הלם תרבות 101: צפו לבלתי צפוי בטיול שלכם ביפן

טיול ראשון ליפן יכול להיות מלא בכל מיני הפתעות! הנה סקירה למה לצפות כדי למנוע בעיות ולהישאר מכבדים.

כשאתם מבקרים ביפן בפעם הראשונה, אתם צפויים להיתקל בדברים שאתם לא רגילים אליהם, וזה הכל חלק מהכיף! אבל בין אם זה להשתחוות במקום ללחוץ ידיים או לקבל מנה שלא הזמנתם, יש כמה דברים שצריכים להיות מודעים אליהם כדי למנוע אי הבנות ולעזור לטיול שלכם לעבור בצורה חלקה ככל האפשר.

בואו נסתכל על כמה מהדברים שניתן לצפות להם בטיול הראשון שלכם ליפן.

אוכל בחוץ

רוב המסעדות ביפן יקבלו את פניכם בקול "irasshaimase", כלומר "ברוך הבא", שיקבל הד על ידי צוות המקום. זה קורה גם כשאתם עוזבים, עם "arigatou gozaimashita" (תודה שבאת). אתם לא צריכים להגיב.

כשזה מגיע לאוכל, מקור גדול לבלבול למטיילים היא האוטושי של יפן, מנה קטנה שמקבלים לפני ההזמנה, מוגשת בדרך כלל קרה. אין משא ומתן לגביה והיא משמשת כ״מס ישיבה״ ברוב ה-izakaya (פאבים בסגנון יפני), אז פשוט תצטרכו לקבל את זה!

האוטושי היא לרוב משהו כבוש או מבושל, שעלול לכלול טעמים לא מוכרים. ומנות לא מוכרות לא עוצרות שם! במנות בשר, יפן משתמשת בדרך כלל בכמה שיותר מהחיה. לעתים קרובות תתקלו בזה במסעדות יאקיטורי (עוף בגריל) ויאקיניקו (בשר בגריל), שם רוב התפריט הוא רק חלקים שונים של הבשר, כולל דברים כמו לב וכבד.

אם כבר מדברים על בשר, בעוד שארוחות על בסיס צמחי צוברות פופולריות במערב, האפשרויות הצמחוניות והטבעוניות של יפן מוגבלות יחסית. בערים גדולות כמו טוקיו תמיד יש כמה מסעדות צמחוניות, אבל במסעדה יפנית רגילה כנראה לא יהיו אפשרויות או לפחות לא רבות. מרק דגים מתווסף לעתים קרובות למנות, אפילו כאלה שהן בעיקר ירקות.

להסתובב

אחד המכשולים הגדולים ביותר עבור נוסעים בפעם הראשונה היא מערכת הרכבות המסובכת של טוקיו. ישנם 13 קווי רכבת תחתית וקווי קרקע רבים מחוץ לעיר. למרבה המזל, לכל תחנה יש שלטים באנגלית, וגוגל מפות היא די אמינה להתניידות.

ההפתעה הנוספת שאתם עלולים להיתקל בה היא מערכת התורים המסודרת. כאשר ממתינים לרכבת, אנשים יעמדו בתור משני הצדדים היכן שהדלתות נפתחות ולאחר מכן ימתינו שירדו הנוסעים לפני העלייה.

כשמגיעים לשעת העומס, המערכת זהה לחלוטין, אבל אנשים ידחסו את עצמם לרכבות שנראות כאילו הן כבר מלאות. עדיף להימנע מרכבות בשעות העומס של הבוקר ומעט אחרי 17:00.

סוגי לינה

לאחר שתעברו בין ההמונים למלון שלכם, עשויות להיות כמה חוויות חדשות שמחכות לכם בהתאם לסוג הלינה שבה אתם נמצאים. הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:

• מלון בינלאומי: במידה רבה מה שאפשר לצפות במקומות אחרים, לפעמים עם אונסן (אמבטיה משותפת)

• מלון עסקים: בדרך כלל קטן עם שירותים מינימליים

• Airbnb: ייתכן שיהיו פוטונים על הרצפה במקום מיטות. בדרך כלל הם יהיו מוכנים עבורכם, אבל הם עשויים להיות בארון.

• ריוקאן (פונדק יפני מסורתי): מסורתי מאוד. ארוחות הבוקר והערב הן בדרך כלל בזמנים קבועים, ויהיו זמנים מוגדרים להנחת או הסרת הפוטון, לרוב מוקדם בבוקר.

• Minshuku (צימר יפני): מסורתי מאוד. סביר להניח שתאכלו ארוחות עם הבעלים, שיהיו יפניות מסורתיות, וכנראה שתחלקו חדר רחצה. פוטונים מסופקים במקום מיטות.

• מלון אהבה: לא מקום לקחת את המשפחה שלכם! אלה לא מופיעים באתרי הזמנות רגילים ומשלמים בדרך כלל לפי שעה עבור קצת זמן זוגי… אם אתם מבינים למה אנחנו מתכוונים.

שפה ומנהגים

הצוות בחנויות ובמסעדות בערים הגדולות עשוי לדבר קצת אנגלית, וצוות המלון אפילו יותר, אבל אי אפשר לסמוך על זה. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא לתכנן מראש ולהשתמש בבלוג השפה של GaijinPot כדי ללמוד כמה יסודות לפני שאתם נוסעים.

מלבד השפה, יש כמובן גם מגוון שלם של מנהגים שונים. זה טוב להיות מודעים להבדלים האלה, אבל הנה כמה שחשוב לשים לב אליהם:

• אנשים בדרך כלל משתחווים במקום ללחוץ ידיים ביפן, אבל עשויים להושיט את ידם כדי ללחוץ אם הם יודעים שאתם מחו"ל. קידה פירושה גם "תודה" ו"סליחה".

• יצירת X עם אצבעות או זרועות פירושה "לא" "אנחנו סגורים" או "אין מושבים", ובדרך כלל משתמשים בה כאשר מישהו מרגיש עצבני לגבי השימוש באנגלית, אז השתמש במחווה זו במקום.

• אל תתנו טיפ על שום דבר ביפן, כולל מסעדות ומוניות. הם יחזירו לכם את הכסף.

כמובן, אתם עלולים להיתקל בטונות של הבדלים תרבותיים אחרים, אבל אלה אמורים לתת לכם בסיס טוב להיות מוכנים ומכבדים במהלך הטיול הראשון שלכם ליפן!

מה הכי הפתיע אתכם בטיול הראשון שלכם ליפן? שתפו את החוויות שלכם בתגובות למטה כדי לעזור לנוסעים אחרים בפעם הראשונה שלהם!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מדוע מכונות אוטומטיות כל כך פופולריות ביפן

יפן היא גן עדן למכונות אוטומטיות. לפי מאמר ב-IT Media, בעוד שמספרם צונח לאיטו כתוצאה מתחרות מחנויות נוחות וירידה באוכלוסייה, ביפן עדיין יש הכי הרבה מכונות אוטומטיות לנפש בעולם.

יתרה מכך, עם שיעור הפשיעה הנמוך יחסית במדינה, אין סיבה להשאיר מכונות נעולות בתוך הבית, שם ניתן יהיה לנטר אותן בקלות רבה יותר, ולכן ניתן למצוא מכונות אוטומטיות בחוץ הן באזורים העירוניים והן באזורים כפריים. מכונות אוטומטיות הן חלק מהנוף ביפן.

חידושים טכנולוגיים האיצו את קבלתם. מאז 1973 כשמותג הקפה המשומר Pokka יצא עם הדגם הראשון, מכונות אוטומטיות לממכר משקאות קרים וחמים הפכו לסטנדרט. מכונות חמות וקרות נפרדות כבר לא היו נחוצות, ולכן התקנת מכונות אוטומטיות הפכה להצעה אטרקטיבית יותר. מכונות שקיבלו צורות שונות של תשלום אלקטרוני ותכונות אחרות מילאו תפקיד דומה.

לבסוף, בשנים האחרונות, מגיפת הקורונה עודדה מגמה חדשה: לספק קניות ללא מגע, חנויות מציעות כיום דברים כמו בשרים, מנות מוכנות, ואפילו ארוחות צהריים בנטו וסחורות אחרות הנמכרות בשעות הפעילות הרגילות שלהן ממכונות אוטומטיות, בעוד יצרני מזון קפוא שמוכרים דברים כמו ראמן וכוסאות גיוזה משתמשים בהם גם כחנות קמעונאית חלופית.

תמריץ גדול

יש סיבה מהותית נוספת שתורמת לפופולריות של מכונות אוטומטיות במדינה זו. אלא אם כן אתם גרים ביפן ויש לכם ניסיון בהתקנת מכונות אוטומטיות, עם זאת, ייתכן שאינכם מודעים לכך.

אם ברצונכם לשים מכונה אוטומטית לממכר משקאות קלים, מיץ או כל משקה לא אלכוהולי אחר (למעט חלב) בבקבוקי פלסטיק, קופסאות שימורים או בקבוקי זכוכית מול הבית או העסק שלכם, אין היתר שצריך כדי להתקין או למכור מוצרים הכרחי.

כל עוד המכונה האוטומטית עומדת בקריטריונים בסיסיים כמו לא להפריע לתנועה בכבישים ולהיות מותקנת בצורה עמידה בפני רעידות אדמה, אתם חופשיים להתקין אותה כרצונכם.

לבסוף, אם אתם הולכים עם הסוג הקונבנציונלי ביותר של מכונות למכירת משקאות, אתם יכולים לקנות או לשכור מכונה או להתקשר בחוזה עם חברת מכונות אוטומטיות. בהנחה שהם רואים את המיקום שלכם כבר-קיימא, החברה מסכימה על כך, ואז מטפלת בהתקנה של המכונה ובחידוש המלאי של המוצרים. אתם אחראים על החשמל ומקבלים רווח על המכירות.

לא קשה להבין מדוע בעלי עסקים רבים מוצאים בכך מקור אטרקטיבי להכנסה נוספת.

עם כל כך הרבה דברים שדורשים אישורים ביפן, הקלות שבה אתם יכולים להתקין מכונות אוטומטיות היא אחד הגורמים שתרמו באופן היסטורי לשכיחותם ברחבי המדינה.

אישורים לכמה דברים

כמובן, כפי שאתם יכולים לדמיין, חלק מהדברים אכן דורשים אישורים. הנה הרשימה:

• חלב: היתר עסק למכירת חלב (חוק תברואה במזון).

• משקאות בכוסות פתוחות: היתר להפעלת מכונות אוטומטיות עם פונקציית בישול (חוק תברואה במזון).

• אוכל מבושל כמו ראמן, פיצה, המבורגרים וכו': היתר מסעדה (חוק תברואה במזון).

• מאכלים טריים הדורשים קירור כמו כריכים: היתר עסק (חוק תברואה במזון).

• אלכוהול: היתר קמעונאי משקאות (חוק מיסוי אלכוהול).

• סיגריות או מוצרי ניקוטין אחרים: היתר קמעונאי טבק (חוק עסקי טבק).

מלבד זאת, אתם חופשיים למכור כל מה שתרצו מבלי ליצור קשר עם משרד ממשלתי כלשהו כדי לקבל אישור או אפילו להודיע למישהו לאחר התקנת המכונה. רוצים להפעיל מכונה למכירת מוצרים שאינם מתכלים? אין בעיה. מה דעתכם על ראמן קפוא, גיוזה או מזונות קפואים אחרים? לכו על זה. רוצים למכור צעצועים, מגבות או חולצות? לכו על זה!

כמובן, רוב הקוראים שלנו לא יחשבו על התקנת מכונות אוטומטיות אלא למצוא אותן ולנסות אותן.

אם כן, רק הקפדו לבדוק בתוך חריץ המטבעות לפני שתכניס את המטבע שלכם.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

נומיקאי- השעות הפרועות ביפן

לתרבות העסקית ביפן כללים חשובים החל מאופן הלבוש, הדרך בה מחליפים כרטיסי ביקור ועד מפגשי השתייה ה" נומיקאי" ( nomikai  飲み会 ) בהם נפגשים הקולגות לאחר יום עבודה ארוך בבר יפני (איזקאיה) לערב שתיה שאולי יודעים איך הוא מתחיל אבל לא תמיד יודעים איך הוא יסתיים…

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

הנומיקאי הוא אחד הטקסים העסקיים החשובים ביפן ואיש/אשת עסקים שאיננו יפני אשר הוזמן להשתתף בנומיקאי הוא בהחלט בר מזל.
ישנן סיבות רבות להחליט לצאת לערב שתייה: פרידה מעובד או קבלת עובד חדש, סיום פרויקט גדול בעבודה, סגירת עסקה גדולה ועוד…
ישנן כמה מסיבות שתייה שבהן כל המשרד לוקח חלק כמו: חגיגות היום האחרון בשנה (Bounenkai).
תחילתו של ערב שתייה טיפוסי עלול להיראות משעמם או רשמי- מתחילים עם כמה נאומים שגרתיים של הבוס ושל כמה מהעובדים, קצת אוכלים וקצת שותים…ולאט לאט, ככל שרמת האלכוהול מתחילה לטפס, כל המחסומים והעכבות מתחילים להשתחרר והערב הופך להיות פרוע ומשוחרר.

חלק מהכללים הנוקשים בחברה היפנית מתחילים להתמוטט, העובדים מתחילים לדבר בפתיחות על חייהם, על קשיים בהם הם נתקלים, אומרים בגלויי את דעתם על הקולגות ואפילו על הבוסים בחברה.
מכיוון שזה מקובל ואף רצוי להשתכר במפגשים אלו, הדברים הנאמרים במפגשי הנומיקאי לא נלקחים ברצינות והכל נסלח ונשכח.
כנות ורגשנות בין עמיתים לעבודה, ללא קשר לדרגה, נדירים ואינם מקובלים ביפן והם מתרחשים רק במפגשי שתיה. התופעה של שחרור העכבות נקראת ביפנית-bureikō .

מפגשי נומיקאי אינם חובה אך לא מקובל לסרב להצעה להצטרף למפגש כזה וחשוב לדעת כי למרות שהמפגשים ידועים בכמויות האלכוהול הרבות לא מאלצים אף אחד לשתות ומי שמעדיף לשתות משקאות נטולי אלכוהול מכבדים את בקשתו. גם עובד המרגיש ששתה מספיק אלכוהול, משאיר את הכוס מלאה ובכך מסמן כי סיים להערב את צריכת האלכוהול שלו ואף אחד לא דוחק בו להמשיך לשתות.
מקומות עבודה לוקחים את מפגשי הנומיקאי ברצינות ומייחסים חשיבות רבה למפגשים אלו כתורמים לגיבוש הצוות ויצירת הרמוניה בין עובדי החברה.

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת