מוזיאון הנודלס ביוקוהמה

מוזיאון הנודלס "Cup Noodles Museum" נמצא בעיר יוקוהמה ונחשב למוזיאון אהוב בקרב ילדים ומשפחות. זהו מוזיאון אינטראקטיבי המציג את ההיסטוריה של הנודלס האהוב על היפנים.
המוזיאון הוקם ע"י חברת המזון Nissin המייצרת אטריות להכנה מהירה (מה שאצלנו מוכר כ"מנה חמה").
המציאו את האטריות להכנה מהירה בשנת 1958. המצאה זו שינתה את הרגלי האכילה ביפן והמוצר הצליח בצורה מסחררת. בסקר שנערך ביפן לפני מספר שנים הוכתרו האטריות מהירות ההכנה כהמצאה היפנית המשמעותית ביותר במאה ה-20.
במוזיאון מוצגים, על פני קיר שלם, כל הדגמים של המנות שנוצרו אי פעם וכן תרשים המציג את צריכת הנודלס לפי המדינות בעולם (סין במקום הראשון).

בין המוצגים השונים במוזיאון אפשר למצוא העתק של הסככה בה המציאו את הנודלס ומוצרים חדשניים בעולם הנודלס כמו מנת נודלס מיוחדת לאסטרונאוטים.

אחת הפעילויות האהובות במוזיאון היא מפעל לדוגמא בו המבקרים יכולים לערבב בין סוגים שונים של מרק, אטריות ותוספות שונות וליצור טעמים חדשים ואפילו לעצב את הקופסאות של הנודלס כרצונם.
אפשר גם לצפות בסרט על תולדות הנודלס, לטעום סוגים שונים של נודלס ולהנות בפארק שעשועים המעוצב כמפעל נודלס.
* כל התמונות מרחבי הרשת

המלחמה הכתומה בפשיעה ביפן

יפן נחשבת לאחת המדינות הבטוחות בעולם ותיירים יכולים לטייל בה ללא חשש.
הפשע הנפוץ ביותר הוא גניבת אופניים והוא נמצא במגמת עליה בשנים האחרונות ומטריד מאוד את משטרת יפן.
המשטרה ביפן מתמקדת בעזרה לקהילה ולכן תחנות משטרה קטנות הנקראות קובאן (koban) מפוזרות בין השכונות השונות בעיר.
אחד הפשעים הנפוצים הוא גניבה מחנויות ולמשטרת יפן ובעלי החנויות יש דרך מעניינת ומיוחדת להתמודד עם פושעים אלו.
בחנויות שונות ביפן אפשר למצוא ליד הקופות כדורי פיינטבול כתומים ומבריקים אשר ללקוחות החנות נראים כדורים תמימים ולא מזיקים אך הם למעשה נשק חכם נגד גנבים.
השם של הכדורים הכתומים הוא- bohan yu kara boru והם מיועדים עבור אותם גנבים.
מוכר אשר מזהה אדם שניסה לגנוב פריט מהחנות מורשה להשליך עליו כדור (לכוון לרגליים או אפילו לכלי הרכב אם הגנב נמלט במכונית), הכדור יתפוצץ על הגנב ויכתים אותו בצבע כתום עז המקל על המשטרה לזהות אותו וללכוד את הפושע הנמלט.
הרעיון של סימון הפושעים החל בשנות ה-80 כאשר בכבישי אגרה נהגים רבים היו בורחים מבלי לשלם ולכן הקופאים בתחנות המעבר החלו לזרוק ביצים על המכוניות הנמלטות וכך לסמן את הפושעים.
למען האמת, לא נעשה שימוש רב בכדורים אלו אך מנגנון ההרתעה פועל היטב על הגנבים שחוששים מהבושה וההשפלה שתעשה להם בציבור.
חלק מהחנויות מניחים שלט ליד הכדורים עם הסבר ברור מה מטרתם שלא תהיה טעות ושיהיה ברור מאוד לגנבים פוטנציאלים מה עלול לקרות להם…

• התמונות מרחבי הרשת

7 דברים מפתיעים הנחשבים למקובלים ביפן

יפן ידועה כמדינה אשר יש בה הקפדה על סדר ומשמעת וכללי התנהגות נוקשים רבים.

יחד עם זאת תופתעו לדעת, שישנם כמה וכמה מעשים הנחשבים כלא מנומסים בעולם ודווקא ביפן הם נחשבים למקובלים לגמרי:
1. כאשר יושבים במסעדה ביפן וצריכים את עזרתו של המלצר נהוג פשוט לצעוק לו בקריאה "sumimasen!" (בתרגום חופשי- "תסלח לי") מספיקה קריאה אחת בלבד ומיד מישהו מהעובדים ימהר לעזור.
2. הרכבות בטוקיו צפופות להחריד וכדי לעלות או לרדת מהרכבת, מקובל לגמרי לדחוף קלות את האנשים מסביבך בלי להתנצל או לבקש מהם בנימוס לזוז.

3. אין טיפים ביפן…לא למלצרים, לא לנהגי המוניות או לאנשי השירות בבתי המלון…
נושא הטיפים לא קיים ואינו מקובל ביפן ואם הלקוח כן ישאיר טיפ רוב הסיכוי שנותן השירות יסרב לקבלו ואף ייעלב מהמחווה.
מקור המנהג (או חוסר המנהג…) המקובל במרבית העולם אינו ידוע. ייתכן והעובדה כי נותני השירות מקבלים שכר של ממש מסבירה את העובדה כי אין צורך לתגמלם בנוסף גם בטיפ.
למרות העובדה שאין טיפים, רמת השירות ביפן היא מהגבוהות בעולם.
4. היפנים לא נוהגים לפתוח דלתות עבור אנשים זרים, ואין זה נהוג שגבר פותח את הדלת עבור בחורה.
אין זה אומר כי היפנים אינם ג'נטלמנים…פשוט מעשה זה איננו נתפס כמעשה ג'נטלמני בעיני היפנים.
5. היפנים נמנעים ממצבים לא נעימים העלולים לעורר ויכוחים, הם אינם נוהגים לבשר בשורות רעות בצורה ישירה ויש לדעת לקרוא בין השורות כדי להבין מהו המסר אותו הם מנסים להעביר.
לעיתים הדיבור הלא ישיר של היפנים עלול להיתפס (במיוחד עבור אלו המגיעים מתרבות בה נהוג לומר הכל בצורה מאוד ישירה) כמעשה לא מנומס ועלול לגרום לחיכוך תרבותי.
6. סושי אוכלים עם הידיים בלבד. (עוד על: כללים לאכילת סושי)
7. אכילת אטריות מכל סוג שהוא (ראמן, סובה, אודון ועוד…) היא אחת הפעולות הנפוצות ביותר ביפן. את אכילת האטריות מלווים בקולות האכילה ומי שלא עושה זאת ואוכל בשקט נחשב לאדם לא מנומס.
הכלל הוא ברור: ככל שאתה מרעיש יותר בעת אכילת אטריות או מרק, כך אתה אוהב ונהנה יותר מהמנה.

הקרנבל של טוקיו

כל שנה בסוף חודש אוגוסט מתקיים ברובע  אסאקוסה בטוקיו קרנבל סמבה ברזילאי שמח וצבעוני ומהווה סיום מושלם לקיץ.
השנה יתקיים הקרנבל ביום שבת 31.8

הפסטיבל נערך מדי שנה החל משנת 1981, בשבת האחרונה של אוגוסט.
ראשיתו של הפסטיבל היה  כאשר ראש העיר של טוקיו הזמין את הקבוצה המנצחת בקרנבל המתקיים בריו דה- ז'נרו באותה שנה להופיע בעיר ומאז החלה מסורת חדשה של קרנבל ברזילאי.
אל הפסטיבל מגיעים מדי שנה כ-500,000 מבקרים מכל רחבי העולם.

האירוע המרכזי של הפסטיבל הוא תחרות מצעד סמבה, בין המתחרים קבוצות המגיעות מברזיל וגם אוהבי סמבה מכל רחבי יפן וביחד הם מעלים מצעד סמבה ממש כמו בברזיל.
לכל קבוצת מתחרים יש נושא הבא לידיי ביטוי באמצעות התלבושות ומוזיקה לטינית קצבית.
כל קבוצה מובלת ע"י רקדנית הנקראת Rainha de Bateria – מלכת התופים וזוג רקדנים הנושאים בגאווה את דגל הקבוצה.

ליפן וברזיל קשר הדוק והקהילה היפנית הגדולה ביותר הנמצאת מחוץ ליפן היא בברזיל, יפנים רבים לומדים לרקוד סמבה ולכן הפסטיבל מושך כמות גדולה של מבקרים המגיעים לשמוח ולהנות עם הרקדנים ולהתרשם מהמצעד הכולל אלפי מוזיקאים, רקדנים והתלבושות המדהימות של המתחרים.

• התמונות מרחבי הרשת

מתיו פרי- האיש שפתח את שעריה של יפן

בשנת 1868-1603 שלט ביפן בית טוקואגמה אדו.
בתקופה זו, אנשי השלטון חששו כי השפעות זרות עלולות לחתור תחת מעמדם, לכן במטרה לייצב את השלטון ולמנוע השפעות מבחוץ, במיוחד מפני מסיונריים נוצרים, הוחלט לסגור את יפן מפני העולם החיצון  ולהשאיר זכויות סחר מוגבלות מאוד בנמל נגסקי רק עבור סין וחברת המסחר "הודו המזרחית" ההולנדית.
כל אדם זר אשר היה מגיע לנמלי יפן היה מיד מוצא להורג.
כל מה שקרה בעולם מהמאה ה-17 ועד אמצע המאה ה-19 כלל לא היה ידוע ליפנים.
בשנת 1852 נשיא ארה"ב מילרד פילמור דרש מיפן להפסיק את הסתגרותה ושלח שייטת בפיקודו של קצין בשם מת'יו פרי שלמד וקרא טקסטים על יפן לקראת מסעו מזרחה.
בשנת  1853 הגיע פרי בליווי ספינות מלחמה המכונות בפני היפנים "הספינות השחורות", למפרץ טוקיו. למרות שהנמל היחיד בו הורשתה עגינת כלי שיט זרים באותה עת היה נמל נגסקי החליט פרי כצעד מתריס לעגון דווקא בטוקיו.

מת'יו קלברייט פרי

פרי דרש מהיפנים שיעבירו מכתב עבור קיסר יפן או שיפגיז את החוף. היפנים נכנעו ללחץ והעבירו את המסר מפרי לקיסר.
בשל חששם של היפנים מארה"ב החזקה ושמא סירובם לדרישת האמריקאים לקיים יחסי מסחר עימם תגרום לפריצת מלחמה, בתאריך 31.3.1854 נחתם הסכם סחר עם ארה"ב המוכר בשם "הסכם קנגאווה" המסמל את תחילת התהליך של פתיחת יפן למערב.
בעקבות חוזה המסחר עם ארה"ב נפתחו שערי יפן למערב והחלו להיחתם חוזי מסחר גם עם מדינות אחרות באירופה ויפן חדלה להיות מדינה סגורה בפני העולם.

מעבר החצייה בשיבויה- הבלאגן הכי מאורגן בעולם

טוקיו היא עיר שוקקת חיים ועוצמתית המושכת אליה תיירים מכל העולם במשך כל השנה, העיר ידועה במסעדות המעולות שלה, חנויות אופנה מטורפות וחנויות אלקטרוניקה, אורות ניאון חזקים  ועוד…
אחד הדברים המזוהים ביותר עם טוקיו (וגם אחד המצולמים ביותר) הוא דווקא מעבר חצייה ברובע שיבויה שבטוקיו. מעבר חציה זה הינו המעבר העמוס ביותר בעולם!

מדובר במראה מרתק כאשר צופים בכמות עצומה של אנשים החוצים בו זמנית מחמישה כיוונים שונים בצייתנות ובסדר מופתי לעבר צדו השני של הרחוב.
מעבר שיבויה הוא מקום צבעוני שתמיד יש בו משהו יוצא דופן, הופעות מוזיקה, מופעי קסמים ואנשים מפורסמים.
מעבר החציה נמצא ביציאה תחנת הרכבת HACHIKO היצ'קו על שם הכלב היפני הנאמן כאשר הצומת מוקף בשלטי פרסומות ענקיים ואורות ניאון חזקים.
מעבר שיבויה הוא אחד המקומות המצולמים ביותר ביפן, התיירים המגיעים למעבר החצייה עולים לאחד הבניינים המקיפים את הצומת ומצלמים מלמעלה.
לא רק תיירים מרותקים למראה הזה, מעבר שיבויה מופיע באין ספור סרטים, תוכניות טלוויזיה, סרטוני מוסיקה ופרסומות.
ליד מעבר החצייה המפורסם אפשר למצוא את הפסל המפורסם של הכלב ה'יצאקו אשר גם נחשב למקום מפגש העמוס ביותר בטוקיו ותמיד אפשר לראות ליד הפסל אנשים ממתינים לחבר איתו קבעו.
ההתבוננות בנהר האדם החוצה בצייתנות את מעבר החציה היא מרתקת, ישנה נקודת תצפית טובה על המעבר בסניף של סטארבקס הממוקם על פני מספר קומות במבנה הנמצא ממש מעל הצומת.
ובמחיר של כוס קפה אחת אפשר להתמקם ליד אחד החלונות הצופים על הצומת (מדובר במקומות מאוד מבוקשים) ולהנות ממופע אורבני הייחודי לטוקיו.

• התמונות מרחבי הרשת

המקומות הטובים ביותר לראות את הר הפוג'י

הר הפוג'י הוא אחד הסמלים המזוהים עם יפן וכל תייר המגיע למדינה ירצה לראות את הר הפוג'י בדרך כזו או אחרת.
יש את אלו שיבחרו לטפס על הר הפוגי  ואילו אחרים יעדיפו לצפות עליו ממרחק.

ישנם מספר מקומות בהם ניתן לראות את ההר עם קצהו המושלג-
אגם  קאוואגוצ'יקו– אגם זה הוא חלק מאזור חמשת האגמים הנמצאים למרגלות ההר, אמנם גם ליתר ארבעת האגמים ישנה תצפית לפוג'י אך הנוף מאגם זה נחשב ליפה ביותר ובשעות מסוימות של היום השתקפות ההר על האגם נחשבת לאחת המראות היפים ביותר ביפן.
התצפית של הר פוג'י באגם זה מפורסמת מסיבה נוספת, אחת מיצירות האומנות היפניות המפורסמות ביותר היא "36 מראות של הר הפוג'י" שנוצרו ע"י האמן קצושיקה הוקוסאי בהם נראה הר הפוג'י בעונות שונות של השנה וממקומות שונים מרחבי יפן, אחת היצירות מראות את השתקפות של הר פוג'י באגם קאוואגוצ'יקו.

Fuji Q–  פארק שעשועים ענק הנמצא ביאמאנאשי למרגלות הר הפוג'י שממנו אפשר ליהנות מהמראה של ההר תוך כדאי נסיעה פרועה באחת מהרכבות המהירות והארוכות ביפן.

פסטיבל פוג'י שיבָּזאקוּרָה– אחד הפסטיבלים היפים ביפן לצפייה בפריחת השיבָּזאקוּרָה הפורחים בדרך כלל מאמצע אפריל ועד תחילת יוני.
השדות מסביב מתמלאים בפריחה של כ-800,000 גבעולי פרחי שיבָּזאקוּרָה מחמישה מינים שונים שצובעים את כל האזור מסביב בגווני ורוד, לבן וסגול , וברקע מתנשא הר פוג'י.
הפסטיבל נערך במרחק כשלושה ק"מ מדרום לאגם מוֹטוֹסוּ (Motosu), האגם המערבי ביותר מבין חמשת האגמים של הר פוג'י.

האקונה– עיירת נופש פופולארית (גם עבור תיירים וגם עבור היפנים) השוכנת למרגלות הר הפוג'י ומפורסמת  בזכות המעיינות החמים שנובעים בה מן האדמה.
בעיירה אפשר למצוא הרבה אונסנים ומקומות לינה בסגנון מסורתי.
בין האטרקציות הרבות שיש בהאקונה אפשר גם לעלות ברכבל שממנו ניתן לצפות על הר הפוג'י.

*התמונות מרחבי הרשת

נאטו- המאכל שהיפנים אוהבים והתיירים קצת פחות…

ה'נאטו' , מאכל של פולי סויה מותססים, הוא אחד המאכלים הבריאים ביותר בעולם, אך הכי פחות מפתים או מגרים לאכילה…
לנאטו ריח חזק מנשוא (לפחות למי שמריחו בפעמים הראשונות) ומרקם רירי.
אז מה זה הנאטו הזה שהיפנים לא יכולים בלעדיו והתיירים נרתעים ממנו בשאת נפש?
מדובר במאכל יפני מסורתי הקיים למעלה מ-1000 שנה העשוי מפולי סויה העוברים תהליך תסיסה בקטריאלית מבוקרת, עד למצב המעניק להם את טעמם המפורסם ומרקמם הדביק והחלקלק הנראים כמו פולי סויה מגובבים יחדיו בחוטים הדומים לחוטי עכביש ריריים.
לנאטו מיוחסים ערכים בריאותיים יוצאי דופן כמו מניעת התקפי לב, שבץ מוחי, סרטן ומחקרים שונים מציגים את תרומתו לאיכות ואריכות החיים ביפן.
הסיבה העיקרית לתכונות המרפא המיוחסות למעדן היא העובדה שבשעת התסיסה נוצרים תוצרים בעלי ערך תזונתי כמו אנזימים וחומצות אמינו ובנוסף, מכיל הנאטו  ויטמין B12, החסר בתפריטם של צמחונים.
את הנאטו נהוג לאכול בארוחות בוקר מעל אורז לבן בתוספת של ביצה, רוטב סויה או חרדל, או בתוך סושי או מרק מיסו ואפילו אפשר למצוא גלידת נאטו…
התיירים המגיעים ליפן נרתעים מהמאכל כמו מאש אך ישנם האמיצים המעזים לטעום אך הרוב הגדול מפסיקים לאחר ניסיון אחד בלבד.
אלו שכן למדו לאהוב את הטעם, טוענים שזהו טעם נרכש כמו בירה או גבינות "מסריחות" ולאחר הניסיונות הראשוניים מתגלים טעמים מאוד טעימים ומיוחדים.
גם בקרב היפנים לא כולם אוהבים את הנאטו וישנם כאלו הנרתעים מריחם החזק וממראם, עבורם קיימים סוגים מעודנים יותר של נאטו ללא הריח המרתיע.

• כל התמונות מרחבי הרשת

פסטיבל התופים הגדול במוריאוקה

פסטיבל Morioka Sansa מתקיים מדי שנה בתחילת אוגוסט בעיר מוריאוקה במחוז איוואטֶה.
זהו פסטיבל של מוזיקה וריקוד יפני המאפיין את מחוז איווטה הנקרא סאנסה.

האגדה מספרת כי לפני שנים רבות היה שד מרושע אשר גרם לתושבי העיר לסבול מצרות שונות ומשונות. תושבי העיר האומללים התפללו לאלים שיעזרו להם להיפטר מהשד המרושע ואכן תפילותיהם נענו והאלים הפחידו את השד והכריחו אותו להישבע שלא יחזור על מעשיו המרושעים.
השד המפוחד נשבע והרים את ידיו וכאשר זה קרה התושבים פצחו בריקוד של אושר וכך נולד ריקוד הסאנסה.
את הריקודים מלווים כ- 10,000 תופי דאיקו (תופים יפנים) וחלילנים, קריאות  Sakkora Choiwa Yasse"!" – הביאו את המזל הטוב, נשמעות מכל עבר ע"י הרקדנים והמתופפים.
המשתתפים בתהלוכה לבושים בבגדים יפניים מסורתיים וצבעוניים.
הפסטיבל מתקיים באופן רשמי משנת 1978 ונערך במשך ארבעה ימים בו צועדים מיטב להקות המתופפים ביפן.
מכיוון שהכוראוגרפיה של הריקוד איננה פשוטה ולוקח זמן רב לתרגל ולדעת את התנועות, רק מי שהוא חלק מלהקה מאורגנת רשאי להשתתף המצעד.
בין הקבוצות אפשר למצוא טווח גילאים רחב- החל מילדים קטנטנים ועד מבוגרים.
ביום האחרון של הפסטיבל הצופים לוקחים חלק בריקודים, נערכים מעגלי ריקוד ותיפוף גדולים הנקראים Waodori וכל אחד יכול להשתתף ולרקוד. בין המשתתפים ישנם מורים מקצועיים המדריכים את הצופים בצעדי הריקוד.
לצפייה בסרטון: https://www.youtube.com/watch?v=eile8Ir0EKw

• התמונות מרחבי הרשת