Yukata-קימונו קיצי

יוקאטה Yukata 浴衣 הוא בגד יפני, סוג של קימונו קיצי, קימונו "פשוט". להבדיל מהקימונו, העשוי משי, היוקאטה עשוי בדרך כלל מכותנה או בד סינטטי. והוא חסר בטנה. מלבוש זה משמש הן נשים והן גברים.

את היוקאטה לובשים בחגיגות של זיקוקי די נור ואירועי קיץ אחרים ביפן, מעיין "קימונו לפסטיבלים".

היוקאטה מיוצר עם שרוולים רחבים ותפרים ישרים. באופן מסורתי היו מייצרים יוקאטה מבדים בצבע אינדיגו, אך כעת ניתן למצוא יוקאטה בצבעים שונים וככל שהלובש צעיר יותר, הצבעים יותר חיים והאיור על הבד נועז יותר. ילד יכול ללבוש הדפס צבעוני ואישה צעירה תלבש הדפס פרחוני, ואילו אישה מבוגרת תלבש כחול כהה מסורתי עם דפוסים גיאומטריים. גברים באופן כללי עשויים ללבוש צבעים כהים ומוצקים.

את היוקטה לובשים עם חגורת אובי רחבה והנשים נוהגות לקשור את האובי מאחור בקשירת פרפר.
מכיוון שליוקטה אין כיסים נוהגות הנשים ללכת עם ארנק התואם ליוקטה.
הנעליים המתאימות ליוקטה הן כפכפי זורי או גטה, לא נהוג לגרוב גרביים אך מי שכן בוחר לגרוב יבחר בגרבי טאבי.
היוקאטה משמש גם כחלוק רחצה ולמרות שאינו משמש רק לפני או אחרי רחצה, משמעות השם הוא "חלוק רחצה". במלונות היפנים המסורתיים מעניקים לאורחי המלון את היוקטה לזמן השהות במלון ולהסתובב עם היוקטה בשטחי המלון, חלוק היוקטה של בתי המלון מגיע עם חגורה "רגילה" ולא עם חגורת האובי.
גם לאחר רחצה באונסן נהוג ללבוש את בגד היוקטה הקליל.

מאז סוף שנות התשעים, יוקאטה חווה פופולריות גוברת וניתן לרכשם בכל אזורי קניות.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום הספורט ביפן

יום ספורט ( スポーツの日 , Supōtsu), לשעבר יום הבריאות והספורט ( 体育の日 , Taiiku), הוא חג לאומי ביפן שנערך מדי שנה ביום שני השני בחודש אוקטובר. הוא מציין את פתיחת אולימפיאדת הקיץ של 1964 שנערכה בטוקיו, ומטרתו לקדם ולעודד פעילות גופנית ואורח חיים פעיל ובריא.

את סיום האולימפיאדה המוצלחת סיימו התושבים בחגיגות והחל משנת 1966 הוחלט להכריז על יום חג לאומי בשם "יום הספורט והבריאות" המעודד לקיום אורח חיים בריא והחדרת האמונה "נפש בריאה בגוף בריא".
כהסדר מיוחד לאולימפיאדת קיץ 2020, חגיגות יום הספורט הועברו ל-24 ביולי 2020, כדי לחפוף למועד פתיחת האולימפיאדה. עם דחיית האולימפיאדה והמשחקים הפר אולימפיים עד 2021 עקב מגיפת הקורונה, הממשלה השאירה את שינוי מועד החג לשנת 2020. ואף העבירה תיקון לחוק האמצעים המיוחדים האולימפיים והפר אולימפיים כדי לבצע שינוי תואם לחג גם בשנת 2021, והעבירה אותו ל- 23 ביולי 2021.

יום הספורט הוא חג חדש אשר מטרתו להעניק לתושבי יפן את ההזדמנות לעשות פעילות ספורטיבית וליהנות מיום ללא שגרת הלימודים והעבודה.

יום הספורט מדגיש את חשיבות גוף בריא ונפש בריאה.
ביום זה נהוג לקום מוקדם בבוקר ולאכול ארוחת בוקר משפחתית בריאה ומזינה ולאחר מכן להשתתף בפעילויות ספורט שונות הנערכות בבתי ספר ובמקומות העבודה השונים וגם בפסטיבלים המתקיימים ברחבי העיר. לאחר הטקסים יש תחרויות ספורט שונות אשר ברובן דורשות עבודת צוות כמו תחרות משיכת חבל, מסלול מכשולים ועוד… הצוותים המנצחים זוכים בפרסים שקשורים כמובן לאורח חיים בריא או מוצרים שימושים לבית כמו אבקת כביסה, סבון כלים וכו…

גם אמצעי התקשורת מקדישים זמן לדיווחים שונים מהתחרויות ספורט ובתחנות הטלוויזיה מראיינים את הזוכים בתחרויות שנערכו.
המאכלים שנהוג לאכול ביום זה כמובן גם על טהרת האוכל הבריא ולרוב כולל קופסת בנטו בריאה, כדורי אורז וירקות מבושלים.
אז מה הספורט שלכם?

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום הים ביפן

יום הים (Umi no Hi ;海の日), הידוע גם בשם "יום האוקיינוס" Ocean Day או "יום הימאות" Marine Day, הוא יום חג לאומי ביפן . מטרת החג היא להודות על נדיבותו של האוקיינוס ולהוקיר את חשיבות האוקיינוס ליפן כאומה השוכנת על אי. ביום זה נהוג להתפלל לשגשוג של יפן כאומה ימית.

מדובר בחג מודרני אותו התחילו לציין כחג לאומי רק החל משנת 1996.
לפני כן ציינו ביפן את Marine Memorial Day – יום השנה לחזרתו של הקיסר מייג'י ממסעותיו בים על גבי ספינת מפרש.

כחג הלאומי הראשון של הקיץ ומציין את סיום tsuyu (עונה גשומה), יום הים הוא הזדמנות נהדרת עבור משפחות לבלות יחד זמן איכות על ידי טיול יומי בחוף הים, ליהנות מתצוגת זיקוקים ליד הים או להתפנק בפרות ים טעימים. מכיוון שמדובר בחג מודרני אין פעילות מסורתית אשר נוהגים לעשות ביום הים. התאריך פחות או יותר עולה בקנה אחד עם סוף עונת הגשמים ברוב החלקים של יפן. לכן, רבים מנצלים את החג ואת מזג האוויר הקיצי לצאת לטיול לחוף, בילוי בחופים, ספורט ימי, מופעי מים ועוד אירועים שונים. את חופי הים מקשטים בפנסי נייר מוארים אותם מניחים האזרחים לאות תודה לים על כל המתנות שהוא מעניק להם.

כארכיפלג, זהותה, כלכלתה ותרבותה של יפן קשורים חזק לאוקיאנוס. יום הים הוא הזדמנות לעורר מודעות להשפעות הזיהום ושינוי האקלים, כמו גם זמן לאנשים לעשות מעשים כדי לשפר את בריאות הים. ולכן נערכות גם חגיגות הקשורות לאוקיינוס. למשל, חלק מעיירות חוף הים מארגנות ימי ניקוי חוף, ואילו אחרות מעודדות את התושבים לזרוק כדורים מבוץ יבש המכיל מיקרואורגניזמים אפקטיביים (EM) לאוקיאנוס, בכדי לעזור להיפטר מזהמים על קרקעית הים.

מי שכנראה הכי שמח עם החגיגות אלו הילדים, מכיוון שיום זה הוא יום תחילת חופשת הקיץ ביפן.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מחוזי הקניות המובילים בטוקיו

בירתה של יפן, טוקיו, ידועה כגן עדן לאוהבי הקניות, והיא מציעה מחוזות תוססים ומרתקים בהם ניתן למצוא הכל, החל מחנויות כלבו גדולות ועד בתי מלאכה מסורתיים ומוצרי וינטג'. המחירים, אינם זולים, אבל המגוון הוא עצום. לטוקיו יש מה להציע לכולם: מוצרי אלקטרוניקה, גאדג'טים, פרטי אופנה חדשניים, עבודות יד מסורתיות, מזכרות, מעדנים מקומיים ועוד.
מעבר לחנויות הכלבו, בעיר יש אינספור רחובות קניות – החל משדרות מפוארות עמוסות חנויות דגל וכלה בסמטאות אחוריות המתמקדות בנישה מסוימת כמו בגדי ספורט או בגדי וינטג' וכן כמה קניונים מרשימים.

אלו חמש שכונות הקניות הפופולאריות ביותר בטוקיו:
גינזה (Ginza)-
מחוז הקניות היוקרתי והגדול ביותר בטוקיו, ובו הבוטיקים המפוארים של העיר וחנויות כלבו נוצצות, כמו מיצוקושי הקלאסי ושוק הרחוב האוונגרדי ג'ינזה. בקנה מידה עולמי, ניתן להשוואות מחוז זה לרחוב אוקספורד בלונדון או השדרה החמישית בניו יורק. בנוסף לחנויות הדגל השונות של מותגי מעצבים בינלאומיים כמו מייקל קורס, כריסטיאן דיור ולואי ויטון, חלה עלייה גם של רשתות אופנה נגישות יותר כמו יוניקלו, זארה ו- Abercrombie & Fitch שהגיעו לגינזה בשנים האחרונות. ועם זאת, בין כמה מן החזיתות המרשימות נמצאות גם חנויות מלאכה מסורתיות כמו חנות המלאכה.Takumi אפשרויות הקניות המגוונות בשכונה זו של טוקיו והן משקפות את היקף תרבות הצריכה של העיר, שהיא תמיד תערובת של יוקרה אופנתית ומלאכה מסורתית הקשורה למורשת המדינה. זהו אזור מרתק בו נפגשים הטרנדים האחרונים והמסורות העתיקות ביותר.

שינג'וקו (Shinjuku)-
אחד מאזורי הקניות והבילוי הבולטים בטוקיו. וכן אחד מ-23 הרבעים של טוקיו אשר יחדיו מהווים את לבה של טוקיו. רובע שינג'וקו הוא מרכז העסקים והממשל החשוב בטוקיו. בתחומו נמצאת תחנת הרכבת העמוסה ביותר בטוקיו ובעולם: תחנת שינג'וקו הינה תחנה ראשית, המשמשת בממוצע 3.64 מיליון אנשים ביום, זוהי התחנה העמוסה והעסוקה בעולם. בתחנה 36 פלטפורמות, 200 יציאות ו- 20 יציאות ראשיות. באזור שסובב את תחנת שינג'וקו יש היצע מסחרר של חנויות אופנה, חנויות אלקטרוניקה ובתי כלבו גדולים.

שיבויה (Shibuya)-
שכונת הקניות החיה ביותר של טוקיו ומרכז הטרנדיות של הצעירים ביפן. הרחובות באזור מהווים מוקד משיכה לצעירים וכאן נולדים רבים מהטרנדים האופנתיים של צעירי יפן. רבות מחנויות הכלבו באזור מכוונות לקניות של צעירים בתחילת שנות ה-20 לחייהם. אחד מהם הוא שיבויה 109 המפורסם, מוסד אופנה יפני שקיים מאז 1979. בניין נוסף ועכשווי הוא שיבויה היקארי המחובר ישירות לתחנת הרכבת, וכולל מתחם קניות בן 10 קומות, המשמש בעיקר נשות קריירה יפניות. מעל מפלסי הקניות ישנן מסעדות עם נוף יפה על האזור, חללי אירועים גדולים שבהם מתקיימות תערוכות שונות ו"שבוע האופנה", וכן חלל תיאטרון מפואר בארבע קומות המארח מחזות זמר בסגנון מערבי. שיבויה ידועה בשלושת רחובות קניות מלהיבים: קון דורי, ספרד זאקה ומרכז גאיי . מבקרים מעל גיל 30 עלולים להרגיש קצת מבוגרים לכמה מהחנויות והטרנדים כנראה לא יתאימו במדויק לארון הבגדים שלהם, אבל זה לא מפריע להנות מהשוטטות באזור.

הרג'וקו (Harajuku)-
להרג'וקו היסטוריה ארוכה וזהו מרכז של אופנת צעירים אלטרנטיבית וחביב על היפסטרים, וביתן של נערות Harajuku והבנים הידועים. אזור הראג'וקו נמצא בדיוק בין שיבויה ושינג'וקו, פופולארי בקרב הצעירים ומהווה מוקד משיכה לתיירים. האזור צפוף במיוחד בסופי שבוע, עמוס בחנויות המוכרות ביגוד "שערורייתי", לא יקר, אביזרים מפוארים ומזכרות, וכן דוכני קרפ ומזון מהיר.
לאחר אולימפיאדת טוקיו ב-1964, מעצבי האופנה החלו להקים את המשרדים והסטודיו שלהם באזור זה. מאז, נבנו במקום יותר ויותר חנויות בגדים למבוגרים, בתי קפה ומסעדות טרנדיות.
באזור ניתן למצוא חנויות קטנות אקסצנטריות והרבה של חנויות יד שנייה. כמו כן, ישנם גם שני מתחמי הקניות המורכבים מכמה קומות של בוטיקים וחנויות אופנה, אשר מכוונות בעיקר לקניות של צעירות ונשים. הן תעשיות האופנה היפניות והן הבינלאומיות עוקבות מקרוב אחר הרג'וקו, מכיוון שמגמות אופנה רבות בעבר, מקורן היה באזור יצירתי זה.

אומוטסנדו (Omotesando) –
פירוש השם "אומוטסנדו" הוא "דרך חזיתית" (אל מקדש מייג'י) .
שכונת הקניות היוקרתית השנייה בגודלה בטוקיו אחרי גינזה. שדרת אומוטסנדו בעלת תחושה אירופאית מובהקת, ולפעמים היא מכונה גם ה"שאנז אליזה" של טוקיו. לאורכה נטועים עצי זלקובה המובילים אל קבר הקדוש של מייג'י ופארק יוגי. לאורך שדרה מרשימה זו ממוקמים מותגים מקומיים ובינלאומיים כמו הוגו בוס, אלכסנדר מקווין, איסי מיאקה ורבים נוספים. וגם אם אתם לא מתעסקים בקניות, במוקד האופנה הזה ניתן למצוא כמה מהדוגמאות המדהימות ביותר לאדריכלות מודרנית בכל מקום בעולם.

אבל לא הכל עניין של פראדה ודיור, תרבות נוער וחנויות כלבו גדולות בטוקיו. יש גם שפע של אזורים מסורתיים, אלטרנטיביים, היפסטרים ונישתיים. האזורים הנינוחים יותר כוללים את: Shimokitazawa, Kichijoji, Koenji, Jiyugaoka, Daikanyama or Kagurazaka.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

רובוטים ביפן

תעשיית הרובוטיקה ביפן היא מהמפותחות בעולם ומאז ומתמיד נחשבה יפן לבירת הרובוטים העולמית.
הרובוטים ביפן נתפסים כבעלי אישיות טובה, המסייעים לאדם, ועל כן הם משתלבים בקלות במרחב הביתי והאזרחי ואף מקבלים אזרחות יפנית (בניגוד למשל לארה"ב, שם הרובוטים מיועדים לתעשייה הצבאית). הרובוטים שנוצרים ביפן נחשבים יפנים ועל אלו מהם, שהם בעלי האינטליגנציה המלאכותית הגבוהה ביותר, אסורה היציאה מיפן. סקר ארצי משנת 2015 מצא, שאזרחי יפן מעוניינים לחלוק את סביבתם עם רובוטים יותר מאשר עם מטפלים זרים.

המילה רובוט הופיעה לראשונה ב-1920 בסיפור מדע בדיוני צ'כי-רוסי, שהשתמש במילה "ראבוטה", שמשמעותה עבודה. הסיפור הוצג בטוקיו בשנת 1924 תחת השם Jinzð Ningen, שמשמעו אנושיות-מלאכותית, כאשר המונח נינג'אן (Ningen) משמעו ביפנית "האיש שבין" (person between).
הסיפור השתלב והופץ בספרות הפופולארית ובמאנגה (אמנות הקומיקס היפנית) וסיפק לגיטימציה חיובית לדמות של הרובוט ביפן כאנושי (Humanoids) וכדמוי בעל חיים (Animaloids).
רובוט מוגדר כאוסף מקושר של טכנולוגיות שונות (שבבים, אלגוריתם ותוכנות, חומרה, סוללות, ועוד), המאפשרות תקשורת עם הסביבה בדרגות משתנות של עצמאות. כדי להיקרא הומינאוד (humanoids) הרובוט צריך להיות בעל גוף שמזכיר את גוף האדם (ראש, זרועות, רגליים) ועליו להתנהג כמו אדם. ביפן יש הומינואיד נשים (ג'ינאויד – gynoids) וגברים (אנדרואיד – android). כמו השונות בין האנשים כך גם הרובוטים שונים זה מזה במגדר ובגיל.

לפי השינטו (Shinto), שהוא הכינוי לדת האתנית ביפן עוד מימי קדם, הרובוט על כל מגוון צורותיו הוא עוד סוג של אנושי. אמונת השינטו היא לא מונותיאיסטית כמו היהדות או הנצרות, אלא מתמקדת בעיקר ביום-יום ובפעולות של טוהר וטומאה. לפי השינטו, הכוחות החיוניים הנקראים קאמי נוכחים בכל היבט של העולם – בעצים, ברוחות, בזרמי הנחל, בניצת הדובדבן, בחרקים, בחיות ובאדם עצמו, כמו גם ביצירות של האדם – בובות ("הלו קיטי"), במכוניות וברובוטים.
על בסיס אמונה זו, התכנית הממשלתית הגדירה את המשפחה העתידית ביפן כזוג הורים, ילד, סבא, סבתא ורובוט. תפקיד הרובוט כבן משפחה הוא לסייע בניהול משק הבית ולדאוג למבוגרים, לילדים ולנשים העובדות. הפתרון הזה נמצא עדיף על פני כניסה של מהגרי עבודה זרים. כך, תכנית החדשנות הגדירה את הרובוט כשומר על המשכיותה של היחידה המשפחתית היפנית בעת המודרנית ובו בזמן על הלאומיות היפנית האתנית. מכאן נשמעו קולות הביקורת על התכנית ככלי הממשיך את המדיניות שננקטה לאחר מלחמת העולם השנייה של סגירות אתנית ואי-קבלה של זרים. כיום, מרבית הרובוטים המיועדים לטיפול בזקנים עדיין בפיתוח, שאמור להסתיים בשנת 2025 ואז נוכל לראות את היישום וההטמעה בבתי אבות ובבתים פרטיים.

הטמעה של טכנולוגיה קשורה בהקשר התרבותי והחברתי של המקום. ביפן האדם חי כחלק מרשתות רחבות והדדיות של קשרים, הכוללות בתוכן אנשים, חיות, טבע ורובוטים.
הרובוטים הם חלק בלתי נפרד מהעולם של האדם היפני, צעיר או מבוגר, והוא מייחס להם כבוד וסמכות מסוימת, כמו היה אנושי. התשתית החברתית-תרבותית והתשתית הטכנולוגית מאפשרות ליפן להתמודד בצורה יצירתית ומורכבת עם האתגר של הזדקנות האוכלוסייה.

 

כיום, אפשר למצוא ביפן רובוטים בסניפי בנק המשמשים כפקידי בנק אדיבים, בלימוד מרחוק כאשר הסטודנט חולה, רובוטים לטיפול באוכלוסיית הגיל השלישי, בקניון במרכז טוקיו יש פקידת קבלה המסייעת לתיירים ויש אפילו רובוטים המגישים קפה בקפטריה במקומות עבודה שונים, ברשתות נוחות לסידור מדפים ומלאים ועוד .

במערב יפן הוקם פארק שעשועים אשר מתופעל כולו ע"י רובוטים. בתוך הפארק יש בית מלון שגם הוא מתופעל ע"י רובוטים ובין השאר ניתן למצוא בו פקידות קבלה אשר יתנו שירות ללקוחות.

ב"צל משבר הקורונה", נעשה שימוש נרחב ברובוטים בתחומים שונים כמו למשל במשחקי ספורט כאשר האצטדיון נטול מעריצים בשל מגבלות הקורונה, קבוצת הבייסבול היפנית Fukuoka SoftBank Hawks הביאה לאצטדיון הריק מגוון רובוטים רוקדים, שרקדו לצלילי שיר הקבוצה.

קישור לסרטון:  https://www.youtube.com/watch?v=G9p9jdmJQOQ&feature=youtu.be

SoftBank Corp's humanoid robots Pepper and Boston Dynamics' robots SPOT in baseball uniforms cheer the team next to empty spectator seats at a baseball game between SoftBank Hawks and Tohoku Rakuten Golden Eagles as Nippon Professional Baseball league behind closed doors due to the spread of the coronavirus disease (COVID-19) in Fukuoka, Japan in this photo taken by Kyodo July 7, 2020. Picture taken July 7, 2020. Mandatory credit Kyodo/via REUTERS ATTENTION EDITORS – THIS IMAGE WAS PROVIDED BY A THIRD PARTY. MANDATORY CREDIT. JAPAN OUT. NO COMMERCIAL OR EDITORIAL SALES IN JAPAN.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

 

פינוקים מתוקים לשרוד את חום הקיץ היפני

הקיץ ביפן חם ולח, וזו סיבה נהדרת לנסות קינוחים יפניים קרים ומתוקים! אומנם נסיעה ליפן כרגע בלתי אפשרית, אבל הנה רשימת קינוחים יפניים שירעננו אתכם גם מרחוק:
Anmitsu- קינוח יפני מסורתי העשוי מאגר אגר, סירופ סוכר, פירות וממרח שעועית אדומה. ניתן למצוא אותו במסעדות רבות בכל רחבי יפן, ולמעשה הוא גם די קל להכנה בבית. השילוב של הג'לי עם הפירות הוא ללא ספק אחד המועדפים ביפן. לקיץ, נסו שמנת Anmitsu המוגשת עם גלידה.

קרפים- מאפה שמעליו קרם ופירות שונים הפך לפופולארי להפליא ברחבי יפן וניתן למצוא אותו בקלות בחנויות בציידי הרחוב (כולל כמה חנויות ברחוב טאקישיטה המפורסם ביותר בהרג'וקו). הקרפים מגיעים במגוון טעמים שונים, והם תענוג אמיתי ביום חם! לפעמים ניתן למצוא ספקים ניידים שמוכרים אותם ליד פארקים, או מחוץ לאוניברסיטאות.

Parfaits- בדומה לקרפים, גם Parfaits אינם קינוחים שבמקור מיפן. אף על פי כן, 50% קרם ו-50% עוגה הפכו ל-100% קינוח טעים ופופולארי במיוחד. ה- Parfaits שונו כך שיכללו טעמים יפניים "מסורתיים" כמו המאצ'ה וקטניות אדומות. אך עם זאת תמיד ניתן להשיגם בטעמים קלאסיים כמו שוקולד ותות.

מוצ'י- עוגת אורז יפנית אותה ניתן לאכול כמו שהיא או עם מגוון מילויים, החל מפירות ועד ממרח שעועית אדומה. ניתן למצוא את הפינוקים האלו עם מילוי שמנת וגלידה אשר נהדרים לימים חמים!, אפשר לקנות אותם מוכנים בסופרמרקטים או בחנויות המוכרות קונדיטוריה יפנית.

גלידה רכה- גלידה רכה, מתוקה וקרמית זה הפינוק האולטימטיבי ביום קיץ חם. הגלידות הללו מגיעות במגוון טעמים: מאצ'ה (אבקת תה ירוק), וניל וכמה טעמים טבעיים כמו שומשום שחור ואפילו עלה זהב. ניתן למצוא דוכנים המוכרים גלידה רכה בקרבת אטרקציות תיירותיות רבות, כמו בקיוטו למשל.

Kakigori- הגרסה של יפן לקרח מגולח. זהו אוכל רחוב פופולרי שהוא למעשה נרדף לפסטיבלי קיץ אך ניתן למצוא אותו גם בחלק מבתי הקפה ובחנויות לצד הרחוב. הקרח המגולח מצופה בסירופ סוכר מתוק מכל הטעמים והצבעים, מה שהופך את זה למועדף בקרב ילדים. זה אחד מאותם מאכלים שבאמת צורחים 'הקיץ כבר כאן'.

יש המון דרכים לשמור על קור רוח בקיץ, אבל קינוחים הם ללא ספק אפשרות מועדפת.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

Tanabata הלילה השביעי

Tanabata הוא אחד מפסטיבלי הקיץ המפורסמים ביותר ביפן אשר דרך כלל נחגג ב- 7 ביולי,
ופירושו "הלילה השביעי". הטנאבטה ידוע כפסטיבל הכוכבים, זהו אחד הפסטיבלים היפניים הרבים שמקורם בסין ונחגג ביפן מאז שנות ה -70.למרות שיש כמה וריאציות לגבי מקורותיה של טנאבטה, כולם סובבים סביב שני אוהבים שצריכים לחצות את שביל החלב כדי להיות זה עם זה רק ללילה אחד בודד בכל שנה.

On the Star Festival, many people write a wish to the strip of paper and display it.

האגדה מספרת כי אוריהימה- הנסיכה האורגת והיקובושי- רועה הבקר, נפגשו ומיד התאהבו עמוקות זה בזה, ובסופו של דבר נישאו. אבל האהבה השכיחה את תשומת ליבם מהעבודה, אריגים לא נארגו, והפרות של הִיקוֹבּוֹשִי התפזרו לכל עבר, מה שהפך אותם – בעיני אחרים – לעצלנים.
אביה של אוריהימה, שהיה מלך השמים, זעם על רשלנותם בעבודתם, הפריד ביניהם, והעביר את השניים לצדדים מנוגדים של שביל החלב. אוריהימה הפכה לכוכב Vega והיקובושי לכוכב Altair. אוריהימה שבורת הלב בכתה את ליבה ביום ובלילה – מה שלא עזר במיוחד להחזיר אותה למסלול, כמו שאביה קיווה. המלך נרגש מדמעותיה של אוריהימה, הסכים לאפשר לבני הזוג להיפגש רק פעם בשנה – ב -7 ביולי. וכך נולדה טנאבטה.
היפנים חוגגים את טנאבטה בסביבות ה- 7 ביולי על ידי כתיבת משאלותיהם על פיסות נייר
צבעוניות – טאנזקו (Tanzaku), אשר תולים אותם על ענפי עץ במבוק, המסמלים אריכות ימים והתחדשות, ומקושטים בצבעוניות רבה ביום החג. ברוב חלקי יפן נערכות חגיגות הטנבאטה ובהן נהוג לשאת את ענפי הבמבוק ולצעוד ברחובות העיר בתהלוכות צבעוניות.

פסטיבלי הטנבאטה הגדולים והמרשימים ביותר מתקיימים בעיר סנדאי (Sendai) שבמחוז מיאגי והעיר היצוקה (Hitsuka) שבמחוז קנאגאוו`ה.
עם צאת החג, שולחים היפנים את הטאנזקו על פני המים או שורפים אותם, לסגולה להגשמת המשאלות.
בגלל מגפת הקורונה, מרבית הפסטיבלים מבוטלים אך עדיין ניתן להתפעל ממיצגי Tanabata והטנזקו היפים בכל רחבי יפן.
ערכו את המשאלה שלכם עוד היום, ורשמו כמה בקשות לשנה הבאה!

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

טיפוס להר פוג'י

הר פוג'י (ביפנית: 富士山 פוּגִ'י-סָאן) הוא הר געש במרכז האי הונשו, הגדול באיי יפן. זהו ההר הגבוה ביותר ביפן, והוא מתנשא לגובה של 3,776 מטרים. הר פוג’י ידוע כהר געש המפורסם ביותר ביפן. זהו הר געש פעיל, והתפרצותו האחרונה ארעה בשנת 1707.

להר פוג'י מקום מיוחד בתרבות היפנית, והוא מקודש בעיני היפנים. במשך מאות שנים ההעפלה על ההר הייתה טקס דתי, כתות מסוימות סגדו להר לבדו, וציירים יפנים רבים הנציחו את ההר בסדרות ציורים מפורסמות. על פי האמונה בדת השינטו מתגוררים כאן האלים. כמו כן מקדשים רבים ושערי טוראי נשמרו בהר.
בימים בהירים ניתן לראות את הר פוג'י מטוקיו (מרוחק כ-100 ק"מ מטוקיו). דרך נוספת לראות את ההר, בנסיעה ברכבת שבין טוקיו לאוסאקה.

היום, הר פוג'י מהווה אתר תיירותי מהפופולריים ביפן, וכ-200,000 איש עולים לפסגת ההר מדי שנה, כ-30% מהם תיירים זרים. האזור של הר פוג'י הוא חלק מגן לאומי "פוג'י-האקונה-איזו". בשנת 2013 הוכרז ההר כאתר מורשת עולמית תרבותי של אונסק"ו.
העלייה הראשונה המתועדת על הר פוג'י ארעה בשנת 663 על ידי נזיר בודהיסטי. בגלל מעמד הקדושה של ההר בתרבות היפנית, על הנשים נאסר לעלות על ההר עד לתחילת תקופת מייג'י.
מאז, הפך ההר לאתר תיירותי פופולרי. עם זאת, אומר פתגם יפני מפורסם כי טיפש יהיה מי שלא יעלה על ההר פעם אחת בחייו – ורק טיפש יעלה עליו פעמיים. הזר הראשון שעלה על ההר היה רטרפורד אלקוק, השליח הבריטי הראשון ביפן, בשנת 1860.
מרבית התיירים מגיעים להר בקיץ, מתחילת יולי ועד סוף אוגוסט. בתקופה זו נפתחים ביתני מעבר על המסלולים המובילים לפסגת ההר. בזמן זה פתוחים השבילים ומתקני ההר למבקרים. מבחינת מזג האוויר, ההר נקי משלג, מזג האוויר נוח, קל להגיע בתחבורה ציבורית והבקתות בהר פועלות.
4 מסלולים ראשיים מתחילים ב"תחנה החמישית", הנקודה האחרונה על ההר אליה ניתן להגיע ברכב או לעצור ללינת שדה. ארבעה מסלולים נוספים מתחילים ממרגלות ההר. בפסגת ההר יש 8 נקודות שיא, שאל כל אחת מהן ניתן להגיע ברגל – תיירים רבים מתחילים את העלייה בלילה כדי להגיע אל פסגת ההר בזריחה. העלייה על ההר מהתחנה החמישית לוקחת בין 3 ל-8 שעות.

אולם השנה, בשל התפרצות הקורונה, כל מסלולי הטיפוס, השבילים, הבקתות סגורים לעונת קיץ 2020.
האתר הרשמי של ההר: http://www.fujisan-climb.jp/en/

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

מסיבות שתיה ביפן בזמן קורונה

החדשות הטובות למבקרים ביפן שאוהבים לשתות: יפן היא גן עדן לשתיינים ותמיד הייתה, כך נראה.
כבר במאה השלישית, היסטוריונים סיניים רשמו בצייתנות את העובדה שתושבי יאמטאי – יפן העתיקה – היו רגילים לשתייה: שתייה מוגזמת, שירה וריקודים, אפילו בהלוויות.
כיום אלכוהול הוא חלק חשוב ומקובל מחיי היומיום היפניים, משתייה חברתית ועסקית ועד טקסים דתיים ומנהגים מסורתיים שבהם הסאקה משחק תפקיד מרכזי. בירה היא ללא ספק מלכת המשקאות היפנים, שפופולארית בכל קנה מידה: גברים ונשים, צעירים וזקנים, ספורטיביים ו"זרוקים" כאחד.
החדשות הרעות הן שהסאקה והמבשלות המקומיות יכולים להשאיר את השותים עם הנגאובר מדהים ובלתי נשכח.

ככל שיותר ויותר עסקים מתחילים להיפתח מחדש בטוקיו וברחבי יפן, אנשים משתדלים להסתגל לאורח החיים החדש כדי לבלום את התפשטות נגיף הקורונה. יפן ידועה במיוחד במפגשים חברתיים סוערים, במיוחד כשמדובר במסיבות שתייה שלאחר העבודה.
בעידן נגיף הקורונה, משתנה הדרך בה יפן חושבת על מסיבות שתייה. ולכן הם עורכים "מסיבת שתיה ניסיונית" הכוללת תכניות ישיבה מרוחקות, מסכות ומגני פנים מפלסטיק. אז איך נראה העתיד למפגשים מסוג זה? הנה הצצה לגבי מה שעשוי להפוך לנורמלי החדש כשיוצאים לברים, מסעדות ואיזקאיה ביפן:
במסיבת ההתרחקות החברתית הניסיונית שנערכה בתחילת החודש, המשתתפים ישבו בצורה אסטרטגית, כך שהם לא עמדו זה מול זה ישירות. כל אחד מהם לבש מגן פנים מפלסטיק שכיסה את כל פניהם. במהלך המסיבה, אנשים נמנעו גם לעשות "הרמת כוסית" שלא יהיה מגע בין הכוסות. וכאשר הם לא חבשו את מגן הפנים, האורחים כיסו את פיהם בממחטה או במסכה תוך כדי שיחה.

כמה ברים ביפן אפילו מחלקים מגן פנים חינם ללקוחות, או שניתן לקנות מגן פנים מפלסטיק שמוכן מראש דרך האינטרנט.

זה אולי לא סוג מסיבות השתייה שהיו מקובלות ביפן לפני הבידוד, אבל – עדיף להיות בטוח מאשר להצטער……

 

• התמונות בבלוג מרחבי הרשת