נמצא גם בית הקברות אוקונואין, בית הקברות הגדול ביותר בכל יפן.

מקדש נאצ'י טיישה האטמוספירי להפליא ניצב מול מפל נאצ'י שמעטה את המקדש באדי האלוהים שלו. תתקשו לצלם תמונה גרועה, אך וודאו שהמצלמה שלכם אטומה למים. מקדש Hayatama Taisha בעיירה Shingu הוא ביתו של עץ בן 1,000 שנה ויער צף גדול שתוכלו להרגיש אותו מתנועע תחתיכם תוך כדי הליכה. אתם יכולים לבקר בכל שלושת המקדשים ביום אחד, אך שווה להישאר זמן רב יותר להזדמנות לרפא את גופכם ונפשכם במים הקדושים של קומאנו.

עיירת המעיינות החמים

תגלית בת 1,800 שנה, יונומין היא אחת מעיירות המעיינות החמים העתיקים ביותר ביפן ונקודת עצירה מרכזית בדרך קומאנו קודו. צליינים היו באים לכאן לטהר את עצמם לפני שהיו סוגדים במקדשים.

זהו ביתו של צובויו – המרחץ היחיד בעולם במורשת העולמית של אונסק"ו הנמצא בבקתת עץ קטנה על הנהר. במורד הזרם ישנה בריכת מים חמים טבעיים בה אפשר להרתיח ביצים וירקות עם המקומיים.

אפשרות נוספת היא המעיינות החמים של הנהר קאוואיו. אלו הם מעיינות חמים ציבוריים כך שאולי תראו אנשים בבגדי ים ואולי תראו אנשים בחליפות יום ההולדת שלהם!

שיראהמה

ממוקם בחלק הדרומי של המחוז, חוף שיראהמה הוא אתר נופש נוסף עם חוף חול לבן מדהים והרבה מקומות לינה. הפופולרי ביותר מבין שלושת החופים לאורך קו החוף נקרא חוף שיראהמה אוחמה. ישנם המון מלונות על חוף הים לבחירה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת