פרויקט קימונו – כל מדינה והקימונו שלה

הקימונו, הבגד היפני המסורתי, הוא ללא ספק אחד מסמליה המוכרים ביותר של יפן.
לקראת אולימפיאדת טוקיו 2020 יזם ארגון Imagine OneWorld פרויקט ייחודי בו לכל אחת מהמדינות המשתתפות באולימפיאדת טוקיו יש קימונו ייחודי משלה עשויי עבודת יד ע"י אמני קימונו יפנים.
הארגון מאמין כי באמצעות פרויקט זה יכירו בעולם כולו את המורשת התרבותית והמסורתית של יפן.
הפרויקט שואף לאחדותם ולשלומם של כל המדינות והעמים בעולם ולאיחוד תרבויות העולם כולו באמצעות שילובן ביצירת אמנות אחת- הקימונו.

יצירת קימונו איכותי דורשת שעות עבודה רבות ע"י בעלי מלאכה מיומנים היודעים לעבוד בשיטות מסורתיות, שימוש בטכניקות צביעה שונות ועוד.
כל קימונו הוא יצירת אמנות בפני עצמו שהכנתו דורשת עבודה רבה, קפדנית ומדויקת ולכן אין זה יוצא דופן שמחירו של קימונו איכותי יהיה מעל 20,000$.

המיזם השאפתני הוא פרי מוחו של יושימאסה טקאקורה, הבעלים של חנות קימונו בעיר הקטנה קורומה שבמחוז פוקוקה, בדרום יפן, החברה, בבעלות משפחת טאקורה, עוסקת במכירות קימונו כמעט 80 שנה.
כשנבחרה טוקיו לארח את אולימפיאדת 2020, טקאקורה החליט להוציא לפועל את מיזם הקימונו.
"תמיד רציתי להחזיר את הגאווה והביטחון של בעלי המלאכה. החלום שלי הוא לראות את האנשים המובילים את המשלחות לובשים קימונו בטקס הפתיחה של משחקי טוקיו."
לצורך יצירת מעל 200 קימונו ייחודיים בשיטות הכנה מסורתיות גויסו למעלה מ-200 בעלי מלאכה.
רבים מהקימנו נוצרו לאחר התייעצות עם שגרירות כל מדינה ומדינה. צבעי הקימונו והעיצובים מתבססים על צבעי הדגל, נוף המדינה וסמלים שונים כמו פרחים או ציפורים המזוהות עם המדינה.

הקימונו של פיג'י

הקימונו של רוסיה

חלק מהיצירות גם מבטאות קשרי חברות בין המדינות כמו הקימונו המייצג את אינדונזיה שנוצר בשיתוף פעולה בין יוצר קימונו יפני ואמן אינדונזי ששילבו שתי טכניקות שונות ביצירת הקימונו, כשהתוצאה המרהיבה של הקימונו הוא שילוב בין שתי התרבויות של המדינות.
הקימונו של גרמניה מציג תווים מוסיקליים ,הצדעה למוסיקאים הרבים המפורסמים שהגיעו מגרמניה.

אינדונזיה

הודו

הקימונו של הודו מתהדר בפילים, טווסים, פריחת לוטוס והטאג 'מאהל המקדש המפורסם בהודו.

גם לישראל יש קימונו המייצג אותה, האמן אקירה אקיאמה נבחר להכין את הקימונו לישראל.
אקירה הוא מעצב נודע בזכות הקימונו לכלות אותם הוא מייצר ומוכר ובזכות העיצובים המפוארים שלו.
לקראת הכנת הקימונו בהשארת ישראל נפגש אקירה עם אנשי שגרירות ישראל ויפן ולמד להכיר את מדינת ישראל וסמליה השונים.

צבע הקימנו הוא כחול בהשראת צבעי הדגל ואפשר למצוא בו דוגמאות של פרחי הכלנית, דוכיפת, עצי זית וכמובן המילה "שלום" רקומה בעברית.

• כל התמונות בלוג מרחבי הרשת

האמבטיה החמה של הקופים

בחלקו הצפוני של האי המרכזי הונשו שביפן ישנו פארק קופים – ג'יגוקודאני  (Jigokudani) המציע למבקריו את החוויה הייחודית של צפייה בקופי מאקוק יפנים (הידועים גם בשם קופי שלג) מתרחצים במעיין חם.

הפארק ממקום בסביבתו הטבעית של הקוף, עמוק ביער ג'יגוקודאני.
השם ג'יגוקודאני, שפירושו "עמק הגיהנום", נובע מהאדים והמים הרותחים המבעבעים מתוך נקיקים קטנים באדמה הקפואה, מוקפים בצוקים תלולים ויערות עבותים.
אדים ומים רותחים פורצים החוצה מבעד לאדמה הקפואה ויוצרים מעיין של מים חמים נעימים לרחצה המושכים את אוכלוסיית קופי המקוק היפניים היורדים מהמצוקים התלולים ומשתכשכים בהם עד לשיבתם הביתה לעצי היער בשעות הערב.
בפארק בריכה אחת מעשה ידי אדם שסביבה מתקבצים הקופים, המבקרים נתקלים בקופים כבר לאורך השביל המוביל לבריכה.
הקופים חיים בקבוצות חברתיות גדולות ולצפות בקופים ובקשרים שהם מנהלים אחד עם השני זו חוויה מרתקת.

אמנם הקופים מורגלים לנוכחות בני אדם, אך אסור לגעת בהם או להאכיל אותם.
למרות שהפארק פתוח כל השנה, הצפייה בקופים בזמן שהם רוחצים להנאתם בבריכה היא מיוחדת בעיקר כאשר האזור מכוסה בשלג לבן. בדרך כלל יורד שלג באזור זה החל מדצמבר ועד מרץ, והזמן הטוב ביותר לביקור בפארק הוא  בין החודשים ינואר ופברואר.

הקופים נכנסים לבריכה החמה במשך כל השנה, אך בימים חמים יותר הם זקוקים לעידוד כלשהו בשביל להיכנס למים ולכן עובדי הפארק זורקים אוכל לבריכה ומפתים אותם להיכנס לטבילה.
הפארק נפתח בשנת 1964 כאשר אדם מקומי בשם סוגו הרה הבחין כי אוכלוסיית הקופים שחיה ביער נמצאת בירידה בגלל כריתת יערות לצורך פיתוח אתרי סקי, עקב כך הקופים פלשו לעיירות והחוות הסמוכות וחלקם נהרגו על ידי התושבים המקומיים שראו אותם כגנבים ומזיקים.
סוגו הרה החליט להקים להם פארק שיגן וישמור עליהם מפני הכחדה.

בעקבות הטייפון שהיה החודש ניזוק הפארק והקופים נעלמו לכמה ימים אך לאט לאט הם נצפים שוב ברחבי הפארק.
בריכת המים האהובה עליהם אינה חמה כרגיל ולכן הקופים נמנעים מלהיכנס אליה וממתינים שהמים יהיו חמים בדיוק כמו שהם אוהבים.

רובע הסמוראים

ערים יפניות רבות, כמו טוקיו, אוסאקה ונגויה, התפתחו כ"עיירות טירה".
הטירה בה התגורר השליט המקומי היתה ממוקמת במרכז העיירה, ושומריו, הסמוראים, התגוררו במחוזות הסובבים את הטירה.
הסמוראים שהיו בעברם בעלי מעמד חברתי חזק חיו את חייהם כחלק מהאצולה הצבאית של יפן.
בתי המגורים של הסמוראים היו ממוקמים על שטחי האדמה המבוקשים ביותר בעיירה והם חיו הרחק מהסוחרים, בעלי המלאכה והחקלאים.
במקומות שונים ביפן  אפשר למצוא שרידים שונים כמו אביזרי לחימה, חרבות, שריון, תיאורים אומנותיים של קרבות מפורסמים ועוד, מאותה תקופה היסטורית.
בנוסף ישנם אזורים של מגורי הסמוראים שהשתמרו וניתן לבקר בהם ולערוך סיורים.

ביפן יש כמה רובעי סמוראים מפורסמים בהם אפשר לבקר:
:Kakunodate עירה הנמצאת במחוז אקיטה, המפורסמת בזכות רובע הסמוראים המרשים ביותר ביפן.
ברובע זה שכנו בעבר כ -80 משפחות, והוא מציג את אחת הדוגמאות הטובות ביותר לארכיטקטורה ומגורים של הסמוראים במדינה.
מבין בתי הסמוראים שנותרו על כנם, שישה פתוחים לקהל ומציעים למבקרים אפשרות לראות את חייהם של עשירי הסמוראים. שני הבתים המוכרים ביותר ברובע זה הם: בית האויאגי ובית אישיגורו.
בית אגויאגי (Aoyagi-ke) הוא מתחם מרשים עם ריבוי מבנים שונים ביניהם, מוזיאון המציג אוספים שונים, מסעדות וחנויות.
בית אישיגורו (Ishiguro-ke). קטן בהרבה מבית אגוי, בעיקר בגלל שהמשפחה עדיין מתגוררת בחלק משטח הבית. במקום מוצג אוסף קטן של שריון ובגדים של סמוראים.
ארבעת הבתים הפתוחים האחרים מציגים דוגמאות למגורי סמוראים מהמעמד הבינוני, ולכן הם קטנים יותר.

נגאמאצ'י (Nagamachi; 長 町) רובע סמוראי שנמצא למרגלות טירת קאנזאווה, שם נהגו להתגורר סמוראים ומשפחותיהם. האזור שומר על אווירה היסטורית ונותרו בו מגורי הסמוראים שערי כניסה פרטיים, נתיבים צרים ותעלות מים.
אחת האטרקציות העיקריות של הרובע הוא מעון סמוראים משוחזר המציג את אורח החיים ואוספים שונים מתקופת הסמוראים. המעון נמצא במרכז העיירה וניתן לבקר בו.
ברובע ישנם כמה מוזיאונים ומבנים משוחזרים, מספר חנויות ומסעדות המפוזרות ברחבי הרובע.

האגי  ((HAGI עיירה קטנה שנמצאת בחוף הצפוני של ימגוצ'י , ים יפן.
בתקופת אדו (1603-1867), שגשגה האגי כ"עיר טירה" ושימשה כבירת שבט מורי, אחד השבטים החזקים ביותר באותה תקופה.
בעברה היתה האגי עיירה של סמוראים וסוחרים רבים אשר נהגו לסחור בקימונו וסאקה.
בני שבט מורי אשר שלט באזור במשך יותר מ -250 שנה התגוררו בטירה ואילו הסמוראים, בעלי המלאכה והסוחרים חיו ועבדו ממזרח לה.

למרות שכיום נשארו רק חורבות טירת האגי, ישנם כמה רחובות שנותרו שמורים להפליא, ואפשר לראות אחוזות סמוראים לשעבר.
חלק מהאחוזות פתוחות לקהל הרחב.

ימין ושמאל רק חול וחול

יפן ודיונות חול לא נשמע שילוב שהולך יחדיו. הדיונות מתאימות לאזורים מדבריים יותר שאינם מאפיינים את יפן אבל במרחק נסיעה של שעתיים מאוסקה אפשר למצוא דיונות חול אליהן מגיעים כשני מיליון איש מדיי שנה.

דיונות החול של טוטורי (鳥取 砂丘, Tottori Sakyu) הן מערכת הדיונות היחידות ביפן, הן נמצאות ממש מחוץ למרכז העיר טוטורי וסמוכות לחוף הים, הדיונות נמתחות לאורך של 16 קילומטרים ומגיעות עד לגובה של 50 מטרים והן חלק מהפארק הלאומי סאנין קייגן.
דיונות החול נוצרו במשך אלפי שנים, כאשר חול מנהר סנדייגאווה (Sendaigawa ) הסמוך נשטף לים ושקע לאורך החוף.
התנועה המתמדת של הגאות והשפל ורוחות המגיעות מהחוף מעצבות את דיונות החול באופן תמידי וצורתן משתנה ללא הרף מדי יום.

פסגות הדיונות מספקות למבקרים נוף יפיפה לחוף הים ואפשרות לצפות אל עבר מרחבי החול העצומים.
כמו בכל אזור תיירות גם בטוטורי קיים היצע של אטרקציות עבור התיירים כמו רכיבה על גמלים וסוסים, מצנחי רחיפה, סנובורד (גלישה על החול) ועוד.

יש אפשרות להגיע אל מרכז המבקרים סאקיו Sakyu, בו אפשר לרכוש מזכרות שונות ולצפות בנופים היפים. אל מרכז המבקרים אפשר להגיע ברכבל הישר מאזור הדיונות עד למרכז המבקרים.

במרחק הליכה קצר מהדיונות נמצא מוזיאון החול, מוזיאון ייחודי המציג פסלי חול גדולים של אמנים מרחבי העולם. בעבר נערכו תערוכות חול בחוץ ובמבנים זמניים, אך בשנת 2012 עבר מוזיאון החול לבניין קבע משלו.

התערוכות משתנות מדי שנה ונמשכות מאמצע אפריל עד לתחילת ינואר של השנה שלאחר מכן. לכל תערוכה נושא שלה, בדרך כלל מדינה או אזור, ובשנת 2019 נושא התערוכה הוא דרום אסיה, התערוכה הזו נמשכת בין 13 באפריל 2019 עד 5 בינואר 2020.

 

מי שמגיע לטוטורי בדצמבר זוכה להשתתף באירוע ייחודי הנקרא " Tottori Sakyu Illusion" שבו מאירים על אזור הדיונות עם אלפי מנורות, מקרינים תמונות על הדיונות ויוצרים אשליה של עולם קסום ואחר.