צבעי אדום וכתום שולטים ביפן- הסתיו הגיע

ביפן, מזג האוויר הוא ממש לא סתם נושא שיחה לאחר שכבר אין יותר על מה לדבר…מדובר בנושא שיחה חשוב שהיפנים מתייחסים אליו במלוא הרצינות.
ארבעת עונות השנה ביפן מאוד שונות אחת מהשניה ולכל עונה צבע ואופי ייחודי וברור.
עונת הסתיו ביפן המכונה ביפנית קוֹיוֹ (Kōyō) או מוֹמיג'י-גארי (momiji-gari) ופירושה "עלים אדומים". מראה הגוונים בשלכת אדום-כתום-צהוב מדהים ביופיו לא פחות מפריחת הדובדבן.
היפנים מעריצים את השלכת שלהם, והסתיו הוא מושא נחשק בספרות ובשירה.
הצפייה בצבעי השלכת נחשבת פעילות אהובה על היפנים מזה מאות שנים.
הקוֹיוֹ מתקדם בהדרגה בכיוון דרום, מהוקאידו האי הצפוני ועד למחוזות ההרריים של מרכז יפן והאי הדרומי.


העצים הידועים שצבעיהם מתחלפים בסתיו לגווני צהוב-כתום-אדום עז, הם המוֹמיג'י (momiji; עץ האדר המייפל היפני),שהוא המלך הבלתי מעורער של עונת השלכת, ואת האיצ'וֹ (icho; גינקו), הפורץ בגווני צהוב מרהיבים.
איך יודעים לאן הכי טוב להגיע בשביל לצפות בשלכת? כמו בעונת הסאקורה (פריחת הדובדבן) היפנים מתחזקים אתר אינטרנט המתעדכן במצב השלכת באופן יומי.
לפני שמחליטים לאן לנסוע בודקים באתר לאיזה אזור הכי מומלץ להגיע כאשר כל אתר צפייה מדורג ומסומן לפי הצבע השולט (אדום, צהוב או חום) ובליווי תמונות.


היפנים המייחסים חשיבות רבה למאכלים עונתיים, מתייחסים לסתיו לעונה בה התיאבון מפותח במיוחד והגוף צריך לאכול טוב לקראת החורף.
הסתיו היפני מתאפיין גם במאכלים נפלאים, ובראשם פירות העונה: ענבים, אגסים ואפרסמונים.
הערמונים בסתיו שולטים בשוק היפני, בדוכני הרחוב ובשלל קינוחים שונים ומגוונים המוגשים במסעדות.
בוא הסתיו ביפן מסמן גם את חגיגות קציר יבול האורז ובהם נוהגים להתפלל לשנת קציר טובה ופורייה.


ביפן כל עונת השנה זוכה לפסטיבל ייחודי-לעונת הסתיו יש שלושה פסטיבלים עיקריים:
פסטיבל הסתיו בטאקיאמה (Takayama Matsuri) מתקיים ב-9-10 באוקטובר ובו מתקיימת תהלוכה של מרכבות אלים המברכות את התושבים לשנה פורייה ומוצלחת. נחשב לאחד הפסטיבלים היפים והמרשימים ביפן.


פסטיבל הסתיו בניקו (Nikko Toshogu Shuki Taisai) מתקיים ב-17.10 ובו מתקיימת תהלוכה צבעונית אשר בראשה "שלושה מקדשים נישאים" אשר שמורים במשך כל השנה במקדש.
פסטיבל JIDAI בקיוטו- אחד הפסטיבלים המפורסמים, מתקיים ב-22.10 עם תהלוכה מרהיבה ושמחה בה צועדים תושבי העיר לבושים בתלבושות מסורתיות מתקופות שונות בהיסטוריה של קיוטו.
סתיו5

  • התמונות בבלוג מרחבי הרשת
מודעות פרסומת

לקראת פתיחת שנת הלימודים-קצת על מערכת החינוך ביפן

ה-1.09 מתקרב אלינו בצעדי ענק ואוטוטו שנת הלימודים נפתחת.
מערכת החינוך היפנית מתמודדת עם בעיות לא מבוטלות, שמוכרות היטב במערכת החינוך הישראלית: הכיתות במדינה הן מהצפופות בעולם, אפילו יותר מבישראל, וההשקעה הציבורית בחינוך נחשבת נמוכה.
כבר בבחירת גן הילדים נקבע למעשה העתיד החינוכי של הילד, והיכן ילמד בשנותיו באוניברסיטה.  בגיל צעיר הילדים הולכים לבית ספר רגיל בבוקר, ולאחר מכן לקורסים מיוחדים שאמורים להכשיר אותם לבחינות הקבלה לאוניברסיטה. למעשה, הם לומדים בשני בתי ספר במקביל במשך כעשר שנים.
הרישום לגן הילדים ביפן הוא אינו מעשה פשוט -ביפן אין מספיק גני ילדים.גן ילדים 4
נכון לאפריל 2015 היו ביפן כ-23,167 ילדים ברשימת המתנה וזמני ההמתנה לרישום לגן ילדים יכולים להימשך לעתים שנתיים. נשים רבות מוותרות על החזרה לעבוד לאחר הלידה.
אמנם בשנים האחרונות ישנו פיתוח מואץ לבניית גני ילדים ואף ישנה תכנית להקלות במס על בעלי נכסים אשר משכירים את השטח שלהם לטובת גני ילדים אך עדיין מדובר במצוקה קשה.
אלו שכן זכו להיכנס לגני הילדים נהנים מגנים שפועלים עד השעה 18:00 ולפעמים אפילו עד מאוחר יותר.
הטיפול הוא מסור וחם וצוות המטפלות מגיע לביקורי בית אצל הילדים לראות את סביבת מגוריו. המטפלות מרגישות כי הן זכו לטפל בילדים והן גאות בתפקיד החשוב שלהן: להעניק חום ואהבה לילדים הקטנים.
הקשר בין האמא למטפלות הוא הדוק. על האם למלא בכל יום במחברת קשר דיווח מקיף על חום גופו של הילד, זמני אכילה ומה הילד אכל ועוד הערות נוספות.
במקביל דואגות המטפלות לעדכן את האם בתפריט היומי, מה הילד למד (זחילה, טיפוס, אכילה במקלות…) ואף המלצות לאם על החינוך בבית (זמן צפייה בטלוויזיה, פעילות עם הילד ועוד)
חינוך החובה ביפן הוא 9 שנים- 6 שנים בבית ספר יסודי ועוד 3 שנים בחטיבת ביניים.
בגיל 6 מתחילים הילדים ללמוד בבית ספר יסודי. אימהות רבות שואפות להכניס את ילדיהן לבתי ספר פרטיים הידועים בקידום היכולות הלימודיות והכנת הילדים באופן מקצועי להשתלבות בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים טובים . חומר הלימודים זהה  בכל רחבי המדינה מבחינת היקף ותזמון לימוד החומר. תלמידים בכיתה ב` לדוגמא, לומדים באותו זמן את אותו החומר בחשבון בכל עיר וכפר ביפן.
התלמידים מתייצבים בבית הספר לבושים בתלבושת אחידה מוקפדת: חליפה כהה של שלושה חלקים (מכנס / חצאית, חולצה, וג`קט) צבע הגרביים והנעליים אחיד, והילקוט זהה.
שיטת הלימוד ברוב בתי הספר ביפן מתבססת על שינון ושליטה בחומר הנלמד, ולא בפיתוח רצון וסקרנות ללמוד.גן ילדים2
יום לימודים של תלמיד יפני ממוצע מתחיל בשעה שמונה בבוקר ונמשך עד השעה ארבע אחה"צ כאשר משם ממשיך הילד לפעילות במועדון עד השעה שש בערב. גם בערב הפנוי שכבר יש לילד היפני הוא לא ינוח אלא ילך לחוגים נוספים להמשיך להעשיר את עולמו הפנימי.
הפעילות במועדון כוללת בד"כ חוגי ספורט כמו כדורעף או ג'ודו אך גם ציור או מוזיקה.
לעיתים אחרי הפעילות במועדון ילך הילד ל- ג'וקו (juku) מוסד לימוד משלים, אליו הולכים כבר מגילאי בית ספר יסודי. מוסדות אלה מאפשרים לתלמיד להתחזק בחומר הנלמד, כמו לדוגמא: חיזוק יכולת הזיכרון והכתיבה של מאות סימניות הכתב היפני(מורכבות הכתב היפני דורשת אימון בכתיבת הסימניות וזיכרון של צליליהן).לאם היפנית חשוב שילדה ידבר ויכתוב בצורה נכונה.
בשנים האחרונות מנסה משרד החינוך היפני לצמצם את הלחץ המופעל על מורים ותלמידים. צומצמה כמות החומר שמורים חייבים ללמד והוספו כשלוש שעות בשבוע ללימודים "לא מסורתיים": מלימודי מחשב, דרך שיחה באנגלית ועד לביקורים במוזיאונים. הדגש הושם אף על פיתוח החשיבה והיצירתית.
להצצה על גני ילדים מרשימים ברחבי העולם לחצו על הקישור:
http://www.mako.co.il/living-architecture/local/Article-8264b2a8c972831006.htm

גן ילדים3

טוקיו 2020-הספירה לאחור החלה

הלילה (22.8.16) בשעה 2:00  לפי שעון ישראל ננעלה אולימפיאדת ריו 2016 בטקס נוצץ שנערך באצטדיון המרקנה.
כנהוג בטקס הנעילה, הועבר הדגל האולימפי למושלת טוקיו כאות פתיחה לאולימפיאדת טוקיו 2020.
לטקס נכנס ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, שיארח את המשחקים בעוד 4 שנים בעיר הבירה טוקיו, בצורה מיוחדת – על הבמה הונח צינור ירוק הזכור ממשחקי "סופר מריו" וראש הממשלה נכנס בתחפושת של השרברב המפורסם, שזכור לכולנו מהמשחק משנות ה-80. וכעת כל שנותר הוא לחכות בסבלנות לחגיגה הספורטיבית הבאה.

העברה הדגל האולימפי

טקס העברת הדגל

יפן סיימה את האולימפיאדה במקום ה-6 בעולם עם 41 מדליות כאשר מתוכן 12 מדליות זהב.
אחד הספורטאים הבולטים באולימפיאדת ריו הוא קוהיי אוצ'ימורה שסיים את האולימפיאדה עם שתי מדליות זהב בענף התעמלות מכשירים-בתחרות הקבוצתית ובתחרות הקרב-רב אישי.
שתי מדליות אלו התווספו לחמשת המדליות האולימפיות בהן זכה באולימפיאדת בייג'ין 2008 אז  זכה בשתי מדליות כסף ובאולימפיאדת לונדון 2012 אז זכה במדליית זהב ושתי מדליות כסף נוספות.
מה כל כך מיוחד בקוהיי אוצ'ימורה שהפך לשם בולט באולימפיאדת ריו ואפילו המתעמלת האגדית נדיה קומנץ' העידה על כך שהיא אוהבת לצפות בו.
אוצ'ימורה הוא המתעמל הגדול של דורנו ואחד הגדולים בכל הזמנים, והוא מציג שילוב נדיר של אלגנטיות, וירטואוזיות והתמדה.
ניקוד על תרגיל בהתעמלות מורכב משני אלמנטים: דרגת הקושי והביצוע. אוצ'ימורה מבצע את תרגיליו בדרגות קושי גבוהות, אך לא באופן חריג, ישנם מתעמלים המבצעים תרגילים מורכבים יותר. אך הייחודיות של אוצ'ימורה היא בדיוק המופתי שבו הוא מבצע את התרגילים. אין אף מתעמל אחר שנוחת בכזו יציבות ושלווה, רגע לאחר שאתגר את גופו בפעלולים אקרובטיים מסובכים. גם בשאר שלבי התרגיל, הניקיון הוא סממן אוצ'ימורי בולט.

אוצימורה1

קוהיי אוצ'ימורה

יש האומרים שאוצ'ימרה יזכה להניף את דגל יפן בעוד ארבע שנים בטקס פתיחת האולימפיאדה שייערך בטוקיו.
נכון שהקונפטי שמילא אתמול את האולם בטקס הנעילה בריו עדיין לא נאסף אך אולימפיאדת טוקיו כבר מזמן קורמת עור וגידים.
עפ"י השמועות לא יהיה מדובר בקונפטי וזיקוקים שיאירו את שמי טוקיו אלא גשם של מטאורים מלאכותיים שינצנצו מעל האצטדיון האולימפי ויהיה ניתן לצפות בהם ממרחק של עד כ-100 קילומטר מהאצטדיון.
המטאוריטים המלאכותיים, אם אכן יהיו חלק ממופע הפתיחה, לא אמורים להיות הביטוי היחיד לחדשנות שהיפנים יבקשו להציג במהלך המשחקים, במטרה להציג מחדש את המדינה כמובילה טכנולוגית כפי שהייתה עד לפני שלושה וארבעה עשורים עם תאגידים מובילים כמו סוני.
בין התוכניות המתגבשות יש גם כוונה להפעיל מוניות ללא נהגים שייסעו ברחבי העיר, להציב מתקני זיהוי פנים בכניסה למתקנים ולהשיק אפליקציות בסמארטפון שיובילו את הצופים למושביהם.
מי שתנסה להוביל את טוקיו במסע הלא פשוט לעבר המשחקים האולימפיים מול כל האתגרים האלה היא יוריקו קואיקה, המושלת החדשה של טוקיו.
במאמר שפרסמה ימים ספורים לפני הבחירות, הציגה קואיקה את חזונה בנוגע לאולימפיאדה שתתקיים בעיר: "טוקיו זכתה באירוח של משחקי 2020, ובשנים שיובילו לאירוע הזה, העיר תנוע למרכז הבמה העולמית", לכן המשחקים הם רגע מעצב, הזדמנות עבור אזרחי טוקיו לבחון כיצד אנחנו רוצים שיראו אותנו וכיצד אנחנו רואים את עצמנו, כפי שמשחקי 1964 היו רגע מכונן עבור יפן שאחרי המלחמה. באותם ימים טוקיו עמדה בגאווה בתור עיר שבאמצעות עבודה קשה, הקרבה עצמית ודמיון עלתה מחורבות מלחמת העולם השנייה".
היא גם התחייבה כי בניגוד לערים מארחות אחרות, שראו כיצד המתקנים האולימפיים הופכים לפילים לבנים וכיצד האירוע הותיר אחריו חובות עצומים, היא מתכוונת להבטיח שאולימפיאדת טוקיו תשאיר מורשת אחרת. "אנחנו רוצים להתגאות במשחקים שלנו, אבל לא נוכל לעשות את זה אם נכבול את הדורות הבאים לחוב", הצהירה.

טוקיו 2020-הספירה לאחור החלה.

אוצימורה2

חגיגות הסיום בריו 2016

 

ליל כל הקדושים היפני- חג האובון

השבוע מציינים ביפן את האובון, הנחגג לפי המסורת הבודהיסטית, עפ"י הבודהיזם בתקופה זו של השנה שבות רוחות המתים לבקר את קרוביהם החיים.


הבודהיזם מתקיים ביפן לצד דת השינטו ושתי הדתות משתלבות בהרמוניה בחייהם של היפנים.
דת השינטו היא הדת הקדומה והעיקרית ביפן. היא קשורה בקשר חזק לטבע ועוסקת בחיבור האדם לטבע.
מאז ותמיד העריצו היפנים את הטבע והיו צופים בתופעות הטבע השונות, בעונות המתחלפות וגם בתופעות הטבע ההרסניות והסיקו ששום דבר אינו מקרי ושישנם כוחות רוחניים גדולים המניעים את ההתנהלות של חיינו.
השינטו מייחסת חשיבות רבה לחיים עצמם ולמיצויים לעומת הבודהיזם אשר מקדשת את גלגול החיים הבאים לאחר המוות.
למרות ההבדלים בין שתי הדתות רוב היפנים בוחרים לקיים את שתי הדתות וההשקפות השונות על החיים שאחרי המוות אפילו נתפסות כמשלימות זו את זו.
נהוג לומר כי היפני נולד כשינטואיסט אך מת כבודהיסט.
בגלל הקשר ההדוק בין הטבע לאדם מקיימים היפנים עשרות פסטיבלים גדולים וקטנים לאורך כל עונות השנה המתקיימים ברחבי יפן אשר מקדשים ומהללים את תופעות הטבע השונות ואת יופיו של הטבע.
האובון הוא אחד החגים החשובים עבור היפנים, ולמרות שהוא עוסק בנושא כואב ולא פשוט מדובר דווקא בפסטיבל שמח המחבר בין החיים למתים.


בתחילת החג מדליקים בכניסה לבתים  מנורה קטנה או להבת אש על מנת להאיר את דרכם של הרוחות.
בימי הפסטיבל יש חגיגות ברחובות, ריקודים מסורתיים ואף ארוחות גדולות כאשר כל המשפחה המורחבת מתכנסת לאכול יחד ואף מזמינה את רוחות המתים להצטרף אליה.
המשפחות נוהגות לפקוד ביחד את קברי המתים כאשר לפני כן נהוג לשטוף ולנקות היטב את הקבר ולהסיר ממנו כל כתם קטן באמצעות מברשת מיוחדת המיועדת לכך.


בבית המשפחה אפשר למצוא מזבח קטן ובו מוצעים פירות,אורז, תה ירוק, סאקה וממתקים תוצרת בית בצורה של עלי לוטוס.
הריקוד המסורתי הסגנון של חג האובון משתנה מאזור לאזור אך  בדרך כלל הוא מתבסס סביב הקצב של תוף הטאייקו היפני.
הריקודים מתקיימים בפארקים, מקדשים ומקומות ציבוריים  ברחבי יפן וכל אחד מוזמן להצטרף לריקוד.


שבוע חג האובון איננו נחשב לחג לאומי ביפן אך עדיין חברות רבות מפסיקות את עבודתן בשבוע הזה ואנשים רבים מנצלים את הזדמנות ,לוקחים חופש מהעבודה לונוסעים לבקר את המשפחה.  מדובר באחת התקופות העמוסות בשנה כאשר הדרכים פקוקות, הרכבות עמוסות ובתי המלון בתפוסה מלאה.
בסוף החג הגיע הזמן שרוחות המתים יחזרו למקומם ולכן נהוג להשיט מנורות נייר מוארות על פני הים, הנהרות והאגמים וזכך מאירים לרוחות את דרכם חזרה לעולם המתים.Obon-2015

הר הפוג'י-שלמות,יופי ועוצמה יפנית.

השנה 11.8.16 מציינים ביפן בפעם הראשונה את "יום ההרים" –"Yama no Hi"

יום זה נועד על מנת להודות ולהכיר בחשיבותם של ההרים ולציין את תחילת עונת הטיפוס על הר הפוג'י.
הר הפוג'י הינו הגדול בהרי יפן, מדובר בהר געש פעיל המתנשא לגובה של 3,776 מטרים וצורתו היא חרוט מושלם ומושלג. כל התפרצות של הר הגעש הגביהה אותו אף יותר  כאשר ההתפרצות האחרונה של הפוג'י היתה בשנת 1707.הר פוג'י3
בעיני היפנים הר הפוג'י מקודש מאוד ובעל חשיבות רבה בתרבות היפנית ומייצג את תכונות החברה היפנית: שלמות ,יופי ועוצמה.
במשך שנים רבות טקס העלייה להר הפוג'י היה נחשב כטקס דתי חשוב ויש אפילו כתות ביפן הסוגדות להר בעל הצורה הסימטרית באופן כמעט מושלם. כמעט כל יפני יטפס על הר הפוג'י פעם אחת במהלך ימיי חייו כולל תלמידי בית ספר.
הר הפוג'י מופיע ביצירות אומנות רבות ואף השפיע על אמנים אירופאים שגם הם הנציחו אותו ביצירות אומנות שונות.
בעבר, בשל מעמד הקדושה של הר הפוג'י, נשים לא הורשו לטפס על ההר בשל האמונה כי יופיין יעורר את זעמה של האלה אשר שוכנת בהר.
כיום כ-200,000 איש עולים מדיי שנה להר כאשר 30% מתוכם הם תיירים זרים.
מסלול הטיפוס המקובל אל פסגת ההר מתחיל נקודה הנקראת "התחנה החמישי" שהיא למעשה הנקודה האחרונה אליה ניתן להגיע בדרך ממונעת. בתחנה זו ניתן למצוא מקומות לינה, מסעדות, חנויות מזכרות ואפילו סניף דואר.
מכאן והלאה הכל תלויי רק ברגליים…כאשר סיום הטיפוס הוא בתחנה תשע שם אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהגיד לעצמך שהגעת לפסגת ההר ואפילו ליהנות ממרק ראמן חם.

הר פוג'י טיפוס

הדרך למעלה…תמונה מהרשת

הטיפוס על ההר נחשב בדרגת קושי- בינוני עד קשה ובתנאי מזג אוויר נוחים משך הטיפוס לוקח כשבע שעות והירידה מהפסגה כשלוש שעות.
החל מחודש ספטמבר עובר ההר שינוי קיצוני כאשר הטמפרטורות צונחות וההר שהיה שוקק חיים בעונת הטיפוס הופך למקום שומם ורק מעט מטפסים (ומומלץ מאוד שיהיו אלו מטפסים עתירי ידע וניסיון) מגיעים להר. כמעט בכל שנה בעונת החורף גובה ההר

הר פוג'י פיסגה

פסגת ההר-תמונה מהרשת

מספר קורבנות ולכן הטיפוס מומלץ בין החודשים יולי ואוגוסט.
מי שטיפוס הרים זה פחות הצד החזק שלו יכול להגיע גם לאזור חמשת האגמים הנמצאים למרגלות הרי הפוג'י וליהנות מתצפית אל ההר ואף לעלות ברכבל לעוד נקודות תצפית.
אטרקציה נוספת הנמצאת למרגלות ההר זה פארק שעשועים אשר הייחוד שבו זה רכבות הרים גבוהות ומהירות במיוחד.
ומי שבכל זאת לא רוצה להתרחק מטוקיו ועדיין רוצה לראות את ההר יכול לעלות על הטוקיו סקייטרי שהוא המגדל הגבוה ביותר ביפן, ממנו אפשרי לתצפת על הר פוג'י ביום יפה ובהיר.

פתגם יפני ידוע אומר שאדם חכם יטפס על הפוג'י פעם אחת בימי חייו ואילו אדם טיפש יעשה זאת פעמיים.

מידע נוסף על הטיפוס ניתן למצוא באתר הרשמי של ההר:
http://www.fujisan-climb.jp/en/

הר פוג'י 2

 

מה זה "לעשות וופינג" ביפן?

אם אתם בדיוק עכשיו מתכננים את הטיול שלכם ביפן ובודקים בתי מלון או אולי אפילו את האפשרות של AIRBNB  אולי תשקלו גם את האופציה של וופינג?…

וופינג?…מה זה בכלל וופינג?
הרעיון הוא פשוט, מתנדבים בחווה חקלאית אורגנית כמה שעות ביום, חמישה-שישה ימים בשבוע, ובתמורה מקבלים מהמארח מזון ולינה ללא תשלום. העבודה בחווה יכולה לקחת כמה שבועות או חודשים ואח"כ אפשר להמשיך הלאה לחווה אחרת.

wwoof2

תמונה מתוך האתר WWOOF

תחומי ההתנדבות מגוונים-טיפול בגינות אורגניות, טיפול בחיות משק, בנייה של מתקנים אקולוגים ועוד…
איך מוצאים חוות כאלו? כל הרעיון מאוגד תחת תנועה עולמית בשםWWOOF   World Wide) Opportunities On Organic Farms) הקיימת כבר משנת 1971 ומטרתה לסייע בהשמת מתנדבים לחוות האורגניות.

051010_1320~04

תמונה מתוך האתר WWOOF

כיום יש לתנועה נציגות רשמית בכ–60 מדינות וההערכות הן שבכל רגע נתון מתנדבים כ–80,000 וופרים (ככה מכונים התנדבים). אוסטרליה וניו זילנד נחשבות לחזקות במיוחד בתחום.
גם ליפן יש נציגות בתחום, למרות שביפן יש מחסור בקרקע חקלאית עדיין יש חוות לגידול של אורז, בצל, מלפפונים וגם חוות לגידול צמח הווסאבי (המשחה הירוקה החריפה מהסושי…)
החוות האורגניות ביפן אשר משתייכות לארגון בד"כ חיות גם בצורה שיתופית כאשר הן מקיימות בין החוות השכנות יחסיי גומלין של שיתוף בתוצרת החקלאית. הן למעשה לא מוכרות את התוצרת החקלאית אלא מקבלת עבורו תוצרת אחרת.
החוות מדפיסות "כסף אורגני" המשמש עבור המסחר ביניהן וקיימת עזרה הדדית ושיתופיות רבה בהשאלת מכשירים חקלאיים , עזרה בעבודות דחופות ועוד…
ההווי המרכזי בחוות היפניות הן סביב שולחן האוכל. רוב האוכל הוא מתוצרת החווה עצמה ורוב הסיכויים שהאוכל הטרי שאכלת בארוחת הבוקר יוגש שוב בצהריים כשאר הוא הפעם מטוגן או מבושל.
אם הכימיה עם המארחים היפנים שלך טובה יש סיכויי שגם תוזמן לטקס שתיית תה מסורתי ואפילו לטיול במקדשים באזור החווה.
אם הכתבה עשתה לכם חשק לחוויה אחרת ושונה מצורף הקישור ל WWOOF ותמצאו לכם חווה.
http://www.wwoof.net/

WWOOF3

יפן והמשחקים האולימפים

יפן החלה להשתתף במשחקים האולימפיים באולימפיאדת סטוקהולם (1912). מאז, היא נעדרה רק משתי אולימפיאדות: אולימפיאדת לונדון הראשונה (1948), שנערכה לאחר מלחמת העולם השנייה, יפן לא הורשתה להשתתף. ואת אולימפיאדת מוסקבה (1980) החרימה, בדומה למדינות מערביות נוספות, במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן.
במהלך השנים צברו הספורטאים היפנים 398 מדליות, מהן 130 מדליות זהב (לא כולל את אולימפיאדת ריו 2016).
התחומים בהם בולטת הנבחרת היפנית הם: ג'ודו, התעמלות, היאבקות ושחייה.
עד כה אירחה יפן את המשחקים האולימפיים פעם אחת (משחקי הקיץ) בשנת 1964 והיא עתידה לארח את המשחקים האולימפיים גם ב-2020.
יפן (טוקיו) היתה אמורה לארח את משחקי הקיץ בשנת 1940 אך לאחר שפרצה מלחמת סין-יפן השנייה בשנת 1938 הוחלט לקיים את המשחקים בהלסינקי (אולימפיאדה זו בוטלה לבסוף לגמרי עקב מלחמת העולם השנייה).
באולימפיאדת טוקיו שהתקיימה באוקטובר 1964 התווספו לראשונה ענפי הג'ודו והכדורעף גם לנשים והיה זה כמחווה למארחים היפנים. זו היתה הפעם הראשונה שהאולימפיאדה התקיימה על יבשת אסיה והבחירה בטוקיו סימלה את חזרתה של יפן אל הבמה העולמית לאחר התבוסה במלחמת העולם השנייה.

אולימפיאדת טוקיו 64

הדלקת הלפיד טוקיו 1964

נקודה מעניינת לציון היא שאת הלפיד בטקס הפתיחה הדליק, הרץ יושינורי סקארי, אשר נולד בהירושימה ביום הטלת פצצת האטום על הירושימה, 6 באוגוסט 1945.
באולימפיאדת טוקיו 1964 השיגו היפנים ב-29 מדליות בסה"כ כאשר מתוכן כ-16 מדליות זהב ודורגו במקום הרביעי מכלל המדינות המשתתפות.
אחד הענפים החשובים ביותר עבור היפנים הוא ענף הג'ודו מכיון שמולדת הג'ודו היא יפן. במהלך השנים גרפו היפנים כ-36 מדליות זהב אולימפיות בג'ודו.
את אולימפיאדת לונדון 2012 סיימו היפנים עם מדליית זהב אחת בלבד בג'ודו מה שנחשב עבורם ככישלון צורב.
לריו שולחת יפן בענף הג'ודו נבחרת גדולה של 14 משתתפים (נציג בכל קטגוריית משקל) ועד כה במשחקים בריו גרפו היפנים כ-4 מדליות ארד כאשר הציפייה למדליות זהב בענף זה גבוהות מאוד.

בימים אלו מתקיימת אולימפיאדת ריו 2016 ונבחרת יפן מונה 120 ספורטאים.
עד לשלב זה של המשחקים זכתה יפן ב-7 מדליות מתוכן מדליית זהב אחת בענף השחייה 400 מ' מעורב גברים בה זכה השחיין קוסוקה האגינו.
לנו רק נותר לאחל להםうまく בהצלחה.

קוסוקה האגינו-אולימפיאדה

הזוכה במדליית זהב קוסוקה האגינו ריו 2016