מה עושים כשאין כיסים?

מה עושים כשאין כיסים?…
בבגד המסורתי של יפן, הקימונו, אין כיסים…הנשים מצאו פתרון והשתמשו בשרוולים הרחבים של הקימונו ככיס בו אפשר לשים דברים קטנים.
אך לגברים אין שרוולים רחבים בקימונו ולכן השתמשו בארנק קטן (אינרו) בו ניתן לשים חפצים קטנים כמו מטבעות, טבק ועוד.


האינרו היה מושחל בשרוך על חגורת הבגד (אובי) ומעליו השחילו גם נצקה- פסלון זעיר ששימש כמשקולת והבטיח שהשרוך לא יחליק על החגורה וייפול יחד עם החפצים האישיים.
המאפיין הבולט בכל נצקה הם שני החורים הקטנים הנמצאים בגב הפסלון עבור השחלת השרוך.


הנצקה מגולף מחומרים שונים כמו עץ, שנהב, חרסינה ואפילו קרן קרנף.
גודלו נע בין 3-12 ס"מ וצורתו עגולה וחלקה כך שבד הקימונו חלילה לא ייתפס בהו.
נושאי הגילוף של הנצקה היו מגוונים- בעלי חיים, דמויות מיתולוגיות, מסכות, צורות שונות ועוד.
נצקה10
בתקופת אדו היתה פריחה של פסלוני הנצקה, מכוון שבתקופה זו חוקי הלבוש למעמדות הגבוהים היו נוקשים והבגדים התאפיינו בצניעות ואיפוק אך חוקים אלו לא חלו על הנצקה וכך יכלו הגברים להתהדר בנצקה מפואר ויקר ולהפגין את עושרם.
בתקופת השיא של ייצור הנצקה היו הפסלונים קטנים ומורכבים ועיצובם היו מעולם הפולקלור היפני.
ישנם פסלונים המגולפים בידי אמן ומחירם בהתאם.

איכות הנצקה נמדדת לפי החומר ממנו הוא מגולף, שימוש בקישוטים כמו פנינים, ורמת הגימור של הפרטים הקטנים של כל פסלון.
כאשר הדרישה לנצקה גברה והחלו לייצרם בכמויות גדולות גם האיכות ירדה והחלו להשתמש בחומרים זולים ובאיכות ירודה.
לקראת סוף המאה ה-19, כאשר יפן נחשפה לעולם המערבי זנחו בני המעמד הגבוה את הלבוש המסורתי ואימצו את הלבוש של העולם המערבי וכך חדלו להשתמש בנצקה והוא הפכו מפריט בשימוש יומיומי לפריט אספנות.
את הנצקה ניתן לראות במוזיאונים ביפן המציגים אוספים מרשימים של הפסלונים או לרכוש נצקה למזכרת בחנויות המיועדות לתיירים.
נצקה

  • התמונות מרחבי הרשת
מודעות פרסומת

קימונו- לא רק בפורים

תיירים רבים המגיעים ליפן נוהגים לשכור קימונו כחלק מחוויה יפנית מסורתית.
לבישת קימונו דורשת מיומנות רבה, למידה של כל פרט קטן בתהליך הלבישה, ריכוז ודיוק שכן אף אחד לא רוצה להיתפס הולך עם קימונו שנקשר ונלבש בצורה לא נכונה.
תשומת לב רבה מוקדשת לטקס הלבישה של הקימונו שבעבר היה חלוק נוח ופשוט ללבישה ועם השנים הפך מבגד יומיומי לבית לבגד מפואר ואחד הסמלים העיקריים לשימור המסורת היפנית.
את הקימונו לובשות הנשים לטקסים חשובים כמו חתונה, חגים או פסטיבלים ונהוג להעביר אותו בירושה לדור הבא.


עקב העלות הגבוהה של הקימונו מעדיפות נשות יפן לשכור קימונו. אחד השירותים הנלווים להשכרת קימונו זו מלבישה שעושה את עבודת הקשירה המורכבת.


תיירים המגיעים ליפן ורוצים להתנסות בחוויה יכולים לשכור קימונו. מי שרוצה להימנע מהעלות הגבוהה של שכירת קושרת יכול למצוא באינטרנט סרטונים רבים המלמדים צעד אחר צעד איך ללבוש ולקשור את הקימונו לבד… במקרה כזה יש לקחת בחשבון כי רוב הסיכויים שתהיה לפחות טעות אחת וייתכן ויסתכלו על לובש הקימונו במבט "עקום" כשיצא לרחוב.


אז מה הן הטעויות העיקריות בלבישת קימונו?

  1. עיטוף ימין מעל שמאל- קימונו תמיד עטוף כאשר צד שמאל מעל צד ימין.
    המקרה היחיד בו הקימונו נעטף הפוך הוא בעת הכנת אדם מת לקבורה- רק אז עוטפים אותו בקימונו בעיטוף הפוך.
  2. גרביי טבי צבעוניים- חלק מלבוש הקימונו כולל גם גרביי טבי וסנדלי זורי או גטה.
    גרביי הטבי חייבים להיות בצבע לבן בלבד!
  3. חגורת אובי קשורה מקדימה- האובי היא חגורת משי עבה הנקשרת מסביב לקימונו ודרושה מיומנות רבה לקשור את החגורה כמו שצריך.
    אחת הטעויות הגדולות שעלולות לקרות בקשירת אובי היא קשירתו מקדימה ומבחינת היפנים זו טעות חמורה.
  4. לבישת קימונו לא מתאים- ישנם סוגים רבים של קימונו ואדם זר שאינו מכיר ונחשף פעם ראשונה למגוון הקימונו עלול להסתנוור מהעושר של הצבעים, דוגמאות ועיטורים ולבחור לעצמו קימונו שאינו מתאים לגיל, למעמד ולאופי האירוע.
    נשים נשואות לא ילבשו קימונו צבעוני מדי אלא סולידי ועדין, בחורות צעירות ורווקות יכולות להוסיף לקימונו גם צעיף פרווה לבן או שחור.

    גם לחגורת האובי יש קישוטים המתלבשים על הקשר הנקראים "Musubi", ויש להתאים את הקישוט לסוג האירוע- קישוט מהודר יתאים לחתונה או אירוע מפואר ויוקרתי ואילו לטקס תה יש לבחור בקישוט עדין וצנוע.
    ללבוש קימונו15
  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

הפאנדושי- סמל לגבריות יפנית

פאנדושי (Fundoshi 褌, ふんどし) הוא אחד מפרטי הלבוש המסורתיים עבור גברים בוגרים ביפן.
מדובר בתחתוני כותנה קצרצרים אשר היו פופולריים עוד במאה ה-19.
לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר יפן נחשפה לאופנה המערבית ,ההצלחה של הפאנדושי ירדה וחלה ירידה ניכרת במכירות שלהם אך בשנים האחרונות חזרו הפאנדושי להיות אופנתיים ומבוקשים ואתרי אינטרנט המוכרים את הפאנדושי דיווחו על עליות חדות במכירות.

ברחבי הרשת אפשר למצוא הסברים כיצד קושרים את הפאנדושי בליווי סרטונים המדגמים את הקשירה הנכונה.
את הפאנדושי לובשים בעיקר בפסטיבלים מסורתיים או ע"י מתאבקי סומו אך העיצוב הנוח שלהם גורם גם לגברים נוספים ללבוש אותם כבגד ים.
אמנם בימים רגילים הגברים ביפן נוהגים ללכת עם חליפה ועניבה אך בימיי פסטיבל, רחובות העיר מתמלאים בחוגגים הלבושים פאנדושי בלבד. הפאנדושי הוא סמל מסורתי לתרבות היפנית.
גבר הלבוש פאנדושי מקושר ביפן לחוזק פיזי ויכולת סיבולת גבוה כיוון שהגברים הנושאים את המיקושי (מקדש נייד בעל משקל כבד) על כתפיהם בפסטיבלים לובשים פאנדושי.


כיום אפשר למצוא כמה סוגים של פאנדושי:
המסורתי- הסוג המוכר ביותר, אותו לובשים בפסטיבלים מסורתיים.
עשוי מכותנה ויש דרכים ברורות ומדויקות כיצד ללבוש ולקשור את הפאנדושי.
Etchu fundoshi- סוג קליל של פאנדושי עשוי פשתן או כותנה, ידוע גם כחלק מפריטי הלבוש של הסמוראים.
בגלל הבד הקליל שלו הוא נפוץ באזורים חמים ולחים ביפן.
Mokko fundoshi- הסוג המודרני ביותר, נלבש בעיקר ע"י שחקני תיאטרון הקאבוקי.
פשוט וקל ללבישה ואין לו חוקים מיוחדים לגבי קשירה- פשוט לובשים.
פאנדושי

ומה עם הנשים?…בסוף 2008, חברה היפנית, החלה בשיווק פונדושי לנשים והמכירות היו גבוהות מהצפוי.
הפאנדושי לנשים מגיע בשלל צבעים ובדים שונים ונחשבים לפריט לבוש נוח במיוחד.
פאנדושי7

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת

האקאמה- החצאית הגברית

חלק מהמסורת הארוכה והעשירה של יפן כוללת גם חלקי ביגוד רבים, החל מהקימונו המוכר לכולם ועד לסנדלי הזורי והטאבי.
אחד מפרטי הלבוש המסורתיים הוא- האקאמה, הנלבש מעל הקימונו כמו חצאית ארוכה המגיעה עד הקרסול ונקשרת מסביב למותניים אצל הגברים, או מתחת לקו החזה אצל הנשים.
האקאמה עשוי מבד משי  ויכול להיות סגור כמו זוג מכנסיים רחבים או פתוח כחצאית.
להאקאמה שבעה קפלים- שני קפלים מאחור וחמישה קפלים מקדימה.


בעבר רק גברים היו לובשים את ההאקמה, במיוחד אלו שעסקו באומניות לחימה כמו האייקידו.
כיום, למרות שאת ההאקמה לובשות גם נשים ההאקאמה נחשב לבגד גברי יותר.
האקאמה עבור גברים מגיע בצבעים סולדים כמו אפור, כחול כהה או לבן ואילו של הנשים בצבעים עזים יותר ועם דוגמאות עדינות בד"כ של פרחים.


את האקאמה נהוג ללבוש לאירועים רשמיים וחשובים:
חתונה– בחתונות הנערכות לפי דת השינטו ילבשו את ההאקאמה, החתן וגברים הקרובים לו.
טקס סיום לימודים– בגלל התדמית ה"רצינית" שיש להאקמה נהוג ללבוש אותה בטקס סיום לימודים אקדמאים.
לא רק מי שסיים את הלימודים ילבש האקאמה, גם המורים לובשים את האקאמה לכבוד טקס הסיום.
טקס תה– כללי הטקס מחייבים לבוש רשמי ולכן נהוג ללבוש האקאמה.
לטקס התה גברים בלבד ילבשו האקאמה.
לוויות– בעבר היה נהוג ללבוש האקאמה שחורה, כיום פחות נהוג ללבוש האקאמה והיפנים מעדיפים חליפה שחורה.

בנוסף לאירועים חשובים את ההאקאמה נוהגים ללבוש גם בעלי מקצוע כמו כמרים השייכים לדת השינטו, מורים ופרופסורים המלמדים באוניברסיטאות וגם גיישות הנמצאות בתהליך ההתלמדות.
בסיום השימוש בהאקאמה חושב לדעת לקפל ולאחסן אותו בצורה נכונה על מנת לא להזיק לבד המשי העדין ושישמר במצב טוב לשימוש הבא.
בגלל הקפלים המיוחדים בבגד יש לדעת איך לקפל אותו בצורה הנכונה ופעולה זו דורשת תשומת לב ועדינות רבה.
מי שעוסק באומניות לחימה בהן לובשים את ההאקמה, לומד כחלק מלימודי אומניות הלחימה גם כיצד לקפל את ההאקמה וישנה מסורת כי התלמיד הבכיר ביותר מקפל את ההאקאמה עבור המורה כסמל של כבוד והערכה.
האקאמה2

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת