למה יפן לא מתמצאת בטכנולוגיה כמו שהיא צריכה להיות?

למרות הסרטים והאנימה האהובים עליכם, יפן היא לא עולם העתיד ההייטקי שאתם חושבים שהיא.

אוריינות מחשב היא ידע בסיסי ולא טכני על מחשוב ותוכנה. עם זאת, זה צריך לכלול גם אוריינות דיגיטלית, כגון לדעת אילו אתרים עלולים להזיק או כיצד ליצור אינטראקציה עם אחרים באינטרנט.

יפן נמצאת בחוד החנית ביצירת טכנולוגיה מתקדמת לפתרון בעיות חברתיות, וכל מי שמחפש עבודה ביפן כנראה נתקל במשרות ה-IT הסטנדרטיות. אבל בעוד שהמדינה מרבה לעורר תמונות של בלייד ראנר, אנשים רבים ביפן למעשה אינם מתמצאים בטכנולוגיה.

נראה שגם הצעירים וגם המבוגרים נאבקים בכישורי מחשב בסיסיים. אז למה זה? האם נעשה משהו כדי לשנות את זה? מה זה אומר עבור אלה שמחפשים עבודה ביפן?

לאחר הסתכלות על המחקר והדיווח במהלך השנים האחרונות, הדברים בהווה מתחילים להיות קצת יותר הגיוניים.

מבט בתוך חלק מהמחקר

מאמר שפורסם ב-Shonan Journal ציין כי "האוריינות הדיגיטלית של הצעירים היפניים נופלת מאחורי מדינות מפותחות אחרות". לדוגמה, סטודנטים רבים ביפן אולי למדו כיצד להשתמש ב-PowerPoint, אך רק לעתים רחוקות יושבים ומציגים מצגת.

זה נשמע קצת מוזר? ובכן, אולי יש סיבה לזה. ביפן, סגנון הרצאות מסורתי של חינוך הוא עדיין הנורמה, בעוד שסגנון למידה פעיל מאומץ במדינות רבות אחרות.

אז נראה שלמרות שבני הנוער של המדינה לומדים מבחינה טכנית להשתמש בתוכניות ספציפיות, אין להם הזדמנות להתנסות מעשית. בעיקרו של דבר, פירוש הדבר שאולי לא ידחפו תלמידים לקחת חלק פעיל בחינוך שלהם. נראה כי כישורי האוריינות המחשבים הנמוכים של יפן הם תוצאה לא מכוונת של סגנון חינוך זה.

צעירים ומבוגרים כאחד

בסקר שנערך בקרב סטודנטים באוניברסיטה יפנית, ב-JALT Call Journal כ-70% מהמשיבים ידעו כמה תווים מותר בציוץ, אבל רק 6% מהם יכלו לזהות נכונה נימוסים גרועים בדוא"ל.

בנוסף, הסקר מצא שרק מחצית מהנשאלים יכלו להבחין נכון בין מה שהוא מנוע חיפוש ומה לא. שליש נוסף מהם השיבו: "אני לא יודע".

מאמר שפורסם ב-Newsweek Japan הדגיש כי "במדינות אחרות, כישורי IT של בני 16 עד 34 הם כמעט באותה רמה. אבל [בהשוואה] לכישורי ה-IT של היפנים, ניכרת ירידה חדה בקרב בני 24 ומטה".

יתר על כן, קשישים ביפן משתמשים בגילם כתירוץ לא ללמוד על מחשבים או על האינטרנט והם מהססים אפילו לנסות.

טכנולוגיה וחינוך

אז מה נעשה כרגע כדי לטפל בבעיה הזו עבור הדורות הבאים?

הייתה דחיפה לרפורמה בחינוך ביפן כדי להגדיל את מספר עובדי ה-IT היפנים בדורות הבאים. החל משנת 2020, קובעי מדיניות יפנים הפכו את החינוך לתכנות מחשבים לחובה בבתי ספר יסודיים.

עם זאת, נושא הכשרת המורים נותר חמקמק, שכן מורים בבית ספר יסודי מלמדים בדרך כלל את כל תחומי המקצוע לתלמידיהם. במילים אחרות, לכל המורים בבית הספר היסודי יש אפשרות ללמד שיעורי תכנות. הייתה דחיפה למרחב מקוון אינטראקטיבי עבור מורים ללמוד, להשמיע את המאבקים שלהם ולתמוך זה בזה באמצעות מה שנראה כשינוי משמעותי בדרישות החינוכיות.

שוק עבודה משתנה

נכון לשנת 2021, היו 1.73 מיליון עובדים זרים ביפן. בעשור האחרון חלה עלייה של 250% במספר העובדים הזרים. עם זאת, מחקרים מראים שהרבה יותר יידרשו להמשך הצמיחה הכלכלית של יפן.

זה נשמע הגיוני, בטח. אבל, על כמה עובדים זרים בדיוק אנחנו מדברים?

עד שנת 2040, על פי הסוכנות לשיתוף פעולה בינלאומי ביפן (JICA), נתון זה עומד על 6.74 מיליון עובדים זרים. מכיוון שהתחרות הבינלאומית על עבודה בתחומים שונים, כמו טכנולוגיה, הולכת ונעשית עזה יותר, יפן נאלצת לפנות לכוח עבודה בינלאומי כללי כדי להגשים את יעדיה הכלכליים. רק הזמן יגיד אם כל המטרות הגדולות הללו יתממשו בעידן הקרוב.

*התמנות בבלוג מרחבי הרשת

7 מילים ומושגים יפניים שכל אחד יכול להתחבר אליהם

עד כמה שאנחנו מנסים לתרגם את הניואנסים המדויקים של מילה או ביטוי משפה אחת לאחרת, לפעמים אנחנו לא יכולים שלא לייחל שמילים יפניות מסוימות היו קיימות באוצר המילים העברי. למרות שלכל מילה יש ניואנס מסוים, תופתעו מכמה היא רלוונטית לחיי היומיום שלנו, ללא קשר למקום מגוריכם.

מהברכה האהובה על יפן ועד למילה ספציפית השמורה לרגעים שבהם לא מתחשק לכם לפתוח את הדלת (לא, זה לא 'לך מפה'), המילים האלה נושאות כל כך הרבה עומק שפשוט אי אפשר לתרגם אותן למילה אחת בעברית.

קוצ'יסבישי

לאכול גם כשאתה לא רעב הוא הרגל שאנשים רבים מודים שיש להם. יש המייחסים זאת לשעמום, אחרים קוראים לזה אכילת נחמה. ביפן, לעומת זאת, סביר להניח שאתה חווה קוצ'יסאבישי או 'בדידות הפה'. סביר להניח שגם מעשנים המנסים להפחית את הרגלי הסיגריות שלהם ירגישו קוצ'יסאבישי – והם עלולים לפנות ללעיסת מסטיק כפי שרוב האנשים עושים כשהם מפחיתים את הדחף שלהם לעשן או לאכילת נחמה.

שוגנאי

'שוגנאי', או 'לא ניתן לעזור', משמש לרוב כאשר אתה מכיר במשהו שאינו בשליטתך ואתה מחליט להפיק ממנו את המיטב. 'שוגנאי' זה כשמישהו שאתה אוהב לא מגיב לרגשות שלך, או כשיורד גשם ביום שבו תכננת פיקניק. זה יכול לשמש גם כעידוד כאשר אתה מזכיר למישהו שהוא לא צריך להתעכב על דברים שהוא לא יכול לשנות.

אוצוקרה

יותר מ'שלום' או 'להתראות', היפנים משתמשים בדרך כלל ב'otsukare' כשהם מברכים אחד את השני, במיוחד בעבודה. מילה זו בו-זמנית מודה על לראות מישהו בפעם הראשונה באותו יום, תוך הכרה במאמצים שלו.

פגשתם חבר אחרי יום עבודה ארוך? 'אוצוקרה'.  קיבלתם שיחת טלפון מעמית לעבודה? 'אוצוקרה'. חוזרים הביתה אחרי ששיחקתם כדורגל עם החברים שלכם? 'אוצוקרה'. זה אומר 'עבודה טובה', 'משחק טוב', 'אתה בטח מותש!' ו'כל הכבוד', הכל במילה אחת – זה בדיוק סוג הרבגוניות שאנחנו יכולים להשתמש בה יותר.

בימיו

Bimyou, או מה שניתן לתרגם באופן רופף ל"פושר", היא כמו המקבילה היפנית ל "לא משהו". ניתן להשתמש במילה כדי לתאר כל דבר שהוא בינוני, נמוך או "לא ממש שם". אתם יכולים להשתמש ב- "בימיו" כדי לתאר ספרים או סרטים שלא מצליחים להרשים אתכם, אבל זה יכול לשמש גם למושגים מופשטים יותר כמו חלון זמן מביך – כשיש לכם כמה שעות פנויות בשדה תעופה אבל פשוט לא מספיק זמן כדי לעזוב ולחזור, או תחזית מזג אוויר מפוקפקת.

מנדוקוסאי

יש אנשים שמתארים את בישול הארוחות שלהם כ-"mendokusai". עבור ילדי בית ספר, שיעורי בית הם במיוחד "מנדוקוסאי". המילה מתייחסת בדרך כלל לכל דבר מעט משעמם או מייגע שאתם חייבים להתמודד איתו או שאי אפשר להימנע ממנו. עם זאת, ניתן להשתמש ב- "מנדוקוסאי" גם כדי לתאר אנשים או מצבים מסוימים. מי שמעורב בדרמה מיותרת או נאלץ להתמודד עם אדם קשה במיוחד, רשאי לגלגל עיניים ולהגיד שהכל יותר מדי "מנדוקוסאי".

מוטנאי

מתקשים להיפרד מבגדים שאתם אף פעם לא לובשים או לזרוק תבלינים שפג תוקפם? "Mottainai" הוא מונח עממי המשמש כאשר מתמודדים עם תחושת החרטה שמגיעה עם בזבוז. "מוטנאי" מתייחס לא רק לפריטים שאתם זורקים לפח, אלא גם דברים טובים לחלוטין שנותרו ללא שימוש או יושבים באחסון. ניתן להשתמש במונח גם כדי לתאר בזבוז של כישרונות או הזדמנויות שהוחמצו.

אירוסו

"Irusu" המילה המשלבת את המונחים היפניים ל- "כאן" ו"התעלם", משמשת לתיאור מצב שבו אתה בבית אבל לא בא לך לענות לפעמון הדלת. אם יש לך מתגנב בך חשד שהאדם ליד דלתך נמצא שם כדי למכור לך תוכנית מנוי שאינך צריך, אתם עלולים להתפתות פשוט להגיד "אירוסו".

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

שמות, תארים, כותרות וכינויים ביפן

איך יפנים פונים זה לזה בבית הספר ובעבודה? האם יש לך כינוי? האם זה מוצא חן בעינך? כיום כמה מבתי ספר יסודיים ביפן מנחים את התלמידים לא לקרוא בכינויים לחבריהם בכיתה. חלק מבתי הספר מרחיקים לכת כאשר כל התלמידים קוראים זה לזה בשמות משפחה עם תואר כבוד ניטראלי בין המינים.

שימוש בכינויים ושמות חיבה זו תחושה געגוע נוסטלגית המשותפת למבוגרים רבים לימי בית הספר. לקרוא למישהו בכינוי שלו הוא ביטוי לחיבתו של האדם כלפי האדם, ובכל האמצעים.

אולי זה יותר נכון ביפן, בה הפרש הגילאים מעמיד כל כך הרבה הגבלות על התייחסות לאחרים ולשפה שבה הם משתמשים. למעשה, כמבוגר ביפן, לעתים רחוקות יקראו לאדם בשמו הפרטי או ישתמשו בצורת tameguchi (נאום לא פורמלי ביפנית) אלא אם כן עם חבריו הוותיקים מבית הספר. אולי עדיין ישתמשו ב- tameguchi עם אנשים בני אותו גיל, אך לרובם יהיה קשה להתקרב עוד צעד ולקרוא להם בשמם הפרטי. ביפן, יש משהו מאוד אינטימי בלקרוא לאנשים בשמם הפרטי או בכינויים כיוון שהיפנים משתמשים בכותרות שונות של כבוד כאשר הם פונים לאחרים. ובכל זאת, פנייה למישהו בכינויו או בשמו הפרטי הופכת לסימן לקשר הדוק.

אז בואו נראה כיצד יפנים פונים לאחרים בשלבי חיים שונים, החל מבית הספר היסודי ועד ליציאתם מבית הספר.

בית ספר יסודי (גילאי 6-12):

מורים בדרך כלל קוראים לתלמידים בשמות משפחה ומשתמשים בסיומת כבוד סאן לבנות וקון לבנים. ילדים קוראים זה לזה בשמות הפרטיים, כינויים או שמות משפחה עם או בלי סיומת הכבוד.

בנות יקראו אחת לשנייה כנראה בשלוש דרכים-

  • בשמותיהם הפרטיים ללא כל סיומת, הנקראת yobisute
  • בשמותיהם הפרטיים עם הסיומת (צ'אן)
  • לפי הכינויים שלהם

באשר לבנים, זה יהיה אותו דבר חוץ מזה שהם משתמשים בסיומת "קון" במקום. סביר יותר שיקראו לחברי בכיתה בשמות המשפחה שלהם עם הסיומת "קון".

חטיבת ביניים (גילאי 13-15):

המורים פונים לתלמידים בשמות משפחה עם סיומת הכבוד "סאן" לבנות ו"קון" לבנים או קוראים להם בשמות משפחה ללא סיומת הכבוד. התלמידים קוראים זה לזה בשמות פרטיים, כינויים או שמות משפחה עם או בלי סיומת הכבוד, והם הופכים רגישים יותר לאופן שבו הם קוראים זה לזה.

כשבגיל ההתבגרות קוראים זה לזה בשם הפרטי בלי שום סיומת כבוד, זה רומז שהם נמצאים במערכת יחסים, אבל זה נראה לגמרי טבעי אם הם פשוט חברים קרובים. לכן, חטיבת הביניים היא המקום בו אנו יכולים לראות את "הבלבול" בקרב ילדים שאינם יכולים שלא להעלות ספקולציות לגבי סוג מערכת היחסים של חבריהם, בהתבסס על האופן שבו הם פונים זה לזה.

תלמידי חטיבת הביניים מתחילים לפנות לקשישים עם התואר senpai, שפירושו "קדימה" בבתי הספר. Senpai הוא כמעט תמיד מישהו מבוגר ממך, אבל אתה יכול גם לקרוא למישהו senpai אם יש לו ניסיון של יותר שנים ממך, בין אם בעבודה או בתחביב.

תיכון ומכללה (מגיל 16 ומעלה):

בתיכון המורים פונים לתלמידים בשמות משפחה עם סיומת הכבוד "סאן" לבנות ו"קון" לבנים או קוראים להם בשמות משפחה ללא סיומת הכבוד.

בדומה לחטיבת הביניים, אבל ההבדל הגדול הוא שהשימוש ב"סאן "ו"קון" (על שם שמות משפחה) גדל באופן דרמטי בקרב תלמידים בתיכון ובמכללה.

זה יכול לקרות משתי סיבות:

  1. התלמידים מבוגרים מספיק כדי לדעת שהם לא צריכים להסתדר עם כולם, וכך הם מפתחים חברות בקבוצות קטנות.
  2. התלמידים מבדילים את חבריהם הקרובים מחברי כיתה או עמיתים בלבד, והם אינם טורחים לחשוב כיצד להתייחס לאחרים. תמיד יש את ה"סאן" המכובד שהם יכולים להשתמש בו בבטחה כדי להישאר מנומסים.בדומה לתלמידים בחטיבות הביניים, תלמידי תיכון ומכללות עשויים לכנות קשישים בכנוי:"senpai".

מחוץ לבית הספר (מקום עבודה):

כברירת מחדל, כולם פונים זה לזה בשם המשפחה עם הסיומת "san". חלק מהחברות עשויות להתייחס לעובדים בשמות המשפחה שלהם עם שם תפקיד.

בדרך כלל אם קוראים למישהו בשם הפרטי או בכינויו הדבר נחשב כבלתי הולם, במיוחד כשכל מי שעובד שם הוא יפני. עם זאת, בשלב זה של החיים, יפנים רבים מותחים קו ברור בין החיים הציבוריים (בעיקר עבודה) לפרטיים (משפחה וחברים), כך שזו רק דאגה אחת פחות בחיים שהם לא צריכים לחשוב איך לפנות לאחרים בפומבי.

במקום זאת, הם פועלים לפי הכלל האוניברסאלי של קריאה למישהו בשם משפחתו עם הסיומת "סאן".

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

האופי היפני- פשטות מורכבת

שגיא ברון, אמן בונסאי וגינון יפני, יו"ר איגוד הבונסאי הישראלי אמר בכתבה לפני מס' שנים כי גן יפני זהו גן שיש בו 'פשטות מורכבת'. זה נשמע כמו דבר והיפוכו, וזה אכן כך. כשנכנסים לגן יפני המטרה היא שהוא יראה כדבר הכי טבעי, אבל בעצם זהו גן שתוכנן והונדס ברמת המילימטר. כל סלע מונח רק לאחר המון השקעה בבחירת המיקום שלו ובצורת ההנחה שלו.


האופי היפני, בדומה לגן היפני, בעל 'פשטות מורכבת'. היפניים אולי בעלי מראה אדיש ופנים אטומות, אולם למעשה הינם רגישים בצורה יוצאת דופן.
היפני הממוצע, קולט באופן טבעי ובלתי מודע ניואנסים חברתיים ובין-אישיים. כל סימן לאי-שביעות רצון, כעס או אכזבה מכיוון הצד השני, יגרום לו לחוש אי-נוחות, תסכול וחשש שמא פגע בך. במידה והמקור לתחושותיך נובע מאי-הבנה תרבותית (כלומר בשל היותך זר שאינו מודע לדקויות המקומיות) יש סיכוי גבוה כי הוא ייעלב. יפני שנעלב או חש תסכול בעבודתו איתך הינו שותף עסקי גרוע. ולמרות שאינם מראים זאת, במידה ונעלבו ינסו היפנים לטרפד את העסקה, במטרה שלא להיות במצב זה שוב.
ולכן באופי היפני התנצלות היא אמירת שלום.
יפנים לא אומרים לא.
קשה= משמעו אי אפשר.


כדי להימנע מפגיעה בזולת ובהרמוניה החברתית, היפנים מקפידים על: סגנון דיבור מנומס ושקט, ההתייחסות היא תמיד לחברה או לקבוצה ולא ליחיד, הדברים מנוסחים בצורת הצעה, ויש להרבות בהתנצלויות.
התפרצות באמצע דבריו של אדם אחר, הרמת קול, הבעת קוצר רוח וקביעה לבן-שיחך מה יעשה, משאירים רושם רע. לעומת זאת, דיבור מנומס ובקול שקט, הקשבה עד הסוף (הערות רושמים ומעלים במסודר לאחר שהדובר סיים), במידה ודנים באופן ההתקדמות המשותף מציעים דרך פעולה והצעות ילוו בהתנצלות, יעזרו להשאיר רושם טוב ולהתחבר לאופי היפני.
כניסה לשוק היפני מזמנת פוטנציאל עצום, אבל ההזדמנות לממשה היא כמעט חד פעמית. לכן, בכניסה לשוק היפני מומלץ להיעזר במומחים המכירים את האופי היפני והתרבות העסקית היפנית. חברת AddValue מתמקדת בפיתוח עסקי עתירת מומחיות בשוק היפני ובעלת הכרות מעמיקה של התרבות היפנית ואופן העבודה הנדרש לאתגרים ששוק זה מציב. יש לנו סניף מקומי בטוקיו, ולכן יש לנו נגישות גבוהה ומהירה ללקוחות ושותפים יפניים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

לעשות עסקים ביפן

השוק היפני מתאפיין בתרבות עסקית ייחודית, המבוססת על שילוב מסורות ארוכות יומין של שיטות המסחר היפניות המסורתיות וערכי הלוחם של מעמד הסמוראים. שילוב זה יוצר תרבות עסקית שמרנית, היררכית, קפדנית ובעלת נטייה קיצונית לסדר וחישובים ארוכי טווח.

סגנון זה מקובל בכל מגזרי המשק היפני, כאשר לכל פלח שוק יש מאפיינים ייחודיים משלו, הידועים לכלל השחקנים בו, אשר מצפים שהצד השני יתאים עצמו לצורת העבודה המקובלת. כתוצאה מכך, זרים המבקשים להיכנס לשוק היפני צריכים ללמוד את מאפייני סגנון העבודה הרלוונטיים לפלח השוק שלהם ולהתאים את עצמם אליו.

איש איננו מצפה מחברה זרה להתנהג כמו חברה יפנית, אולם חשוב ביותר ללמוד עד כמה שניתן את מאפייני השוק וסגנון העבודה ולהראות מאמץ השתלבות אמתי וכנה, כמו גם לתת ליפנים להוביל את המתווה האסטרטגי המשותף. ניסיון ליישם את סגנון המסחר המקובלים במערב ייתקל ב'קיר מסטיק' גמיש אך בלתי חדיר, ויסתיים בתסכול ותחושה שהחברה הזרה איננה מצליחה להבהיר את כוונותיה ואת האסטרטגיה המוצעת שלה.

חברות יפניות יעדיפו להיפגש עם שותפים עסקיים פוטנציאליים פנים אל פנים על פני שיחת טלפון או התכתבות. חברות קטנות ובינוניות במיוחד מורגלות בקשרים אישיים עם שותפים עסקיים פוטנציאליים, אשר מאפשרים תקשורת גלויה וכנה. למרות שלכל המעורבים ברור כי מטרת הקשר הינה רווח עסקי, הרי שהיפנים ככלל מעוניינים בקשר אישי ורצוי להשקיע ביצירת הקשר האנושי הראשוני, שכן הוא משקף הבנה של הציפיות של שני הצדדים ויאפשר בהמשך הדרך להתגבר על המכשולים שבוודאי יעלו.

אלמנט חשוב נוסף נוגע לסוגיית האמון. יפן הינה ארכיפלג מסוגר, אשר במשך מאות שנים התפתח במנותק מהעולם החיצון והתרבות היפנית מגלה חשדנות רבה כלפי זרים. אחד האמצעים היעילים בכדי להתגבר על החשדנות היפנית הטבעית הוא השימוש בממליצים מקומיים. השימוש במערכות יחסיים קיימות וחתירה ליצירת קשרים חדשים הם אמצעים יעילים ביותר עבור חברות המעוניינות להיכנס לשוק היפני.

במקביל, חשוב לשמור ולטפח מערכות יחסים קיימות, כאשר הצלחה בפיתוח קשרים אישים הדוקים אמנם עשויה לדרוש זמן רב וסבלנות, אך היא תתגלה כחשובה ביותר בזמן משבר. המאמץ שיושקע בפיתוח מערכות היחסיים האלו ייתפס על ידי הצד היפני כגישה רצינית ובטווח הארוך יוכיח את עצמו, יתגמל ויסייע בקידום הזדמנויות עסקיות.

דבר נוסף וחשוב הוא צורת הניהול של תקשורת שוטפת.  היפנים עובדים במבנה ארגוני מסודר, בו כל פריט מידע נרשם ומקוטלג, ומייחסים חשיבות רבה לתקשורת שוטפת ומהירה – כאשר מתן תשובה אחרי שבוע נחשב לאיטי, לא מתחשב ומעיד על כך שהצד השני אינו ראוי לאמון מלא כשותף עסקי (מובן שלעתים השלמת פערי המידע דורשת זמן, אולם במצב זה יש לתת תשובה קצרה בסגנון 'הבנתי, אנחנו בודקים נחזיר לך תשובה מסודרת תוך XXX ימים/שבועות). חשוב להדגיש כי שמירת תקשורת נאותה איננה דורשת מאמץ מיוחד, אלא הקפדה בסיסית על כללי התנהגות חברתית מנומסת.

כניסה לשוק היפני מזמנת פוטנציאל עצום, אולם ההזדמנות לממשה היא כמעט חד פעמית, לכן אנו בחברת AddValue מתמקדים בפיתוח עסקי ובהערכות של חברות ישראליות לקראת כניסתן לשוק היפני. אנו מבצעים "גישור משולש" עתיר מומחיות ומבוסס על היכרות מעמיקה עם השוק היפני, התרבות העסקית במדינה וההזדמנויות השונות. ל- AddValue סניף מקומי בטוקיו, ולכן יש לנו נגישות גבוהה ומהירה ללקוחות ושותפים יפניים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

נומיקאי- השעות הפרועות ביפן

לתרבות העסקית ביפן כללים חשובים החל מאופן הלבוש, הדרך בה מחליפים כרטיסי ביקור ועד מפגשי השתייה ה" נומיקאי" ( nomikai  飲み会 ) בהם נפגשים הקולגות לאחר יום עבודה ארוך בבר יפני (איזקאיה) לערב שתיה שאולי יודעים איך הוא מתחיל אבל לא תמיד יודעים איך הוא יסתיים…


הנומיקאי הוא אחד הטקסים העסקיים החשובים ביפן ואיש/אשת עסקים שאיננו יפני אשר הוזמן להשתתף בנומיקאי הוא בהחלט בר מזל.
ישנן סיבות רבות להחליט לצאת לערב שתייה: פרידה מעובד או קבלת עובד חדש, סיום פרויקט גדול בעבודה, סגירת עסקה גדולה ועוד…
ישנן כמה מסיבות שתייה שבהן כל המשרד לוקח חלק כמו: חגיגות היום האחרון בשנה (Bounenkai).
תחילתו של ערב שתייה טיפוסי עלול להיראות משעמם או רשמי- מתחילים עם כמה נאומים שגרתיים של הבוס ושל כמה מהעובדים, קצת אוכלים וקצת שותים…ולאט לאט, ככל שרמת האלכוהול מתחילה לטפס, כל המחסומים והעכבות מתחילים להשתחרר והערב הופך להיות פרוע ומשוחרר.


חלק מהכללים הנוקשים בחברה היפנית מתחילים להתמוטט, העובדים מתחילים לדבר בפתיחות על חייהם, על קשיים בהם הם נתקלים, אומרים בגלויי את דעתם על הקולגות ואפילו על הבוסים בחברה.
מכיוון שזה מקובל ואף רצוי להשתכר במפגשים אלו, הדברים הנאמרים במפגשי הנומיקאי לא נלקחים ברצינות והכל נסלח ונשכח.
כנות ורגשנות בין עמיתים לעבודה, ללא קשר לדרגה, נדירים ואינם מקובלים ביפן והם מתרחשים רק במפגשי שתיה. התופעה של שחרור העכבות נקראת ביפנית-bureikō .

מפגשי נומיקאי אינם חובה אך לא מקובל לסרב להצעה להצטרף למפגש כזה וחשוב לדעת כי למרות שהמפגשים ידועים בכמויות האלכוהול הרבות לא מאלצים אף אחד לשתות ומי שמעדיף לשתות משקאות נטולי אלכוהול מכבדים את בקשתו. גם עובד המרגיש ששתה מספיק אלכוהול, משאיר את הכוס מלאה ובכך מסמן כי סיים להערב את צריכת האלכוהול שלו ואף אחד לא דוחק בו להמשיך לשתות.
מקומות עבודה לוקחים את מפגשי הנומיקאי ברצינות ומייחסים חשיבות רבה למפגשים אלו כתורמים לגיבוש הצוות ויצירת הרמוניה בין עובדי החברה.
נומיקאי2

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת