שוקוקוג'י: ​​המסתורין של עמק הכוכבים בזאמה

קאנון, המכונה לפעמים אלת הרחמים הבודהיסטית, הוצגה ליפן בסוף המאה השישית, ומקדשים רבים שהוקדשו לקאנון יכולים להתחקות אחר מקורותיהם למאות השביעית או השמינית. שוקוקוג'י, בעיר זאמה של קנאגאווה, הוא מקדש כזה. מקורות המקדש בתקופת טנפיו (729-749) והטענה המקובלת כי הוא נוסד על ידי כומר בודהיסטי בשם גיוקי (668-749).

שוקוקוג'י נמצא במרחק של חמש דקות הליכה בלבד מתחנת זאמה על קו הרכבת אודקיו (Odakyu). המקדש, שפירוש שמו הוא "מקדש עמק הכוכבים", ממוקם בסביבה. יש הטוענים שהוא ביתם של "שבע התעלומות", המתוארות על לוח מפה מול בניין המקדש הראשי. פתירת כל התעלומות התבררה כציד מאתגר למדי, שבמהלכו הופיעו תעלומות נוספות.

ה"תעלומה" הכי קלה לזיהוי, היא פעמון המקדש, התלוי במגדל פעמונים מודרני ליד הכניסה למתחם. התעלומה היא כיצד הפעמון המאסיבי הזה, שייצקו אותו בשנת 1227, יכול להיתלות על גבי וו בודד (רוב הפעמונים דורשים יותר תמיכה). אומרים שהפעמון, ששוקל 384 ק"ג, הוא הפעמון השני הכי עתיק בצפון הרחוק של יפן (רק הפעמון בטוקאקוג'י בצוצ'יורה, איבארקי מבוגר יותר – בכ-20 שנה).

כמו ברוב המקדשים, שני מלכי ניאו דווה שומרים על הכניסה. אבל בשוקוקוג'י, במקום להיות מגולפים בעץ ולשכון בשער, מלכים אלה יצוקים ועומדים. שניהם עזים ויפים, ובוודאי מתפקדים היטב בתפקידם להרחיק את הרוע. מדוע אין שער במקדש זוהי תעלומה בלתי פתורה.

כשתעשו את דרכיכם במעלה השביל המרכזי לבניין המקדש הראשי, תיתקלו בתעלומות נוספות. הדבר הראשון שתבחינו בו מימין הוא פסל של קובו דאישי (774-835), הכומר הבודהיסטי הנערץ שייסד מקדשים לאורכה ולרוחבה של יפן ונחשב לבודהיסטווה (כינוי בבודהיזם למתרגל). בפסל זה אין שום דבר מסתורי. בין הפסל הזה למגדל הוקיואינטו (Hokyointo) העשוי מאבן, נמצאות עוד שתי תעלומות של המקדש: צמח המכונה דשא קאנון (תעלומה מס' 3) ושיח קמליה שנאמר עליו כי הוא פורח עם מספר סוגים שונים של פריחה בצבעים שונים (תעלומה מס' 5). דשא קאנון זהו צמח שתכונות הריפוי שלו שימשו את 'סאקאנווה טאמורה מארו', לוחם אגדי שהיה שומרו של הקיסר קאנמו (735-806).

לפי המפה, תעלומה מס' 2 נמצאת ממש בפינת המקדש הראשי: עץ מייפל ישן עם צורה מוזרה על הגזע שלו שנראה כמו שד נפול שממנו, לפי האגדה, טפטף לפעמים חלב. מסתבר שהעץ מת מזמן, אבל הגזע בעל הצורה המוזרה נחתך ונשמר בתוך המקדש. למרות העובדה ששוקוקוג'י מוקדש לקנון והמקדש הראשי שלו ידוע כאולם קאנון, לא ניתן לראות את קאנון עצמה.

לפי השלט, שלושת התעלומות הנותרות נמצאות מאחורי שער שנמצא לצד המקדש. אך לפני שתלכו למצוא אותן, הקדישו עוד קצת זמן לחקור את האזור שמול המקדש. הוא נשלט על ידי עץ גינקו ענק שמתחתיו גן אבן יבש למדי. השער מוביל לחצר/גינה קטנה ויפה, ביתו של פסל קנון אלגנטי מברונזה, ועוד בנייני מקדשים, אבל שלושת התעלומות הנותרות הן יותר קשות למציאה מאשר רק לעבור את השער. ראשית, תעלומה מס' 6, גדם פאולוניה מאובן, נמצא מאחורי ביתו של כומר המתגורר שם ולא ניתן לצפות בו.

תעלומה מס' 7, עץ הדובדבן הפורח תמיד, נמצא בבית הקברות ולכן גם אסור לצפות בו. אך למרבה המזל, ניתן לראות את תעלומה מס' 4, "באר הכוכב" היא שנתנה למקדש את שמו. באר הכוכבים היא באר מים מתוקים עמוקה שמימיה משקפים את הכוכבים בשמיים, שלפי האגדה גם באור יום שבו לא ניתן לראות כוכבים בשמים הם משתקפים שם.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

שש חוויות אוכל ושתייה יפניות שלעולם לא תשכחו

כולם יודעים שאוכל יפני הוא יותר מסתם דג נא. למעשה, האוכל היפני הוא כל כך הרבה יותר שלפעמים קשה לדעת מאיפה להתחיל.

ביפן ישנם מגוון רחב של מאכלים ממאכלי בשר וואגיו הנמס בפה ועד מטבח צמחוני בודהיסטי עדין, וכן תרבות אוכל רחבה כמו טקס תה עתיק יומין, אמנות קוואי לאטה המוגשת בבתי קפה. וזה לא רק האוכל עצמו – אלא האנשים המכינים אותו, המנהגים, כללי הנימוס המורכבים , והמסורות השורשיות מאחורי כל מנה.

טעימות סאקה עם סומלייה

הצטרפו ליועץ של קורדון בלו ותושב טוקיו ותיק, סבסטיאן למואן, למסע אל ההיסטוריה בת 1,300 השנים של ניהונשו – המוכר יותר למערביים כ"סאקה". עם ניואנסים בטעם כמו יין, אך עם זאת מבושל בדומה לבירה, סאקה הוא לא רק הטיפה המרה של יפן – הוא קשור למאות שנים של רוחניות ומסורת. סבסטיאן הקדיש את עצמו לתרבות הסאקה כבר יותר מ-10 שנים, כך שאין מי שמתאים יותר להכיר לכם את כל הצדדים שיש לניהונשו – מליטוש ותסיסת האורז, דרך הערכת העדינות ועומק הטעם שלו, ועד לשילוב סאקאים שונים עם מאכלים שונים.

צדפות ושאבלי באי מיאג'ימה

המטבח היפני אינו מורכב רק מפירות ים, אבל הם בהחלט חלק חשוב ממנו ובאי מיאג'ימה, זה אומר צדפות. אחד המקומות המומלצים ביותר ליהנות מהצדפה הטובה באזור, הוא במסעדת Kakiwai, עם מרפסת העץ המשוחזרת שלה המשקיפה על הים, ופגודה בת חמש קומות. עם כוס של שאבלי פרמייר קרו קרה ביד, תהנו מהצדפות הטריות ביותר, בגידול מקומי, בזמן שאתם צופים בשמש שוקעת מעל הירושימה, ממש מעבר למפרץ.

שיעור בישול בקנאזאווה

קנאזאווה היא כנראה אחת מהערים המהנות והמיוחדות ביותר ביפן, וזו עשויה להיות אחת מהחווית הטובות ביותר בקנאזאווה. תחת הדרכתם של מו וצ'יקקו הבלתי ניתנים לחיקוי ומשעשעים תמיד, לימדו את סודות המרכיבים היפניים, קבלו טיפים וטריקים שעברו לאורך הדורות, בשלו מנות טעימות משלכם, ושטפו את האוכל הטעים עם יין שזיפים תוצרת בית וסאקה. יום בלתי נשכח עם כמה אנשים בלתי נשכחים – זה יום שלא תרצו לפספס.

ארוחת ערב במקדש בודהיסטי

שוג'ין ריורי הוא האוכל הצמחוני המסורתי הנאכל על ידי נזירים בודהיסטים ביפן – אבל אל תטעו, הוא רחוק מלהיות סגפני. למעשה, שוג'ין ריורי משוכלל, בעל טעם עמוק ויפהפה מבחינה ויזואלית, מוגש בדרך כלל בקערות קטנות רבות בחדר מיושן עם מחצלות טאטאמי. בלו את הלילה במקדש בודהיסטי לחוויה המלאה, והקפידו לקום עם שחר כדי להצטרף לתפילת הבוקר.

חווית חוות תה

האם יש משהו יפני יותר מובהק מתה ירוק? בחוות אובובו, טבלו את עצמכם במשקה החם היפני האהוב (לא פשוטו כמשמעו) כשאתם עוקבים אחרי המסע שלו מהשדה לספל. הסתובבו בשדות התה היפים, בקרו במפעל לעיבוד תה, ולמדו על הסוגים והדרגות הרבות של התה – מהוג'יצ'ה צלוי יומיומי ועד למאצ'ה בדרגה טקסית. כמובן שגם אתם תזכו לטעום אותם!

מזקקות וויסקי יפני

עזבו את סקוטלנד – יש אמן מאלט חדש בסצנה, והוא רציני. ואכן, הוויסקי היפני הוא כיום בעל שם עולמי, ואניני טעם זוכים למבשלות שיכר יפניות חדשניות המפתחות עידן חדש של ייצור וויסקי. למדו את כל מה שאי פעם הייתם צריכים לדעת על כבול, שעורה, חביות וסטילס בסיור מזקקה, וגלו בעצמכם כיצד המותגים היפנים כמו סאנטורי וניקה מתחרים עם דיאג'או ופרנו ריקארד.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יום ההתבגרות ביפן

היום, 10 בינואר 2021, מציינים ביפן את יום ההתבגרות או סייג'ין נו הי Seijin no hi. זהו חג יפני המתקיים מדי שנה ביום שני השני בינואר.

החג מוקדש לכל מי שיהיה או היה בגיל 20 בין התאריכים 2 באפריל בשנה הקודמת ל-1 באפריל בשנה הנוכחית (מתייחסים לשנה המתחילה באפריל שעבר ומסתיימת באפריל הבא, מכיוון ששנת הלימודים ביפן מתחילה באפריל). במסגרת החג שבו חוגגים את המעבר לבגרות (גיל הבגירות ביפן הוא 20), נערכים טקסים במוסדות מקומיים ביפן, ויפנים רבים עורכים גם מסיבות עם בני משפחתם או חבריהם.

מקורו של החג בטקסי התבגרות שנחגגו ביפן במשך מאות שנים, אף על פי שבעבר צוין גיל צעיר יותר. תחילת המנהג בשנת 714 לספירה כאשר נסיך צעיר אימץ לעצמו תלבושת ותספורת חדשה לכבוד הגיעו לגיל בגרות ובעקבותיו החלו צעירים נוספים לנהוג כמוהו ולציין את גיל הבגרות בתספורת ובתלבושת חדשה.

במאה ה-19 נקבע כי 20 הוא גיל ההגעה לבגרות ביפן, אבל רק ב-1948 החלו לציין את ההתבגרות בחג רשמי. בין הזכויות שאזרחי יפן זוכים להם בגיל 20 נמצאות הזכות להצביע ולקנות באופן חוקי אלכוהול ומוצרי טבק. בעבר ציינו את יום ההתבגרות ב-15 בינואר, אבל בסוף המאה ה-20 החלו ביפן להצמיד את החגים הלאומיים לסופי השבוע כדי ליצור רצף של ימי חופש. על כן "יום ההתבגרות" מצוין בשנים האחרונות ביום שני השני בחודש ינואר.

ביפן חג ההתבגרות נחשב כחג בעל משמעות חשובה ואפשר להשוות את גודל חשיבותו לחג הפסחא וחג ההודיה במערב.

"יום ההתבגרות" מתחיל בדרך כלל בטקסי התבגרות (סייג'ין שיקי, Seijin-Shiki) הנערכים במקדשי שינטו. החוגגים מקבלים ברכה וכותבים משאלה על פלקט הנקרא אמה (ema). טקסים אחרים נערכים במקומות ציבוריים כמו אוניברסיטאות, ואף בפארק דיסנילנד בטוקיו.

רבות מהנשים החוגגות את הגעתן לבגרות בטקס לובשות פוריסודה (furisode) קימונו רשמי המיועד לנשים לא נשואות. מחירו של הפוריסודה גבוה ביותר, ולכן יעדיפו לשאול או לשכור אותו. נשים רבות הולכות למכון יופי ביום זה על מנת שבמהלך החג ילבשו את הקימונו המסורתי באופן הנכון ועל מנת שהשיער יהיה אסוף בצורה הנכונה.

מקצת הגברים לובשים קימונו חגיגי בצבע כהה, אבל רובם מעדיפים בגדים מערביים רשמיים. לאחר הטקסים הרשמיים צעירים רבים מתכנסים לעיתים רבות בקבוצות ויוצאים למסיבות, לשתות או להרמת כוסית.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

המקומות הנסתרים הטובים ביותר לטיול חורף ביפן

כדי ליהנות מנופי החורף ברחבי יפן בבטחה ובנוחות, הנה מבחר קצר של מקומות שלא ברשימה של כולם. אז תפסו את הכפפות והצעיף שלכם, ובואו נצא לדרך!

צ'ובו

Nagano ו-Nigata הם מקומות אידיאליים לעלות על מדרונות החורף. לטיול סקי פשוט ובמחיר סביר יחסית, פארק השלג Unazuki בטוימה נמצא מחוץ לרדאר עבור רוב האנשים. יש גם אונסן (מעיינות חמים) ונקודות צפייה בקרבת מקום המאפשרים ביקורים מהנים לאחר הסקי, כמו מצפה הכוכבים Omokage (מרפסת תצפית), עם נוף של ההרים המושלגים ואזור אונסן.

לחוויה דומה בגיפו, אתר הנופש הידה פונאיאמה הוא אתר סקי מוזר נהדר לטיולים מזדמנים עם המשפחה או למתחילים. גולשי סקי מנוסים ירגישו יותר בבית בריצות המאתגרות בהאקובה (מחוז נגאנו), אבל אתרי הנופש האלה הם לרוב הרבה יותר צפופים.

קנסאי

אם אתם באוסקה במהלך החורף, צפו בעיר המוארת בלילה מפארק סאטסוקייאמה. תוכלו לבלות את היום בגן החיות או לחקור את הפארק הגדול, ולאחר שהשמש שוקעת, יש כמה מרפסות תצפית שונות שבהן אתם יכולים לצפות בנופי ערב חדים של האורות המנצנצים.

לאלו עם טעם להרפתקאות, המשיכו לחורבות טירת טקדה בהיוגו. מוקפת בעננים ובנופים מושלגים, ההריסות מרגישות כאילו מתוך סרט. למרות שלא קל להגיע אליהן, זה שווה את זה בשביל זיכרון חורפי בלתי נשכח שכזה.

קיושו

למרות היותו בדרום החם יותר, יש שפע של פעילויות חורף ונופים מושלגים בקיושו. אחד האזורים הפוטוגניים והנעימים ביותר שלא כולם יודעים עליהם הוא Kurokawa Onsen בקוממוטו. שם, אתם יכולים ללכת לאורך הנהר הציורי, ואז לרחוץ את כל השאריות של מזג האוויר הקר באחד מהמעיינות החמים הרבים. או צאו לטיול רומנטי בערב כדי לראות את הפנסים הצפים לאורך נהר הטנוהארו ​​בתצוגת אור של יו אקארי.

אם מתחשק לכם לטיול חורף וכמה סצנות מושלגות, בקרו במחוז אויטה השכנה כדי לטייל במעלה הרי קוג'ו. נסיעה הלוך ושוב סביב הפסגות המרכזיות אורכת ארבע עד שש שעות, כך שזה לא לבעלי לב חלש. עבור משהו פחות תובעני מבחינה פיזית, אתם יכולים לחקור את שבילי ההליכה סביב מרכז המבקרים של צ'וג'בארו, הנמשכים רק כ-40 דקות.

קאנטו

למרות שלטוקיו יש תצוגות אור פנטסטיות בחורף, תצטרכו לצאת מהעיר אם אינכם רוצים להיתקל בנחילי אנשים.

אפשרות מהנה לטיול לילה היא המראות החורפיים של ניקו במחוז טוצ'יג'י. חודשי החורף יוצרים טיול קסום סביב אגם יונו, בו תוכלו לראות את הפסגות המכוסות שלג נוצצות על פני מים שלווים. בערב, תוכלו לראות תצוגות אור סביב אגם צ'וזנג'י, שבו האורות קופצים מהמים ויוצרים אווירה רומנטית. לחלופין, לאוהבי אוכל ופירות, תוכלו ללכת לאחת מחוות התותים הרבות כדי לבחור פינוקי חורף טעימים משלכם. תותים הם פרי חורף פופולרי ביפן (גדל בחממות), וטוצ'יג'י ידועה בזכות התותים העסיסיים שלו.

צ'וגוקו

צ'וגוקו מצוין לטיולי אונסן כמו יובארה אונסן באוקאיאמה. כאן תוכלו לשטוף את המתח בערב ולחקור שבילים מדהימים ונופים טבעיים כמו אגם יובארה ומפלי פורויה פודו ביום.

לתצוגת אור חורפית, צאו לטיול בהירוזן בטוטורי. שם תמצאו כמה נופי חורף נהדרים של Hiruzen ומסלולי הליכה, אבל זה גם המקום שבו מתקיים פסטיבל Hiruzen Yuki Koi. איגלואים קטנטנים המכילים פנסים קטנים, שיוצרים סצנה שנראית כמו משהו מתוך אגדה.

שיקוקו

שיקוקו אינה ידועה בסצנות מושלגות, אבל החורף הוא אחד הזמנים הטובים ביותר לקבל תצפיות ברורות ממרפסות תצפית ונקודות תצפית, כמו Shishi no Reigan בקגאווה. המקום הזה מציע פנורמות מדהימות על האזור והוא קרוב למקדשים ואקווריומים לביקורים במהלך היום.

מערבה יותר, באזור מאנו של קגאווה, נמצא פארק סנוקי מאנו. למרות שהפארק ידוע בקרב המקומיים, השטח הכולל משתרע על פני 3.5 קמ"ר, כך שלעולם לא תרגישו קלסטרופובים או בהליכה דרך תאורת החורף החלומית שלהם.

טוהוקו

בהיותו הצפוני ביותר באי הראשי של יפן, טוהוקו מושלם לנופים מושלגים וקפואים. הר בנדאי וסביבתו בפוקושימה מציעים שבילים ציוריים ונופי אגם עם להקות של ברבורים וברווזים הנודדים ליפן בחורף.

חובבי אונסן יכולים להמשיך צפונה יותר לאקיטה, שם תוכלו למצוא מעיינות חמים פחות מוכרים כמו המעיינות החמים טמאגאווה, נאטסוסה אונסן מיאקובאסורה ואלפה קומקוסה. לכל אחד מהם יש rotenburo (אמבטיות בחוץ) כדי להנות מהאווירה החורפית מהנוחות של טבילה חמימה.

הוקאידו

הוקאידו הוא המקום לנוף מושלג ולאווירת ארץ הפלאות החורפית. אגם מאשו ואגם קושארו בקאוואקאמי מציעים מחזות קרח מדהימות לאוהבי שבילי שלג והם מפורסמים גם בתופעת הקרח הטבעית המכונה "קרח rime". לתצוגות אור מיסטיות, שווה לבקר בפסטיבל הקרח של שיקוטסו בצ'יטוסה, קרוב יותר לסאפורו, לטיול עירוני.

אם סקי הוא יותר הקטע שלכם, אחרי סקי בניסקו, יש הרבה אונסנים קטנים יותר שאינם צפופים כל כך, כמו Goshiki Onsen ו-Hotel. שם אתם יכולים להרפות את השרירים שלכם באמבטיות הפנימיות או החיצוניות שלהם עבור אושר אפרה סקי.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

איקיגאי: התפיסה היפנית של מציאת מטרה בחיים

בעודנו ממשיכים לאמצע ינואר בניסיון לעמוד בקצב של החלטות השנה החדשה עם כוונות טובות ונעלות, אין זמן טוב יותר מאשר עכשיו למקד מחדש את האנרגיות שלנו, ולתכנן באמת את התקוות והמטרות שלנו לעתיד.

למרות שמנטרת "שנה חדשה, אני חדש" מעוררת השראה, האמת היא שאם כל מה שבאמת מעורר בנו השראה לעשות טוב יותר הוא מספר אחר בלוח השנה, אולי יש דרך טובה יותר לאמץ את כל מה שהחיים מציעים לנו.

ולאור זאת נכיר לכם את המושג ,איקיגאי", אידיאולוגיה היפנית עתיקת היומין שמזוהה זמן רב עם תוחלת החיים הארוכה של האומה היפנית. שילוב של המילים היפניות "איקי"- "חיים", ו"גאי"- משמשת לתיאור ערך, איקיגאי עוסק במציאת שמחה בחיים באמצעות מטרה.

אז מה זה בעצם איקיגאי?

מקור המילה איקיגאי חוזר לתקופת הייאן (794 עד 1185). פסיכולוג קליני ומומחה נלהב לאבולוציה של האיקיגאי, Akihiro Hasegawa פרסם מאמר בשנת 2001 שבו הוא כתב שהמילה "gai" מגיעה מהמילה "kai" שמתורגמת ל"תרמיל" (בהקשר לכלי נשק) ביפנית.

בתקופת הייאן, הפגזים היו בעלי ערך רב, כך ששיוך הערך עדיין נראה מטבעו במילה זו. אפשר לראות את זה גם במילים יפניות דומות כמו hatarakigai, שפירושה ערך העבודה, או yarigai ~ga aru, כלומר "שווה לעשות את זה". גאי הוא המפתח למציאת המטרה שלכם, או הערך שלכם בחיים. הדרך הטובה ביותר להכיל את האידיאולוגיה הכוללת של איקיגאי היא על ידי התבוננות בתרשים ה-ikigai Venn המציג את ארבע התכונות העיקריות החופפות: במה אתם טובים, מה העולם צריך, על מה ניתן לשלם לכם, וכמובן, מה אתם אוהבים.

למה איקיגאי חשוב?

סוציולוגים, מדענים ועיתונאים רבים חקרו את התועלת והאמת מאחורי התופעה המסוימת הזו, והם הגיעו למספר מסקנות מעניינות מאוד. תיאוריה אחת היא שאיקיגאי יכול לגרום לכם לחיות זמן רב יותר ועם כיוון יותר ברור.

בספטמבר 2017, תכנית הטלוויזיה היפנית הפופולרית Takeshi no katei no igaku שיתפה פעולה עם קבוצת מדענים כדי לערוך מחקר בעיירה הקטנה Kyotango בקיוטו, מקום שמתגאה בכך שיש בו אוכלוסייה שיש בה פי שלושה יותר תושבים מעל גיל 100 בהשוואה לממוצע של שאר המדינה.

התוכנית רצתה לדעת מה המשותף לקשישים המאושרים הללו בחיי היומיום שלהם, ולכן עקבה אחרי שבעה אנשים בסוף שנות ה-90 ותחילת המאה לחייהם מהבוקר ועד אור הבוקר, ועשו בדיקות דם ובדיקות בריאות אחרות.

מה שהם מצאו מעניין הוא שלכל שבעת האנשים היו נתונים גבוהים במיוחד של DHEA, הורמון המופרש מבלוטות יותרת הכליה, שרבים מאמינים שהוא "הורמון אריכות הימים".

באופן מעניין למדי, כשהתוכנית עקבה אחרי אותם גברים ונשים, הם מצאו דבר אחד משותף לכולם: תחביב שהם תרגלו כל יום ושהם אהבו מאוד. אישה אחת בשנות ה-90 המאוחרות לחייה נראתה מבלה כמה שעות מדי יום בגילוף מסכות מסורתיות יפניות, גבר אחר צייר, אחרת יצאה לדוג מדי יום.

למרות שהמתאם בין קיום תחביב שאתה אוהב והעלייה ב-DHEA עדיין לא הוכח מדעית, התוכנית הציעה שאם יש דבר שמשאיר אתכם מעוניינים, ממוקדים ומעניק לכם תחושת סיפוק בחיים, דבר זה עשוי להגביר את הורמון ה- DHEA שלכם, ובכך מוביל לחיים ארוכים ומאושרים יותר.

היכן מתרגלים איקיגאי?

אוקינאווה, האי הדרומי מול יבשת יפן, הוא ביתם של ה% הגבוה ביותר של בני מאה לאוכלוסייה. אוקינאווה היא גם חממה של אידיאולוגיית האיקיגאי. כאן מזג האוויר המתון, התזונה הבריאה ורמת הלחץ הנמוכה הם גם גורמים, אבל זו האוכלוסייה הפעילה של האי של תושבים שאינם פורשים, מונעי מטרה, המקשרת אותם לקהילות אחרות ארוכות חיים בסרדיניה, איטליה ואיקריה, יוון.

בשנת 2010, הסופר דן בואטנר הוציא ספר בשם Blue Zones: Lessons on Living Longer from the People Who've Lived the Longest, שבו חקר אזורים בעולם, ביתם של התושבים עם החיים הארוכים ביותר (כולל אוקינאווה). מה שהוא גילה זה שהאיקיגאי או "מטרה בחיים" היו חוליה המקשרת בינהם. הקטור גרסיה, סופר שהוציא מספר ספרים על תיאוריה זו, כולל "איקיגאי: הסוד לחיים ארוכים ומאושרים" שיצא באנגלית בשנה שעברה, מאמין, עם זאת, שאיקיגאי לא צריך להיות קשור רק לקשישים . "למעשה, כרגע זה פופולרי יותר מאי פעם בקרב אנשים צעירים ביפן ומחוצה לה, במיוחד בדורות צעירים שמחפשים אחר יותר משמעות בחייהם".

מה האיקיגאי שלכם?

בספרו, גרסיה אומר כי לימוד אידיאולוגיית האיקיגאי שינתה את הדרך בה הוא מעצב את יומו. "שיפרתי את שגרת הבוקר שלי כדי להתחיל את ימיי בלעשות את מה שהכי חשוב לי לפני שאני נהיה עסוק עם דברים אחרים." במילים אחרות, הוא נותן עדיפות לחובות שנותנות לו מטרה. "זה אומר שאני שותה כוס תה ירוק, עושה 15 דקות של תנוחות יוגה קלות ואז כותב במשך שעה אחת. לפני שעזבתי את הבית, הקדשתי זמן לבריאות שלי ולאחת הפעילויות שנותנות איקיגאי לחיי: כתיבת ספרים".

למרות שזה אולי נשמע ממוקד קריירה, איקיגאי לא תמיד עוסק במאמצים פיננסיים. יש לכם תחביב שאתם יכולים להקדיש לו את זמנכם? לגדל משפחה, או להיות מסוגלים לעבוד ולעשות צעדים לקראת צלילה עמוקה לתוך פרויקט התשוקה הזה שתמיד פנטזתם עליו, הם הכל איקיגאי.

מצאו את האיקיגאי שלכם

אם אתם מרגישים אבודים או לא בטוחים באשר לאיקיגאי שלכם, ישנן מספר דרכים למקד מחדש את דעתכם ומטרותיכם.

"אם אתה מוצא את עצמך חסום בגלל ששינוי הוא קשה, נסה להוסיף משהו חדש לחיים שלך: תחביב חדש, מעגל חברים חדש או עבודה חדשה בצד", מציע גרסיה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשצ

שנה חדשה ביפן

ראש השנה הוא חג חשוב עבור היפנים וימי החג הם הזדמנות עבורם לחשוב על השנה החולפת , להציב מטרות לקראת השנה החדשה ובעיקר לבלות זמן איכות עם המשפחה ,לבשל, לאכול וליהנות ביחד. בזמן חופשת ראש השנה בתי העסק, בתי הספר ומקומות העבודה סגורים ויש מספיק זמן לבילוי רגוע ונינוח בחיק המשפחה.

בעבר חגגו היפנים את תחילת השנה החדשה באותו היום של תחילת השנה הסינית אך החל משנת 1873 היפנים החלו לציין את יום השנה החדשה בהתאם ללוח השנה הגרגוריאני.

.

אומיסוקה (Omisoka) הוא הביטוי היפני לערב השנה החדשה. היפנים מאמינים שיש לפתוח את השנה כאשר גם הבית וגם הנפש נקיים לגמרי מהשנה הקודמת ולכן נהוג לסיים את כל המטלות והחובות מהשנה הקודמת לפני כניסת השנה החדשה.

כדי להתחיל את השנה החדשה בראש רענן, משפחות וילדים נפגשים יחד כדי לנקות את כל הבית, לקשט ולהכין אותו לקראת השנה החדשה. את הבתים נוהגים היפנים לנקות, להבריק ולצחצח (כמו ניקיון פסח אצלנו) שיהיה נקי לגמרי, לאחר ניקיון  היסודי של הבית נהוג לשים קישוט העשוי מבמבוק וענפי אורן (Kadomatsu) וכך הקאמי (האלים) יודעים שבית זה נקי ומוכן לקבל את השנה החדשה. אנשים רבים חוזרים לעיר הולדתם במהלך תקופה זו, ואפילו  טוקיו העמוסה הופכת לפתע לעיר שקטה וריקה.

ליפנים יש מגוון מנהגים מסורתיים ואמונות אשר קשורים לשנה החדשה היפנים הם מאמינים כי כל פעולה ראשונה שתתבצע בשנה החדשה כמו: החלום הראשון או הארוחה הראשונה יש לה השלכות לגבי כל השנה החדשה שמגיעה.

ישנן מסורות רבות ואלו חלק מהן:

ביקור במקדש (Hatsumode):

היפנים רואים חשיבות גדולה מאוד בביקור במקדש (שינטו או בודהיסטי) ביום השנה החדשה. הם נוהגים להגיע ולשאת תפילה קצרה לקראת השנה  החדשה. בערב השנה החדשה המקדשים נפתחים לפני חצות, ובמקדשים מרכזיים מגיע קהל ענק של  מיליון איש להתפלל.

צפייה בזריחה הראשונה (Hatsuhinode):

מסורת נוספת בראש השנה החדשה היא התבוננות בזריחת השמש הראשונה של השנה. אמנם לא כל האנשים מתעוררים כדי להשתתף במסורת מקסימה זאת אך ישנם גם המון אנשים שנהנים להשתתף בה. הצפייה בזריחה הראשונה מסמלת התחדשות, תקווה ורגיעה. יפנים רבים בחורים להתעורר מוקדם (או לוותר על שינה) ולמצוא מקום בו אפשר לצפות בזריחה הראשונה של השמש לשנה החדשה. המקומות המועדפים הם חוף הים, פסגות הרים ושדות פתוחים.

מאכלים מסורתיים:

יפנים חוגגים את תחילת השנה החדשה עם מאכלים מסורתיים הנקראים- Osechi Ryori. הארוחה הזו נחשבת לחשובה ביותר בשנה והיא מורכבת ממספר רב של מאכלים שונים אשר לכל אחד מהם משמעות שונה כמו-אהבה, בריאות, הצלחה ועוד. בגלל מספר המרכיבים הגדול והאפשרויות השונות להכנת האוכל משפחות רבות מזמינות קופסת Osechi Ryori ארוזה ומוכנה מראש וחולקים את הקופסא ביחד. בקופסא בד"כ יהיו רול של חביתה מתוקה, ערמונים מסוכרים, סלט גזר ודייקון (צנון לבן יפני), פולי סויה מתוקים, שרימפס מבושל ועוד.

מנה נוספת הנהוג לאכול בערב השנה החדשה היא סובה טושיקושי (year-end soba), מנה פשוטה של  אטריות נודלס העשויות מסובה במרק חם שאוכלים באופן מסורתי בערב ראש ונהוג לאכול את המנה  בית עם משפחה או חברים.

יש כמה סיבות לאכילת מנת הסובה בערב השנה החדשה:

1. אורכן של אטריות הסובה מסמלות חיים ארוכים והקלות בה נחתכת אטריה אחת מסמלת את היכולת להיפרד מהשנה שחלפה ולהתחיל שנה חדשה.

2. הכוסמת (ממנה עשויה הסובה) גדלה גם בתנאי מזג אוויר קשים והיפנים מאמינים כי אכילתה מעניקה להם כוח, חוזק ועמידות.

עוגת מוצ'י (Kagami-mochi): קוגאמי מוצ'י היא עוגה המשמשת כקישוט לכבוד השנה החדשה. העוגה עשויה משתי שכבות של עוגת מוצ'י (אורז דביק) ועליה מונח סוג של תפוז מריר או מנדרינה והיא מקושטת בעלים, זרדים ועוד. לעוגה יש משמעויות שונות והיא מסמלת בין השאר כוח, מעבר מדור לדור ואת המסורת העתיקה של יפן. נהוג לשבור את העוגה ביד ולא לחתוך עם סכין המסמל חיתוך קשרים משפחתיים.

צלצול בפעמון (Joya no Kane):

בחצות של ערב השנה החדשה נהוג במקדשים הבודהיסטים לצלצל בפעמון כ-108 פעמים על מנת לייצג את 108 החטאים של האדם. לאחר השלמת המשימה מקבל כל מבקר הזדמנות נדירה לצלצל בפעמון הקדוש ובכך לנקות את עצמו מהחטאים של השנה שעברה.

ניקוי הגוף (Otoso):

בערב השנה החדשה מתכנסת המשפחה ביחד לטקס שתיית otoso. מדובר במשקה בעל תכונות מרפא העשוי מתבלינים יפנים ובעל טעם חזק של תרופה. את המשקה מגישים בשלוש כוסות בגדלים שונים ונהוג לשתות (או לפחות לקחת לגימה קטנה) את המשקה בסבב בין בני המשפחה מהקטן לגדול ביותר.

היפנים מאמינים כי המשקה שוטף את המחלות והרעלים מהגוף ופתגם יפני ישן אומר כי אם אחד מבני המשפחה שתה עד הסוף את המשקה אף אחד מבני המשפחה לא יחלו באותה שנה, אך אם כל המשפחה שתתה אז כל הכפר לא יהיה חולה במשך כל השנה.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

חג המולד ביפן

ימי חג המולד ביפן הם תקופה חגיגית, שמחה וצבעונית ולמרות שרק אחוז אחד מאוכלוסיית יפן היא נוצרית עדיין אפשר לחוות את אווירת החג במדינה. אמנם אין זה חג לאומי ואין לו משמעות דתית עבור היפנים אך אפשר למצוא מאפייני חג מסורתיים רבים כמו שווקי חג המולד, עצי אשוח מקושטים ומוארים ועוד.

לצד המנהגים המוכרים לנו ישנם כמה מסורות חדשות שנוצרו ע"י היפנים מה שהופך את חג המולד לחגיגה ייחודית.

השוני העיקרי הוא שחג המולד ביפן נחשב כחג לאוהבים, ולא כחג משפחתי. (ביפן, ראש השנה החדשה היפנית נחשב לחג משפחתי). בדרך כלל זוגות יתכננו ערב רומנטי הכולל ארוחת ערב במסעדה יוקרתית וטיול ברחובות המקושטים בעצי חג המולד.

אמנם בבתים לא נהוג להציב עץ (גם קשה למצוא מקום בבתים יפנים שנחשבים לקטנים במיוחד) אך ברחובות הערים, בקניונים ובשטחים ציבורים ישנם עצים רבים מקושטים לכבוד החג. למזלם של ילדים יפנים, סנטה קלאוס חי וקיים גם ביפן. כמו ילדים אחרים ברחבי העולם, גם ילדים יפנים מצפים לביקורו של סנטה בערב חג המולד ולקבל ממנו מתנה לכבוד החג. בניגוד למדינות המערביות הילדים היפנים אינם מאמינים כי סנטה נכנס לבתים דרך הארובה אלא נכנס בנימוס דרך הדלת.

מסורת נוספת ייחודית ליפן היא ארוחת חג המולד המסורתית, ביפן לא מדובר בסעודה מלכותית ומפוארת אלא דווקא ההפך, המאכל המזוהה ביותר עם ארוחת חג המולד זה עוף מטוגן! למעשה, העוף המטוגן כה מבוקש בתקופה זו, שרשת KFC מקבלת הזמנות של דלי העוף המטוגן הפופולרי שלהם כבר בנובמבר. אך אל דאגה, גם מי שלא ביצע הזמנה מראש יוכל למצוא בקלות שפע של מנות עוף מטוגן בחנויות נוחות ובמרכולים בערב חג המולד, יחד עם עוף צלוי שהוכן מראש. הסיבה לכך שעוף מטוגן כה מבוקש בחג המולד היא עקב פרסומת מסיבית שהייתה בשנות השבעים לרשת הKFC  ששיווקה את המנה לכבוד חג המולד ומנהג זה השתרש בהצלחה אצל היפנים.

ואיך אפשר בלי קינוח?

את עוגיות הג'ינג'ר ועוגת הפירות מחליפה ביפן עוגת ספוג עם תותים. עוגת חג המולד היפנית, בניגוד לעוגת הפירות הצנועה, מעוטרת ומקושטת בתותים, סנטה קלאוס מבצק סוכר ועוד קישוטים בנושא חג המולד ומצופה בקרם לבן.

העוגה המכונה ביפן kurisumasu keeki הייתה במקור עוגת יומולדת אך בשנות ה-20 החלה קונדיטוריה מוכרת לשווק את העוגה כעוגת חג המולד עם הסלוגן  "בוא נאכל עוגה בחג המולד!" ("kurisumasu ni keeki o tabemashou"). ומאז אין חג מולד בלי עוגה מקושטת.

אין ספק שחג המולד ביפן הוא צבעוני וחגיגי כמו במדינות רבות ברחבי העולם, ולמרות שאין זה חג דתי והוא אינו חלק מהמסורת העתיקה של יפן, הצליחו היפנים לאמץ מנהגים רבים ולשלבם בצורה מושלמת בתרבות היפנית.

את אווירת החג אפשר להרגיש עוד לפני דצמבר  כאשר שומעים שירי חג מולד, שירי פופ מסורתיים מערביים אך גם שפע של שירי חג המולד יפנים שהפכו למסורתיים בזכות עצמם.

גם בטלוויזיה משודרות סדרות רבות עם פרקים המתרכזים סביב נושא חג המולד, כולל סדרות אנימה. הרחובות מתקשטים ואפשר להרגיש את אווירת החג ולברך "Merii Kurisumasu" כמו היפנים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

10 כללי זהב לאכילה עם צ'ופסטיקס

למרות מה שאולי חלקכם חושבים מקלות האכילה הראשונים הומצאו בסין. עם הפיכתה של סין לכוח תרבותי דומיננטי באזור, מקלות האכילה נדדו למדינות שכנות. בעבר נהוג היה להכינם בפשטות מזרדים שנתלשו מעצים ולאכול באמצעותם. מקלות אכילה הגיעו לראשונה ליפן בשלב מסוים בסביבות 500 לספירה. המקלות היפנים הקדומים ביותר עוצבו למעשה כמו סט של מלקחיים ושימשו רק לטקסים דתיים.

היפנים מתייחסים למקלות האכילה שלהם ברצינות ויש חוקים נוקשים אשר יש להישמע להם בעת האכילה איתם. אמנם היפנים סלחניים כלפי המערביים אשר אינם מכירים את כל החוקים לאכילה נכונה אך יש כמה כללים בסיסים אשר יש להישמע להם בעת האכילה עם הצ'ופסטיקס.

אז כדי שתוכלו להישאר מנומסים גם בזמן האוכל הנה 10 כללי זהב לאכילה עם צ'ופסטיקס:

1. יש להקפיד ולהשתדל לאחוז את הצ'ופסטיקס בצורה נכונה, לא לכולם קל לאכול עם המקלות ויש כאלה שנדרש להם זמן מה ללמוד איך לאכול באמצעותם אך מומלץ להתאמן ולצפות במי שאוחז נכון וללמוד לאכול עם המקלות בצורה הנכונה. אכילה נכונה או לפחות לנסות לאכול נכון עם המקלות הוא מעשה שמאוד יוערך מצד היפנים.

2. ביפן נהוג להזמין מספר מנות ולחלוק אותן עם יושבי השולחן כאשר לכל סועד יש צלחת אישית אליה הוא מעביר את האוכל. אסור לאכול עם המקלות ישר מתוך צלחת החלוקה אלא לקחת אוכל לצלחת האישית בלבד.

3. במסעדות יפניות רבות אפשר למצוא כלי קטן אישי לכל סועד עליו ניתן להניח את המקלות אכילה. יש להשתמש במתקן כזה ולהניח עליו את מקלות האכילה כאשר לא משתמשים בהן. במידה ומדובר בצ'ופסטיקס חד פעמיים לא יונח מתקן עבור הסועדים (במקרה כזה אפשר להניח את המקלות על נייר העטיפה בהן היו מקלות האכילה).

4. במידה והמנות הגיעו ואתה מתלבט מאיזה מנה לאכול אסור "לעבור" על המנות עם מקלות האכילה. יש להשתמש בהן אך ורק בשביל לקחת מהאוכל.

5. אסור "לחפור" באוכל עם המקלות. יש לקחת אוכל מהחלק העליון ולא לנבור בתחתית הצלחת.

6. אסור ללקק את המקלות אכילה.

7. אחד האיסורים החמורים ביותר הוא שאין להעביר אוכל אחד לשני באמצעות מקלות האכילה, פעולה זו מזכירה את אחד המנהגים מטקס הלוויה ביפן. ניתן להעביר אוכל באמצעות המקלות ולהניח על הצלחת של הסועד אליו אתה מעביר אוכל. לעיתים במסעדות יניחו גם מקלות אכילה במרכז השולחן אשר מיועדים להעברת אוכל ולא לשימוש אישי.

8. מקלות האכילה הן לא צעצוע…אין להצביע עם המקלות, לשחק, לתופף, לנסות לשבור אותם או סתם לשפשף את המקלות אחד בשני. כל מעשה כזה נחשב לזלזול ונראה כי מי שעושה זאת חושב שמקלות האכילה זולים.

9. כאשר מניחים את מקלות האכילה אין להניח אותם בהצלבה אחד על השני אלה להניח אותם בצורה מקבילה זה לזה.

10. כאשר אוכלים מרק אין לערבב את המרק עם המקלות, כאשר עושים זאת זה מתפרש כי מי שעשה זאת מנסה לנקות את המקלות וזה לא מעשה מקובל.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

לחקור את יפן באמצעות משחקי ילדים

בזמן כשכולם מדברים על Squid Game, הנה כמה משחקים שילדים אוהבים לשחק ביפן. עד עכשיו, רוב האנשים כבר ראו את הסדרת מבית נטפליקס- Squid Game. אולי אפילו חיפשתם סרטי הישרדות נוספים וגיליתם את "Kami-sama no Iu Tori" של Miike Takashi או "As The Gods Will" – סרט עקוב מדם לא פחות שמשתמש במשחקי ילדים.

מדוע משחק ילדים חשוב מספיק כדי לבסס סרט שלם סביבו? זה יכול להיות בגלל שמשחקי ילדים הם דרך מצוינת ללמוד יותר על הגישות והתרבות של מדינה. ולפעמים משחקי ילדים הם די קודרים.

הנזיר הפליץ-

באחת מהסצנות המפורסמות ביותר של הסרט  "As The Gods Will" – התלמידים משחקים במשחק הידוע ביפן בשם "Darumasan ga koronda", או  "The Daruma falls" באנגלית. במשחק הזה, ילד אחד פונה הצידה ואומר, "דארומסאן (בובה בודהיסטית מסורתית) גא קורונדה" ולאחר מכן מסתכל אחורה במהירות על הילדים האחרים – שמתגנבים במהירות כדי להגיע לקו הסיום. אם הילד שהוא "העומד" מסתובב ורואה מישהו זז, הילד שזז בחוץ.

נשמע מוכר? במערב, זה נקרא אור אדום, אור ירוק, בישראל דג מלוח, והמקבילה הקוריאנית שלו היא גם הרגע הבלתי נשכח של Squid Game. אבל, כמובן, בסדרה ובסרט, המוחות מאחורי העניין רוצחים בשמחה את כל מי ש"בחוץ".

למשחק -Darumasan ga koronda יש גם כמה וריאציות אזוריות בקנטו ובקנסאי, העשויות לספר לנו על התרבויות השונות של האזורים. לדוגמה, סטריאוטיפ אזורי של אוסקה הוא שאנשים במחוז זה קצת יותר מחוספסים מבני דודיהם המעודנים יותר בטוקיו. אולי אם כן, זו הסיבה שדארומסאן גה קורונדה נקראת לפעמים bosan ga hewokoita, או "הנזיר הפליץ" באוסקה.

פוף ג'אגלינג-

משחק ה- oteddamam או פוף ג'אגלינג, חושף יותר על התרבות היפנית בכללותה. בעוד שמשחק זה הוא בדרך כלל פעילות סולו במערב, הגרסה היפנית היא חברתית. במשחק זה ביפן הילדים מתחלפים בתורות עם שקיות שעועית ומנסים לעשות טריקים. ככל שהמשחק נמשך זמן רב יותר, הטריקים מתקדמים יותר – בתיאוריה. אלה ילדים, אחרי הכל. המשחק מלווה בדרך כלל בשירה.

לנשים מבוגרות יש לעתים קרובות זיכרונות נעימים מהשעות שבילו עם האימהות והסבתות שלהן בלימוד המשחק הזה. השירים שהם שרים תוך כדי משחק נתקעים להם בראש לכל החיים.

בשל המרכיב החברתי במשחק, התעלות על שחקנים אחרים עם טריקים מסובכים אינה נחשבת לדבר טוב. להיפך, המשחק מקדם שיתוף פעולה – תכונה חשובה לתרבות היפנית. שוב, בתיאוריה. תמיד יש את הילד השוויצר בשכונה.

קגומה קגומה-

משחק שירה פופולרי נוסף הוא Kagome Kagome. שחקן אחד עומד באמצע מעגל בעוד שהשחקנים האחרים רוקדים סביבו. כשהשירה נפסקת, השחקן שבאמצע חייב לנחש מי נמצא ממש מאחוריו. קצת דומה לגולם במעגל אבל אם טוויסט יפני.

הגרסה הנפוצה ביותר של השיר הולכת כך:

קגומה, קגומה. הציפור בכלוב. מתי, אוי מתי היא תצא? בליל עלות השחר החליקו העגור והצב. מי מאחריך עכשיו?

למילים המוזרות של קגומה קגומה יש פרשנויות שונות שגלשו לתחום האגדה האורבנית. חלק מהפרשנויות כוללות הפלות, רוחות רפאים והוצאות להורג. אין זה פלא אם כן שהשיר משמש לעתים קרובות במשחקי אימה וסרטי אימה.

למרות שמשחקי ילדים יכולים להיראות לא יותר מאשר בילוי תמים, לפעמים הם מקושרים למשהו אפל.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

סכיני בישול יפניות

החליפו את כלי החיתוך הקהים שלכם במטבח בלהבים היפניים הנערצים הללו.

מחפשים מתנה ייחודית ואיכותית למישהו מיוחד, או שאתם פשוט מחפשים להרחיב את אוסף הסכינים שלכם? כך או כך, אולי אתם רואים את עולם הסכינים היפניות כקצת סוחף ומבלבל, אז בואו נגיע ישר לנקודה.

כ"כלי הנשק" המועדפים במטבחים מקצועיים רבים ברחבי העולם, להבי השף הללו הם אמינים, מדויקים וכמובן חדים בצורה מספקת. אבל מה מייחד את סכין המטבח לשימוש כללי מסכין סושי? ולמה אסור להשתמש בסכין ירקות כדי לפלט דג? בואו נענה על השאלות הללו ונעזור לכם להעלים את דאגותיכם אחת ולתמיד.

סכינים יפניות מול מערביות-

אז מה מבדיל בין סכין יפנית למערבית?

כמו הקטאנה (חרב יפנית), לסכין היפנית של ימינו יש מוניטין כמושחזת להפליא ועשויה מפלדה איכותית ועמידה. בהשוואה לסכין המערבית, החדות המעולה הזו נובעת ככל הנראה מהקצה החד-שיפוע של הסכינים היפניות המסורתיות. צד אחד של הלהב קעור בזווית קלה בעוד השני יושב ישר, ויוצר קצה חד יותר המושלם לחיתוך ללא הפרעה.

עם זאת, לא כל הסכינים היפניות זהות. להבים בעלי שיפוע כפול (היכן שהצדדים נפגשים) נהיו פופולרים לאחר שהמטבח המערבי נכנס ליפן. אלה הפכו לסכין השף לכל תכלית ביפן והן שקולות לסכין שף אירופאית טיפוסית. ייתכן ובחיפוש קצר על הסכינים היפניות תראו גם הרבה ידיות 'wa', או ידיות עץ יפניות מסורתיות. האחיזה חיונית בבחירת סכין שכן היא משנה את האיזון והמשקל של הכלי. יתר על כן, הידית הופכת את הלהב לקלה יותר ועמוסה יותר בחזית, מה שיעשה מהפכה בשימוש בסכין.

סכינים לכל מטרה-

ה- 'Gyutou Bocho' ("סכין שף" ביפנית): היא סכין השף הנפוצה והרב-תכליתית ביותר ביפן. אהובה על שפים מקצועיים ברחבי העולם בשל הלהב הדק והרב-תכליתי שלה, היא יכולה לעשות כל דבר, החל מחיתוך בצל ועד לחיתוך סטייק מבושל היטב. האורך והסגנון החצוב שלה דוחפים אנשים לעבר הסכינים הקומפקטיות יותר, אבל טבחים מיומנים מעדיפים בדרך כלל את הג'יוטו בדיוק בגלל גודלה ואורכה.

'Santuko Bocho' (מילולית, "שלוש מידות טובות" או "סכין שלושת המטרות"): הסכין שנמצאת ברוב משקי הבית היפניים. שמה מתייחס ליכולת לחתוך לקוביות, ולחתוך בשר, ירקות ודגים.

בשנות הארבעים של המאה הקודמת, היה ביקוש לסכין מטבח אוניברסלי. באותה תקופה, רוב המטבחים השתמשו ב-'Bunka Bocho'  (סכין תרבותית), להב רחב עם קצה הפוך. הסנטוקו הותאם מהבונקה אך בנוי עם קצה מעוקל. הקצה החלק יותר והפרופיל השטוח של הסנטוקו הופכים את החיתוך לקל במיוחד. לפיכך, סוף סוף אתם מקבלים את הגזרים החתוכים בצורה מושלמת – בחירה אמינה כדי להתחיל את אוסף הסכינים היפניות שלכם.

סכין הגיוטו: סכין האהובה על שפים מקצועיים. היא ארוכה ודקה יותר מהסנטוקו. גודלה נע בין 18 עד 30 סנטימנטרים.

סכין הסנטוקו: סכין מעולה למתחילים. שטוחה, קומפקטית וקצרה יותר מהגיוטו. גודלה נע בין 13 עד 20 סנטימטרים.

סכינים לירקות-

'Petinaifu': כדי להשלים את ה"סכין לכל מטרה שלכם", נסו את ה- 'Petinaifu' המוזר והמעשי (שמקורו במילה הצרפתית "petit"). הסכין משמשת בעיקר לעשבי תיבול, ירקות קטנים ופירות, ניתן להשתמש בלהב הזריז הזה ללא מאמץ על קרש החיתוך או לקילוף ירקות ופירות בידכם. גרסאות קטנות יותר, כמו סכין חיתוך, קטנות מספיק כדי להיכנס לכף היד והן מצוינות לקילוף.

'Nakiri Bocho' (סכין חיתוך ירקות): דומה בצורתה לסכין קצבים, ה- 'Nakiri Bocho' היא כלי מצוין לאוהבי ירקות. צורתה המלבנית, הקצה השטוח והקצה הלא-מושחז שלה הופכים אותה לעזר המושלם לחתכים נקיים ישרים דרך ירקות עסיסיים כמו דלעות וכרובים. אתם יכולים גם להשתמש בלהב הרחב כדי להזיז את מה שחתכתם ברחבי המטבח.

האם אי פעם תהיתם איך הדייקון (צנון סיני) הדק הזה הגיע לצלחת הסושי היקרה שלכם? סביר להניח שתוכלו להודות לשף ולטכניקת החיתוך שלו, Katsuramuki" (שיטה לחיתוך רצועות דקות וארוכות) באמצעות ה- 'Usuba Bocho' המסורתית שלו (סכין דקה).

היא חולקת מאפיינים רבים עם הנאקירי, כמו הקצה השטוח שלה וחזותה הדומה לסכין קצבים. עם זאת, איכויות השיפוע הבודד והחדות כתער של האוסובה הופכות אותה מתאימה להשגת פירות וירקות מגולחים דק. ישנם שני סוגים של סכין אוסובה, גרסת הקנטו עם קצה קהה וגרסת קנסאי עם חוד.

סכין הפטינאיפו: מושלמת עבור מטבחים קטנים יותר. ניתן לחבר אותה עם הגיוטו. גודלה נע בין 8 עד 18 סנטימטרים.

סכין הנאקירי : מיועדת לחיתוך נתחי ירקות גדולים ונקיים. הסכין מהירה וקלה לשימוש. גודלה נע בין 12 עד 24 סנטימטרים.

סכין האוסובה: הסכין מיועדת בעיקר לשפים מקצועיים. היא בעלת שפוע יחיד. גודלה נע בין 16.5 עד 24 סנטימטרים.

סכינים לפירות ים-

'Deba Bocho' (סכין גילוף מחודדת): הסכין המושלמת להסרת עור ולפילוט דגים. זוהי סכין מסורתית שמקורה בתקופת אדו (1603-1867), סכין בעלת שיפוע יחיד זו כבדה יותר מסכינים אחרות ברשימה, וזאת כדי לחתוך עצם מבלי להקהות את הלהב. יש לה עמוד שדרה עבה, אבל עם קצת תרגול, ניתן להשתמש בה גם בעדינות.

'Yanagiba Bocho' (סכין להב הערבה): סיימו את עבודת הפילוט עם סכין המשמשת בדרך כלל לסשימי (דג נא פרוס דק). כמו סכין בסגנון יפני טיפוסי, אורכה האלגנטי וקצה השיפוע הבודד שלה הופכים אותה לכלי המושלם לחתכים ארוכים ללא הפרעה דרך פילה הדג שלכם. כך משיגים את חתיכות הסשימי ללא פגמים.

סכין הדבה: זוהי סכין החותכת דרך העצם. מיועדת לחיתוך דג שלם. גודלה נע בין 15 עד 33 סנטימטרים.

סכין היאנגיבה: הסכין מיועדת לחיתוך סשימי מושלם. גודלה נע בין 21 עד 36 סנטימטרים.

סכינים לבשר בקר ועוף-

'Sujihiki Bocho' (פשוטו כמשמעו, "חותך שרירים"): אם אתם מרגישים בנוח ליד בשר נא, נסו את ה- 'Sujihiki Bocho' בפעם הבאה שאתם פורסים בשר בקר, עוף או חזיר ללא עצמות. זוהי גרסה דקיקה של סכין הקצבים האירופית והיא דומה באסתטיקה ובגזרות ליאנאגיבה. בשימוש נכון, תצאו עם חתכים נקיים במיוחד.

'Honesuki Bocho' (סכין חובבת עצמות): במידה ואתם צריכים לחתוך עצמות סכין ה- 'Honesuki Bocho' היא במיוחד עבורכם. למרות שהיא לא תחתוך דרך עצמות גדולות, הקצה הזוויתי שלה יותר מיומן עבור עצמות קטנות ומציקות.

סכין הסוג'יהיקי: זוהי סכין גילוף דקיקה, שבעזרתה ניתן לקבל חתכים הדומים לאלו של סכין סשימי. גודלה נע בין 21 עד 36 סנטימטרים.

סכין הונסוקי: סכין המיועדת לפרק עוף שלם. היא ניתנת לתמרון. גודלה נע בין 14.5 עד 18 סנטימטרים.

איפה לקנות סכינים יפניות?

Tojiro: סכינים העמידים לאורך זמן המיוצרים בנייגהטה בשיטות חרבות עתיקות של קטאנה.

Ryusen: סכינים באיכות פרימיום העשויות בטכניקה בת 700 שנה.

Yoshikin: מותג עולמי הידוע בשל המלצותו של השף אנתוני בורדיין.

Kai: להבים משתלמים בכל טווח מחירים ומייצרים גם את המותג האהוב מאוד Shun.

Masamoto: שישה דורות מאוחר יותר, בעלי המלאכה האלה עדיין מתמחים בסכינים בסגנון יפני מסורתי ללא דופי.

לסיכום-

הרשימה יכולה להימשך עוד ועוד, כמו ה-kiritsuke bocho לכל מטרה (סכין פתוחה) למומחים האמיתיים או ה-hankotsu bocho (סכין "מרדנית") לתליית בשרים. אז עדיף לחקור עוד כדי למצוא את הסכין היפנית המושלמת למטבח שלכם.

רק זכרו, לאחר שקניתם את הרכוש היקר שלכם ואתם אוחזים בו בגאווה, השקיעו בכלים כגון 'Hocho Togi' (מחדד סכינים) ושמן כדי לשמור עליהם חדים ומלוטשים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת