5 מאכלי הוקאידו טעימים ביפן

ביפן, הוקאידו ידוע במרכיבים המקומיים שלו, בעיקר בגלל האקלים הנהדר שלו המושלם לכל מיני סוגים של חקלאות. הוקאידו (גם מקום נהדר להרפתקה ולעבודה) הוא היצרן הלאומי הגדול ביותר של גידולים שונים וחלב. ולסיום יש בו הכל, הם מוקפים במי דייג נהדרים ומייצרים פירות ים באיכות גבוהה שמביאים טונות של מבקרים מדי שנה. אז אין זה פלא שהאזור הפך למקום המועדף למוצרי גורמה!

הוקאידו ידוע כגן עדן לפודיז, אז לא יכולנו להתאפק ולחלוק חמש ממנות הוקאידו הטובות ביותר.

זנגי

אולי שמעתם על קאראגה, העוף המטוגן והטעים של יפן שאי אפשר לברוח ממנו כשאתם יוצאים לשתות, אבל זנגי הוא הצורה המיוחדת של המנה בהוקאידו.

ההבדל העיקרי הוא שעוף זנגי מתובל היטב – כבוש ברוטב סויה וסאקה ומצופה בקמח חיטה מעורבב עם תבלינים כמו ג'ינג'ר. אנשי הוקאידו מתגאים בטעם המעולה והעשיר של זנגי על פני קאראגה.

שלישית הראמן מהוקאידו

כל אלה נופלים תחת המטריה הטעימה של הראמן. הוקאידו עשה לעצמו שם כזה עם הראמן המהמם שלו, שלכל אזור יש סגנונות שונים, ושלושת הראשונים הם Hakodate Ramen, Sapporo Ramen ו-Asahikawa Ramen. כל אחד נקרא על שם האזור שבו מקורו.

הקודטה ראמן: מאופיין בטעם השיו (מלח) ובאטריות רכות וישרות. המרק הוא לעתים קרובות בצבע זהוב והוא מבושל בצורה כזו שלא יהיה עכור מדי. זה מוגש בדרך כלל עם תוספות כמו char siu (בשר BBQ קנטונזי), תרד ומנמה (נבלי במבוק מותססים).

ראמן סאפורו: ידוע בטעם המיסו שלו ולעתים קרובות הוא המוגש עם ירקות מוקפצים. 

למרות שהוא ידוע בבסיס מרק החזיר שלו, מסעדות רבות יגישו אותו גם עם בסיסי מרק אחרים.

ראמן Asahikawa: עשה לעצמו שם בזכות טעם רוטב הסויה שלו ואטריות דקות ומתולתלות יותר. הוא משתמש במה שנקרא "מרק W". לעתים קרובות משתמשים ב-W במשמעות של "כפול" ביפנית, ובמקרה זה, למרק יש בסיס כפול של מרק דגים וגם בשר, וכתוצאה מכך נוצר מרק מיוחד וחזק בהחלט. התוספות שלו הן בדרך כלל char siu ומנמה, אבל אפשר למצוא כמה וריאציות עם יותר ירקות פה ושם.

עוגת גבינה לטאו

הוקאידו ידוע במוצרי החלב הנהדרים שלו. הוא מייצר יותר ממחצית מהחלב של יפן, אז היינו צריכים לכלול את אחד ממטעמי החלב הטעימים שלהם, עוגת גבינה. אתם יכולים להשיג סוגים שונים של עוגות גבינה ברחבי הוקאידו, אבל המפורסמת ביותר היא עוגת הגבינה LeTao.

LeTao פתחה את החנות הראשונה שלה ב-1998 באוטארו, אז אם אתם רוצים לראות איפה הכל התחיל, זה המקום ללכת אליו. אבל עכשיו, הם התרחבו ברחבי הוקאידו ואפילו יש להם כמה חנויות באזורי קאנטו וקנסאי דרומה יותר.

עוגת הגבינה המפורסמת ביותר שלהם היא עוגת הגבינה Double Fromage, העשויה עם שכבה של עוגת גבינה לא אפויה ואפויה. זה קצת שונה מעוגת הגבינה בסגנון ניו יורק, שכן טעם הגבינה בולט יותר. עם זאת, שווה לנסות כי זה שונה לעוגת גבינה שתקבלו בשום מקום אחר!

בוטאדון

למרות שאולי שמעתם על גיודון (בשר בקר על אורז), כנראה שעדיין לא שמעתם על בוטאדון (חזיר על אורז). אולי תוכלו למצוא בוטאדון בחלקים אחרים של יפן. ובכל זאת, הוקאידו ידוע בתור המקור של המנה, אז זה נחשב לרוב למקום הכי טעים לנסות אותה.

גדול חזירים לא החל באזור טוקאצ'י עד 1910, אך לא עבר זמן רב עד שהם הבינו את הדרך הטובה ביותר להשתמש בו. פרוסות עבות של בשר חזיר נצלות בגריל, ולאחר מכן מוגשות עם מרינדה סוחפת בהשראת מנת צלופחים נפוצה בשם unaju.

לפעמים נקראת טוקאצ'י בוטאדון על שם אזור הטוקאצ'י שבו מקורו, קערת החזיר והאורז הטעימה היא בעלת מתיקות מהרוטב על בסיס סויה, ולעתים מוגשת עם אדממה. היא עמוסה בחלבון, כך שזו ארוחה טובה שתמשיך ליום ארוך של טיול בסצנות המושלגות של הוקאידו.

קושירו קאט דון

הוקאידו ידוע בפירות הים הטעימים שלו, ואחד המקומות הטובים ביותר לחוות אותו הוא ישירות בשוק דגים. אבל שוקי דגים יכולים להיות מבלבלים ולא תמיד יש משהו שאפשר לאכול במקום, כך שהם לא תמיד מעולים למטיילים.

אבל Kushiro Katte Don מאפשר לכם להתענג על הדגים הטריים שנתפסו ממש בתוך השוק. אתם יכולים לעשות זאת בשוק Kushiro Washou, הידוע כאחד משלושת שוקי הדגים המובילים בהוקאידו. זו חווית "עשה זאת בעצמך", כשאתם קונים אורז לבן מאחד הדוכנים ואז מסתובבים בשוק הדגים ולוקחים את הסשימי האהוב עליכם. שימו את זה על האורז שלכם, ויש לך katte don משלכם!

זו אופציה מצוינת לכל מי שבררן עם הדגים שלו ולא חובב הקייסנדון הרגיל (קערות אורז סשימי) שאתם עשויים לקבל במקומות אחרים. פירוש השם katte don אפילו הוא "קערת אורז כמו שאתה אוהב!"

אלו חמש מנות הוקאידו מעוררות תיאבון להוסיף לרשימה שלכם בפעם הבאה שאתם שם. נצלו את המרב כי מי יודע איפה עוד תמצאו קערה טעימה של ראמן Asahikawa!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

שש חוויות אוכל ושתייה יפניות שלעולם לא תשכחו

כולם יודעים שאוכל יפני הוא יותר מסתם דג נא. למעשה, האוכל היפני הוא כל כך הרבה יותר שלפעמים קשה לדעת מאיפה להתחיל.

ביפן ישנם מגוון רחב של מאכלים ממאכלי בשר וואגיו הנמס בפה ועד מטבח צמחוני בודהיסטי עדין, וכן תרבות אוכל רחבה כמו טקס תה עתיק יומין, אמנות קוואי לאטה המוגשת בבתי קפה. וזה לא רק האוכל עצמו – אלא האנשים המכינים אותו, המנהגים, כללי הנימוס המורכבים , והמסורות השורשיות מאחורי כל מנה.

טעימות סאקה עם סומלייה

הצטרפו ליועץ של קורדון בלו ותושב טוקיו ותיק, סבסטיאן למואן, למסע אל ההיסטוריה בת 1,300 השנים של ניהונשו – המוכר יותר למערביים כ"סאקה". עם ניואנסים בטעם כמו יין, אך עם זאת מבושל בדומה לבירה, סאקה הוא לא רק הטיפה המרה של יפן – הוא קשור למאות שנים של רוחניות ומסורת. סבסטיאן הקדיש את עצמו לתרבות הסאקה כבר יותר מ-10 שנים, כך שאין מי שמתאים יותר להכיר לכם את כל הצדדים שיש לניהונשו – מליטוש ותסיסת האורז, דרך הערכת העדינות ועומק הטעם שלו, ועד לשילוב סאקאים שונים עם מאכלים שונים.

צדפות ושאבלי באי מיאג'ימה

המטבח היפני אינו מורכב רק מפירות ים, אבל הם בהחלט חלק חשוב ממנו ובאי מיאג'ימה, זה אומר צדפות. אחד המקומות המומלצים ביותר ליהנות מהצדפה הטובה באזור, הוא במסעדת Kakiwai, עם מרפסת העץ המשוחזרת שלה המשקיפה על הים, ופגודה בת חמש קומות. עם כוס של שאבלי פרמייר קרו קרה ביד, תהנו מהצדפות הטריות ביותר, בגידול מקומי, בזמן שאתם צופים בשמש שוקעת מעל הירושימה, ממש מעבר למפרץ.

שיעור בישול בקנאזאווה

קנאזאווה היא כנראה אחת מהערים המהנות והמיוחדות ביותר ביפן, וזו עשויה להיות אחת מהחווית הטובות ביותר בקנאזאווה. תחת הדרכתם של מו וצ'יקקו הבלתי ניתנים לחיקוי ומשעשעים תמיד, לימדו את סודות המרכיבים היפניים, קבלו טיפים וטריקים שעברו לאורך הדורות, בשלו מנות טעימות משלכם, ושטפו את האוכל הטעים עם יין שזיפים תוצרת בית וסאקה. יום בלתי נשכח עם כמה אנשים בלתי נשכחים – זה יום שלא תרצו לפספס.

ארוחת ערב במקדש בודהיסטי

שוג'ין ריורי הוא האוכל הצמחוני המסורתי הנאכל על ידי נזירים בודהיסטים ביפן – אבל אל תטעו, הוא רחוק מלהיות סגפני. למעשה, שוג'ין ריורי משוכלל, בעל טעם עמוק ויפהפה מבחינה ויזואלית, מוגש בדרך כלל בקערות קטנות רבות בחדר מיושן עם מחצלות טאטאמי. בלו את הלילה במקדש בודהיסטי לחוויה המלאה, והקפידו לקום עם שחר כדי להצטרף לתפילת הבוקר.

חווית חוות תה

האם יש משהו יפני יותר מובהק מתה ירוק? בחוות אובובו, טבלו את עצמכם במשקה החם היפני האהוב (לא פשוטו כמשמעו) כשאתם עוקבים אחרי המסע שלו מהשדה לספל. הסתובבו בשדות התה היפים, בקרו במפעל לעיבוד תה, ולמדו על הסוגים והדרגות הרבות של התה – מהוג'יצ'ה צלוי יומיומי ועד למאצ'ה בדרגה טקסית. כמובן שגם אתם תזכו לטעום אותם!

מזקקות וויסקי יפני

עזבו את סקוטלנד – יש אמן מאלט חדש בסצנה, והוא רציני. ואכן, הוויסקי היפני הוא כיום בעל שם עולמי, ואניני טעם זוכים למבשלות שיכר יפניות חדשניות המפתחות עידן חדש של ייצור וויסקי. למדו את כל מה שאי פעם הייתם צריכים לדעת על כבול, שעורה, חביות וסטילס בסיור מזקקה, וגלו בעצמכם כיצד המותגים היפנים כמו סאנטורי וניקה מתחרים עם דיאג'או ופרנו ריקארד.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

עוגת גבינה יפנית

עוגת גבינה יפנית, הידועה גם בשם עוגת כותנה יפנית, עוגת גבינה סופלה, או עוגת jiggly, היא עוגה קופצנית וקלה עם מרכיבים דומים למרכיבי עוגת גבינה רגילה, אבל בעלת מרקם קל ורך יותר.

ההבדל העיקרי הוא שלעוגת גבינה יפנית אין קרום וחלבוני הביצה מוקצפים תחילה לקצף כמו פסגות רכות לפני שהם משולבים בבלילה הסופית. בדומה לעוגת שיפון, אך אפילו אוורירית יותר ויציבה באופן מפתיע, העוגה המתוקה הזו הפכה ללהיט אפיה ביתי. העוגה המתנועעת, מרשימה בפני עצמה, ואינה זקוקה לקישוטים מיוחדים כדי לזכות במעריצים חדשים. איבוק מהיר עם אבקת סוכר הוא כל מה שצריך כדי להציג את הקינוח היפה הזה.

עוגת הגבינה היפנית פחות מתוקה מעוגת גבינה רגילה, זהו פינוק מרענן ומתון, וככזה, ניתן בקלות להותיר אותה לטעמכם האישי עם טעם הליקר האהוב עליכם, או להגיש אותה עם קומפוט פירות, שבבי שוקולד או פירות יער טריים.

בעת אפיית עוגת גבינה יפנית, יש כמה טיפים שצריך לזכור כדי להפוך את המתכון הזה מוצלח בכל פעם. אנו ממליצים לתכנן מראש כך שהביצים נמצאות בטמפרטורת החדר – חלבונים וחלמונים מופרדים לפני שמתחילים, תבנית קפיצית עגולה ומשומנת, מוכנה בהישג יד, ומדידת כל המצרכים לפני שמתחילים. המפתח לאפייה יפה טמון בפרטים והיבוא היפני הזה אינו יוצא מן הכלל. מתכון לעוגת גבינה יפנית (מרחבי הרשת)- https://www.mako.co.il/food-shavuot/Recipe-6e751ed2afe3361006.htm

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

Umami- הטעם החמישי

מקור המילה אוּמאמי ביפנית (旨味), ופירושה הוא "טעים" או "ערב לחך".

בעבר, היה נהוג לחשוב שיש ארבעה טעמים בסיסיים: מתוק, מלוח, חמוץ ומר. אולם היפנים גילו שקיים טעם נוסף, הטעם החמישי- האוממי.

הכל התחיל כאשר הכימאי יפני בשם ד"ר קיקונאה איקידה הבין שיש מזונות מסוימים כמו מרק אצות, שאין באפשרותו לקטלג לפי ארבעת הטעמים המסורתיים וכי יש עוד טעם אחד נעלם ומסתורי… טעם שונה שלא ממש ברור איך לקטלג אותו.
בשנת 1908 מצא ד"ר איקידה כי יש טעם משותף למזונות מסוימים כמו עגבניה, אספרגוס, גבינה ובשר שאינו מתאים לאחד מארבעת טעמי הבסיס והעניק לו את השם "אוממי" שפירושו ביפנית-טעים ביותר.
איקדה בודד את החומצה הגלוטמית אותה הוא זיהה באצה אשר אחראית לטעם המיוחד של ציר מרק האצות הנפוץ ביפן  (שממנו התחיל את המחקר שלו אחר הטעם החמישי) ורשם פטנט על אותו תהליך בידוד של החומצה.
פרופסור איקידה החליט להכין תבלין מהגלוטמט המבודד שעם השנים מוכר לנו בשם "מונוסודיום גלוטמט".

בגלל שלמונוסודיום גלוטמט אין ריח או מרקם ברור משלו, הוא יכול לשמש כמעצים טעם של תבשילים רבים לדוגמא אבקת מרק או שקית תבלינים לפיצה.
גלוטמט חופשי (לא הגלוטמט שמגיע כתבלין מעובד) הוא זה שאחראי לטעם החזק במזונות.

מלחים של החומצה הגלוטאמית עוברים הידרוליזה בקלות ומפעילים את קולטני טעם האומאמי. מונוסודיום גלוטמט הוא מלח נתרן של חומצת האמינו גלוטמט, וכיום משמש כמשפר הטעם הנפוץ ביותר. מאכלים ורטבים רבים – קטשופ ורוטב סויה, למשל – מועשרים בכמויות גדולות של מונוסודיום גלוטמט וטעמם אומאמי במיוחד.

מאכלים העשירים בגלוטמט כוללים בשר (בקר, עוף), מאכלי ים (דגים, אצות), ירקות (עגבניות, פטריות, סויה), וגבינות מיושנות כגון גבינת פרמזן והם מועדפים בארוחה בגלל טעמם המפתה.

האוממי מעשיר את האוכל ומוסיף לו יותר "נפח", מעצים את הטעמים והופך את האוכל לטעים יותר.
כיום האוממי הוא מרכיב מרכזי במטבח היפני ואף מרכיב חשוב יותר משאר ארבעת טעמי הבסיס המוכרים.
בין המאכלים היפנים המוכרים שעשירים באוממי אפשר למצוא את הרוטב סויה, רוטב דגים המשמש במאכלים רבים, פטריות שיטאקי ,תה ירוק ומאכלים רבים אחרים העשירים בחלבון.

*התמונות מרחבי הרשת