טמארי- גלגולו של כדור

הטמארי היא אומנות יפנית עתיקה שהתחילה עוד במאה ה-7 ותחילתה בשאריות של בדי קימונו יקרים. בגלל העלות הגבוהה של בד המשי ממנו עשוי הקימונו היה חבל לזרוק את השאריות והחלו להכין מהן כדורי משחק עבור ילדים.


עם השנים החלו לייצר את הכדורים בצורה מתוחכמת יותר, לשלב בדים, הדפסים מעניינים ורקמות מורכבות.
כדורי הטמארי הוכנו ע"י נשות אצולה עבור ילדיהם והן התחרו זו בזו ביצירת טמארי יפים ומורכבים.


כאשר  כדורי הגומי הגיעו ליפן הם תפסו את מקומם של הטמארי ככדורי משחק עבור הילדים וכדורי הטמארי הפכו להיות פריט אומנות בלבד ולא צעצוע לילדים.


כיום מעניקים ההורים כדורי טמארי לילדיהם ביום השנה החדשה כאשר בין כל שכבות הטמארי מניחה האם פתק ובו כתובה משאלה מהאם לילד- תוכן הפתק הוא סודי ואין לגלות אותו אפילו לא למקבל הטמארי שכן לגלות את תוכנו נחשב למזל רע.
כדורי הטמארי נחשבים כמתנה מוערכת מאוד המסמלת ידידות עמוקה ונאמנות.
החוטים המבריקים של הטמארי מסמלים חיים מבריקים ומאושרים.
טמארי2

מודעות פרסומת

מקבלים את האביב במים ואש

תקופת האביב היא אחת התקופות המרגשות בשנה המביאה איתה פריחה, לבלוב והתחלות חדשות.
אחד השמות של חג הפסח המתקרב אלינו הוא חג האביב מכיוון שהוא חל בחודש ניסן, המציין את בואו של חג הפסח ואת עונת האביב בה החג חייב לחול לשם קיום מצוות.

לא רק אצלנו מתרגשים לקראת בוא האביב, היפנים ידועים ברגישותם הרבה ליופיו ופלאיו של הטבע ומעניקים יחס מיוחד לכל אחת מעונות השנה המתבטא במאכלים המאפיינים את התקופה, טקסים ומנהגים שונים.
האביב ביפן יפה באופן מיוחד בזכות פריחת הדובדבן היפה והעוצמתית.

אחד האירועים ההיסטוריים ביפן המתקיימים לכבוד בואו של האביב עוד משנת 752 הוא טקס בודהיסטי דתי המתקיים כל שנה במקדש Todai ji בעיר נארה (Nara).
אומיצורי6

מטרת הטקס, הנמשך 14 יום, הוא טיהור והכנה לקראת האביב ונערכות בו תפילות רבות וטקסים קטנים. בסיומו של כל יום נערך טקס הדלקת לפידים מרשים הנערך כ-20 דקות ומושך צופים רבים.
בכל יום הלפידים גדלים וגבהים והטקס נעשה עוצמתי ומרשים יותר.
הטקס מתקיים במרפסת המקדש העשויה מעץ ובעבר נרשמו מקרים בו נשרף המקדש ונבנה מחדש…
עפ"י האמונה מי שנכווה מגציי הלפידים הבוערים יהיה מוגן מכל רע.


ביומו ה-12 מגיע האירוע לשיא במופע לפידים מרהיב אותם נושאים כ-11 נזירים בריצה אל עבר המקדש.


לקראת השעה 2 לפנות בוקר מתקיים טקס Omizutori שבו מספר נזירים נבחרים שואבים מים מבאר המקדש,  בה לפי האמונה, ישנם מים קדושים והיא מתמלאת מים רק פעם בשנה- לקראת בוא האביב.
הבודהיסטים מאמינים כי למים יכולות רפוי והם מים מבורכים.
את המים שופכים לשני סירים, באחד מים מהשנה שעברה ובשני מים משנים קודמות.
הנזירים יוצקים מעט מים מהסיר עם המים מהשנה החולפת ומעבירים לסיר השני עם המים מהשנים הקודמות.
טקס זה נמשך כבר 1200 שנה.


ביומו האחרון של הפסטיבל מופע הלפידים הוא הקצר ביותר, סה"כ 5 דקות, אך יש הטוענים כי מדובר בטקס היפה והמרשים ביותר.
סיומו של הטקס מסמל את תחילתו של האביב ואת תחילת פריחת הדובדבן המזוהה עם עונה חגיגית זו.
todaiji temple

חוגגים את בוא האביב בטקיאמה

פסטיבל טקיאמה, המתקיים השנה בתאריך 14.4, נחשב לאחד הפסטיבלים היפים ביפן ולאחד מנכסי התרבות החשובים של יפן.
טקיאמה3

הפסטיבל מתקיים פעמיים בשנה- באביב ובסתיו ומושך אליו קהל רב של צופים.
ראשיתו של הפסטיבל בשנת 1652.
העירייה טקיאמה, בה מתקיים הפסטיבל, היא עירייה קטנה מהמאה ה-16, הממוקמת למרגלות הרי האלפים היפנים . במהלך החורף יורדת כמות גדולה של שלג בעירייה ולכן בואו של האביב משמח מאוד את תושבי טקיאמה השמחים לקבל את פני השמש ומזג האוויר הנעים.
העירייה נראית כאילו עצר בה הזמן מלכת , בתי העץ קטנים, תעלות המים החוצות את הסמטאות, חנויות אומנות המוכרות עבודות יד מסורתיות, מוזיאונים, מבשלות סאקה, אמנים המכינים בובות עץ יפניות מסורתיות  (Kokeshi), כל אלו מרכיבים את העירייה המקסימה המארחת את הפסטיבל.
טקיאמה9
הפסטיבל האביבי נחגג במקדש השינטו הדרומי משם יוצאת תהלוכה דרך סמטאות העיר העתיקה בהשתתפות יָאטַאי (Yatai), כרכרות ענק מהודרות בנות מאות שנים, העטרות בקישוטים יקרי ערך הנחשבים ליצירת אומנות בפני עצמם. על חלק מהכרכרות מתקיימים מופעי  karakuri ningyo, מופע של בובות מסורתיות מכניות המבצעות ריקודים ומחזות.


בתהלוכה נראה גם  את המיקושי, המקדשים הניידים, הנשאים על גבי הצועדים בתהלוכה.
לא קל לשאת את המקדשים הניידים ולתמרן בסמטאות העיר הצרות ונדרשת מיומנות, נחישות ועבודת צוות טובה על מנת לצלוח את המשימה.


במקרים בהם יורד גשם בימי הפסטיבל לא נערכת תערוכה עם הכרכרות והן נשארות במחסנים, אך דלתות המחסנים נפתחות כך שהמבקרים יכולים להתרשם מהכרכרות המפוארות.
אחד האירועים המרשימים והאהובים זהו פסטיבל הערב Yomatsuri, כאשר כל מיקושי מואר בפנסי נייר ובעיר העתיקה מתקיימים מופעים, דוכני אוכל ושתייה והאווירה שמחה.
טקיאמה5

דראומה- הקמע שעוזר להגשים מטרות

תיירים רבים החוזרים מביקור ביפן מביאים איתם את בובת הדראומה כמזכרת מהטיול, אך לא כולם מכירים את המשמעות המסתתרת מאחורי הבובה העגולה העשויה עיסת נייר.
בובת הדראומה היא אחד מסמלי יפן ומייצגת היסטוריה ארוכה, מורשת עשירה, אמונות ובודהיזם
ונחשבת כקמיע להצלחה, מזל טוב והתמדה וניתנת כמתנה עבור מי שזקוק לעידוד בתקופות קשות.


הבובה נמכרת במקדשים בודהיסטים ובחנויות מזכרות.
דמות הבובה מתבססת על דמותו של  בודהידרהמה, נזיר הודי שייסד את תורת הזן ואת אומניות הלחימה.
בודיהדרמה חי בין המאה החמישית לספירה וסיפורים רבים אודותיו הפכו לאגדות.
ישנם שני סיפורים מוכרים הקשורים לעיצובה של בובת הדראומה, האחד מספר כי הנזיר עשה מדיטציה מול הקיר במשך תשע שנים עד שידיו ורגליו התנוונו ונאלצו לכרות אותן והסיפור השני מספר כי הנזיר נרדם בעת מדיטציה, הנזיר כעס על עצמו על מה שנתפס בעיניו כחוסר משמעת ובשביל להימנע ממעשה כזה בעתיד עקר לעצמו את העפעפיים.
הבובות לרוב אדומות עם עיניים עגולות ולבנות וזקן המזכיר את דמותו של בודהידרהמה.


הזקן והגבות מזכירים עגורים וצבים אשר לפי המסורת היפנית הן חיות המסמלות אריכות חיים.
המבנה העגול של הדראומה חסרת הגפיים, גורם לה להתנדנד אך אף פעם לא ליפול (בדומה לבובת נחום תקום) ולכן הבובה משמשת כקמיע גם עבור התמדה וכתזכורת לא לוותר ותמיד לדעת לקום.


הבובה מתקשרת לביטוי יפני נפוץ "nanakorobi yaoki", כלומר "שבע פעמים למטה, שמונה פעמים למעלה" ונחשב למשפט המעודד התמדה.
אפשר גם למצוא בובות בעיצובים שונים בהתאם לאמן המכין אותן או לתקופה בה נוצרה הבובה.
מי שרוכש או מקבל בובת דראומה צריך לדעת כיצד להשתמש בה: הבובה נרכשת חסרת עיניים ויש לצייר בתוך אחד העיגולים הלבנים עין ולבקש עזרה בהשגת מטרה מסוימת,את הדראומה יש להניח במקום בולט בבית או במקום העבודה כך שהשגת המטרה תהיה מול העיניים ונתמקד בה.
במידה והמטרה הושגה, יש לצייר את העין השנייה ולכתוב על הדראומה את המטרה.


כשנה לאחר רכישת הדראומה יש להחזירה למקדש בו נרכשה (גם אם המטרה טרם הושגה) ולשרוף את הבובה, אחד האיסורים החמורים זה להשליך את הבובה לפח.


ישנם מקדשים ביפן העורכים שריפה מרוכזת של בובות דראומה.
תהליך שריפת זה איינו מעיד על ויתור המטרה אלא על חידוש הנדר וכמובן הזדמנות לרכישת דראומה חדשה המזכירה לנו להתמקד במטרות והגשמת חלומות.
דראומה

קיודו- לא רק קליעה למטרה

קיודו (弓道, "קיוּ" – קשת, "דוֹ" – דרך)- אמנות קליעה בחץ וקשת אשר מטרתה לשלב ערכים רוחניים וספורטיביים, המתאמן בקליעה מתמקד בתהליך הירייה של החץ ולאו דווקא בפגיעה במטרה.


כיום ביפן כחצי מיליון איש המתרגלים את הקיודו, בד"כ אלו סטודנטים הלומדים קיודו באוניברסיטה או תלמידי תיכון.
לימוד קיודו דורש בגרות ויכולת ריכוז גבוהה ולכן מתחילים ללמוד אותו החל מגיל 15 ומעלה.

חיצי הקיודו נקראים יומי (yumi) קשתות אלו הן מהגדולות בעולם ועשויות מרצועות במבוק ,עץ ועור. אורכה של קשת מעל שני מטרים ויכולה להגיע אף לשני מטרים וחצי.

מחירה של כל קשת יקר מאוד ולכן תלמידים מתחילים משתמשים בקשת זולה העשויה חומרים סינטטיים.
הטיפול ביומי העשוי במבוק דורש תשומת לב רבה , יומי שאינו מטופל כראוי והוזנח מאבד מכושרו ויהפוך לבלתי ראוי לשימוש תוך תקופה קצרה.
יומי המטופל כראוי ובמסירות יהיה בשימוש לאורך שנים רבות ואף יכול לעבור מדור לדור .

החץ של קשת יומי ( Ya ) עשויי במבוק והוא מעוטר בנוצות של תרנגולי הודו ושל ברבורים.
אמנות הקיודו הגיעה לשיאה בתקופת אדו בה היו הסמוראים מתאמנים בחץ וקשת והיו בעלי יכולות גבוהות במיוחד בקליעה למטרה.
בדומה לאומניות לחימה אחרות גם העוסקים בקיודו מאמינים בשילוב הרוחניות וכל תרגול נפתח במדיטציה.
חלק מהפעילות במנזרים בודהיסטים כוללים תרגול בקיודו והמתאמנים שואפים להגיע להתפתחות רוחנית במהלך האימון.
קיודו3
מתוך הקיודו התפתח ענף נפרד היאבוסאמה- אמנות הקשת בדהירה, בה דוהרים על סוס במהירות גבוה ומנסים לפגוע במספר רב של מטרות עץ הניצבות לאורך מסלול של 250 מטרים.
מופעי היאבוסמה מתקיימים בעיקר בפסטיבלים ובימי חג בחצרות מקדשי שינטו.

אין כמו קיוטו בלילות

קיוטו, בירתה העתיקה והרוחנית של יפן בה נמצאים כ-2400 מקדשים, נחשבת לאחת הערים החשובות ביפן ואף שימשה עד שנת 1868 כבירתה של יפן.
קיוטו מייצגת את התרבות והמסורת של יפן ותיירים המגיעים אליה נהנים לחוות בה טקסי תה מסורתיים, להתנסות בלבישת קימונו, ללון בבתי הארחה יפנים ולהיחשף לתרבות היפנית המרתקת.
התדמית של קיוטו היא כעיר בה עיקר הפעילות התיירותית מתרכזת בשעות היום ולא בחיי לילה.
אמנם קיוטו אינה מציעה את חיי הלילה העשירים של טוקיו אך גם בקיוטו ניתן למצוא מגוון רחב של חיי לילה מעניינים.


בזכות אוכלוסיית הסטודנטים הרבה שיש בעיר מי שרוצה לבלות בלילה יכול לצאת לפאבים ומועדונים הפועלים עד השעות הקטנות של הלילה.
מי שרוצה בילוי לילי מעט רגוע יותר יכול לבקר ברובע גיון- רובע הגיישות המפורסם בקיוטו.
ברובע זה קיים שפע של מסעדות, בתי תה מסורתיים, פאבים ,חדרי קריוקי ותיירים רבים מרחבי העולם ומיפן המגיעים להסתובב בסמטאות הרובע ולקוות שאולי יתמזל מזלם ויראו גיישה אמיתית ברחוב.


בשעות הערב הרובע כולו מואר בפנסי נייר המאירים על הנהר העובר סמוך לרובע.


סמטת פונטוצ'ו- אחד מהרובעים העתיקים בקיוטו ואף נחשב לאחד היפים ביותר בעיר.
מומלץ לבקר בפונטוצ'ו בשעות הערב בהן הרובע מואר בפנסי נייר והופך את רובע הפונטוצ'ו לרובע ייחודי ומקסים.


ברובע ישנן מסעדות מסורתיות, ברים וגם מסעדות יוקרה המשקיפות על הנהר ואף דורשות כי מבקרי המסעדה יגיעו אליה בלבוש רשמי.
מי שרוצה לספוג מסורת וקדושה בשעות הלילה מוזמן לבקר במקדש יאסקה, אחד המקדשים המפורסמים ביפן אשר המואר בשעות הערב.
יאסקה מקדש