האם יפן בדרך להיות ברלין החדשה של התייר הישראלי?

ביום חמישי 27.10.16 נחתם הסכם תעופה רשמי בין ישראל ליפן.

על ההסכם חתמו שר התחבורה ישראל כץ ושגריר יפן בישראל קוג'י טומיטה.
ההסכם החדש מעדכן הסכם שכבר נחתם לפני 15 שנה ומאפשר לחברות תעופה ישראליות לבצע טיסות ישירות לכל יעד ביפן, ובכלל זה לנמל התעופה הבינלאומי הראשי נריטה שבטוקיו. במקביל יוכלו חברות תעופה יפניות לטוס מטוקיו ישירות לישראל.
עפ"י ההסכם תתאפשר הפעלה של עד 14 טיסות שבועיות לכל צד. כמו כן סוכם על הסרת מגבלות שהיו בעבר.

בקרוב בישראל?…

בנוסף, חברות ישראליות יוכלו להטיס גם מטענים מנמל התעופה בן-גוריון דרך יפן למדינה שלישית ("החופש החמישי") וכן לחתום על הסכם "קוד שרינג" עם חברות תעופה ממדינה שלישית.
(הסכם אשר במסגרתו חוברות שתי חברות תעופה או יותר להעניק שירות משולב בטסה אשר מבוצעת ע"י אחת החברות)
ההסכם עם יפן אינו היחיד אשר פותח את השמיים לכיוון המזרח, חברת "קטאי פסיפיק" הודיעה שמטוסיה יחולו לטוס ממרץ 2017 ישירות להונג-קונג, מגעים מתנהלים גם עם אייר אינדיאה ההודים, חברת התעופה של סינגפור סינגפור איירליינס ועם קוריאן אייר מדרום קוריאה להפעילת קווים ישירים גם למדינות אלה.
אין ספק שמדובר בגל אשר יקרב משמעותית את המזרח הרחוק לישראלים.
יחד עם זאת, למרות שקו ישיר ליפן עדיין איננו קיים יש תחושה שבחודשים האחרונים הישראלים הציפו את יפן כאשר את הפייסבוק והאינסטגרם מציפים פוסטים ותמונות של ישראלים מרחבי יפן.
יפן הפכה מיעד יוקרתי ומסתורי שרק תיירים מעטים או אנשי עסקים טסים אליו ליעד מוביל כמעט כמו ברלין.
עפ"י נתונים מלשכת התיירות היפנית כמות הישראלים שהגיעו ליפן בשנת 2015 גבוה פי 3 ממספר התיירים שהגיעו לפני חמש שנים.
מה גרם לישראלים לבחור את יפן כיעד התיירותי?

• אמנם אין טיסה ישירה אך ניתן למצוא ברחבי הרשת טיסות במחירים סבירים בהחלט.
  לדוגמא-טיסה עם חברת איירופלוט עם עצירת ביניים במוסקבה תעלה רק 700$ הלוך חזור שזהו מחיר זול בהרבה מטיסות עם אל על עם עצירת ביניים בהונג קונג או בנגקוק תמורת 1300$.
  במחיר כזה האורות של טוקיו כבר נראים קרובים ונגישים הרבה יותר.
• השנה חגי תשרי השנה יצאו בתזמון מושלם לכל אורך חודש אוקטובר כאשר החגים "נופלים" באמצע השבוע וכך ימיי העבודה היו מעטים וניתן היה לצאת לחופשה ארוכה ומשתלמת ביעדים רחוקים יותר שמומלץ להקדיש להם יותר מרק סופ"ש ארוך.
• בתוכניות הפריים-טיים יפן זכתה לחשיפה עם התוכניות של גידי ואהרוני, נאור ציון ועוד…
  שזהו עוד מידע שמקבל הישראלי על יפן ומעורר את הרצון לבקר בה.
• מבחינת המחירים יוקר המחייה ביפן הוא לא מה שתמיד חשבנו. יפן זולה יותר מאירופה ובטח שזולה יותר מישראל וטיול במדינה זול יותר מרמת המחירים שהישראלים רגילים.

כפי הנראה עם פתיחת השמיים מזרחה והסקרנות להכיר עוד את יפן העלייה בכמות התיירים הישראלים רק תמשיך ותגדל

איך ולמה התאהבו היפנים בחג ההלווין?

התחפושות כבר מוכנות, הדלועים כבר חתוכים והמוני ילדים מחכים להסתובב ברחובות ולדפוק על דלתות עם השאלה המפורסמת- "?trick-or-treat"…"ליל כל הקדושים" ה- Halloween החל ב-1 בנובמבר הוא חג נוצרי המוקדש לזכר כל הקדושים ומי שמצאו את מותם בשל אמונתם בנצרות.

למרות שלא מדובר בחג המופיע בלוח השנה היפני, בעשרים שנה האחרונות גם היפנים הצטרפו לחגיגה.
אחרי הכל היפנים לא יחמיצו הזדמנות לעוד פסטיבל, במיוחד שמדובר באירוע הקשור לרוחות, שדים, תחפושות מפחידות ועוד דברים אל טבעיים שהיפנים כה אוהבים.
ליפנים יש חג משלהם הקשור לעולם הרוחות: "האובון" בו עפ"י המסורת נשמות אבותיהם באות לבקר את אלו שעדיין חיים ולכן היפנים בחרו לאמץ מחג ההאלווין בעיקר את התחפושות .

חג "ההלווין היפני" נחגג בעיקר על ידי המבוגרים עם "הנפש הצעירה" האוהבים את עולם המאנגה והאנימציה שכה פופולרי ביפן.
החגיגות מתקיימות בערים הגדולות כמו טוקיו ואוסקה ולא בעיירות קטנות יותר שפחות חשופות לרוח החג.
ביפן גם לא מתקיים המנהג בו הילדים מתחפשים ועוברים בין הבתים ושואלים “trick or treat”?
ואוספים ממתקים, ביפן מתמקדים בתחפושות.

אז מה גרם לשינוי הגדול שבעקבותיו נוהגים היפנים להתחפש ולחגוג?
1. דיסנילנד טוקיו- עם פתיחתו של פארק דיסנילנד בטוקיו החלו להיחשף עוד יפנים לתרבות המערבית אשר לפני כן נחשפו אליה מעטים, בעיקר מי שלמד אנגלית.
החל משנת 1997 החלו בפארק דיסנילנד להתחפש בחג ההלווין ברוח החג ובשנת 2000 אף ערכו מצעד מסורתי עם מיטב התחפושות.
אנשי טוקיו נחשפו והתאהבו ברעיון של חגיגות ההלווין והחליטו לאמץ את הפסטיבל התחפושות.
פארק השעשועים החדש "אולפני יוניברסל" שנפתח באוסקה בשנת 2001 גם החל בחגיגות ההלווין והגביר את החשיפה לחגיגות ההלווין.
2. תרבות התחפושות- אחד המנהגים האהובים בהאלווין זה להתחפש. מדובר בתחפושות מושקעות בעיקר מעולם העל טבעי כמו ערפדים, שדים, מכשפות, זומבים ועוד יצורים שונים ומשונים.

שילוב של תחפושות ויפנים הוא שילוב מנצח כיוון שהיפנים מאוד אוהבים להתחפש בעיקר לדמויות אהובות מהאנימה או משחקי וידאו שונים.
גם לפני שההלווין כבש את יפן ניתן היה למצוא ביום רגיל אנשים מחופשים ברובע הרג'וקו בטוקיו וסביר להניח שגם אם לחג ההודיה או פסחא היו תחפושות גם את חגים אלו היו היפנים מאמצים בשמחה.
3. חשיפה לשפה האנגלית- החל משנת 2011 החלו לימודי האנגלית להיות שיעורי חובה החל מכיתה ה'. גם חברות יפניות גדולות החלו לאמץ את האנגלית כשפה רשמית ולימודי האנגלית החלו לתפוס תאוצה ברחבי יפן.
בעקבות כך החלו היפנים להיחשף לתרבות המערבית וללמוד על מנהגים שונים וכך הכירו ואימצו גם את ההלווין.

אי אפשר להזכיר את החג בלי הדלעת שגם היא משתתפת בחגיגות, אם בצורת קישוט או כאוכל.
לקראת החג ביפן בהרבה בתי קפה או מאפיות ניתן למצוא מנה העשויה מדלעת אם זה מרק או פאי.

גם הקינוחים היפניים משתתפים בחגיגות וניתן למצוא עוגות ומאפים בתחפושות שונות כמו סופגניות דונטס מחופשות למפלצות ועוד רעיונות מטורפים.

 

התמונות בבלוג מרחבי הרשת

פסטיבל הקולנוע היפני "אקי-נו"

השנה, בחוה"מ סוכות ועד 30.10.16 יתקיים לראשונה פסטיבל הסרטים היפני "אקי-נו" (סתיו ביפנית) בסינמטקים של חולון, ת"א, חיפה, הרצליה וירושלים.
הפסטיבל יציג את מיטב העשייה בקולנוע היפני העכשווי והוא מציג סרטים מכל התחומים- עלילתי, תיעודי, אנימציה, מתח ואימה.
במסגרת הפסטיבל יוצגו כתשעה סרטים בהקרנת בכורה ארצית ובנוסף יהיו הרצאות וסדנאות מיוחדות בנושא התרבות ביפן.
מאז ומתמיד היה לקולנוע היפני חלק חשוב בתעשיית הקולנוע העולמי, מסרטיו של יאסוזירו אוזו דרך אקירה קוראסאווה ועד הייאו מיאזאקי, כל אחד השפיע בתחומו על עשרות רבות של במאים יפנים ובמאים בינלאומיים. בשנים האחרונות קוטף הקולנוע היפני פרסים בינלאומיים רבים לצד הצלחה בבתי הקולנוע המסחריים, ומציג במאים נועזים, חדים ופורצי דרך שמצליחים להעביר בסרטיהם, בלי התחנפות לקהל הבינלאומי, את התרבות היפנית על גווניה השונים והזרים לעיתים לקהל הרחב.
בשנים האחרונות גם בישראל זוכים להצלחה הסרטים היפנים כמו "סיפור משפחתי" ו"אן".
ביפן כ-60% מההכנסות של בתי הקולנוע היא מהסרטים היפנים המקומיים.
הקולנוע היפני ידוע בבמאים הנועזים ופורצי הדרך שלו כמו אקירה קוראסאווה, אשר מצליחים להעביר דרך הצפייה בסרטים את התרבות היפנית המגוונת והשונה לצופים ברחבי העולם כולו.

Hospex Japan 2016

התערוכה הבינלאומית לשירותי בריאות והנדסה HOSPEX JAPAN"  "  תתקיים השנה בתאריכים 26 -28 באוקטובר בטוקיו ב- Tokyo International Exhibition Center (Tokyo Big Sight).
התערוכה בעלת המוניטין הגבוה מתקיימת השנה בפעם ה-41  בשיתוף Healthcare of Engineering Association of Japan.
בתערוכה יוצגו מוצרים מתחום הציוד הרפואי, שירותי מחשוב רפואיים, מערכות בריאות ורווחה. ויציגו בה כ-350 חברות שונות.
למידע נוסף על התערוכה –http://www.jma.or.jp/hospex/en/index.html

אושפיזין יפני

אחד המנהגים בחג הסוכות הוא  האושפיזין- מנהג הכנסת האורחים בסוכה במהלך שבעת ימיי החג.
לא רק ביהדות מנהג הכנסת אורחים הוא ערך עליון, מדובר במנהג חשוב בתרבויות שונות ברחבי העולם.
אצל היפנים הכנסת אורחים נחשבת כאומנות בפני עצמה הנקראת-  omotenashi ופירושה – הסברת פנים. והיפנים גאים מאוד בכל הנוגע להסברת פנים לאורחים.
מבחינת היפנים קבלת אורחים מתייחסת לא רק לאורח המגיע לבית, אלא גם כל אדם המגיע לקבל שירות במסעדה, בית מלון, חנות ועוד…
השירות/אירוח  ניתן מכל הלב וללא כל ציפייה לקבל תמורה, ולכן לא מפתיע שביפנית המילים "אורח" ו- "לקוח" הן זהות.
אומנות האירוח באה לידי ביטוי בכך שהמארח מקדיש את מלוא תשומת הלב לכל הפרטים הקטנים באירוח, ידאג למלא את כל צרכיו של האורח וידאג להשרות אווירה נעימה ולחייך כל הזמן.
כמובן שהמטרה הנעלה ביותר היא למלא את רצון הלקוח עוד לפני שהאורח בכלל ביקש משהו.
דוגמאות לשירות מסביר פנים בדרך היפנית:
כאשר לקוח מקבל עודף בסיום הקניה, השטרות יפנו תמיד לכיוון אחד לצורך ספירה נוחה ומהירה של העודף.
בכניסה לבית, נעלי הבית איתן נכנסים פנימה תמיד יונחו כך שהן פונות קדימה ומוכנות לנעילה להליכה.
יחד עם זאת, לעיתים נראה כי העונג בלתת שירות והכנסת אורחים הוא כה קשוב, כך שמי שאינו יפני ואינו מורגל בשיטות האירוח עלול להרגיש מעט מובך.

לקראת יום כיפור-איך לבקש סליחה ביפן

יום הכיפורים הינו אחד הימים המקודשים ביותר בלוח השנה העברי.
במרכזו של יום הכיפורים עומדות התשובה והסליחה כשעל פי התורה אנו נדרשים ביום זה להתענות עינוי נפש.
לדברי חז"ל יום זה נקבע כיום לסליחה ומחילה לאחר שביום זה נסלח לעם ישראל על חטא עגל הזהב ומאז מקדישים את היום להתנקות ולהשתחרר מחטאים ובכך להתחיל את השנה החדשה עם מצפון נקי.
אם ביהדות נהוג להקדיש יום אחד שלם לבקשת סליחה בתרבות היפנית בקשת סליחה נאמרת על בסיס יומיומי ולמעשה אמירת "סליחה" אין פירושה רק הבעת התנצלות או חרטה אלא ישנם שימושים נוספים למילה.
בתרבות המערבית "סליחה" פירושה להביע חרטה או התנצלות על מעשה שעשית ואילו ביפן מעשה התנצלות מגיע ממקום של קבלת אחריות על המעשים ונתפסת כמעשה המביע רצון טוב וענווה ולמעשה שומר על ההרמוניה החברתית שהינה ערך עליון בתרבות היפנית.
ישנם שני חוקי ברזל ביפן הקשורים לאמרת סליחה:
1. אם זו אשמתך-התנצל (למשל במקרה של איחור)
2.גם אם זו לא אשמתך-התנצל (למשל מזג אוויר גרוע)
כראוי לאומה אשר מקדשת את אמירת הסליחה, יש מגוון גדול של דרכים לומר סליחה.

אז איך עוד אפשר להביע התנצלות ביפן?
sumimasen- המילה הנפוצה והשכיחה מכול מילות הסליחה הקיימות ביפנית.
ניתן להשתמש בה כאשר נתקלים במישהו בטעות, אבל גם ניתן להשתמש על מנת להודות לנותן שירות או להסב את תשומת הלב של מישהו.
Gomen ne   או GOMEN NASAI- דרך מעט פחות רשמית מ-  sumimasenואף מעט ילדותית יותר. נהוג להשתמש במילה זו עם חברים ולא עם הבוס בעבודה או גורמים רשמיים.
למשל כאשר יש איחור קל של מס' דקות למפגש עם חבר קרוב.
MōSHIWAKE ARIMASEN – דרך רשמית לומר סליחה. נהוג להשתמש בה עם ממונים בעבודה.
תיירים ישמעו זאת כאשר נותני שירותים שונים יפנו אליהם, למשל: התנצלות על עיכוב בטיסה.
Shitsurei-  בתרגום "גסות רוח" בדרך זו משתמשים להתנצל אם עוזבים ארוחה לפני הזמן או התנצלות על כל דבר שפירוש ההתנהגות גסת רוח.
OWABI MōSHI AGEMASU-  הדרך הרשמית והמנומסת ביותר להתנצל. שימוש במילה זו תופיע במכתבים או שיחות רשמיות.
כמו לדוגמה במקרה של ראש ממשלת יפן לשעבר טומיצ'י מוריאמה שנחשב כפורץ דרך כאשר בשנת 1995 במלוא 50 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה התנצל על זוועות המלחמה והשתמש במילה OWABI MōSHI AGEMAS"" כהבעת חרטה עמוקה על חלקה של יפן במלחמה.

לעיתים, כחלק ממעשה ההתנצלות, האדם המתנצל אף ישתחווה בפני האדם ממנו הוא מבקש סליחה.
גם פה ישנה משמעות לסוג וצורת ההשתחוות, למשל השתחוות כאשר הגוף על הקרקע והראש נוגע ברצפה מביעה התנצלות עמוקה.

כמובן שאלו הן רק מספר דוגמאות על קצה המזלג ויש עוד דרכים רבות לומר סליחה ולהשתחוות ביפנית.

יום הספורט והבריאות ביפן

יום הבריאות והספורט הוא חג חדש אשר מטרתו להעניק לתושבי יפן את ההזדמנות לעשות פעילות ספורטיבית וליהנות מיום ללא שגרת הלימודים והעבודה.
מטרה נוספת ליום זה היא ליהנות ממזג האוויר הסתווי הנעים לפני הימים הקרים של החורף.
תחילת המסורת היא בשנת 1964  לאחר המשחקים האולימפיים שהתקיימו בטוקיו.
את סיום האולימפיאדה המוצלחת סיימו התושבים בחגיגות והחל משנת 1966 הוחלט להכריז על יום חג לאומי בשם "יום הספורט והבריאות" המעודד לקיום אורח חיים בריא והחדרת האמונה "נפש בריאה בגוף בריא".

אז מה עושים ביום הספורט והבריאות? נהוג לקום מוקדם בבוקר ולאכול ארוחת בוקר משפחתית בריאה ומזינה ולאחר מכן להשתתף בפעילויות ספורט שונות הנערכות בבתי ספר ובמקומות העבודה השונים וגם בפסטיבלים המתקיימים ברחבי העיר.
לרוב הפעילויות והפסטיבלים יתחילו במצעד וטקס הנפת דגל יפן והשמעת ההמנון.
לאחר הטקסים יש תחרויות ספורט שונות אשר ברובן דורשות עבודת צוות כמו תחרות משיכת חבל, מסלול מכשולים ועוד…

הצוותים המנצחים זוכים בפרסים שקשורים כמובן לאורח חיים בריא או מוצרים שימושים לבית כמו אבקת כביסה, סבון כלים וכו…
גם אמצעי התקשורת מקדישות זמן לדיווחים שונים מהתחרויות ספורט  ובתחנות הטלוויזיה מראיינים את הזוכים בתחרויות שנערכו.
המאכלים שנהוג לאכול ביום זה כמובן גם על טהרת האוכל הבריא ולרוב כולל קופסת בנטו בריאה, כדורי אורז וירקות מבושלים.