ימי הזיכרון הירושימה ונגסאקי

• 

בכל שנה בתאריכים ה6.8 ו9.8 מתקיימים טקסי וימי זיכרון לפצצות האטום שנפלו על הירושימה ועל נגסאקי במלחמת העולם השנייה.

הירושימה:

הירושימה היא מהערים המרכזיות ביפן שנמצאת בדרום-מערבו של האי הונשו. העיר נוסדה ב-1589  אם כי כבר כ-400 שנה קודם לכן, התקיימו בסביבתה כפרי דייגים ששוגונים (מנהיגי מיליציות) שלטו בהם. לעיר הייתה חשיבות אסטרטגית כנמל מרכזי במסחר עם סין. ב-1889  ניתן להירושימה מעמד רשמי של עיר. במהלך מלחמת סין–יפן הראשונה (1894-1895) שימשה הירושימה כבירתה הזמנית של יפן. העיר נמצאת במישור, אם כי בסביבתה יש מספר גבעות המתנשאות לגובה של כ-200 מ'.

• 

הירושימה, שהייתה ב-1945 העיר השישית בגודלה ביפן, הייתה בעלת חשיבות צבאית. מפקדות הארמיה השנייה, אשר תפקידה היה הגנת דרום יפן כולה, שכנו בה. עם זאת, הפצצות בעלות הברית במשך המלחמה לא התמקדו בה. על הירושימה הטיל חיל האוויר האמריקני את פצצת הגרעין השנייה בהיסטוריה שנקראה "ילד קטן" בבוקר ה-6 באוגוסט 1945.

בעיר שלטה הבנייה מעץ דבר שהפך אותה לפגיעה מאוד לאש. מצד שני, במרכזה נבנו כמה בנייני בטון מזוין וחזק במיוחד, כדי לעמוד ברעידות האדמה הנפוצות. בשל כך שרדו כמה מהמבנים באזור גם אחרי ההפצצה, ביניהם בניין "אולם קידום התעשייה של מחוז הירושימה", אף על פי שהפצצה הוטלה ממש עליו. בניין זה נותר על כנו, ולא שופץ מאז, והכספת בבנק המרכזי, אשר השטרות נשארו בה כחדשים. הוא נודע בשם "אנדרטת השלום בהירושימה" וב- 1996 הכריז עליו אונסק"ו כאתר מורשת לאומית.

• 

• 

כל שנה ב-6.8 בשעה 8:00 מתקיים בחזית אנדרטת הזיכרון בפארק השלום בהירושימה טקס לציון נפילת פצצת האטום על העיר, השנה מציינים 76 שנה לנפילת הפצצה.
אל הטקס מגיעים ניצולים וקרובי משפחתם, אנשים ציבור ובני העיר לחלוק כבוד ולהתפלל למען השלום.

בשעה 8:15 , היא שעת נפילת הפצצה, מתכנסים כולם יחדיו לדקת דומיה ולאחר מכן פעמון השלום מצלצל כאות לפתיחת הטקס, בסיום הטקס מופרחות לאוויר כ-1000 יונים. האירוע מתקיים בסימן של הנצחה ולמרות הכאב הקשה האירוע הינו בסימן של תקווה, רצון ללמוד מטעויות העבר ותקווה לשלום עולמי. במהלך כל היום ישנם אירועים הקשורים להנצחה בהשתתפות אורחים ואנשי ממשל מכל העולם. בערב מתקיים טקס מרגש כאשר שיאו בהשטת פנסי נייר הנושאים קטעי כתיבה המביעים את הרצון לשלום. את פנסי הנייר משיטים על נהר הMotoyasu  ולפי המסורת היפנית פנסי הנייר על המים מסמלים את המסע לעולם הבא.

טקס הזכירון הראשון היה בשנת 1947 ביוזמתו של ראש העיר דאז שינזו האמאי ומאז כל שנה נערך הטקס בליווי משתתפים רבים כאשר תמיד ראש ממשלת יפן נוכח בטקס.
בשנת 2016 השתתף בטקס הנשיא ברק אובמה שהיה הנשיא האמריקאי הראשון שביקר בהירושימה.
הטקס משודר בדרך כלל בתחנות טלוויזיה ברחבי יפן ומופיע בתוכניות חדשות ברחבי העולם.

• 

נגסאקי:

נגסאקי היא עיר נמל הנמצאת באי קיושו הדרומי שביפן בעלת היסטוריה מרתקת. בשנת 1571 כאשר יפן החלה להיפתח לעולם הגיעו לנגסאקי אוניות פורטוגזיות והקימו בה נמל לסחר חוץ. העיר התפתחה ושגשגה כעיר נמל וגם לאחר שיפן סגרה את שעריה למדינות אחרות בתקופת אדו, המשיכה נגסאקי לפעול כנמל היחיד הפתוח לסחר בינלאומי.

כאחת מערי הנמל הקרובות ביותר ביפן ליבשת אסיה, נגסאקי מילאה תפקיד בולט ביחסי סחר חוץ ומזה מאות שנים והייתה החשובה מבין מעט מאוד נמלים הפתוחים למספרים מוגבלים של סוחרים זרים בתקופת הבידוד של יפן. עד היום אפשר לראות בנגסאקי תזכורת לתקופה זו במבני מגורים שונים שנבנו בהשפעת התושבים הזרים שגרו בה.

האזור בו התרכזו התושבים הזרים נקרא "המדרון ההולנדי" (オ ラ ン ダ 坂, אורנדה-זאקה) רחוב מרוצף באבן בו התגוררו סוחרים זרים רבים לאחר פתיחת נמל העיר לסחר חוץ בשנת 1859. מכיוון שההולנדים היו המערביים היחידים שהורשו להיכנס ליפן בשנים אלו, הכינוי "הולנדים" התייחסו לכל מי שמערבי גם אם מוצאו היה ממדינה אחרת.

• 

• 

אך למרות החשיבות ההיסטורית של העיר היא מוכרת לנו בעיקר גלל פצצת האטום שהוטלה עליה.

ב- 9 באוגוסט 1945, בשעה 11:02 אחר הצהריים – שלושה ימים לאחר שהוטלה פצצה אטומית על הירושימה הוטלה הפצצה האטומית השנייה "איש שמן" על העיר נגסאקי. המטרה הראשונה הייתה העיר קוקורה אך עקב שכבת עננים שמנעה מהטייס להטיל את הפצצה הוחלט לעבור למטרה המשנית- נגסאקי.

הנזק שנגרם לנגסאקי היה קטן מזה שנגרם להירושימה, למרות שהפצצה הייתה בעוצמה גבוה יותר וזאת בגלל פני השטח ההרריים של העיר. בין 40-80 אלף איש נהרגו מהפצצה, חלקם באותו יום וחלקם בחודשים שלאחר מכן.

• 

• 

נגסאקי פועלת להנציח את זיכרון אותו יום טראגי ובעיר ישנם כמה אתרי הנצחה וזיכרון לזכרם של ההרוגים ולהזכיר למבקרים את ההשלכות של הפצצה הקטלנית.

פארק השלום בנגסאקי הוקם בסמוך למוקד הפיצוץ ומטרתו לייצג את המשאלה לשלום עולמי ונדר שמלחמה קשה כזו לעולם לא תחזור על עצמה. הפארק כולל את פסל השלום בגובה 9.7 מטרים המסמל את משאלתם של אזרחי נגסאקי לשלום.

הפסל סייבו קיטמורה, יליד נגסאקי, יצר את הפסל כסמל לאהבה, הדמות בפסל מרימה את יד ימין ומצביעה על השמים כדי לסמן את האיום של נשק אטומי ואילו הזרוע השמאלית מורמת אופקית כדי לייצג את המשאלה לשלום. עיניה של הדמות עצומות קלות בתפילה לנפשם של קורבנות הפצצה האטומית. בכל שנה ב- 9 באוגוסט, יום השנה להפצצת האטום, נערך טקס זיכרון מול הפסל. בפארק נמצאת גם מזרקת השלום, שנבנתה לזכר ילדה קטנה שהסתובבה וחיפשה מקור מים. בפארק יש אזור המוקדש לסמלי שלום ובו יש אנדרטאות זיכרון שנתרמו ע"י מדינות שונות.

• 

• 

מוזיאון פצצת האטום מציג את המאורעות הקשים בצורה נגישה. במוזיאון אפשר לראות את האירועים שקדמו להפלת הפצצה האטומית, שחזור נגסאקי עד ימינו, תולדות פיתוח הנשק הגרעיני והתקווה לעולם שליו ללא פצצות אטום.

קבר סאנו הקדוש נמצא כ-900 מטר ממרכז הפיצוץ. בעקבות הפיצוץ כל המבנה הושמד לחלוטין פרט לאחד משעריי הטורי שהיו במקום. מה שנותר משער הטורי זו הקשת שנותרה עומדת על רגל אחת בלבד במשך כל 76 השנים שעברו. העמוד הבודד מסמל עבור תושבי העיר את החוסן והחוזק שהם גילו בתקופה הקשה שעברה עליהם. לא רחוק משם ישנם עצים שלמרות שנפגעו קשה בפיצוץ הם שוקמו ואף החלו לצמוח מחדש. עד היום אפשר לראות חתיכות זכוכית ופסולת כתוצאה מהפיצוץ בתוך חלל של אחד העצים.

• 

• 

• 

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

70 שנה להירושימה

On Thursday, August 6, was the 70 years memorial day to the US atomic bombing of Hiroshima.

The tragic event was mourned throughout Japan, with the main ceremony held in the actual place of event in Hiroshima city, in the presence of survivors of the attack and leading political figures, including Japanese PM, Mr. Shinzo Abe.

The bombing, that was followed by a second bomb thrown on the city of Nagasaki, has claimed the lives of over 200,000 people, and left dozens of thousands of survivors who suffered from effects of the radiation for the rest of their lives. It was also one of the major factors that turned Japan into a pacifist country, forsaking the use of war as a mean to solve political disputes.

This year ceremony was held, however, under an intense internal debate regarding Japan military use. The recent attempts of the current Liberal Democratic Party led Govt., to change article 9 of the Japanese constitution, which outlaw the use of war and the Japanese Self Defense Forces in international disputes, is creating a strong and emotional opposition within the Japanese parliament and public opinion alike. Many of the survivors of the Hiroshima bomb has warned that the changes, promoted by PM Abe coalition, might expose Japan to external threats similar to the atomic bombing of Hiroshima and Nagasaki 70 years ago.

On the other hand, a constant rise in regional tension, caused by Chinese expansion into disputed territories with its neighbors; a lasting demand from the US, that Japan will shoulder a larger part of the military burden of securing the regional stability and global flow of trade and oil; and a Japanese sentiment, that a country cannot claim to be independent while totally relaying on its allay for its protection, are fueling the coalition drive for a change of the constitution.

The struggle over this issue will continue, but on the day marking 70 years for the annihilation of a whole city in a matter of seconds, it is worth stopping the debate for a moment and seriously thinks on the consequences of war…