מלוא הטנא- הגרסה היפנית

מי שביקר ביפן בוודאי התפעל מהצגת הפירות בסופרמרקט ובשווקים, כל פרי ארוז ומסודר על המדף בצורה יפה ואסתטית.

• 

• 

ביפן יש מעט מאוד קרקע חקלאית. למעשה, רק 12% מסך הקרקע שלה משמש לחקלאות לעומת 45% בארצות הברית. חלק מהפירות מיובאים ליפן וחלק הם תוצרת יפנית ייחודית למדינה.
מטעי הפירות ביפן הם קטנים וכדי להתפרנס, בעלי המטעים ביפן חייבים לגדל מוצרים איכותיים ומיוחדים ולתמחר אותם בהתאם. כתוצאה מכך, רוב הפירות הגדלים ביפן הם באיכות גבוהה ולכל מטע קו פירות ייחודי (פרימיום) אותו הוא מגדל.
בשנים האחרונות אחד מהבילויים המשפחתיים הנפוצים הוא קטיף פירות וביקורים בחוות חקלאיות המסבירות על תהליך הגידול של הפירות והירקות השונים.

• 

• 

ביפן נהוג לאכול פירות כקינוח בסוף הארוחה, כאשר הפירות מוגשים מקולפים וחתוכים ונאכלים בעזרת מזלג.
הנה חלק מהפירות הייחודיים והאהובים ביפן:
נאשי- שילוב של אגס ותפוח.
פרי עגול וגדול, מתוק ומכיל הרבה מים ולכן לא מתאים להכנת ריבות אך משמש לאפייה.
היפנים נוהגים לאכול אותו כקינוח כאשר הוא מוגש מקולף וחתוך. את הנאשי  נהוג לתת כמתנה כשהוא ארוז בצורה יוקרתית ויפה.

• 

• 

אפרסמון- אחד הפירות האהובים ביפן.
בתקופת הסתיו זהו מראה נפוץ לראות עצי אפרסמון מלאים בפירות כתומים.
היפנים נוהגים לאכול את האפרסמון לא רק כפרי טרי אלא דווקא כמיובש, בעבר אפרסמון מיובש היה חלק מטקס התה המסורתי.

• 

• 

פירות הדר-
חלק חשוב במטבח היפני הוא השימוש בפירות הדר שונים.
אחד הפירות החשובים הוא היוזו- פרי קטן כלימון ובעל ניחוח חזק וטעם מריר.
הפרי עצמו נאכל לעיתים נדירות אך השימוש במיץ שלו נפוץ מאוד לבישול והכנת משקאות.
מהקליפות מכינים ריבה או מייבשים אותן ומוסיפים אותן כתיבול או כקישוט ובקינוחים יפניים.

• 

• 

סודאצ'י- נמצא בשימוש במטבח היפני כבר שנים רבות. פרי הדר הקטן מהיוזו, ירוק וחמוץ מאוד.
הסודאצ'י אינו נאכל כפרי אלא בעיקר משמש כתיבול לדגים בגריל, לקישוט על מנות אוכל או שנסחט מעל מאכלים.

אומה- שזיף יפני, אשר לו חלק חשוב בתרבות היפנית לא רק כמאכל אלא גם בשל הפריחה המדהימה שלו בחודשי החורף אותה נוהגים היפנים לחגוג.
לאומה יש חלק גדול במטבח היפני, כפרי מיובש ומוחמץ המוגש כמילוי לכיסונים שונים, עם אורז לבן, כחלק מהמרכיבים של קופסת הבנטו וכמובן בקינוחים מסורתיים.
ממיץ האומה מכינים את ליקר ה"צ'ויה" האהוב מאוד על היפנים.

• 

• 

תות שדה לבן- זן חדש ביפן, פירוש שמו ביפנית "ריח של אהבה ראשונה".
מדובר באחד מזני התות היקרים בעולם וטעמו דומה לתות שדה אדום רגיל והיפנים בעיקר נוהגים להעניק אותו כמתנה רומנטית.
תות השדה האדום- אהוב מאוד ביפן.

• 

• 

• 

*כל התמונות בבלוג מרחבי הרשת

יוזו- האתרוג היפני

היוזו הוא פרי ממשפחת ההדרים שהמילון היפני מגדיר אותו כסוג של אתרוג, מכיוון שנוצר מהכלאה של מנדרינה חמוצה ואתרוג.

• 

• 

מקור הפרי הוא מסין אך עיקר גידולו הוא ביפן, הוא הגיע ליפן דרך קוריאה לפני כ-1200 שנה. החקלאים היפנים מגדלים את היוזו לשלוש מטרות: קולינריות, מרפא ושימוש באמבטיה חמה.
כיום היוזו מזוהה בעיקר עם המטבח היפני ומשמש כחומר גלם למאכלים רבים ממטבח זה.
טעם הפרי הוא חמצמץ והקליפה שלו ארומטית ולרוב משתמשים דווקא בגרידת הקליפה לשילוב במאכלים שונים.

ביפן נחשב היוזו ל"ברווזון מכוער", מבין כל הפירות היפנים שלרוב מאוד מושכים את העין מבחינה אסתטית, היוזו לא ממש נחשב כאטרקטיבי. הקליפה שלו מלאה בגבשושיות, הפרי לא עגול בצורה מושלמת אלא מלא בפגמים קטנים ולא יפים.
אך עדיין מקומו של היוזו במטבח היפני חשוב מאוד והיפנים מנצלים את הפרי עד תומו: המיץ, בשר הפרי והקליפה – לכל אלו יש שימוש במאכלים רבים.
המיץ והקליפה של היוזו משמשים כנותני טעם במשקאות, במיוחד בקוקטיילים אלכוהוליים, ברטבים ובמרקים עליהם מטפטים טיפות ספורות מהמיץ המעניק ארומה מיוחדת למרק. אפשר גם למצוא את היוזו מככב במנות רבות ואפילו במאכלים השגרתיים כמו גלידה בטעם יוזו ושוקולד עם חתיכות מקליפת הפרי.

• 

• 

ביפן, יש גרסת נוי של יוזו שנקראת בשם "יוזו חנה". בגירסה זו מגדלים את היוזו בגלל פרחיו. יש גרסה מתוקה יותר של יוזו, הנקראת יוקו, אשר נמצאת רק ביפן, והיתה בסכנת הכחדה במהלך שנות השבעים והשמונים. לאחרונה נעשים מאמצים גדולים להחיות את הזן הזה בדרום יפן. עוד גרסה של יוזו, עם עור גבשושי, נקרא יוזו סישי (獅子柚子), ומשמעות השם הוא "יוזו אריה".

מחיר היוזו מאד גבוה מכמה סיבות: הקושי לגדל את הפרי גבוה ולכן קשה להשיג פירות טריים. רוב הפרי מכיל גרעינים ולכן אפשר לסחוט כשתי כפות מיץ מיחידה.

השימוש ביוזו הוא לא רק למאכלים אלא גם לתעשיית תמרוקים כמו שמפו, סבון, קרמים לגוף ועוד, בה משתמשים בקליפת היוזו כבסיס למוצרי הטיפוח.
היפנים שאוהבים לרחוץ באמבט חם באונסן ומאמינים שהוספת היוזו לאמבט החם עוזרת במניעת מחלות, ונוהגים בימיי החורף להוסיף פירות יוזו לאמבט החם. פירות יוזו שלמים הצפים במים החמים של האמבטיה, לפעמים סגורים בשקית בד, משחררים את הארומה שלהם. לעיתים משתמשים גם בפרי חתוך לשניים, המאפשר למיץ היוזו להתערבב במי האמבטיה. אמבטיית יוזו, הידועה גם בשם yuzuyu, אבל גם כ-yuzuburo, היא טיפול מומלץ למניעת הצטננות הגוף, לריכות העור, והרגעת המחשבות.

• 

• 

בארץ משתמשים בד"כ במיץ יוזו משומר שפחות מתאים לבישול אלא יותר להכנת רטבים קרים.

*התמונות בבלוג מרחבי הרשת

פילוסופיה עסקית- הדרך היפנית

הפילוסופיה העסקית היפנית הינה נגזרת של התרבות היפנית ומתמקדת באלמנטים השונים מאלו התופסים את מרכז הבמה בישראל ובמערב.

הנחת יסוד בפילוסופיה זו היא  כי מדובר במערכת יחסים ארוכת טווח ולא בעסקה חד-פעמית,

וככל שהקשר נמשך זמן רב יותר, גדלה המחויבות ההדדית לעזור זה לזה ומכאן… כולם צריכים להרוויח.

מה זה אומר שכולם צריכים להרוויח? התפיסה גורסת כי חוזק השרשרת הוא כחוזקה של החוליה החלשה ביותר, ולכן קונסטלציה עסקית שאיננה טובה לכל הצדדים המעורבים, סופה להתפרק. על-פי-רוב, חברות יפניות רציניות לא יעבדו עם מי שבא 'לחפש מכה'.

חשוב להבין כי כמעט בלתי אפשרי לקבל הזדמנות שנייה ביפן. היפנים בודקים את הרקע של השותף/ספק הפוטנציאלי ואם מתגלים פרטים בעייתיים הם יעדיפו שלא 'להכניס ראש בריא למיטה חולה'.

מצד שני, המחויבות ההדדית תבוא לידי ביטוי בתנאים מועדפים, סיוע בקידום עסקיו של הספק, מתן המלצות ועוד.

סגנון העבודה היפני הוא נוקשה, מסודר, מחויב לתבניות חשיבה והתנהגות מוגדרות ומוכרות לשני הצדדים.

זרים הרוצים לעבוד מול יפן נדרשים ללמוד את מאפייני סגנון העבודה היפני ולהתאים את עצמם אליו. במקרים רבים, מידת ההתקדמות של הפרויקט תלויה בקצב הלימוד של החברה הזרה…

• 

מהם הדגשים לפילוסופיה העסקית?

* הרמוניה – החברה היפנית רואה בשמירה על הרמוניה חברתית ערך עליון ולכן היפנים מרגישים מאוימים במצבים של קונפליקט, לחץ  והפגנת רגשות ויהיו מוכנים למאמץ רב כדי להימנע מהם או לחפש אחר פתרונות של פשרה.

*עבודת צוות ושיתוף פעולה – קבלת החלטות במשותף, נוהל ה-רין-גי-שו, הזדהות עם המחלקה/חברה של העובד ומחויבות כלפיה, סלידה מאינדיבידואליזם ואגואיזם.

*נאמנות – בין העובד לחברה, בין החברה לעובדים, בין לקוח לספק/ים ולהפך, מחויבות לעמידה ביעדי החברה כולל שעות עבודה מרובות.

*היררכיה – מבנה ארגוני צבאי באופיו.

*קווי היסוד: יעילות, הצטיינות ותוצאה.

*אחריות קולקטיבית – מודל האשמה: רצון להימנע מלהיות זה שאשם ולכן משך תהליכי קבלת ההחלטות ארוך יותר, לאחר קבלת ההחלטה במשותף כולם מחויבים והביצוע מהיר, עמידה בזמנים שהוגדרו ובאיכות הנדרשת.

השוק היפני טומן בחובו הזדמנויות רבות עבור חברות ישראליות, אולם ייחודיות התרבות העסקית והריחוק הגיאוגרפי הופכים את הכניסה אליו למורכבת יותר. בעזרת תקשורת שוטפת והיכרות מעמיקה של התרבות, השוק והכלכלה היפנית ניתן ליצור 'תחושת שותפות' ובטחון לשותף היפני הפוטנציאלי. הגישור התרבותי – עסקי של חברת AddValue מסייע לחברות ישראליות להצלחות "בדרך יפנית".

• 

אוקונישמה-אי הארנבים

האי אוקונישמה Ōkunoshima (大久野島) הוא אי קטן הממוקם בימה של יפן, בין הירושימה ושיקוקו.
לכאורה מדובר באתר תיירות חביב ופסטורלי: יש בו מלון, מוזיאון טבע, מגרש גולף, אזור קמפינג קטן ומאות ארנבים פרוותיים ומתוקים שמסתובבים חופשי כמו חתולי רחוב בתל אבי.

• 

עם זאת העובדה שאחת האטרקציות הלא פרוותיות העיקריות בו היא מוזיאון הגז הרעיל מבהירה שעד לפני כמה עשרות שנים היה מדובר במקום אפל מאוד.
בין השנים 1929 ל-1945 היה באי אתר לייצור נשק כימי, בשירות צבא קיסרות יפן. המפעל שהוקם באי הפיק למעלה מ-6 קילו טון של גז חרדל ושיחק תפקיד מרכזי ביחסי הכוחות של יפן אל מול צבאות הברית.
הסיבה שהאי נבחר לשירות המדינה נבעה מהעובדה שהוא מבודד ומרוחק מאיזורים מיושבים אחרים, מה שתרם לסודיות המדינית וגם מנע סכנה פוטנציאלית במקרה של אסון.
קיום המפעל היה סודי ביותר, ובמהלך כל שנות פעילותו, האי Ōkunoshima אף נמחק מהמפות. רק מעטים מהעובדים ותושבי האי, היו שותפים בסוד העניינים. עם תום המלחמה, מסמכים הנוגעים לקיומו של המפעל נשרפו וכל מי שהיה בסוד העניינים הורה לשתוק לעולם.
רבים מעובדיו סבלו מבעיות בריאות כתוצאה מהחשיפה לרעל כל חייהם, וגם האי עצמו הוכה בזיהום. המבנים ששימשו אותו נותרו ריקים, נטושים ומפחידים.
אך כיום, האי אוקונושימה נהפך למזוהה פחות ופחות עם התקופות הנוראיות של שנות ה-30 והפך למוכר יותר בשם "אוסאגי-שימה" (אי הארנבות) – גן עדן שלם לארנבים וארנבות בו הם הצליחו ליצור כמעין אוטופיה מוחלטת ונוחה למחיה, וכיום ידוע כבר על כמה מאות של ארנבים המסתובבים באי בחופשיות ללא פחד ממבקרים בכלל.

• 

• 

אחת התעלומות שעדיין לא נפתרו היא-מאיפה הגיעו כל הארנבים לאי?
על פי מקורות מסויימים, הארנבים הובאו ל-Ōkunoshima במהלך שנות פעילותו לצורך ניסויים של הגז הרעיל, ולאחר המלחמה, הם שוחררו לחופשי על ידי עובדי המפעל. מקורות אחרים טוענים כי קבוצה של תלמידי בית ספר, טיילו באי בשנת 1971 ושחררו בו 8 ארנבים.
האמת כנראה ידועה לארנבים בלבד…
המבקרים מוזמנים ללטף ולהאכיל את הארנבים ואף רצוי ומומלץ למזוג להם מים בקעריות מיוחדות המפוזרות מכיוון שהמים המגיעים ממקורות האי עדיין מזוהמים מהרעלנים של המפעל. ניתן לקנות אוכל מיוחד המתאים לארנבים בבתי המלון הנמצאים באי.
כדי לא לפגוע באוכלוסיית הארנבים הכניסה לאי עם חתולים וכלבים כמובן אסורה.

• 

• 

*התמונות מרחבי הרשת

יום החוקה ביפן

ב-3.5.1947 נכנסה ליפן החוקה החדשה של "אחרי המלחמה" (מלה"ע השניה) ומאז הפך יום זה ליום חג הנקרא "יום החוקה" Constitution Memorial Day (憲法記念日 Kenpō Kinenbi)
אשר מהווה חלק מרצף חגים המרכיבים את שבוע הזהב ביפן.

• 

חוקת יפן החדשה כוננה לאחר כניעתה של יפן במלחה"ע השנייה והיא מחליפה את חוקת מיג'י הישנה משנת 1890 בה מעמד הקיסר השולט ביפן מוגדר כשליט העליון.
בחוקה החדשה סמכותו של הקיסר מוגדרת מחדש כסמל המדינה ואחדות העם בלבד אשר שואב את שלטונו מריבונות העם ואין לקיסר סמכויות הקשורות לממשלה.
החוקה החדשה נוסחה לפי החוקה האמריקאית והבריטית והיא מעניקה את הכוח לעם ומשנה את שיטת הממשל המונרכית לממשל דמוקרטי.
סעיף נוסף המאפיין את החוקה החדשה של יפן ,המוכר כ"סעיף 9",  הוא שנשלל מיפן הזכות להיות צד במלחמה ולהחזיק בכוחות צבאיים , חל איסור על יפן להשתתף במלחמה ונאסר עליה ליישב סכסוכים בינלאומיים תוך שימוש בכוח: "מתוך שאיפתם הכנה לשלום בינלאומי המבוסס על צדק וסדר, מוותרים אנשי יפן לעולם על מלחמה כזכות ריבונית של אומה ועל האיום או השימוש בכוח כאמצעים ליישוב סכסוכים בינלאומיים."(מתוך סעיף 9 לחוקת יפן). , למרות שיפן כן מחזיקה בכוחות הגנה עצמית.
בחוקה אף מצוין כי חוקיות החוקה היא העליונה ביותר ומוגדרת מעל כל חוק, תקנה או צו קיסרי.
מאז כינונה של החוקה בשנת 1947 לא בוצעו שינויים בחוקה למרות שכן היו ניסיונות לעשות זאת שגררו מחלוקות גדולות בציבור היפני.
עיקר המחלוקת היא סביב סעיף 9 הקובע כי יפן לא תחזיק צבא וסביב מעמדו של הקיסר.
ניתן לבצע שינויים בחוקה אך זה מותנה בקיום של משאל עם ולאחר מכן אישור רשמי מהקיסר למרות שאין באפשרותו של הקיסר להטיל וטו וההחלטה בנוגע לשינוי בחוקה תלוי בעם בלבד.

• 

*התמונות מרחבי הרשת