דיונון ענק הגיע לחופי יפן

בנמל טויאמה הופתעו מהביקור של היצור המפלצתי, שנמצא בדרך כלל רק במעמקי הים ולעיתים נדירות בלבד עולה מעל פני המים. צוללן שהיה במקום תיעד את שחייתו של הדיונון והנחה אותו לעבר המים הפתוחים.
להמשך קריאה

מוסר עבודה ביפן

ביפן יש לא פחות מ-15 חגים לאומיים.

מאמר של "וול סטריט ז'ורנל" הראה כי היפני הממוצע מנצל רק 8.6 מימי החופשה שלו בכל שנה – פחות ממחצית ממה שהוא זכאי לו. לשם השוואה, בארה"ב משתמשים העובדים בממוצע ב-10 מתוך 14 ימי החופשה בתשלום שלהם כל שנה.

המושג "לעבוד קשה מדי" כל כך שכיח ביפן שלמדינה יש מילה למי שמת מעבודה מוגזמת – "קארושי". שלא כמו האירופאים, שנהנים מחופשות קיץ ארוכות, אנשי הצווארון הלבן ביפן ידועים בכך שהם מגבילים את ימי החופשה שלהם ולעיתים מסתפקים בסוף שבוע ארוך.

בחברות רבות ביפן מקובל שעובדים כ־12 שעות ביום בממוצע, ולעתים גם 14 ויותר. למתבונן מהצד נוצר הרושם שהעבודה היא ייעודו של האזרח היפני, ושהוא יעשה כל שיידרש ממנו כדי לרצות את המעביד וכדי לתרום את חלקו להצלחת הקבוצה שאליה הוא שייך. העבודה ביפן היא ערך עליון, כאשר אדם חסר עבודה הוא חסר זהות, ואיננו עוד חלק מהמעגל החברתי.

למרות שינויים שחלו בשנים האחרונות, בבסיס המבנה התעסוקתי ביפן עומדת התפיסה ש"העבודה היא לכל החיים". חברות יפניות רבות שולחות נציגים לאוניברסיטאות ובוחרות את הטובים שבסטודנטים עוד טרם סיימו את לימודיהם או מיד עם סיומם. העובד החדש עובר הכשרה ארוכה בחברה ומסתייע בעובד ותיק אשר מלמד וחופף אותו הן לגבי תפקידו הספציפי בחברה והן לגבי ההתנהלות הכללית וההיררכיה בחברה.

עזיבת מקום עבודה ומעבר למקום עבודה אחר עקב שכר משתלם יותר או הטבות נרחבות אינה נפוצה ביפן, ונאמנותו של עובד היא בראש ובראשונה לחברה בה הוא עובד.אי-לכך, לכן מעבר למקום אחר לטובתו האישית מציגה אותו באור שלילי.

העובד היפני הממוצע ינצל את ימי החופש שלו בשני מקרים בלבד: א. כשהחברה בה הוא עובד מכריחה אותו לנצל אותם ב. כשמתקיים אירוע מיוחד שמצדיק את זה (כמו הלוויה למשל, או חתונה שנערכת במקום רחוק).

וכך החופשות הכמעט-יחידות של היפני הן בסופי שבוע, אליהם מצטרף לעיתים חג לאומי שמקנה לו יום נוסף בבית (החגים הלאומיים ביפן מתקיימים כמעט תמיד בימי שני).

סיבה נוספת להימנעות מלקיחת ימי חופש היא הלחץ החברתי. ביפן כל כך לא מקובל חברתית לקחת ימי חופש, עד שעל עובד שייקח יום כזה הקולגות יסתכלו בעין עקומה.

למה ביפן עובדים קשה כל כך?

שילוב של מספר גורמים:

• חינוך- ביפן מרגילים את הילדים כבר מגיל צעיר לעבודה מאומצת ולשעות פנאי מעטות. הילד היפני הולך בבוקר לבית הספר הרגיל, בצהריים ל"ג'וקו" (בית ספר בו נערכת חזרה על החומר שנלמד באותו יום בכיתה) ובערב לחוגים.
• המיתון הכבד בו היתה יפן שרויה מתחילת שנות ה-90 גרם לבעיות אבטלה חמורות והרגיל את היפנים לייחס חשיבות רבה לעובדה שיש להם מקום עבודה קבוע.
• Lifetime Employment- שבעבר הלא-רחוק היה נפוץ מאד ביפן. במסגרת ההסדר הזה אתה מועסק באותה החברה מתחילת הקריירה שלך ועד לפרישה, ובתמורה לכך מקבל בסופו של דבר תנאי פנסיה מעולים. הידיעה שתועסק באותו מקום למשך שארית חייך גורמת לתחושת נאמנות רבה יותר למקום העבודה.

והמשחקים האולימפיים ב-2020 הולכים ל… טוקיו

ביפן כבר החלו ההכנות במלוא המרץ לקראת אולימפיאדת טוקיו, אשר תתקיים בשנת 2020.

זו הפעם השנייה בתולדותיה של יפן שתארח את המשחקים האולימפיים, אחרי שאירחה את המשחקים בפעם הראשונה בשנת 1964. מעבר לפן הספורטיבי, מהווה הניצחון של טוקיו חדשות טובות גם מבחינה כלכלית. ביפן מצפים שמדיניותו של ראש הממשלה אבה לקדם צמיחה, תצבור תאוצה בעקבות הזכייה באירוח והפרויקטים שכרוכים בכך. הצמיחה כיום ביפן היא הגבוהה מבין שבע הכלכלות הגדולות בעולם, הג'י־7. הזכייה באירוח רק תעזור לכך.

האולימפיאדה טומנת בחובה הזדמנויות עסקיות מעניינות לחברות ישראליות לשילוב טכנולוגיות ושירותים טכנולוגיים שיינתנו באולימפיאדה.

חברות ישראליות המעוניינות לבדוק הזדמנות זו ומוצריהם בתחומים של מניעת אסונות,  הערכות לשעת חירום וטיפול רפואי בשעת חירום, פנו אלינו:

מייל- naama@addvalueinv.com

טלפון- 099552270

משרד חדש לנספחות המסחרית ביפן

בשבוע שעבר התקיים טקס חניכת משרד סחר באוסקה, שיהיה אחראי על הפעילות מול מערב יפן.  הטקס נפתח על ידי מנכ"ל משרד הכלכלה מר עמית לנג.

באירוע השתתפו מעל 130 איש, ביניהם בכירים מחברות יפניות, גופי ממשל, משרדי ממשלה וארגונים כלכליים. המשרד ישמש כזרוע ביצועית של הנספחות בטוקיו לקיום מפגשים ויצירת הזדמנויות אל מול החברות המקומיות בחבל קנסאי ובמערב יפן.