השבוע מציינים ביפן את חג האובון, חג המתים היפני. האובון הוא אחד המועדים החשובים בלוח השנה היפני. זהו החג להתכנסות משפחתית במובן הרחב ביותר של המילה, כי אל הכינוס המשפחתי הזה מוזמנות גם הנשמות של בני המשפחה שהלכו לעולמן.
היפנים מאמינים כי בימי האובון רוחות אבותיהם באות לבקר בבתי המשפחה. כיוון שכך, זהו חג שבו יפנים רבים שבים הביתה לביקור, גם אם הם גרים במרחק, המשפחה מתכנסת יחד ונערכת להגעה של נשמות אבותיהם. לפני כניסת הלוח הנוצרי לחיים ביפן היה נחגג החג ביום ה-15 של החודש השביעי בלוח השנה הירחי. היום הוא נחגג לקראת ה-15 באוגוסט, או ה-15 ביולי בטוקיו.
בתקופת האובון מוארים המקדשים בלילה במאות פנסים ויוצרים אווירה קסומה. כל המקדשים ופתחי הבתים מדליקים פנסים מיוחדים, כדי שרוחות המתים יוכלו למצוא את דרכן הביתה. במקדשים רבים נערכים טקסים הכוללים שירה, נגינה בכלים מסורתיים וכמובן ריקוד. בשעות הערב הטמפרטורה יורדת, וזו השעה הנעימה להסתובב בחוץ. דוכנים עם אוכל וצעצועים ומשחקים לילדים מוקמים בכניסות למקדשים שבהם נערכים אירועים, וזהו בילוי משפחתי נפוץ.
בבתי הקברות נוהגים לנקות את המצבות, לעטר אותן בפרחים ולהגיש מנחות לאלים במקדשים. מנחות מזון מונחות ליד מזבחים בודהיסטים, והקטורת המיוחדת ממלאת את הרחובות בניחוח ייחודי. בחג זה נהוג לעלות לקברות המתים, לבקר במקדש הבודהיסטי ולאכול ארוחות משותפות (כשרוחות המתים מוזמנות גם הן לארוחה).
בערבים רוקדים את ריקוד ה- Obon Odori וקוראים לנשמות להגיע.
ביום האחרון הרוחות נשלחות בחזרה על גבי סירות קטנות שעליהן פנסים – אותן שולחים היפנים על גבי נחלים, פלגים או בים על מנת לכוון את הרוחות בחזרה לעולמן. בכל שכונה ורובע מתקיימים ריקודים מסורתיים בפארקים ובגינות.
מבחינת שוק העבודה היפני, ולמרות שלא מדובר בחופשה רשמית, חג האובון נחשב לחופשת הקיץ ביפן. מכיוון שעובדים רבים נוהגים לחזור לאזור מוצאם למשך ימי האובון, הרי שחברות רבות אינן פעילות בתקופה זו ואף מוציאות את העובדים לחופשה. במקרים רבים, גם אם חלק מהעובדים מעוניינים להמשיך ולעבוד, הרי שהמשרדים עצמם סגורים והם נאלצים לנפוש.
*התמונות בבלוג מרחבי הרשת